מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

האם ריבית פיגורים היא חלק מהתמורה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ודוק, יש לזכור מה מהותה של אותה "ריבית פיגורים". ריבית פיגורים איננה חלק מהתמורה החוזית המוסכמת בין הצדדים ובמצב בו עומד החייב, הלקוח, בהתחייבויותיו לפרעון אשראי שקיבל ברי הדבר שלא יחויב כלל בריבית פיגורים.
כך גם נכתב: לי נראה, שריבית-פיגורים היא פיצוי בגין אי-עמידה בתשלום במועד.
...
אשר לשחרור התובע מכל חבות וביטול השעבוד על הדירה בטענה לפגיעה בזכויותיו כערב – נוכח קבלת טענות התובעים כאמור אין נפקות לטענה זו, אך לו הייתה לכך משמעות הייתה הטענה נדחית, שכן מודעות התובעת כמוה כמודעות התובע, בהיותו בעל השליטה הבלעדי בתובעת.
אשר לטענת התובעים לנזק שנגרם להם עקב עיכוב במכירת החנות – אני דוחה את טענת התובעים משנמצא שלא הוכח כל קשר בין עיתוי מכירת החנות והתמורה בגינה לבין התנהלות הבנק.
ואשר לתחשיב הנובע מההכרעות כאמור – אני מקבל את תחשיבי התובעים וקובע שיתרת החוב לבנק ביום 15.2.12 עמדה על 32,762 ₪ וזו נושאת ריבית בשיעור פריים + 2% לשנה עד למתן פסק דין זה. נוכח המסקנה כאמור אני מחייב את הבנק לשאת באגרת בית המשפט ובהתחשב במשאבים שהושקעו בבירור התביעה אני מחייב את הבנק גם לשלם לתובעים שכ"ט עו"ד בסך של 75,000 ₪.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 1998 בעליון נפסק כדקלמן:

סכום ריבית הפיגורים המוסכמת עד ליום ביטול החוזה, על חלק התמורה שהמבקש לא שילם במועד.
...
ולאחר קיזוז הסכום ששילמה המשיבה וסכום הפיצוי המגיע לה התוצאה היא כי עליה לשלם למבקש סך של 7,922 דולר.
לאחר שעיינתי בפסקי-הדין, בטענותיו של המבקש ובחומר הרלוואנטי לא ראיתי הצדקה להעתר לבקשת רשות הערעור.
הבקשה לרשות ערעור נדחית, מהטעמים האמורים לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2007 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבע איחר בתשלומים ועל כן התובעת זכאית לקבלת ריבית פיגורים על חלק מהאיחורים.
בגין תמורת החוזה המקורי, על הנתבע לשלם לידי התובעים, עבור העבודה שבוצעה ותמורתה לא שולמה במלואה, סך נוסף של 144,530 ₪ + מע"מ, צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מיום 20.11.03, הוא מועד עריכת החשבון הסופי, ועד יום התשלום המלא בפועל.
...
בפועל, טוען הנתבע כי התובעים ביצעו עבודה חלקית לקויה, תוך איחורים רבים עד שבסופו של דבר הוא נאלץ להשלים את הבנייה בכוחות עצמו.
סיכום: מן המקובץ לעיל, מתקבלת התביעה העיקרית בחלקה.
התביעה העיקרית מתקבלת, במובן זה, שאני קובעת כי על הנתבע לשלם לידי התובעים סך של 169,531 ₪ בתוספת מע"מ צמוד ונושא ריבית מיום 20.11.03 ועד לתשלום המלא בפועל, בגין העבודות שבוצעו וסך של 17,312 ₪ צמוד למדד ונושא ריבית מיום 20.11.03 ועד לתשלום המלא בפועל.
התביעה שכנגד מתקבלת, במובן זה שאני קובעת כי על התובעים לשלם לידי הנתבע: עבור עבודות באחריות התובעים – סך 25,101.4 ₪ בתוספת מע"מ, צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מיום עריכת החשבון הסופי, 20.11.03.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בהמשך, ביום 30.10.2022 הודיע כונס הנכסים כי התמורה הנומינלית עבור הנכס שולמה, ובקש מבית המשפט להורות על העברת הזכויות בנכס לידי המערערת והרוכש הנוסף – אך חלק מהמשיבים היתנגדו להעברה והדגישו כי הרוכשים לא השלימו את תשלום רכיבי הריבית וההצמדה.
מכיוון שהסכם המכר הכיל הוראה בעיניין ריבית פיגורים המחושבת על בסיס יומי, ו"על יסוד הנחה לכאורית זו של איחור", צוין כי סכומי הפצוי המוסכם וריבית הפיגורים – ככל שייפסקו – צפויים להיות משמעותיים.
...
בית המשפט הוסיף כי החלטתו מיום 13.12.2021 אמנם בוטלה "מטעמים דיוניים", אך טענות המערערת אינן תומכות "בשלב זה" במסקנה אחרת; וכי טענת המערערת שלפיה לא איחרה בתשלום התמורה "מעוררת לכאורה קושי" ממספר סיבות.
לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, באתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לשאלה אם בקשת הפסלות הוגשה בשיהוי.
בנסיבות אלו, שוכנעתי כי העובדה שבית המשפט יידרש להכריע בשנית בסוגיית הפיצוי המוסכם אינה מקימה בפני עצמה חשש ממשי למשוא פנים.
הערעור נדחה אפוא.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

היתנהלות זו מלמדת כי יש לראות בנתבעת כמי שבהתנהגותה קיבלה את השינוי בתנאי התשלום, וכמי שלא כפרה בכוונת התובעים לעכב בידיהם חלק מהתמורה עד למסירת הדירה, ולא העלתה כל טענה כלפיהם בעיניין הפרת ההסכם בסמוך להתרחשותה, אלא רק במועד המסירה.
משקבעתי כי חל איחור במסירת הדירה המזכה את התובעים בפיצויים על פי הוראות חוק המכר (דירות), ומשקבעתי כי ההסכם לא הופר על-ידי התובעים בהפרה יסודית, עולה כי הנתבעת לא הייתה זכאית לגבות מהתובעים במועד המסירה ריבית פיגורים, ובודאי לא פיצוי מוסכם, שעה שההסכם קוים והסתיים במסירת הדירה ובתשלום יתרת התמורה, ולא בוטל.
...
כל האמור מוביל למסקנה המתבקשת לפיה כתב הוויתור נטול תקף, ואין בו כדי לאיין את חובת הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי בגין איחור במסירה.
לאחר שעיינתי בחוות דעת השמאיות מטעם הצדדים, ושמעתי את עדות שמאי התובעים, מצאתי להעדיף את חוות דעתו של האחרון על פני חוות דעת הנתבעת.
לנוכח המפורט לעיל, אני מקבלת את התביעה בחלקה, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך 51,056 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד היום בסך 5,108 ₪, אגרה בסך 1,781.39 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו