האם עיסוק של שופט בתיק משפיע על תוצאות ההליך

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ה"פ 50473-10-19 בן חור נ' בר עקיבא ואח' לפני כבוד השופטת עינת רביד מבקש עדי בן חור, עו"ד משיבים 1.בשמת בר עקיבא 2.גיא סלע פסק דין

המבקש, עו"ד בעיסוקו, הגיש את התביעה הנדונה אשר הוכתרה על ידו כ"בקשה להוצאת צו מניעה קבוע" במסגרתה התבקש בית המשפט להעניק לו את הסעדים הבאים: · צו שיאסור על המשיבים ליצור קשר עם מי מלקוחותיו מתוך מטרה להשפיע באופן בלתי חוקי על ההליכים המשפטיים אותם הוא מנהל.

בעיניין נס הגיש המבקש בשם מר בינשטוק בקשה למניעת איומים, להורות לנס ו/או כל גורם אחר להמנע ממגע אתו או כל ניסיון לאיים עליו או על קרובים לו או להשפיע על תוצאות ההליך בדרך שאינה פניה ישירה לבא כוחו, כאשר אף המשיבה נכללה באותו עניין, כמי שהסעדים מתבקשים נגדה.

אשר לטענתו של המבקש כי המשיבים צרפו בהליך הנידון מסמכים מתיק נס, מסמכים שהגיעו לידיהם מבלי שהגישו באותו התיק בקשת עיון בהתאם לתקנות העיון, היתנהלות המחזקת את טענותיו בדבר היתנהלות המשיבים, אזי לא מצאתי כי יש בטענה זו כדי להשפיע על ההחלטה לעיל באשר להעדר עילת תביעה, בגינה יש להורות על מחיקת ההליך.

...

(סעיפים 15- 18 לפסק הדין) במקרה דנן, ושעה שטענתו העיקרית של המבקש היא כי המשיב מפר את כללי האתיקה, והסעד המבוקש נגזר לכאורה מטענה זאת, ואין המדובר בטענה הנדרשת לצורך המשך בירור ההליכים, אלא בחלק מהסעדים הנתבעים, הגורם המוסמך לדון בטענות אלו הן ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין ולא בית משפט זה. לעניין תביעת המבקש לחייב את המשיבים להשיב בתצהיר על נושאים שונים, הקשורים להליכים אחרים אותם מנהל המבקש, אני סבורה כי בעניין זה ניתן להקיש מהפסיקה המתייחסת לתביעה לגילוי מסמכים, וקובעת כי ניתן לבקש סעד של גילוי מסמכים כסעד עזר בתביעה עיקרית, המושתתת על עילה בדין, ולא כסעד העומד בפני עצמו, בטרם הוגשה תביעה עיקרית (ר' ע"א 358/88  דוד בלס נ' בנק דיסקונט בע"מ , 3.8.1999 ו- ה"פ(ת"א) 817/04 אביטן נ' בנק ירושלים סניף באר שבע, 15.12.2005).

סוף דבר אני מורה על מחיקת התביעה.

בשים לב כי המשיבים אינם מיוצגים, המבקש ישלם הוצאות המשיבים בסך של 10,000 ₪.

לטענתה, חשש למשוא פנים קיים גם כשמדובר בקשר בין העוזר המשפטי לאותו צד וכי: "לא מן הנמנע כי המשיבה תנסה להשפיע על תוצאות ההליך באמצעות בעלה של העוזרת המשפטית, במישרין או בעקיפין... והעירייה סבורה כי התובעת לא תהסס לנצל את הקשר האישי של מר כהן לעוזרת המשפטית של כבוד השופט על מנת להטיות את תוצאות המשפט" (סעיפים 16-17 לתגובה לתשובה).

הוא החל לעבוד אצלה כעו"ד שכיר במחלקה המשפטית ביום 15.9.19, הוא כלל לא עוסק בתיק זה, עסוקו בדיני ניירות ערך ושוק ההון ו"אין שום ממשק בין עבודתו של עוזי לבין תיק זה".

אין איפוא ולו בדל חשש למשוא פנים וברור שלא "חשש ממשי". בית המשפט העליון דחה ערעור על החלטה שדחתה בקשת פסילה, אף במקרה שבו העוזרת המשפטית של השופטת שגם היתה בעברה מתמחה שלה, עבדה במשרדי ב"כ אחד הצדדים וטיפלה ישירות באותו תיק, שעה שיעבדה כעו"ד שכירה במשרדו של אותו עו"ד. בע"א 446/07 פלוני נ' פלונית ואח' (16.7.07) קבעה כב' הנשיאה ביניש כי: "יש לזכור, כי המבחן אינו שאלת קיומו של חשש ממשי למשוא פנים מצד העוזר, אלא שאלת קיומו של חשש ממשי למשוא פנים מצד השופט במשפט עצמו". הדברים קל וחומר במקרה דנן.

לכן, במקרה דנן, אין כל צורך "למדר" את העוזרת המשפטית מהתיק ואין חשש שעזריאלי תנסה להשפיע על תוצאות ההליך באמצעות העוזרת המשפטית.

...

לדבריה: "גם העירייה מבינה שאין שום בסיס לבקשה לפסילת שופט. נראה כי מדובר בבקשה טקטית, שהעירייה הגישה כדי להפעיל לחץ על כבוד השופט, ולהעביר את המסר כאילו כל החלטה שתינתן נגדה (ככל שתינתן), נעוצה בטעמים שפורטו בבקשה לפסילת שופט. מדובר בעוד דוגמא להתנהלות פסולה ובלתי תקינה של העירייה" ולכן יש לדחות את הבקשה.

כפי שקבע כב' הנשיא ברק בע"א 2912/99 אלפא בטון בע"מ נ' עודד גולד (26.5.99) בנוגע לטענה שמראית פני הצדק מחייבת את פסילת השופט: "משמעה של נכונות לקבל טענה מעין זו, הוא מתן משקל יתר לתחושותיו הסובייקטיביות של בעל דין ופתיחת פתח לפסילה גורפת של שופטים ... בסופו של דבר, הזכות לשבת היא גם החובה לעשות כן...השתחררות בלתי ראויה של השופט מהדיון במשפט פוגע בהגינות המשפט, באמון הציבור וגורר אחריו עיוות דין באותה מידה כמו המשך דיון בעניין שמן הראוי הוא לשופט לפסול עצמו ממנו... אין לקיום תחושה סובייקטיבית בלתי מוצקה של צד המבקש פסילה על ידי פגיעה בתחושה אובייקטיבית לצדק של צד המבקש למנוע פסילה... אין מקום להרחיב את השימוש בטענת "מראית פני הצדק", אם וככל שיש לה מקום, לכל מקרה בו מועלה טענת פסלות שאין לה ביסוס אובייקטיבי ממשי, שאם לא כן, נמצאנו מרוקנים מתוכן את הלכות הפסלות שפותחו בבית משפט זה".

סיכומו של דבר: אין כל עילה לפסילת המותב ודין הבקשה להידחות.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב סע"ש 21592-12-19 סע"ש 24003-12-19 08 מרץ 2022 לפני: כב' השופטת שגית דרוקר התובעת: המבקשת תנו לחיות לחיות ע"י ב"כ: עו"ד מור סטולר הנתבעים: המשיבים 1. משרד החקלאות - היועץ המשפטי 2. נציבות שרות המדינה שניהם ע"י ב"כ: פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) 3. חן הניג ע"י ב"כ: עו"ד ענת לזר 4. שאול פוצי ע"י ב"כ: עו"ד אליעזר חדד החלטה

כמו כן, עיקר עיסוקה של ד"ר הניג מעולם לא היה בתחום רווחת בעלי החיים אלא בבצוע נסויים בהם ועל כן היא אינה מתאימה כלל למישרה בה היא נידרשת להגן על בעלי חיים ורווחתם.

מעצם טיבם מסמכים אלו אינם יכולים להיות חיסויים, אינם מסמכים שהוחלפו בין עו"ד ללקוח, אינם פוגעים בפרטיותם של ד"ר הניג ו/או ד"ר גושן, אינם מהוים "מסמכים אישיים" האצורים בתיק האישי של מי מהם ואינם תרשומות פנימיות חסויות כטענת המדינה.

לטענת ד"ר הניג, המסמכים אינם רלוואנטיים להליך לאור הסעדים המבוקשים בתביעה ואין בהם כדי להשפיע על תוצאותיו של הליך זה מאחר ואין מדובר במסמכים שעמדו בפני הועדה ומשכך עיון בהם אינו נידרש לצורך בחינת סבירות החלטתה.

...

בשל כך, סבורני כי אין בבקשת התובעת לקבל לידיה את המסמכים שעמדו בפני ד"ר גושן משום הרחבת חזית עת מתקיימת זיקה בין המסמכים שגילויים מתבקש לבין טענות התובעת בהליך העיקרי ומתקיים מבחן הרלוונטיות במובנו הצר.

ואולם, מקובלת עלי עמדת המדינה וד"ר הניג כי החלטת ד"ר גושן אינה נבחנת על ידי בית הדין בהליך זה ואף לא תוקפה של תעודת המומחיות לרווחת בעלי חיים אשר ניתנה לד"ר הניג על ידי הקולג האירופאי.

מכל מקום, התובעת תוכל לזמנו לעדות מטעמה, ככל שלא יזומן להעיד על ידי הנתבעים ו/או לחקור במסגרת חקירה נגדית בסוגיה זו. סוף דבר הבקשה לגילוי ועיון במסמכים מתקבלת בחלקה.

בבית המשפט העליון רע"א 5997/22 לפני: כבוד השופט י' כשר המבקש: גל בר נ ג ד המשיבים: 1. עומרי ישי 2. יואל בר 3. תמר בר בקשה למימוש כספי ערובה בשם המבקש: עו"ד יצחק חזות בשם המשיב 1: עו"ד שרה זנו אמוראי ][]החלטה

לצד זאת, טענתו העיקרית של המבקש בבקשה לעיכוב ביצוע הייתה כי עלה בידו לאתר מיסמך מקורי, אשר הוצג בהליך רק באמצעות צלום ולגבי אמתותו נפלה מחלוקת, ואשר יש בו כדי להשפיע על תוצאות ההליך (להלן: המסמך החדש).

בבקשה פירט המשיב נזקים על סך של 37,092 ש"ח, בגין התשלומים הבאים: תשלום למשטרת ישראל; תשלום לקבלן הוצאה לפועל; תשלום לחברה שעיסוקה בפרוק ופינוי; תשלום לעורכת דין (אימו של המשיב); דמי שכירות לחודשיים.

עם זאת, על פניו נראה כי בעניינינו הבירור העובדתי הנידרש איננו מורכב; ומשכך אני סבור כי מטעמי יעילות הדרך הראויה לבירור הבקשה היא בערכאה הדיונית שטיפלה בתיק העקרי (והשוו: ע"א (מחוזי חי') 12460-03-09 זיידן נ' בנדר, פסקה י"ז (22.8.2010)).

...

אמנם, בבית משפט זה נדחות לעיתים בקשות מימוש ערובה דומות, תוך שנקבע כי מקומה הראוי של הבקשה הוא "בתובענה עצמאית שתוגש לערכאה הדיונית המוסמכת" (ראו, למשל: רע"א 11017/08 פל נ' ליבוביץ (8.11.2010)).

עם זאת, על פניו נראה כי בענייננו הבירור העובדתי הנדרש איננו מורכב; ומשכך אני סבור כי מטעמי יעילות הדרך הראויה לבירור הבקשה היא בערכאה הדיונית שטיפלה בתיק העיקרי (והשוו: ע"א (מחוזי חי') 12460-03-09 זיידן נ' בנדר, פסקה י"ז (22.8.2010)).

על כן, לנוכח ההסכמה החלקית בין הצדדים, אני מורה על מימוש הערובה שניתנה לטובת המשיב על פי החלטתי מיום 8.9.2022, בסכום של 6,000 ש"ח. לצד זאת, הבקשה למימוש הערובה שניתנה להבטחת נזקי המשיב, ככל שהינה מתייחסת לסכום העולה על 6,000 ש"ח, תועבר לבית משפט השלום באשקלון במסגרת תפ"מ 47220-11-21.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 44/23 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט א' שטיין העותר: התנועה למען איכות השילטון בישראל נ ג ד המשיבים: 1. היועצת המשפטית לממשלה 2. המשנה ליועצת המשפטית לממשלה 3. ראש הממשלה בנימין נתניהו עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד תומר נאור; עו"ד רן יוסף בשם המשיבים 2-1: עו"ד שרון רוטשנקר; עו"ד רן רוזנברג בשם המשיב 3: עו"ד מיכאל ראבילו; עו"ד רועי שכטר עו"ד אופק ברוק ][]פסק-דין

ביום ראשון שלאחר מכן, 1.1.2023, הוגשה העתירה שלפנינו, אשר הוכתרה כ"עתירה דחופה למתן צוים על תנאי, צו ביניים, ובקשה לקיום דיון דחוף", ובה נתבקשנו להוציא מלפנינו צוים כדלקמן: "צו על תנאי כנגד המשיבים 3-1, המורה להם לבוא ולנמק מדוע לא תערך חוות הדעת למניעת ניגוד עניינים בכהונתו של המשיב 3 כראש ממשלה, בדומה לחוות הדעת למניעת ניגוד עניינים בכהונתו של המשיב 3 כראש הממשלה ה-35, אשר מחייבת את המשיב 3". "צו על תנאי כנגד המשיבים 2-1 המורה להם לבוא ולנמק מדוע לא יביאו את חוות הדעת המחייבת למניעת ניגוד העניינים בכהונת המשיב 3 כראש הממשלה בפני הציבור". כן התבקש צו ביניים אשר מורה למשיב 3 להמנע מעיסוק בשורה של נושאים – זאת, עד אשר תערך ותפורסם חוות דעת עדכנית למניעת ניגוד עניינים בכהונתו כראש ממשלה.

עוד בטרם השיבה העותרת להחלטתי, הגישו המשיבים 2-1 בקשה להגשת מכתב נוסף ששוגר על ידי היועצת המשפטית לממשלה בקשר עם הסדר ניגוד העניינים של המשיב 3 – מכתב שנוגע "למעורבותו ביוזמות לשינויים במערכת המשפט אשר עומדים כעת על הפרק". לאחר שקבל את הסכמתי לכך, הגיב המשיב 3 לבקשת המשיבים 2-1 האמורה, ובמסגרת תגובתו ביקש מאתנו "לקבוע, כי חוות הדעת החדשה שהמשיבה 1 מבקשת להגיש לתיק לא מהוה יישום של האמור בחוות דעת היועץ המשפטי לממשלה (ד"ר אביחי מנדלבליט) מיום 2.11.2020 בעיניינו של ראש הממשלה (להלן: "הסדר ניגוד העניינים משנת 2020").

זאת, מאחר שמצאתי שאין בהודעת העידכון שהגשתה נתבקשה כדי להשפיע על תוצאות ההליך שלפנינו שעניינו עתירה במתכונת שהעותרת בחרה להגישה.

...

בהתאם להחלטתי, הגישו המשיבים את תגובתם לעתירה, ובה נטען כי דין העתירה להידחות על הסף מהטעמים הבאים: (1) אי מיצוי הליכים; (2) היות העתירה מוקדמת; וכן (3) הפיכת העתירה לבלתי אקטואלית סמוך לאחר הגשתה.

משכך הוא, נטען כי דין העתירה להידחות על הסף בהיותה מוקדמת – שכן במועד בו הוגשה העתירה טרם התקבלה החלטה סופית על-ידי הרשות.

לאחר עיון בתגובת המשיבים, סברתי כי אכן יש ממש בטענה כי דין העתירה להידחות על הסף.

בנסיבות אלה, ומשבחרה העותרת שלא לטפל בכשלים שנפלו בעתירתה, ברי הוא כי דין העתירה להידחות על הסף.

סוף דבר – דין העתירה שלפנינו להידחות על הסף.