גם טענת המבקשת, על בקשה תלויה ועומדת מטעמה, להגשת תביעה שכנגד, נוכח החובות הכספיים שהמשיבה חבה לה לטענתה – אין בה כדי לשנות ממסקנה זו. לעמדת המבקשת, לא היה מקום ליתן את ההחלטה בדבר פירוק השתוף, טרם הכרעה בבקשתה זו, שכן תביעתה-שלה עשויה היתה להשפיע על ההכרעה בתביעת הפרוק.
] תקנות סד"א החדשות מעצימות בכך את שלב ההליך המקדמי בכלל וישיבת המהו"ת בפרט לדרגה שהיא חלק בלתי נפרד מההליך המשפטי עצמו" (עמוס גבריאלי ומיכל אלברשטין "תהליכי יישוב סכסוכים באולם המשפט האזרחי: בין האינקוויזיטורי לאדוורסרי" מחקרי משפט לג בעמ' 28, 30 ו-36 בהתאמה (2021) (צפוי להתפרסם).
...
ואכן, במקרה שלפנינו, במישור העקרוני, המבקשת לא חלקה על קיום זכויותיה של המשיבה בנכסים מושא ההליך, אך לצד זאת, העלתה שלל טענות, שלדבריה, משמעותן היא כי אין לאפשר את פירוק השיתוף (זאת, להבדיל מטענות הנוגעות לדרך פירוק השיתוף).
גם טענת המבקשת, על בקשה תלויה ועומדת מטעמה, להגשת תביעה שכנגד, נוכח החובות הכספיים שהמשיבה חבה לה לטענתה – אין בה כדי לשנות ממסקנה זו. לעמדת המבקשת, לא היה מקום ליתן את ההחלטה בדבר פירוק השיתוף, טרם הכרעה בבקשתה זו, שכן תביעתה-שלה עשויה היתה להשפיע על ההכרעה בתביעת הפירוק.
כך, תקנה 63(ב)(14) מאפשרת "לשמוע על אתר עדות של כל הנוכח באולם בית המשפט, על עובדה שבמחלוקת ולקבל מענה לשאלות בעניינים הנוגעים לסכסוך נושא התובענה". מכאן, שבעקבות בירור עובדתי, אשר יכול לכלול אף שמיעת עדות של הצדדים או של עד אחר, רשאי בית המשפט להגיע למסקנה כי להגנה אין סיכוי, וליתן פסק דין אשר מקבל את התביעה.
