בית משפט השלום בחדרה
ת"א 35815-05-13 מחאמיד ואח' נ' קרן קיימת לישראל. ואח'
בקשה מס' 8
בפני
כב' השופטת הדסה אסיף
תובע
אחמד מחאמיד, ת.ז. 035268135
נתבעות
צד ג'
1. קרן קיימת לישראל, 510791721055671
2. אגוד ערים איזור חדרה - שרותי כבאות, 510791721055672
ונגד
מעאויה אגודה שיתופית חקלאית לאספקת מי שתיה במעאויה בע"מ 570022392
פסק דין
לחילופין, וככל שביהמ"ש יקבע כי הדוקטרינה חלה, התובע טוען כי לכל היותר תבוא חומרת מעשי התובע לידי ביטוי במידת האשם התורם אשר תיוחס לו בעת חלוקת האחריות לנזק, אם בכלל, ומפנה להילכת אורה אברהם בעמ' 17.
והשווה: רע"א 187/05 נעמה נסייר נ' עריית נצרת עילית (ניתן ביום 20.06.10, פורסם בנבו); ע"א 7401/00 יחזקאלי נ' גלוסקה, פ"ד נז(1) 289, 301; בר"ע (ארצי) 8745-10-12 התעשיה הצבאית לישראל נ' כהן ואח' (ניתן ביום 16.01.13, פורסם בנבו).
וראה גם פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בע"א 40965-02-12 ספואת נ' עמארה (ניתן ביום 17.10.12), בסעיף לח ואילך:
"החובה שהפרו המערערים לקבל את האישורים הנדרשים על פי דין מן הרשויות המוסמכות, לא היתה בגדר חובה ערטילאית גרידא, כי אם בעלת משמעות מעשית קונקרטית, וקיים קשר סיבתי בין התרשלותם של המערערים לבין הנזק שניגרם לדירת המשיבים מחמת התפשטות האש. אנו חוזרים ומציינים שאילו דאגו המערערים לפנות כחוק לשירותי הכבאות כדי לקבל את האישור הנידרש להפעלת המסעדה בבית מגורים (מתחת לדירת המשיבים), יש להניח בסבירות גבוהה, ששירותי הכבאות היו דואגים לבדוק את התאמת המבנה, ולקבוע האם בכל לקיימת אפשרות להתיר בנסיבות העניין הפעלת מסעדה מתחת לדירת המגורים של המשיבים, ואם כן, מהם התנאים הנדרשים, ומה האמצעים שעל המערערים לנקוט כדי למנוע, בין היתר, סכנה של התפשטות אש מן המסעדה... לכן, המסקנה אליה אנו מגיעים היא שההתעלמות המוחלטת של המערערים מהוראות החוק, ומן הדרישה לפנות לשירותי הכבאות לקבלת האישור הנידרש כחוק, הביאה בסיברות גבוהה לכך שלא ננקטו האמצעים הנדרשים על מנת למנוע את התפשטות השריפה, ואילו היו ננקטים האמצעים הנדרשים, כאמור לעיל, היתה התפשטות השריפה נמנעת, או לפחות בחלקה".
התובע תולה יהבו בפסק הדין בעיניין אורה אברהם (ע"א 2242/03), ואולם, אף כי התביעה שנדונה שם לא נדחתה – הרי שבית המשפט העליון קבע שם באופן מפורש, כי יש ותביעתו של תובע תדחה על יסוד העקרון לפיו "מעילה בת עוולה לא תיצמח זכות תביעה". נקבע, שאין לתת לתובע ליהנות מפרי חטאו.
...
הנתבעות טענו, כי יש לדחות את התביעה שהוגשה נגדן, מן הטעם כי "מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה".
לטענת הנתבעות, לא יעלה על הדעת שהתובע יקים בלב יער, דיר ומחסן עם חומרים דליקים, ללא רישיון עסק וללא היתרי בנייה, בצורה פיראטית, ואחר כך ידרוש פיצוי מהמדינה ומקק"ל בגין נזק שנגרם לדיר ולמבנים.
וראה גם פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בע"א 40965-02-12 ספואת נ' עמארה (ניתן ביום 17.10.12), בסעיף לח ואילך:
"החובה שהפרו המערערים לקבל את האישורים הנדרשים על פי דין מן הרשויות המוסמכות, לא היתה בגדר חובה ערטילאית גרידא, כי אם בעלת משמעות מעשית קונקרטית, וקיים קשר סיבתי בין התרשלותם של המערערים לבין הנזק שנגרם לדירת המשיבים מחמת התפשטות האש. אנו חוזרים ומציינים שאילו דאגו המערערים לפנות כחוק לשירותי הכבאות כדי לקבל את האישור הנדרש להפעלת המסעדה בבית מגורים (מתחת לדירת המשיבים), יש להניח בסבירות גבוהה, ששירותי הכבאות היו דואגים לבדוק את התאמת המבנה, ולקבוע האם בכל לקיימת אפשרות להתיר בנסיבות העניין הפעלת מסעדה מתחת לדירת המגורים של המשיבים, ואם כן, מהם התנאים הנדרשים, ומה האמצעים שעל המערערים לנקוט כדי למנוע, בין היתר, סכנה של התפשטות אש מן המסעדה... לכן, המסקנה אליה אנו מגיעים היא שההתעלמות המוחלטת של המערערים מהוראות החוק, ומן הדרישה לפנות לשירותי הכבאות לקבלת האישור הנדרש כחוק, הביאה בסיברות גבוהה לכך שלא ננקטו האמצעים הנדרשים על מנת למנוע את התפשטות השריפה, ואילו היו ננקטים האמצעים הנדרשים, כאמור לעיל, היתה התפשטות השריפה נמנעת, או לפחות בחלקה".
התובע תולה יהבו בפסק הדין בעניין אורה אברהם (ע"א 2242/03), ואולם, אף כי התביעה שנדונה שם לא נדחתה – הרי שבית המשפט העליון קבע שם באופן מפורש, כי יש ותביעתו של תובע תידחה על יסוד העיקרון לפיו "מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה". נקבע, שאין לתת לתובע להנות מפרי חטאו.
סבורני כי התנהגות התובע במקרה זה, נכנסת בגדרי סעיף 5 וסעיף 65 לפקודת הנזיקין, המצדיקים לפטור את הנתבע מפיצוי התובע בגין התנהגות התובע שהביאה לידי האשם.
לפיכך, ומאחר שהמבנים והעסק נשוא התביעה נבנו ונוהלו בניגוד לחוק, אני מורה על דחיית התובענה כבר בשלב הזה.