האם עיקול כספי עובד בקרן מקפת אפשרי

מדו"ח של חברת מנורה שצרפה החייבת לבקשתה, עולה כי בבעלותה קופת גמל המיועדת לקיצבה, בה נצברו תגמולי עובד בסך של 106,925 ₪; תגמולי מעסיק בסך של 106,931 ₪; ורכיב פיצויים על סך של 178,080 ₪.

בענין קרן מקפת, בו עמדה על הפרק השאלה בדבר מימוש כספי פיצויים, פירט בית המשפט העליון את השיקולים שיש להביא בחשבון לענין אופן חלוקת הכספים בין הנאמן לחייב.

אי אפשר לאחוז את החבל בשני קצוותיו, ולטעון כי אין להסתמך על הכספים המעוקלים לצורך קביעת דמי הסידור החלוף, ומיד לאחר מכן, כאשר דמי הסידור החלוף נפסקים על הצד הגבוה, לבקש את הסרת העיקולים כדי שהכספים המעוקלים יועברו לחייבת ולא לנושיה.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בטיעוני הצדדים, ולאחר שחלף המועד להגשת עמדתו של הכונס הרשמי וזו לא הוגשה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות, וכי יש להעביר את כספי קופת הגמל אל קופת פשיטת הרגל, למעט סכום מסויים שיועבר אל החייבת, והכל מהטעמים שיפורטו להלן.

בנסיבות אלה באתי לכלל מסקנה כי יש להותיר בידיה של החייבת סך של 80,000 ₪ מתוך כספי קופת הגמל, ואת היתרה יש להעביר לקופת פשיטת הרגל.

נקבע כי אין בסעיף זה כדי לשלול את זכויות השיעבוד והקיזוז, זאת לאור הוראת סעיף 25(א)(3) לחוק קופות הגמל אשר קובע כי השיעבוד אפשרי אם נעשה בהתאם להוראות שקבע השר, וכן לאור תקנה 16 לתקנות הפיקוח על שירותים פינסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), תשע"ב-2012 ("תקנות קופות הגמל") המהוה חריג לכלל הקבוע בסעיף 25 לחוק קופות הגמל האוסר שיעבוד כספי קופות גמל והמאפשרת מתן הלוואה לעמית כנגד שימוש בכספי הקופה כבטוחה להחזר ההלוואה, אם ניתנה לכך הסכמת העמית [פסקה 29 לפסק דינו של השופט דנציגר, פסקה 13 לפסק דינו של השופט מינץ, וכן פסקה שנייה לפסק דינה של השופטת ברון].

ב-בר"ע (מחוזי ת"א) 2662/04 גל קור המרכז המקצועי למיזוג אוויר בע"מ נ' קרן מקפת – מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש. בע"מ (23/12/2008), שניתן טרם הילכת פינצב, דן בית המשפט בסעיף 26 לחוק פצויי פיטורים, וקבע שכל עוד לא התגבשה זכותו של עובד בכספי הפיצויים ובכספי הפנסיה, נושיו של העובד אינם יכולים לעקלם, שכן הכספים ממילא אינם מגיעים לעובד, אולם לאחר שזכותו בכספים התגבשה, זכאים נושיו לעקל את הכספים ולהפרע מהם (שם, פסקה ז').

...

לאור האמור, בנסיבות בהן החייבת עדיין מועסקת אצל הגורם המפקיד ומשטרם נתגבשה זכותה בכספי הפיצויים והם טרם הפכו לנזילים, סבורני כי אין מנוס אלא לבצע את הקיזוז מתוך כספי התגמולים.

אשר על כן, אני נעתר לבקשת חברת הפניקס וקובע כי היא רשאית לקזז את הסכומים הנקובים והמפורטים בסעיף 18 לתשובתה.

המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לצדדים באמצעות באי כוחם.

על פי העידכון (הכולל כאמור ערכי מימוש אופציות, קרן "מקפת" של הנתבע ובונוס לשנת 2016 ), הסכום לאיזון מידי עומד על 374,266 ₪ (כולל רכיב הפרישי הישתכרות).

בתקופת השרות הסדיר, יעמוד שיעור המזונות על 1/3 משעור המזונות ששולם עד אותה עת. התביעה הרכושית: ניתן תוקף של פסק דין לאיזון המשאבים בחוות דעת האקטואר המעודכנת מיום 20.1.20 , בהתאם לאפשרות הראשונה לאיזון מידי כאמור בסעיף 181 לפסק הדין, ובכפוף לנקוב בפסק דין זה. התובעת תזכה למחצית מכספי תמורת הבית המוחזקים בנאמנות.

כל עיקול זמני או צו מניעה זמני שהוטל במסגרת ההליכים הנוכחיים – בטל.

...

התביעה למזונות הקטינים: 8 הנתבע ישלם לידי התובעת עבור מזונות הקטינים, סך של 1,200 ₪ לכל ילד ועבור מדורם סך של ₪ לכל ילד, וסה"כ 1,550 ₪ לכל ילד עבור מזונות ומדור.

סה"כ ישלם הנתבע לידי התובעת סך של 4,650 ₪ עבור מזונות ומדור הילדים (להלן – "המזונות").

לאחר שקילה ואיזון, קובע בית המשפט שהנתבע ישלם לידי התובעת סך של 10,000 ₪ עבור הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, וזאת תוך 30 יום מהיום, וממועד זה יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

בית המשפט המחוזי בחיפה פש"ר 19629-10-11 צמל נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה ואח' פש"ר 18121-06-12 שם תיק ללא שמות חיסויים תיק חצוני: בפני כב' השופט יואב פרידמן בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 להלן: "הפקודה" בעיניין: שמעון צמל ז"ל 014469415 לחץ כאן להזנת טקסט. להלן: "החייב" ובעניין: הכונס הרישמי מחוז חיפה להלן: "הכונ"ר" ובעניין: ובעניין: עו"ד איתן שווץ להלן: "המנהל המיוחד" מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ (המחזיקה) החלטה

או אז הגישה האלמנה המוטבת תביעה להצהיר שכספי הקופה שייכים לה, שכן אין הם באים בגדר העיזבון, לאור סע' 147 של חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן "סעיף 147") הקובע: "סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קיצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, אינם בכלל העיזבון, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעיזבון." בית המשפט העליון עמד על כך שמכוח סע' 34 של חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, ניתן ליצור חוזה לטובת צד שלישי.

וממילא כאשר בעיקול זמני עסקינן, כל עוד לא הפך קבוע, אין לדבר על אפשרות ממושו.

משכך הכספים בקופות מוקנים לקופת הנשייה שבהליך הפש"ר. לאחר עיון, בהחלטה מ 31.10.2022 איפשרתי ליורשי המנוח לתן עמדה, וחייבתי את המחזיקה לפרט האם מדובר בקרנות שתקנונן כולל הוראה בדבר תשלום לשארים באין מוטבים, במקרה של פטירה, או שמדובר לטעמה של המחזיקה רק על דין הירושה הכללי מכוחו סבורה היא שהקופות אמורות לעבור ליורשים.

...

מטעמים פרשניים שונים והתחקות אחר לשון החוק ותכלית החקיקה, בא ביהמ"ש העליון בהלכת שחר לכלל מסקנה כי סעיף 147 אינו מבחין בין סוגים של קופות הגמל השונות המנויות בו. משכך גובר המוטב שנקבע על ידי העמית על יורשי העמית (בין ירושה מכוח דין, ובין מכוח צוואה).

סיכומו של דבר, אני מורה שהכספים בשתי קרנות ההשתלמות של החייב המנוח מוקנים לקופה.

אני מורה למחזיקה להעביר אותן לקופת הפש"ר של החייב המנוח בפשיטת רגל, שאצל כונס הנכסים הרשמי.

בתאריך 15.3.2020 הגישה חברת "מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ" בקשה למתן צו לקזוז כספים בסך של 24,845 ₪ בגין נטילת הלוואה בסכום של 33,000 ₪ מיום 14.3.2016.

בתאריך 26.4.2020 הודיעה ב"כ של חברת "מגדל בע"מ" לבית המשפט כי החברה עיקלה ועיכבה מתוך קצבת הנכות של היחידה סך של 37,258 ₪, וכי סכום זה עולה על יתרת חובה של היחידה כלפי חברת "מגדל", כך שיש מקום להורות על קזוז יתרת החוב של היחידה כנגד הפוליסות אשר משולמות על ידי מעסיקתה של היחידה (עריית נהריה), ובאופן זה גם למנוע פגיעה אפשרית בכיסוי הבטוחי של החייבת.

להודעה/בקשה זו צורפה גם בקשה מטעם היחידה, אשר מועסקת כעובדת שכירה במשרה חלקית בעריית נהריה, למתן החלטת הבהרה מטעם בית המשפט בנוגע לכספי קרן ההשתלמות, בנימוק שהנאמן ציין בפני באת כוחה שיש בכוונתו לממש גם את כלל הכספים אשר צבורים בקרן ההשתלמות עובר למתן צו ההפטר.

בנוסף לכך, נקבע במסגרת החוק כי חל איסור על העברת, שיעבוד או עיקול של זכויות העמית, למעט בתנאים מסוימים (ראה: סעיף 25 לחוק), וכמו כן הוגדרו הכללים בנגעו לזכותו של מעסיק של עמית-שכיר בקרן ההשתלמות למשוך כספים בהתאם לתקנות הפיקוח על שירותים פינאנסיים (קופות גמל) (משיכת כספים חלקית מקרן הישתלמות), התשע"א– 2011 (ראה : סעיף 23(ב)(1)(3)).

...

ודוק, בשל מטרתו הסוציאלית של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הרי שגם במקרים דוגמת מקרה זה, שבהם מדובר בקופת גמל שאינה מיועדת לקצבה, ואשר טרם הגיע מועד פירעונה, לא תמיד ישנה וודאות שבית המשפט ייעתר לבקשת מימוש והעברה נדחית של הכספים אשר צבורים בה לטובת קופת הנשייה לאחר תום תקופת התשלומים (בהתאם להוראת סעיף 164(ג) לחוק חדלות פירעון), למעט במקרים שבהם היחיד נותן את הסכמתו לכך ובמקרים שבהם מדובר בקיזוז של כספים כנגד הלוואה (ראה : עודד מאור ואסף דני, הפטר (כרך א'), התשע"ט – 2019, עמ' 619-624).

סוף דבר : לבקשת היחידה מובהר בזאת כספי קופת קרן ההשתלמות אשר הצטברו עד לחודש נובמבר 2023 וכן גם לאחר מועד זה, לא ימומשו.