מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

האם עדות כוזבת היא עבירה פלילית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

         בעיניין גרינוולד אמר כבוד השופט אגרנט: "...ההבדל בין שתי חובות ההוכחה (הפלילית מחד גיסא- 'מעל לכל ספק סביר'; והאזרחית מאידך גיסא - 'מאזן ההסתברויות'), הוא אך הבדל של מידה או דרגה ....אף אחד משני המבחנים האמורים איננו מבחן החלטי, ובתחום כל אחד מהם עלולה להשתנות מידת ההוכחה הדרושה ממקרה למקרה, הכל לפי רצינות העניין השנוי במחלוקת... במידה שהעבירה, נשוא הדיון הפלילי, עולה בחומרתה, כך תגדל גם מידת ההוכחה, הדרושה לגביה. כן גם בדיון האזרחי תהיה תלויה מידת ההוכחה הדרושה ברצינות נשוא הענין. למשל, תדרש עדות יותר ברורה ומשכנעת במשפט אזרחי, שבו מייחסים היתנהגות פלילית לאדם, מאשר זה הסובב על העילה של רשלנות".   על הבעייתיות שביצירת מידת הוכחה שלישית עמד כבוד הנשיא ברק בעיניין זיקרי, באמרו: "...נוסחות אלה בדבר מידת ההוכחה הפלילית מזה ומידת ההוכחה האזרחית מזה, אינן נוסחות מדעיות או מדויקות, כי אם אך מבחנים נוחים או מעשיים [...] הייתי נימנע, על כן, מקטגוריזציה נוקשה במסגרתם של מבחנים 'נוחים או מעשיים' אלה. על כן, הייתי נימנע מיצירת מידת הוכחה שלישית, המצויה בין זו האזרחית לבין זו הפלילית [...] בעיניין זה הייתי נוטה ללכת בעקבות הגישה המקובלת באנגליה [...] על פיה, ענין לנו בשתי מידות הוכחה, אזרחית ופלילית, ובשתיים בלבד. עם זאת, כמות הראיות שיהא בה כדי לספק את המידה הדרושה משתנה על פי מהות הנושא [...] דעתי היא כי יש לתת שיקול דעת לשופט, המבוסס על נסיבותיו של כל ענין וענין, תוך איזון ראוי בין האינטרסים הנוגעים לעניין, בלא לקבוע מראש קטגוריות של מצבים באשר למידת ההוכחה [...] על כן דעתי היא, כי יש להמשיך ולנקוט בגישה, כי בכל המשפט האזרחיים, מידת ההוכחה היא זו של נטיית מאזן ההסתברות, וכי במסגרתה של מידת הוכחה זו, ועל פי מבחנים של שכל ישר, כמות הראיות שיש בהן כדי לשכנע את השופט בנטייתה של ההסתברות, קשורה במהותו וחומרתו של הנושא". (שם, עמ' 604-606).
יסודות עוולת התרמית וניתוח הראיות עוולת התרמית מוגדרת בסעיף 56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] הקובע: "תרמית היא הצג כוזב של עובדה, בידיעה שהיא כוזבת או באין אמונה באמיתותה או מתוך קלות ראש, כשלא אכפת למציג אם אמת היא או כזב, ובכוונה שהמוטעה על ידי ההיצג יפעל על פיו; אולם אין להגיש תובענה על היצג כאמור, אלא אם היה מכוון להטעות את התובע, אף הטעיה אותו, והתובע פעל על פיו וסבל על ידי כך נזק ממון". עוולת התרמית כוללת, איפוא, חמישה יסודות מצטברים: היצג כוזב של עובדה; העדר אמונה באמיתות העובדה שהוצגה (לרבות קלות ראש או אדישות לגבי אמתותה); כוונה להטעות, היינו - שמושא ההיצג יוטעה ויפעל בהסתמך על ההיצג; הטעייה בפועל; וגרימת נזק ממוני למושא ההיצג בעקבות כך [ראו ע"א 614/84 ספיר נ' אשד, פ"ד מא(2) 225, 239 (1987); ע"א 9057/07 אפל נ' מדינת ישראל (2.4.2012) (להלן: "עניין אפל") (פסקה 35 לפסק דינו של כבוד השופט מלצר); ע"א 3824/13SF Wing Overseas Real Estate Investments Ltd  נ' אמנון יניב, [פורסם בנבו] (1.3.2016) פסקה 25 לפסק-הדין; והשוו עדה בר-שירה התרמית 16 (במסגרת הסדרה דיני הנזיקין – העוולות השונות, מהדורה שניה בעריכת יפעת הולצמן-גזית, התשנ"ה).
הכזב אשר במצג הראשון הוכח, לא רק בראיות שכבר פורטו לעיל, אלא גם הן מפי עדים מטעם הנתבע והן מפיו של מוחמד חמד עצמו; על מנת למנוע חזרה על הדברים אפנה, בעיניין זה, אלא אשר ייאמר להלן, במסגרת היתייחסות אל היסוד השני הנידרש בעבירת תרמית.
...
תוצאת ביניים על סמך כל האמור לעיל, אני קובעת כי פסק הדין בהליך המרצת הפתיחה הושג על ידי מוחמד חמד בתרמית ומשום כך אני מורה על ביטולו.
במקרה אחר, בו נרכשו זכויות מיורשיו של נפקד מצאנו התייחסות ממנה ניתן להבין כי סעיף 10 לחוק המקרקעין יכול שישפיע על זכויות האפוטרופוס בנכס מוקנה.
סופו של דבר קבעתי כי פסק הדין בתיק ההמרצה הושג בתרמית ולכן אני מורה על ביטולו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

עוד טען המשיב, כי עקב העדויות הכוזבות במח"ש נפוצו שמועות בקרב המשרתים ומפקדיו, על אודות התיק הפלילי שניפתח נגדו בגין עבירות פליליות חמורות שביצע בתפקידו.
...
לסיכום: זימונם של המבקשים על ידי מח"ש, נחשב לזימון על ידי רשות המוסמכת לכך כדין כדרישת סעיף 13(9), וגם אם נקבל את טענות התובע בדבר לשון הרע בעדויות שנמסרו בגדר אותן חקירות, אין בכך כדי להקים עילה לקיומה של עבירה לפי לשון הרע, אשר מעניק הגנה על לשון הרע שנמסרה ל-"רשות מוסמכת", בענייננו מח"ש. לאור התוצאה אליה הגעתי מתייתר הצורך לדון ביתר טענות המבקשים.
סוף דבר לאור האמור לעיל דין הבקשות להתקבל, ויש להורות על דחיית התביעה על הסף נגד הנתבעים 1, 4 ו-5.
התובע ישלם למבקשים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום של 5,000 ₪ (כולל) לכל אחד בנפרד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

בגין העדות הכוזבת הוגש נגד הנתבעים כתב אישום (פל"א 4928/2014, ת"פ 32530-03-15).
הנתבע ושותפו נאלצו לפנות למישטרה בכל פעם שהתובע ביצע עבירה פלילית, כגון תקיפת אחד השותפים, תקיפת המנכ"ל החדש ואיומים.
עוד טען כי תימוכין לכך שמדובר בתלונת שוא מצויים בעובדה שהתביעה המשטרתית הגישה נגד הנתבעים כתב אישום בגין תלונת השוא בעבירת מסירת ידיעה כוזבת על עבירה.
...
דין חלק זה של התביעה להידחות, אפוא, כבר מטעמי היעדר הפירוט, והדיון להלן לגופו של עניין הוא מעל לצורך.
סוף דבר התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעים הוצאות משפט בסך של 15,000 ש"ח. המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בעדותו הנוספת מיום 04/07/2022 העיד כי קיבל מאביו כסף עבור שינוי תצהירו: "ש. אתה יודע שעברת עבירות פליליות חמורות? כמה כסף קיבלת בגין שינוי התצהיר שלך?
בנסיבות העניין ושעה שעולה חשד לפלילים בשים לב להוראות סעיף 237 (א) לחוק העונשין, לפיו המעיד בהליך שפוטי, ביודעין, עדות כוזבת בדבר מהותי לגבי שאלה הנדונה באותו הליך, הרי שזו עדות שקר ודינו – מאסר שבע שנים; עשה כן בעד טובת הנאה, דינו- מאסר תשע שנים, ובהתאם להוראות סעיף 246 (א) לחוק העונשין, לפיה, המניע אדם, או מנסה להניעו, שבהליך שפוטי לא יעיד, או יעיד עדות שקר או יחזור בו מעדות או מהודעה שמסר, דינו- מאסר שבע שנים, מצאתי מקום להפנות פסק הדין למנהל בתי המשפט על מנת שיבחן אם יש מקום להגשת תלונה למשטרת ישראל, נוכח החשדות הפליליים העולים לכאורה מהיתנהגות הבן הבכור והאב (הנתבע) והמזכירות תמציא בסופו של יום, העתק פסק הדין לעיונו.
...
במצב דברים זה, אני מקבלת חוות דעתו של המומחה במלואה ואני קובעת כי הוכח שבעטיו של הנתבע נגרם נזק לתובעת.
משכך, הוכח די הצורך קיומו של קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לתובעת לבין התנהגותו של הנתבע במהלך השנים ואני קובעת כי הנתבע חב בפיצוי התובעת בגין נזקיה.
סוף דבר הנתבע ישלם לתובעת סך של 127,200 ₪ בגין התביעה הנזיקית בצירוף ההוצאות הרפואיות כפי שקבעתי לעיל.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופט א' שטיין: לפנינו עתירה למתן שורה ארוכה של צוים על-תנאי שעניינם: (1) הקפאת הועדה לבחירת שופטים; (2) מתן הוראה למשיבים לקבוע בחוק הגדרות למונחים "שופט", "משפט צדק", "הטיית משפט" ו-"הכרת פנים"; (3) חקיקת הוראת חוק אשר תיקבע כי הטיית משפט והכרת פנים תהווה עבירה פלילית (4) חקיקת הוראת חוק אשר תיקבע כי הטיית משפט והכרת פנים תהווה עילה לפסלות שופט; (5) חקיקת הוראת חוק אשר תיקבע כי מועמדים לשפיטה יהיו חייבים לעבור בדיקת פוליגראף בטרם כניסתם לתפקיד; (6) חקיקת הוראת חוק אשר תיקבע כי כל דיוני בית המשפט יוקלטו ויתומללו; (7) חקיקת הוראת חוק אשר תיקבע כי שופט שפרש או שהופסקה כהונתו לא יכול לשמש "שופט עמית" וכי לא יוכל לעסוק בעריכת דין למשך שנתיים; (8) חקיקת הוראת חוק אשר תיקבע כי צד למשפט או צד שלישי שניגרם לו נזק ממוני בגין עדות כוזבת שניתנה במשפט יוכל לתבוע את נזקיו; (9) חקיקת הוראת חוק אשר תיקבע כי יוקם טרבונל שפוטי בו יישפטו שופטים במידת הצורך; (10) חקיקת הוראת חוק אשר תיקבע כי כל תלונה שתוגש נגד שופט תחקר על ידי גוף המורכב ממשרד מבקר המדינה, משרד המשפטים והמשרד לבטחון לאומי; וכן (11) ביטול הוראות של תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סד"א), אשר מקנות לבית משפט שיקול דעת רחב.
...
חרף זאת, דין העתירה להידחות על הסף מכמה טעמים.
דא עקא, עיון בבג"ץ 5204/20 מעלה כי בית משפט זה לא קבע אלא זאת: "דין העתירה להידחות על הסף בעיקר בשל העובדה שבית משפט זה אינו מורה למחוקק מה לחוקק. רצונם של העותרים "לחזק ולשקם את אמון הציבור במערכת [המשפט] "מבורך; הדרך לעשות כן איננה באמצעות פסק דין המחייב את כנסת ישראל לחוקק חוקים בעניין". הדברים האמורים צוטטו אף בבג"ץ 9208/20, ולא למותר לציין כי העותרים לא טרחו לציין בעתירה הנוכחית כי העתירה בבג"ץ 9208/20 עסקה אף היא באותם סעדים שהתבקשו בבג"ץ 5204/20 ובעתירה שבענייננו.
אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף בשל כל אחד מאלה: (1) מעשה בית דין; (2) היות העתירה טורדנית; (3) חוסר ניקיון כפיים; (4) העדר עילה מבוררת להורות לכנסת אלו חוקים עליה לחוקק; (5) אי-מיצוי הליכים מול המשיב 1, שר המשפטים, בכל הקשור לתיקון המבוקש בתקנות סד"א. העתירה נדחית אפוא בזאת על הסף.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו