האם עורך דין יכול לחקור מומחה מטעם הצד שכנגד ולעיין בנתונים שהוא בדק

בית משפט השלום בבאר שבע תא"מ 66812-10-18 יעקובוביץ נ' לביטוח בע"מ תיק חצוני: בפני כב' הרשם הבכיר אורי הדר התובע ניר אוריאל יעקובוביץ ע"י ב"כ עוה"ד ערן ברוך ואח' הנתבעת מנורה חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד אמיתי סביון ואח' פסק דין

התובע ידע היטב מהן טענותיה של הנתבעת ולאחר הדיון הראשון שבו הוצגו התמונות הצבעוניות גם התאפשר לו להגיש חוות דעת משלימה ומובן כי לא הייתה כל מניעה גם לצרף תמונות שיעידו של מצב שונה של הרכב אך הוא לא עשה כן ולא עלה בידו לסתור את טענותיה של הנתבעת ביחס למצבו של הרכב ובכל מקרה יש לזכור כי נטל ההוכחה ביחס למצבו של הרכב מוטל על התובע אשר העיד כי "לא בדקתי את המתכות שהראו לי בתמונות, אני אומר זאת באופן כללי". עם זאת, יש לציין כי בחקירתו העיד מר עד כי כאשר בדק את הרכב הוא עמד "תחת כיפת השמיים" אך לצד זאת הוא העיד כי "לדעתי המקצועית מצבו לא השתנה למרות שהוא עמד תחת כיפת השמיים". במצב דברים זה הרי שגם אם נניח כי מאז התאונה ועד ליום בדיקתו של מר עד עמד הרכב תחת כיפת השמיים אין כל חוות דעת שתסתור את טענתו של מר עד כי עניין זה לא השפיע על מצבו של הרכב.

תפקידו של מומחה, גם אם מדובר במומחה מטעם צד להליך, היא לפרט בחוות דעת כיצד הגיע למסקנה.

פירוט זה לא רק יש בו כדי לשכנע את בית המשפט אלא בעיקר יש בו כדי לאפשר לצד שכנגד להיתמודד ביעילות עם המסקנה ולנסות, באופן לגיטימי, להציג מסקנה שונה או להראות כי המסקנה אינה מבוססת.

אם לא די בכך הרי שכאשר הוצג למר לוי מחירון קראוס, הנזכר כאמור בכתב התביעה, הוא השיב כי "אינני מתכוון להתייחס כרגע למחירונים שלא נשענתי עליהם בעת עריכת חוות דעתי ואינני מתכוון לתמחר במעמד עדותי". סבורני כי תשובה זו היא תשובה מיתחמקת.

עיון במכלול הנתונים הביאני למסקנה כי במתח שבין שתי דרגות אלו סביר יותר לקבוע כי הרכב הנו בדרגה 4 ולא בדרגה 3.

בחקירתו העיד מר עד כי לא עשה סקר שוק (עמ' 15) והעיד כי "אי אפשר להסתמך על סקרים ביד 2 כי רושמים מחירים מבוקשים ולא מחיר מכירה בפועל. לפעמים עושים כל מיני עיסקאות בשחור. אי אפשר להסתמך על זה וזה לא מצוין במחירונים". יש ממש בטענה כי המחירים המפורסמים בלוחות מכירה שונים הם מחירים מבוקשים ולא המחירים בהם נסגרות עיסקאות בסופו של יום אך דומני כי בחינת נתונים כאמור יכולה לספק מידע ראשוני ביחס לטווח המחירים המבוקש וראוי היה להתייחס גם לעניין זה בפרט בהיתחשב בכך כי מר עד עצמו העיד כי "שמאי אמור להסתמך על פרסומים, מידע, מחירונים וכך עשיתי". ועם זאת, אין להחמיר עם מר עד יתר על המידה בעיניין זה שכן הן התובע והן מר לוי לא הציגו נתונים קשיחים ביחס לעיסקאות שניסגרו בסופו של יום ביחס לרכבים דומים מאותו סוג.

...

לנוכח כל האמור ובהתחשב בכך כי שיוכו של הרכב לדרגה כזו או אחרת אינו עניין מובהק מתמטית, בהתחשב בכך כי אף שאין אפשרות להגדיר את הרכב כרכב בדרגה 3 במחירון קראוס הרי שנראה כי מצבו מעט טוב יותר מהמצב המקובל של דרגה 4 במחירון קראוס ובהתחשב בכך כי הפער בשווי הרכב בהתאם לדרגות אלו (מחיר בסיס של 4,000 $ בדרגה 4 לעומת מחיר בסיס של 9,000 $ בדרגה 3) הוא פער משמעותי ובהתחשב בשאר הקשיים בחוות דעתו של מר עד כפי שפורט לעיל סבורני כי נכון יהיה לחייב את הנתבעת לשלם לתובע סכום נוסף על דרך האומדנא.

סבורני כי פיצוי נוסף בסך של 15,000 ₪ הוא הפיצוי הראוי בהתחשב במכלול הנסיבות כפי שפורט.

סיכומו של דבר לנוכח האמור אני מקבל את התובענה בחלקה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: סך של 15,000 ₪ בגין ההפרש בשווי הרכב וזאת על דרך האומדנא.

בית משפט השלום בקצרין תא"מ 3919-12-18 אחים פחימה בע"מ נ' מ.א.ד יזמות אקולוגית בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד השופט רונן פיין תובעת נתבעת שכנגד אחים פחימה בע"מ ע"י ב"כ עו"ד איתמר סונינו נתבעת תובעת שכנגד מ.א.ד יזמות אקולוגית בע"מ ע"י ב"כ עו"ד נדב שטיירמן פסק דין

חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט - המישור הנורמאטיבי בבר"מ 5171/07 מנשה נ' הועדה המקומית לתיכנון ובניה, בעמ' 6 (31.12.2007) נפסק: "כשממנה בית משפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד- שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל את שיקול דעתו של בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהיעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן". עוד נפסק בע"א 2934/94, 2980/94 סולל בונה בע"מ נ' ארז איתן ואח', עמ' 2-3 (02.06.1996) כי "...משנתקבלה חוות דעת ניטראלית של מומחה, שיש בה משום ניסיון רציני להיתמודד עם הבעיות המקצועיות הרבות המובאות בפניו, יש לקבל אותה, גם אם לא כל מה שנקבע בה הוא לטעמם ולרוחם של כל הצדדים וגם אם ניתן להצביע על טעויות או על אפשרויות של קביעות אחרות בנושאים אלה או אחרים..." לצד זאת, יש לזכור את ההלכה הפסוקה לפיה בית משפט הוא הפוסק הסופי בעניינים מקצועיים, גם אם אלו הועברו למומחה שמונה על מנת שיחווה את דעתו בהם.

בעת עריכת פסק הדין וטרם השלמתו, מצאתי לנכון להפנות אל המומחה שאלות הבהרה בעיניין האחרון, שכן לטעמי המלצתו הנ"ל לא מתיישבת עם מסקנתו לעניין תביעת התובעת, כי העבודות והתיקונים היו סבירים.

מעיון בתשובותיו עולה כי זה לא טרח לפרט עמדתו, כפי שסברתי שעליו לעשות.

לא ראיתי כי המומחה בדק עניין זה והגיע למסקנה כלשהיא.

בנוסף, גם חקירות העדים מטעם הצדדים לא הובילו למסקנות מתבקשות בעניינים אלה, שכן אף אחד מהם לא נחקר בנושא ספציפי זה. על כן ומכל אלה, לא מצאתי לנכון לקבל המלצת המומחה לפצוי הנתבעת בגין אובדן ימי עבודה של המשאיות, על דרך האומדנה.

הנתבעת טענה כי עלות יום עבודה של כל אחת מן המשאיות הינה סך של 2,500 ₪ + מע"מ. לעניות דעתי כדי להוכיח עובדה זו, היה על הנתבעת להגיש חוות דעת מומחה מטעמה, רו"ח או מנהל חשבונות, אשר יכול היה לבסס הטענה.

...

התביעה שכנגד נדחית במלואה.

הנתבעת תשלם לתובעת סכום התביעה במלואו, סך של 38,581 ₪ כשהוא משוערך ליום מתן פסק הדין, סך של 40,800 ₪.

סה"כ תשלם הנתבעת לתובעת סך של 52,800 ₪.

על כן לא ברור מדוע מצאה התובעת לנכון להתעכב על הדברים פעם אחר פעם בחקירתו הנגדית של ד"ר רינות והדברים אמורים להיות ברורים בהנתן שגם המומחה מטעמה הסכים להערכה זו. זה המקום להעיר כי המומחה מטעם התובעת ציין במהלך עדותו כי להבנתו התבצעה או הייתה אמורה להתבצע בדיקת EMG לתובעת קודם לבצוע הניתוח ואולם אישר שהוא עצמו לא עיין בבדיקה כאמור, דבר המעורר תהייה נוכח האפשרות שלכאורה הייתה גלומה בכך בהשוואת מצבה של התובעת לפני הניתוח ולאחריו.

עם כל הכבוד הראוי, לא ברור כיצד מומחה יכול לעיין לראשונה על דוכן העדים במסמך המציג תוצאות בדיקה של התובעת, שהיה אמור להיות בידי שולחתו, ולהציע לבית המשפט שלא לקבלו רק מאחר שאין בידו להסביר את האמור בו? הדברים אינם מתקבלים על דעתי ואני דוחה את עמדת מומחה התובעת בעיניין זה. עצם הנתון כי מסמכים מהותיים שהיה בידי התובעת להשיגם בנקל לא עמדו בפני מומחה התובעת בעת עריכת חוות דעתו מעורר ספק ביחס למידת האמון שניתן לרחוש בנסיבות אלה לחוות הדעת.

עוד יוער כי במהלך חקירת המומחה הסתבר כי מיסמך שכן צורף כנספח לחוות דעתו - צורף שלא על דעתו או בידיעתו ועל כן ניתנה במעמד הדיון החלטה לעניין מיסמך זה. הדברים מדברים בעד עצמם בעיניין היתנהלותה הדיונית של התובעת גם בהקשר זה. חלק ניכר של חקירתו הנגדית של המומחה מטעם התובעת הוקדש לבירור הנתונים הקליניים שצוינו על ידו בחוות הדעת והקישור בינם ובין הפגיעה הנטענת בענף החוזר של העצב המדיאני.

המומחה אישר כי בדק את התובעת רק פעם אחת לפני מתן חוות הדעת בשנת 2016 כך שתיקון חוות הדעת על ידו בהיבטים שונים במעמד החקירה הנגדית בשנת 2020 ללא בדיקה חוזרת - מוקשה ואין בידי לקבלו.

האם בוצע לך ניתוח שחזורי? לא. אז למה אמרת שקראת את כתב התביעה ואם היה משהו לא נכון היית מתקנת את עורכי הדין שלך? הייתי בבית החולים האיטלקי והרופא אמר לי. איך קוראים לרופא? לא זוכרת.

אציין לטובת התובעת כי אמנם נרשמה הערה כללית לפיה אין באי חקירה כדי להוות הודאה בנכונות טענה מטענות הצד שכנגד ואולם הנתון כי המומחה נחקר בעיקר על סוגיית הנזק וכמעט ולא נחקר כלל על סוגיית האחריות והקשר הסיבתי שהיא לב העניין - מעוררת תמיהה מסוימת.

...

בשים לב לתוצאה אליה הגעתי, לא מצאתי להרחיב את היריעה מעבר לאמור עד כה. למען הסר ספק – כל יתר טענות התובעת (לרבות לעניין סיכויי ההחלמה והעברת הנטל) להידחות.

סוף דבר התביעה נדחית.

חרף זאת, בשים לב לזהות הצדדים ומכלול נסיבות העניין, אני מורה כי התובעת תישא בהוצאות כל אחד מהנתבעים ושכר טרחת ב"כ בסך כולל, מופחת, בסך 7,500 ₪ (לכל נתבע) שישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

"XXXXX" העתידיים, אותם צברה המשיבה במהלך הנישואין בעסק המשיבה ניסתה להסתיר את המסמכים המעידים על קיומה של שותפות במשך זמן רב. המומחה בדק את שווי העסק של המשיבה.

מקום בו יחליט בית המשפט שלא להעתר לבקשה ולא למסור את האסמכתאות הנדרשות אזי, לא יוכל המבקש לחקור כדבעי לא את המומחה מטעם בית המשפט ולא את המשיבה.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובצירופיה, פסק הדין של בית המשפט המחוזי בעירעור, בטענות הצדדים כפי שפורטו בהרחבה לעיל, הן במסגרת כתבי טענותיהם והן במסגרת הסיכומים, ולאחר בחינת מכלול השיקולים הנוגעים לעניין, לרבות האיזון הנידרש בין זכותו של צד ג' לפרטיות לבין זכותו של בעל דין לעיון במסמכים אותם הגיש הצד שכנגד - סבורני, במקרה זה, יש לאפשר "זכות עיון מוגבלת" במסמכים אותם הגישה המשיבה למומחה לצורך עריכת חוות הדעת.

בנוסף ראו גם תמ"ש (קריות) 762/07 א' נ. מ.ר' ( 9.12.2008 ), שם הביעה כב' השופטת אספרנצה אלון את עמדתה, כי תכלית חקיקתה של התקנה תקפה ביתר שאת בבית המשפט לעינייני מישפחה "המקדם כאמור שקיפות מלאה לצדדים וגילוי מסמכים באופן שישפוך אור על הנתונים

על כן, סבורני כי המתוה לפיו תתאפשר זכות העיון במסמכים אותם הגישה המשיבה למומחה - בכפוף לכך שמסמכים אלה, יחשפו תחילה, אך ורק לעיני בא כוח המבקש ומומחה מטעמו, מקפל בחובו את כלל האיזונים הראויים הנדרשים תוך שמירה על פרטיותם של צדדים שלישים, ומנגד הבטחת זכויותיו של המבקש להליך ראוי והוגן.

"עורך הדין המיוחד" יהווה שותף מלא בהליך, לרבות בחלקים החסויים בפני הציבור ומפני העצור עצמו ויהא רשאי לחקור עדים ולטעון בפני בית המשפט הדן בהליך עוד נקבע, כי תפקידו של "עורך הדין .(Immigration and Refugee Prection Act Article 83)

בהתאם להוראותיו של הדין האנגלי, נקבע כי מינויו של "עורך הדין המיוחד" ייעשה לצד ובנוסף למינויו של סנגור רגיל וכי סמכותה של הרשות המנהלית לעשות שימוש בחומרים החסויים תופעל אך ורק בכפוף למינויו של "עורך דין מיוחד" (עמית פרייז ואייל נון "המעצר המינהלי במדינת ישראל

...

האם יש להיעתר לכך? מהם השיקולים הנדרשים לעניין, ומהו האיזון הראוי ביניהם? בשאלות אלה יש להכריע.

הנה כי כן, נמצאנו למדים כי קיימת חשיבות עליונה בשמירה על פרטיותם של צדדים שלישיים אשר אינם לוקחים חלק בהליך.

על כן, סבורני כי המתווה לפיו תתאפשר זכות העיון במסמכים אותם הגישה המשיבה למומחה - בכפוף לכך שמסמכים אלה, יחשפו תחילה, אך ורק לעיני בא כוח המבקש ומומחה מטעמו, מקפל בחובו את כלל האיזונים הראויים הנדרשים תוך שמירה על פרטיותם של צדדים שלישים, ומנגד הבטחת זכויותיו של המבקש להליך ראוי והוגן.

בשים לב לאיזון הראוי שיש לעשות בין הזכות לפרטיות לבין הזכות לניהול הליך הוגן "בקלפים גלויים". סוף דבר לנוכח כל האמור, הבקשה מתקבלת בהתאם למתווה של "זכות עיון מוגבלת". בא כוח המבקש יגיש לבית המשפט בתוך שבעה ימים כתב התחייבות ולפיו הוא מתחייב שלא להעביר, לגלות או למסור המסמכים מושא החלטה זו לידי המבקש ולכל צד זר להליך.

עורך הדין בן צבי טען בכתב ההגנה להודעה לצד שלישי, בעקרי הדברים, כי דין ההודעה להדחות בהיעדר כל יריבות משפטית או עילת תביעה נגדו; הוא סיפק שירותים שהתחייב להם בצורה מקצועית, טובה, נאמנה, מיומנת, זהירה וסבירה ואין לייחס לו אחריות או רשלנות כלפי מי מהצדדים; אין מקום לייחס לו קשר סיבתי בשים לב לאחריות שיש לייחס לתובעת, לנתבע ולארד; הוא שומר על זכותו להגיש הודעות לצדדים רביעיים נגד עורכי דין נוספים המעורבים בעיסקאות המכירה והרכישה; יש לשים לב ששני שמאים חיוו את דעתם שניתן ליטול משכנתא על הדירה; הוא לא היה יכול לדעת על אי ההתאמה הנטענת בממכר; הנתבע בדק את הדירה והציג לפניו את נסח הטאבו ואת הסכם המכר שנוסח על ידי בא כוחו של ארד; לא הייתה מוטלת עליו כל חובה לבדוק כי הדירה שהנתבע בחן לצורך רכישתה בשים לב לכך שהניירת תקינה ומתאימה לנתוני החוזה; הנתבע ביצע בעצמו את בדיקת אישורי הערייה והיעדר חובות ללא מעורבותו; עורך הדין בן צבי הוציא נסח טאבו עדכני, בדק שאין מניעה כלשהיא לבצוע העסקה, ווידא מול הנתבע כי הדירה תואמת את צרכיו והסביר לו את האמור בחוזה; בנסיבות העניין יש לייחס לנתבע אחריות מלאה ולא לעורך הדין בן צבי; מדובר בהודעה חסרת כל בסיס משפטי ויש לדחותה מכל וכל; יש לדחות את ההודעה ולחייב את הנתבע בהוצאות המשפט.

ובהמשך: "התופעה של מידע או של מסמכים חסרים שכיחה בעיקר בין העוסקים במקרקעין. עורך הדין הוא החייב בדרישת החסר מהלקוח. יתר על כן, אפילו נימסר מידע על ידי הלקוח, חייב עורך הדין לבדקו, כל שכן על ידי הצד שכנגד או מי מטעמו. 'היוזמה לבדיקה חייבת להיות של עורך הדין, ואין הוא יכול להסתתר מאחורי רצונו של הלקוח לסיים את העסקה בהקדם, בלי שניתן לקיים את הבדיקה הדרושה' " (שם, בעמ' 448)" (ע"א (מחוזי ת"א) 1312/00 שמעוני ישראל נ' צבי סלנט עו"ד. 17.1.2002).

בנסיבות העניין יש להחזיק את עורך הדין בן צבי כבעל מיקצוע בתחום המשפט וכבעל מומחיות בתחום עיסקאות במקרקעין, ששירותיו נשכרו על ידי באסרי, בין היתר, על מנת להעמיד לו ייעוץ וייצוג מקצועי בכל הנוגע לעסקה המכירה לתובעת, ובכלל זה לגדור עבורו את הסיכונים שיכול וכרוכים בעיסקה הנידונה.

עורך הדין בן צבי, לפי עדותו בחקירתו הנגדית, עוסק מזה שנים רבות בייצוג לקוחות בעיסקאות מקרקעין (ע' 82, ש' 5-8), יש להחזיקו כמי שבקיא בפסיקת בתי המשפט העוסקת באי התאמה בממכר ובכלל זה לגבי האפשרות לאי התאמה בין נסח הטאבו לבין תשריט הבית המשותף ובין מצבה הפיזי של הדירה לבין תשריט הבית המשותף, והדעת נותנת שהוא היה מודע לחובתו לפעול על מנת לגדור עבור לקוחו את הסיכונים הכרוכים בבצוע העסקה.

השמאי אליהו בן זקן, מטעמו של עורך הדין בן צבי, ציין בחוות דעתו (מיום 29.11.2020) שמעיון בנסח הטאבו ובתשריט הבית המשותף בלבד לא ניתן לדעת לגבי אי ההתאמה בממכר, ככל שהדברים נוגעים לשטח הדירה, ויש צורך לבקר בדירה על מנת ללמוד על אי ההתאמה.

...

התובעת טענה שבאסרי היפר את הסכם הרכישה בשים לב להצהרות ולהתחייבויות שניתנו על ידו בגדרו וסבורני שיש ממש בטענה זו. באסרי הצהיר ב"הואיל" הראשון בהסכם שהוא הבעלים הרשום של הדירה בתת חלקה 39 בעוד שאין חולק שהיה רשום כבעל הזכויות בדירה בתת חלקה 72 (עניין זה הוסדר על ידי התובעת וארד); באסרי התחייב בסעיף 3א' להסכם לעשות כל פעולה הדרושה לרישום זכות הבעלות בדירה על שם התובעת מיד עם סיום התשלום אך בפועל לא שיתף פעולה עם התובעת לצורך תיקון הרישום בפנקסי לשכת רישום המקרקעין וסירב לשאת בעלויות שהיו כרוכות בכך; באסרי הצהיר ב"הואיל" הראשון בהסכם שהדירה בשטח של 74.8 מ"ר, בעוד שעל פי ממצאי בדיקת שמאי התובעת, שחוות דעתו הוצגה לפניי, עולה שיש לגרוע משטחה של הדירה 9 מ"ר בגין מחסן שחובר לדירה באופן שאינו מתיישב עם תשריט רישום הבית המשותף, ומכאן ששטחה בפועל עומד על כ- 66 מ"ר; באסרי הצהיר ב"הואיל" הרביעי בהסכם כי בנייתה של הדירה נעשתה כדין ואין חריגת בנייה בקשר לדירה בעוד שלפי ממצאי השמאי מטעם התובעת הוכנס לדירה מחסן בשטח של 9 מ"ר השייך לרכוש המשותף, על ידי שבירת הקיר המפריד בין הדירה לבין המחסן, ומבחינה רישומית נכלל בשטח הדירה חדר בלוני גז השייך לרכוש המשותף.

באשר לחלוקת האחריות בין ארד לבין עורך הדין בן צבי סבורני שיש לייחס משקל של ממש לכך ששירותיו של עורך דין בן צבי נשכרו על ידי באסרי, כבעל מקצוע האמון על נקיטת כל הפעולות הנדרשות על מנת לבדוק את הטעון בדיקה על מנת למנוע מלכתחילה את הסיכונים הכרוכים בעסקת המכירה לתובעת, פעולות שלא ננקטו על ידו, ומשכך יש לייחס לו מידת אחריות רבה יותר.

התובעת טענה לפסיקת הפיצוי המוסכם וסבורני שיש ממש בטענה זו. בנסיבות העניין יש לראות את באסרי כמי שהיפר את ההסכם בהפרה יסודית באי גילוי נאות באשר למצבה התכנוני של הדירה ואי ההתאמה ברישום בטאבו.

התוצאה התוצאה היא שהתביעה מתקבלת בחלקה, לפי הקביעות שנעשו לעיל, והנתבע, באסרי, ישלם לתובעת את החיובים הכספיים הבאים- סך של 117,010 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.