מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

האם עובדת בהריון מחויבת לדווח על ההריון בראיון העבודה

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

האם התובעת אשר הועסקה כחמשה חודשים וחצי אצל הנתבעת פוטרה מחמת הריונה; למצער, האם דבר הריונה של התובעת היוה שיקול בפיטוריה? זו ליבת המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים המונחת לפתחנו.
במהלך השיחה דוד הבהיר לתובעת כי הזמן הרב שבו היא משקיעה בתיקים גורמים לנתבע הפסדים, והטעויות שהיא מבצעת עלולות לעלות לו באופן אישי בפגיעה בשמו הטוב, וחמור מכך, לחשוף אותו לתביעות רשלנות ולסבך את לקוחותיו מול רשויות המס בשל דיווח לא נכון.
42.5 בזיקה לכך יצוין, כי טענת איתי כי בקשת דוד ובני שלפיה, "בסמוך ליום שבו התובעת התקבלה לעבודתה" הוא נתבקש ללמד אותה את תכנת חשבשבת חלונות ולהדריך אותה כיצד לבצע פעולות חשבונאיות וכיוצ"ב (סע' 3 לתצהיר איתי) אינה עולה בקנה אחד עם טענות דוד ובני כי כבר בראיון התובעת השיבה להם כי יודעת חשבשבת חלונות; שכן נדמה כי אם פעולת הנתבעת מתבססת על כך שהתובעת שיקרה להם, אזי סביר להניח שהוא לא היה משאיר אותה בעבודה.
רביעית והעיקר, לדידו של דוד "כאשר נודע לי שהתובעת בהריון, קבלתי את הידיעה בהפתעה מוחלטת" ולאחר מחשבה קצרה החלטתי שאני רוצה לעזור לה ולתת לה היזדמנות נוספת להישתלב בעבודה, על אף שמבחינה כלכלית לא הייתה כל הצדקה כלכלית לנהוג כך. מצד אחד לא רציתי לפטר את התובעת בשל הריונה, ואילו מצד שני, על אף הרצון הטוב לא יכולתי להעסיק את התובעת באותם תנאי שכר משום שהעסקתה הייתה לא כדאית, ואף הפסדית.
48.2 התובעת לא התעמתה עם דוד לגבי דבריו בעיניין העידר יכולתה, שכן לדידו של האחרון "במהלך כל התמלילים העובדת בעצמה לא אומרת שהיתה עובדת טובה. סופו מעידה על תחילתו ולא בכדי התובעת (לא –ד.י.) אינה עובדת במקצועה (ע' 17 ש' 10-13). אכן, התובעת אינה עובדת בתחום (ע' 6 ש' 31-32; ע' 7 ש' 1-2). לא נעלמה מעינינו טענת התובעת, כי "הוא אמר שזה הרבה פחות ממה שהוא חשב. אז למה הוא לא פיטר אותי?...זה נשמע לי קצת מוזר. ברגע שהודעתי על ההיריון הוא ובני החווירו כאילו מישהו מת" (ע' 9 ש' 27-33; ע' 10 ש' 1-4).
...
אשר על כן, התביעה בכל הנוגע לרכיב זה להידחות.
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובעת תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין את הסכומים הבאים: 59.1 פיצוי בגין הפרת הוראות חוק שוויון הזדמנויות בסך של 33,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

לתובעת נערך ראיון קליטה בעל פה ושם סוכמו תנאיה.
אמת, ולכך נגיע בהמשך, כי הנתבעת לא נהגה עם התובעת בשקיפות ובהוגנות המתחייבות מיחסי עובד ומעסיק אולם לשאלה האם התובעת פוטרה בהקשר להריונה- אנו עונים בשלילה.
הנתבעת אכן הודתה כי עתוי הפיטורים, להבדיל מעילתם, נבע מחישוב משפטי ומרצון שלא להיות מחויבת לכללים שנקבעו בחוק עבודת נשים.
היינו, בנגוד לפסיקה שהובאה בסיכומי התובעת שם הוכח כי עילת הפיטורים קשורה להריון ועל כן מהוה הפרה של חוק שויון הזדמנויות בעבודה- במצב בו עילת הפיטורים אינה קשורה להריון, למעסיק יש זכות להקדים את הפיטורים רק בשל העובדה שעומד לחלוף הזמן בו ניתן לפטר עובדת ללא צורך בפרוצדורה המורכבת הקבועה בחוק עבודת נשים (ראה והקש- עע (ארצי) 472/09 זוהר גולן נ' או. אר. אס משאבי אנוש בע"מ).
החובה לוודא עניין זה מוטלת על המעסיק ולא ניתן לקבל את הטענה שהתובעת לא דיווחה על כך. על כן, ובהתאם לחישוב שהציגה התובעת היא זכאית להפרשות לגמולים ופיצויים מיום עבודתה הראשון ובסך הכל בסך של 2096 ₪.
...
האם התובעת פוטרה בגלל הריונה: לאחר ששמענו את העדויות הגענו למסקנה כי התובעת לא פוטרה בגלל הריונה.
לא ברור האם הדבר דווח בזמן אמת לנתבעת אולם משעה שהתובעת הציגה אישורים רפואיים והנתבעת לא חלקה על מהימנותם מצאנו לנכון לקבל את התביעה ברכיב זה ולפסוק סך של 376 ₪ כנדרש.
בסך הכול תשלם הנתבעת בתוך 30 יום סך של 19,925 ₪ על פי הפירוט שלמעלה.
אשר להוצאות: מצאנו לנכון להתחשב בכך שעסקה של הנתבעת נסגר בעקבות משבר הקורונה ולפסוק הוצאות על הצד הנמוך בסך של 2300 ₪ .

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

העד הסביר, שכאשר ציין בחוות הדעת שהתובעת לא השתמשה בסמים, זהו פרט שהוא חיובי, ועל כך שהתובעת דיווחה על גניבה במקום עבודה קודם, זו נקודת זכות עבורה, והעובדה שלא פוטרה ממקום עבודה אחר, זה חיובי, וההתרשמות הכללית מהתובעת הייתה טובה (עמ' 12 משורה 12 לפרוטוקול).
שהרי, בודק הפוליגרף הסביר בעדותו, כי עצם העובדה שהתובעת לא סיפרה על דבר הריונה בראיון הקבלה לעבודה, מעיד על חוסר מהימנות, למרות שעל פי חוק, התובעת איננה מחויבת לספר על דבר הריונה בשלב זה של ההריון (לפני חודש חמישי להיריון).
החריג לכלל, הנו החובה המוטלת על עובדת המועמדת לעבודה, להודיע על הריונה במהלך הריאיון לעבודה גם אם היא נימצאת לפני החודש החמשי להריונה, כאשר מדובר במקרים בהם ההיריון רלוואנטי למישרה המוצעת, לדוגמא במקרה בו המשרה המוצעת עלולה לסכן את ההיריון בשל אופי התפקיד (טיסות מרובות לדוגמא), או חשיפה לחומרים מסוכנים וקרינה, מיגבלות פיסיות הקשורות בהריון (הרמת משאות כבדים), וכדומה.
כמו כן, שקלנו את העובדה, שלא הובא לידיעתנו מידע כלשהוא, האם התובעת מצאה עבודה חלופית, או שנותרה חסרת הכנסה, או שקיבלה דמי אבטלה .
...
העד נשאל: "מבחינתך במסקנה הסופית שלך כל הנקודות שפרטנו קודם הן לזכותה או לכל הפחות לא רלוונטיות והפרט היחיד שעמד לפי דעתך לחובתה זה זה שהיא לא ספרה בראיון העבודה שהיא בהריון?
טוענת הנתבעת, כי אמנם אין הוראת חוק המחייבת מועמדת לעבודה לגלות את דבר הריונה לפני חודש חמישי, אולם, "אין בהעדר הוראה שכזו כדי לבסס פטור של המועמד מגילויו של אותו פרט". בנסיבות התיק דנן, טענה זו של הנתבעת להידחות על הסף.
לאור כל האמור לעיל , הגענו לכלל מסקנה כי מקרה זה מצדיק פסיקת פיצוי בסך של 30,000 ₪ בגין נזק לא ממוני.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אמנם הצטרפת לכמה ראיונות קצרות (כך במקור) עם גב' חיה שכנר, אבל לא זה מה שדובר בבסיס העבודה שבנידון ומה שנקבע בבסיס מסגרת החוזה שראשית תבואי למעון בפדואל והדבר נדחה על ידך כאמור שוב ושוב.
האם התובעת הוכיחה שלא הייתה בהתנהגותה או במעשיה סיבה לפיטוריה? התובעת טענה כי היו לה הכישורים הנדרשים לתפקיד, ועל כך מעידה העובדה שהתקבלה לעבודה כמנהלת מעון יום שקומי בחריש שהיה בהקמה.
בחקירתה הנגדית השיבה גב' שכנר לשאלת נציג הציבור: "ש. ב-27 לפברואר היא מספרת לך על הבעיה שלה בבית, שאת אומרת לה "בהצלחה בהסתגלות" האם לא נתת לה סוג של לגיטימציה? כן, אבל עברו שלושה שבועות, כשנפגשתי איתה עדיין הייתה בהסתגלות, הייתי מצפה שהיא תרים טל', אני לא זוכרת תאריכים, אני נותנת אמון לאנשים, אני מצפה מבן אדם, אני עושה דברים כדי למלא את המחויבות שלי, אני מצפה שהיא תגיד שהיא לא הצליחה לעבוד.
בהליך השימוע התובעת מסרה את גירסתה לעניין שיחה זו, וכך לדבריה: "בשיחה שערכתי עם מר שטיין בתאריך 13.5 דובר איתי על חזרה לעבודה בפתיחת המעון בחודש יולי. לאחר מכן באותה שיחה שיתפתי את מר שטיין על היותי בהריון. לאחר הודעתי, מר שטיין אמר שיבדוק דברים ויחזור אלי ביום יומיים הקרובים. מר שטיין לא חזר אלי ולא הגיב לרצוני לשוחח עמו, וכתגובה לכך קבלתי מכתב הזמנה לשימוע ובו נאמר שניגרם משבר אמון כלפיי. בהמשך לסעיף הקודם, אם אכן הסיבה בגינה הוזמנתי לשימוע היא חוסר שביעות רצון מעבודתי, שגרם לחוסר אמון, כיצד יתכן שבשיחה שנערכה ביני לבין מר שטיין דובר על חזרה למעון ובניית תכנית המשך לפתיחה ולא הוזכר כלל חוסר שביעות רצון וחוסר האמון? כיצד יתכן שבדיוק לאחר שהודעתי על ההריון הוזמנתי לשימוע? צירוף מקרים זה תמוה בעיניי ועל כן שוב חוזרת ואומרת, שהסיבה שהוזמנתי לשימוע בעיניי היא בשל היותי בהיריון. זה בגדול, ויש עוד..." (עמ' 25 לפרוטוקול השימוע).
התובעת דיווחה לנתבעת על כשבע שעות עבודה במצטבר במשך כל תקופת העסקתה, ובהתאם לכך קיבלה תשלום על שבע שעות עבודה בלבד (עמ' 5 ש' 27-28 לפרוטוקול הדיון).
...
לסיכום דין התביעה להתקבל בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך 11,000 ₪ בגין פיצוי לא ממוני על הפרת חוק שוויון ההזדמנויות.
בנסיבות דנן, נוכח הפער שבין הסכום שנתבע על ידי התובעת ובין הסכום שנפסק בסופו של דבר – אין צו להוצאות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בעת הראיון בעלה שהציג אותה כמרשתו 'דיווח כי היא עובדת באופן חלקי מאוד וכיום רק מהבית בטלפון ומיילים כפקידה במשרדו.
כמו כן טענות המערער בכתב העירעור ביחס לשמירת היריון אינן רלוואנטיות להליך זה. המשיב הוסיף כי הועדה סקרה את הנכויות אשר נקבעו במסגרת האיבחון הרפואי ועמדה על השפעת הליקויים בשם לב לנתוניה התעסוקתיים של התובעת לרבות השתלבותה באופן חלקי בעבודה וסברה כי יש לקבוע 65% אי כושר לפרק זמן מוגבל.
ככל שלמערערת השגות על האיבחון הרפואי היה עליה לערר על כך במסגרת המועדים הקבועים בתקנות ולא בהליך זה. אשר לדו"ח פקידת השקום, משעה שמדובר בועדת ערר בלתי תלויה אינה מחויבת היא לידון בעמדת יועצי הדרג הראשון וכן דו"ח פקידת השקום אליו הפניתה המערערת דן בתקופה החל מיום 1.1.2019 ועד ליום 31.12.21 , תקופה אשר כלל אינה רלוואנטית לפרק הזמן הנבחן על ידי הועדה.
...
לאחר עיון במסכי התיק בפרוטוקול הוועדה ובטענות הצדדים הן בדיון שהתקיים לפני והן בסיכום טיעוניהם, שוכנעתי כי דין הערעור להידחות וזאת מהטעמים אשר יפורטו להלן.
עוד יוער כי ככל שהטענה היא לעצם ההיריון בסיכון גבוהה, הגמלה הרלוונטית היא גמלת שמירת היריון אשר כידוע אינה נבחנית במסגרת הליך זה. אשר לטענות המערערת בעניין הקלדת פרוטוקול הדיון בפני הוועדה – עיון בפרוטוקול הידני מעלה כי לא נרשם כי פרוטוקול הוועדה הוקלט וכן לא נרשם כי המערערת סירבה להקלטה כמופיע בפרוטוקול המוקלד אשר ככל הנראה שגגה דבקה בו, שעה שנושא זה כלל אינו נזכר בפרוטוקול הוועדה אשר נכתב בכתב יד. משאין כל תיעוד בעניין ההקלטה התוצאה היא כי הדיון בוועדה לא הוקלט ולכל היותר ניתן להתייחס להעדר ההקלטה , ככל שהמערערת בקשה הקלטת הדיון, כפגם טכני אשר אינו בגדר פגם משפטי.
סוף דבר לאור כל מקובץ ומשעה שלא מצאתי כי דבק פגם משפטי בהחלטת הוועדה , דין הערעור להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו