חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

האם סיכום עקרונות חוזה מחייב

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

עוד הדגיש בן-דב כי לא הכיר ואינו מכיר את ההליכים הנוגעים לרכישת בית בפטור ממכרז מהמועצה, וממילא אינו מוסמך לאשר מכירה מעין זו. נטען כי מיסמך זה, שהיה סיכום עקרונות מול התובע בכל הנוגע לקזוז עלויות השפוץ, לא עבר לעיונו של ראש המועצה.
כאמור לעיל, קבעתי כי סיכום הדברים עם המזכיר לא השתכלל לחוזה אשר חייב את המועצה למכור לתובע בית, ואינו בגדר הבטחה שלטונית מחייבת.
...
גובה הנזק התיאורטי מעבר לכל האמור לעיל, אין בסיס לגובה הנזק ולא ברור כלל מדוע בחר התובע לתקן סכום תביעתו ולדרוש פיצוי בגין עליית מחירי הבתים במועצה.
סוף דבר התובע קיבל זכות שימוש בבית של המועצה וביצע שיפוץ והתאמות לצרכיו.
על כן, התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כידוע, זכאות לדמי תיווך מותנית בין היתר בכך שהמתווך היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב (סעיף 14 (3) לחוק המתווכים).
להלן דברים מעדותו: "ביוזמתו פנינו לראש העיר והוא היה איש הקשר שלנו עם בעלת הקרקע אבל הוא העלה את הרעיון ודיבר כנראה מאחורי הקלעים, אני לא יודע בדיוק. הלכנו וקיבלנו את אותו סיכום עיקרוני נספח ג'2 ושוב לצערנו הטיפול הופסק ולא שמענו מאז עד ששמענו על התביעה" (ראו עמוד 25 לפרוטוקול שורות 19-21).
...
לאור כל האמור וכמפורט בהרחבה בגוף פסק הדין שוכנעתי כי התובע אינו זכאי לתשלום שכר מוסכם כטענתו או שכר ראוי כלשהו.
סוף דבר התביעה נדחית.
בנסיבות העניין ועל אף דחיית התביעה, אני סבור שלא יהיה זה נכון לפסוק הוצאות לחובת התובע ולפיכך איני עושה צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

בגדרי דיון נוסף, סיכמו באי כוח הצדדים את טענותיהם בעל-פה. תמצית טענות הצדדים התובעת טוענת, כי השמוש שעשתה הנתבעת בשנים 2014 עד 2017 (כולל) במחסן השני היה שלא כדין, שכן בחוזי השכירות לשנים 2014-2017 הוסכם, כי הנתבעת תשלם 300 ₪ עבור מחסן אחד.
ההיגיון, השכל הישר ועקרונות דיני החוזים מחייבים: חזקה על הצדדים כי התכוונו למובן הפשוט של הלשון שבה נקטו – ככל שיש מובן כזה.
...
בגדרי דיון נוסף, סיכמו באי כוח הצדדים את טענותיהם בעל-פה. תמצית טענות הצדדים התובעת טוענת, כי השימוש שעשתה הנתבעת בשנים 2014 עד 2017 (כולל) במחסן השני היה שלא כדין, שכן בחוזי השכירות לשנים 2014-2017 הוסכם, כי הנתבעת תשלם 300 ₪ עבור מחסן אחד.
אני קובעת, אפוא, כי הימנעות התובעת מלהעיד את הגב' סוניה נצר, פוגמת במהימנות גרסתה.
אני סבורה, כי בהתנהלות נציגות התובעת, החל מאופן ניסוח חוזי השכירות לשנים 2014-2017 וכלה בהתנהלות מול נציגת הנתבעת במהלך השנים 2014-2017, דבק אשם תורם בשיעור משמעותי, אותו אני מעמידה על 50%.
סיכום הדברים בהינתן כל האמור לעיל, ובהסתמך עליו, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 4,800 ₪, בערכי יום מתן פסק הדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

לצד זאת קבע ביהמ"ש, כי המשמעות היא שחוזה שאינו מקיים אחר הדרישות הצורניות הקבועות בסעיף 203 הוא חוזה בלתי חוקי, אשר חלות עליו הוראות הדין ביחס לחוזה כזה (סעיפים 30-31 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973), דהיינו – הוראות ההשבה לאחר ביטול, כאשר לבית המשפט מסור שיקול דעת להורות על סטייה מעיקרון ההשבה ההדדית המלאה, מטעמי צדק – "אם בדרך שלילת סעד ההשבה ואם בדרך קיום החוזה כאשר צד אחד ביצע חיובו לפי החוזה" (שם, פסקה 30).
ברם, מדובר בסיכום בדיעבד של מחירה של עבודה שכבר בוצעה, ועל כן נשאלת השאלה, האם סיכום זה אכן משקף את השכר הראוי, לנוכח טענת הנתבעת, כי המחיר הראוי עומד על 30 ₪ למ"ר, בהתאם למחירון דקל.
יודגש, כי ה"סיכום" שעליו העידו העדים אינו מלמד על הסכם מחייב, מאחר ולא נתקבלה החלטה פורמאלית ומחייבת בידי הנתבעת, כעירייה, בעיניין המחיר; אלא שאותו "סיכום" מלמד, לטעמי, על המחיר הראוי של העבודה, בשים לב לכלל הנסיבות, כפי שפורטו לעיל.
...
בשים לב למכלול השיקולים שפורטו לעיל ולנסיבות כפי שהוכחו בפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחייב את הנתבעת בתשלום חלקי, אשר אותו אני מעמידה על סכום של 280,000 ₪ נכון להיום.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סכום של 280,000 ₪.
כן תשלם הנתבעת לתובע שכר טרחת עו"ד בסך 30,000 ₪, והוצאות משפט בסך 11,111 ₪ (אגרה ששולמה).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

עוד נקבעה חלוקת האחריות בין הצדדים להסכם אשר נוסחה באופן הבא: מס שבח – מוכר, מס רכישה – קונה, דמי הסכמה – מוכר, היתחשבנות – מוכר, והוראות נוספות ביחס למע"מ והיטל השבחה שלא מהוות פלוגתא בהליך זה. לאחר מיסמך העקרונות נערך הסכם מחייב בין הצדדים בו התחייבה המוכרת בסעיף 3.6 כי תשלם את כל תשלומי המס החלים על המוכר על פי דין, לרבות היטל השבחה, דמי הסכמה ומס שבח שיחול בגין העסקה.
כדי להבין את טיב הטענות ראוי להביא את סעיף 21 לכתב ההגנה כלשונו: "כאשר הצדדים הגיעו לעניין תשלום דמי ההסכמה הם רצו שמר אילן שבת ישלם תשלום זה. מר אילן שבת חשש מגובה דמי ההסכמה, ועל כן, הם הגיעו לסיכום שהם יפעלו לפי שיטת ההיתחשבנות באופן שהגברת רחל קינן תקבל בסופו של יום השבה של דמי ההסכמה". בהמשך נטען כי אילן הסכים לשלם אף מעבר ל- 5,000,000 ₪ עבור המשק ועל בסיס הסכמות אלו נחתם הסכם המכר.
...
על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם את דמי ההסכמה ולשאת בהפרש בין דמי הרכישה במועד הוצאת השוברים לבין הסכום שייקבע בעת השלמת העסקה ותשלום דמי הרכישה בפועל.
בגין הפרת ההסכם תשלם הנתבעת לתובעת את הפיצוי המוסכם בסך של 500,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד מיום חתימת ההסכם, 18.7.17, ועד למועד הגשת התביעה.
במידה ולא תשלם הנתבעת את דמי ההסכמה לרמ"י בגין כל המשק ולא רק החלק החקלאי, תשלם הנתבעת לתובעת סך של 1,350,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה, וזאת כדי לאפשר לתובעת להשלים את העברת הזכויות בתשלום דמי רכישה שתגבה רמ"י. כמפורט לעיל, הנתבעת מעכבת את העברת הזכויות במשק בטענות סרק במשך מספר שנים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו