האם פירוט המחירים במכרז נחשב סוד מסחרי

לפיכך לא הוכח כי נגרם לתובעים נזק כלשהוא עקב אבדן דמי אבטלה ואין הם זכאים לפצוי בגין נזק מסוג זה. יתרת חופשה ודמי ביגוד טענת התובעים בדבר זכאותם ליתרת חופשה ודמי ביגוד הועלתה באופן כללי וסתמי, ללא פירוט כלשהוא וללא כימות.

בכך יש כדי לתמוך בגרסת הנתבעת לפיה רכבו של התובע נילקח ממנו בעקבות הידיעה על זכייתו במיכרז ולא עקב כוונתה להוציאו לחל"ת. הנתבעת טוענת כי בעת שהתובע ניהל משא ומתן מול מרכז ישיבות בני עקיבא, לגבי הפעלת המטבח בישיבה ברעננה, היה בידיו מידע סודי, הכולל הצעות מחיר, עלויות וכיו"ב. התובע אישר שנפגש עם מינהלי הנתבעת לקראת ההצעה לשנה הבאה.

אף מבלי לקבוע כי המידע אודות הצעת הנתבעת במיכרז מהוה סוד מסחרי כהגדרתו בחוק עוולות מסחריות, לא יכול להיות חולק כי מדובר במידע סודי, אשר השמוש בו, מקנה לתובע יתרון בלתי הוגן על הנתבעת.

...

לפיכך אין הנתבעת זכאית לדמי הודעה מוקדמת בגין תקופה זו. סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי.

התביעה שכנגד מתקבלת באופן חלקי.

נוכח תוצאת פסק הדין, אנו קובעים שכל צד יישא בהוצאותיו.

מדובר במיכרז שפירסם משרד הבטחון ב-5/17 לרכוש חומרי נקוי ומוצרי היגיינה בו זכתה קליר, כאשר לאחר שועדת המכרזים ביקשה מקליר להעביר לה היתייחסות מנומקת לגבי אי חשיפת חלקים מהצעתה, הבהירה קליר כי אינה מיתנגדת לחשיפת המחיר הכולל של הצעתה, אך מסרבת לחשוף את מחירי הפריטים בהם נקבה בהצעתה, שכן הם מהוים סוד מסחרי השייך לה וחשיפתם תקנה למתחריה יתרון על פניה.

ואכן, כך היה וכך נעשה וגם אם החלטת הוועדה לא מפורטת ביותר היא מנומקת והיא הסתמכה על חוו"ד משפטית (שהוגשה לעיוני) וקבעה שניתן לחשוף את המחירים הפרטניים שבהצעה משום שאין בכך חשיפת תימחור או מידע עסקי כגון עלויות ייצור.

...

אני סבור כי ועדת המכרזים ערכה במקרה דנן איזון ראוי בין האינטרס הציבורי לחשיפה ושקיפות בוודאי של מחיר ההצעה ואפשרות של ביקורת על ההחלטה ועל ההצעה הכספית שבבסיס ההחלטה, דבר שיתרום הן לאמון הציבור והן לתחרות ואין למקום לגרום לאיון של זכות העיון ולהתערב בהחלטתה.

התוצאה לאור כל האמור, העתירה נדחית והמחירים בהצעת העותרת יגולו לסנו.

אני מחייב את העותרת לשלם למשיבה 3 הוצאות משפט בסך 36,000 ₪ וכן לשלם הוצאות במשפט בסך 36,000 ₪ למשיבות 2-1 (ביחד).

עוד טוענת העותרת כי המידע אינו מהוה סוד מסחרי של המשיבות, כי הטענות הועלו בכלליות, ללא פירוט והסבר כיצד תפגע יכולת הרכבת לנהל משא ומתן עתידי, וללא הסבר כיצד יפגע מעמדן התחרותי של המשיבות ככל שייחשף המידע.

כל אלו הם סודות מסחריים של המשיבות שחשיפתם עלולה לפגוע בתחרות, ודאי לאור העובדה כי המשיבות מתחרות עם העותרת כבר עתה במסגרת מיכרז קבלני הבית.

אני גם מקבלת את הטענה כי המידע המבוקש הוא גם בעל ערך עסקי לרכבת, וגילויו עלול לפגוע בתחרות בין המשתתפים הפוטנציאלים במכרזים שהיא מפרסמת (כמו גם בהליך תימחור עבודות בין הקבלנים שזכו במיכרז קבלני הבית), מאחר שהמתחרים של המשיבות יהיו חשופים לשיטת התימחור ולאיפיון מדויק של העלויות, והחשיפה תעמיד בספק את האפשרות לקבל הצעות מחיר תחרותי נמוכות יותר.

...

משכך אני סבורה כי האינטרס לחסות את המחירון שבחוזה המסגרת הוא מועט, ואל מול האינטרס הציבורי בגילוי המידע אני סבורה כי יש להתערב בהחלטת הרכבת בנקודה זו בלבד.

על כן אני מורה לגלות את המחירון בחוזה הכללי בין הרכבת ובין המשיבות.

סיכומו של דבר לאור כל האמור ראיתי בהתנהלות הרכבת, התנהלות סבירה ולא ראיתי להתערב בהחלטתה למעט ההוראה למסור לעותרת את המחירון כפי שציינתי לעיל, וזאת תוך 15 ימים.

פסק הדין קמא בית המשפט קמא ציין, כי הצדדים הסכימו לתחום את הדיון לשאלה, האם פירוט המחירים חוסה בצל התיבה "סודיות מסחרית" שבתקנה הנזכרת - וקיבל את עמדת המשיבה, כי יש להשיב על השאלה שלא בחיוב.

רביעית, נטען כי בנסיבות אין פירוט המחירים סוד מסחרי - הן כיון שהזמן שחלף מאז עריכתו (דצמבר 2007) הפך את הנתונים ללא רלבאנטיים, הן כיון שלא פורטו בו ספקי המערערת (שנטען שרובם הן חברות בת) והן כיון שהמערערת אינה נוקטת "אמצעים סבירים לשמור על סודיותו", שכן חשפה את מחיריה במיכרז של עריית ירושלים.

סבורני כי אם ניתן להניח שבסיטואציה כלשהיא יהוה פירוט המחירים סוד מסחרי (ואפשרות זו קיימת, אם כי לא ברוחב יד) - לא ניתן להכריע בטענה לגבי מיסמך ספציפי ללא בחינה עובדתית ראויה - שלא נעשתה במקרה דנא.

...

בהמשך, יומיים לפני מועד הדיון בעתירה, הודיע בא כוח משרד הביטחון כי הוא נכון לקבלת העתירה - וכי נוכח התנגדות המשיבה "יש לנהל את ההליך ולהכריע במחלוקת בין העותרת לבין המשיבה". שינוי עמדה זו של משרד הביטחון, הוסבר בבית המשפט קמא: "לאחר ששמענו את גישתו של כב' השופט זפט ואין בכוונתנו לשאת בהוצאות נוספות בתיק זה, ולאור העובדה שמדובר בסוד מסחרי לא של משרד הביטחון, מבחינתנו אנו מוכנים לגלות כל שיתבקש על ידי העותר[ת] על פי קביעות בית המשפט" (פרוטוקול הדיון מיום 17.4.08 עמ' 1).

סבורני כי בנסיבות - בשל האופן בו התבררה טענת הסודיות עד כה - אין בידינו די נתונים כדי לדחותה מכל וכל.

ולבסוף, אשר לטענה כי המידע מופץ ברשת המחשבים הצבאית - בהתחשב באיסור הפלילי על הפצת מידע זה, סבורני כי אין בכך כשלעצמו כדי לשלול את טענת הסודיות.

סוף דבר בהתחשב בנתונים המצויים בפנינו (לרבות בפער הזניח, כאמור, בין שתי ההצעות) אציע כי הדיון יושב לועדת המכרזים - וחזקה עליה שתדון בטענת הסודיות בהקדם האפשרי ועליה ליתן החלטה מנומקת.

כך, וגם זאת כבר אמרתי כי גם לא ניתן הסבר לשאלת הפגיעה הנטענת בתחרות שעלולה להגרם עקב פירסום תוצאות המכרזים הקונקרטיים נשוא העתירה, אלא נטען באופן כללי לפגיעה בתחרות עקב פירסום תוצאות מכרזים; ובאופן דומה נטען בכלליות כי העיון במחיר הצעות הזוכות במכרזים עלול לפגוע בסודות מסחריים, אך לא הונחה כל תשתית רלוואנטית לכך שמחירי ההצעות הזוכות במכרזים המפורטים בבקשת המידע מהוים סוד מסחרי.

...

לפיכך, גם אם היה מחיר ההצעה הזוכה סוד מסחרי, וגם אם חשיפת המחיר היתה מהווה בענייננו פגיעה בתחרות, וכאמור לא קבעתי כך, הרי שבבחינת מכלול השיקולים הצריכים לפי סעיף 10 לחוק חופש המידע – דעתי כי יש להיעתר לבקשה.

אני סבורה כי המשיבה נתנה משקל עיקרי לאינטרס הכלכלי של העותרת במידע המבוקש, ולחשש שהיא צופה מתוצאות גילוי המידע ללקוחות העותרת, והעדיפה את השיקולים הצרים הללו על פני האינטרס הציבורי ועקרונות שבבסיס חוק חופש המידע ועל פני השיקולים המשמעותיים התומכים בהחלטה להיענות לבקשה.

משכך אני סבורה כי יש להיענות לבקשה גם מטעם זה. סיכום מכל האמור לעיל אני מקבלת את העתירה.