האם ניתן לזמן עד בשלב קדם משפט

כך, תקנה 146 מקנה לבית המשפט סמכות לזמן לעדות בפניהם את בעלי הדין אף בשלב קדם המשפט; תקנה 178 מקנה לבית המשפט להזמין לעדות עד אם למתן עדות ואם לשם הצגת מסמכים; תקנה 169 מקנה את האפשרות להגיש עדות באמצעות תצהיר; תקנה 171 מקנה לצדדים זכות לחקור עד מיד; תקנה 189 קובעת כי ההוראות בדבר עדים יחולו במידת האפשר על בעל דין שנידרש להעיד או להציג מיסמך.

...

יתר על כן, סבורני כי בזימונו למתן עדות לפניי יש כדי לתרום להגעה לחקר האמת – תכלית החשובה ביחס לכל הליך באשר הוא, וביתר שאת בקשר להליך קולקטיבי דוגמת בקשה לאישור תובענה כייצוגית.

עם זאת, אין בידי לקבל טענה זו. כך, כעולה מנוסחה של תקנה 245 לתקנות עליה נסמכים המשיבים, מי שהיו אמונים על צירוף תצהירו של ח"כ אשכנזי לתשובה לבקשת האישור היו המשיבים עצמם, והם נמנעו מכך, לטענתם, משום שלא הופנו כלפי ח"כ אשכנזי טענות אישיות בבקשת האישור.

סוף דבר משעה שמטענות המשיבים עולה בבירור כי העילה היחידה למניעת זימונו של ח"כ אשכנזי לעדות בפניי היא העובדה כי מונה לשר החוץ של מדינת ישראל (מינוי שיצא אל הפועל לאחר שהוגשה בקשת האישור), ומשעה כי מצאתי שעדותו רלוונטית וחשובה לשם בירור האמת בגדרי בקשת האישור נוכח תפקידו במשיבה 1 כיו"ר הדירקטוריון שלה בתקופה הרלוונטית, מצאתי להורות העברת החלטה זו ליו"ר הכנסת על מנת לקבל את הסכמתו לזימונו של ח"כ אשכנזי לעדות בפניי ביום 14.10.2020.

לטעמה של התובעת, על פי ההלכה הפסוקה, אין לאפשר לצד לתקן את מחדליו בשלב קדם המשפט בדרך של זימון עד שהוא למעשה בעל הדין שכנגד, וזאת לצורך המצאת מסמכים שלא גולו במסגרת הליכי גילוי המסמכים.

...

כך ברע"א 2124/13 רבינוביץ' נ' הפטריארך היווני אורטודוקסי ואח' (21.7.13) דחה בית המשפט העליון את בקשת רשות הערעור ואישר את החלטת בית המשפט המחוזי שלא להעתר לבקשה דומה לגילוי מסמכים שברשות בעל דין תוך שקבע: "הלכה פסוקה עמנו כי הרלוונטיות של מסמכים מתפרשת על דרך ההרחבה, במובן זה שיש לגלות כל מסמך שעשוי לקדם עניינו של בעל הדין (ראו, לדוגמה, החלטתי ברע"א 2376/13 רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע"מ נ' דהן [פורסם בנבו] בפסקה 12 והאסמכתאות שם (8.7.2013)). ניתן להקיש ממבחן הרלוונטיות המרחיב לגבי מסמכים גם על זימונם של עדים. מכל מקום, במקרה דנן, זימונו של נציג הפטריארכיה נועד מלכתחילה אך ורק לצורך הבאת מסמך, כך שיש להתייחס לסוגיה באספקלריה של גילוי מסמכים. ....

כטענת התובעת אני סבורה שהוראת תקנה 178 אינה מבקשת לשנות מסדר העדת עדי הצדדים ולאפשר לצד שכנגד "להכריח" את בעל הדין שכנגד להציג מסמכים שאין ברצונו/בכוונתו להציגם, אלא מטרתה, כפי שטענה התובעת, לאפשר העדת עד שאינו מטעם מי מהצדדים או לזמן מסמכים מצד שלישי כזה, שלגביו לא חלים הכללים הרגילים הנוגעים לגילוי מסמכים והגשת ראיות הצדדים.

מעבר לכל הנימוקים הדיוניים שלעיל, וגם באם מאן דהוא יסבור כי המחדלים הדיוניים מצד הנתבע והשימוש בפרוצדורה שאינה מיועדת למקרה כגון דא, אינם מצדיקים את דחיית בקשתו, הרי שגם לגופם של דברים, אני סבורה, כטענת התובעת בתגובה לבקשה למחיקה, כי שאלת השתתפות מבטחי משנה בתשלום לנפגע, אינה רלבנטית לבירור ההליך.

לאור כל האמור אני דוחה את בקשת הנתבע לחייב את העד שימל להתיצב לחקירה כשהוא מצוייד במסמכים שנדרשו בבקשת הנתבע.

מכאן לא עולה שיש לנתבעת בשלב זה של הדיון זכות קנויה להצגת ראיות נוספות, אותן יכולה היתה לבקש בגדרה של הזמנת עדים ואף לבקש צווים כלפי הקרן בשלב קדם המשפט ,אם אלו נדרשו במסגרת הליכי הביניים.

...

אם מדובר במה שכבר עולה כדי עיוות דין ניתן להתחשב ולהיעתר עם או בלי הוצאות לאוצר המדינה (שמא גם לצד שכנגד אם התבקשו, מכוח הסמכות הנתונה בתק'514 לתקנות סדר הדין האזרחי).

א. בענין הנטלים: אמנם בסע' 26 סיפא לפסה"ד שניתן בענין אנוך, קבע השופט ריבלין, כי באופן טיפוסי מקיימות קרנות הפנסיה החדשות את הקריטריונים מכוחם יש לראות בתגמולים שלהן כמי שבאו מכוחו של חוזה ביטוח; אך הנטל עדיין על הניזוק להוכיח תנאי הצטרפותו לקרן, ולהראות כי מכלול המאפיינים מוליך למסקנה כי התשלומים שהוא מקבל נכנסים לגדר הגדרת הביטוח (כלומר יש לראות בהם כבאים מהותית מכוחו של חוזה ביטוח – י.פ).

אני דוחה אפוא הבקשה.

] לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת מ' ליפשיץ פריבס) מיום 4.10.2023 בת"א 47569-11-21, בה קיבל בית משפט קמא באופן חלקי את בקשת המבקש להזמין עדים מטעמו לאחר שהחל שלב קדם המשפט.

...

טענות המבקש בבקשת רשות הערעור, טוען המבקש כי בית משפט קמא שגה בקבעו כי אין לאפשר את זימונם של יתר העדים אשר צוינו בבקשתו.

מהאמור לעיל נובע גם כי בית המשפט רשאי שלא להיעתר לבקשה לזמן עד לעדות אף אם עדותו קבילה ורלוונטית (ראו למשל: רע"א 457/21 לומדעת מכשירי כתיבה בע"מ נ' עיריית אילת, פסקה 8 (16.2.2021); עניין כהן, בפסקה 8).

משאלה הם פני הדברים, לאור שיקול הדעת הרחב הנתון לערכאה הדיונית ביחס לזימון עדים; מאחר ובית המשפט התיר למבקש (חרף מחדלו הדיוני) לזמן שני עדים שמטרת עדותם היא לגבות את טענתו העובדתית ביחס לסיבות לסירוב לקבלתו למשיבה; ומאחר שככל שיהיה בכך צורך, יוכל בית המשפט לשקול לזמן עדים נוספים אם ימצא שהדבר נדרש לצורך בירור האמת – אין מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא, ויש לדחות את בקשת רשות הערעור.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

התובעים לא הצביעו על מקור חוקי שיאפשר להם לעיין כעת, לאחר ששלב קדם-המשפט תם והראיות הוגשו בתצהירים, בתיק הועדה – באופן שמכוון להרחבת בסיס הראיות.

על בעלי-הדין להזמין עדים ששמיעתם הותרה כבר כעת, באמצעות בית-המשפט; עד שלא יוזמן בדרך זו ולא יתייצב, לא ידחה הדיון בשל כך. ככל שהתובעים מבקשים להעמיד את מהנדס הועדה לחקירה על התע"צ, יגישו הודעה עד יום 21.12.2023 ואזי בית-המשפט יורה לו להתייצב כשעמו תיק הועדה.

...

לבסוף, ספק אם ניתן לחייב את מהנדס הוועדה להמציא את התיעוד ויש לקבל את עמדת הוועדה בעניין זה. הנתבעים סברו שיש לדחות את הבקשה תוך השתת הוצאות והוצאת התע"צ מתיק בית-המשפט.

אני דוחה את טענת התובעים כי בית-המשפט כבר הכריע בהוצאות הבקשה, באי-פסיקתן.

סיכומם של דברים הבקשה לעיין בתיק הוועדה טרם דיון ההוכחות נדחית.

התובעים ישלמו לנתבעים את הוצאות הבקשה על-אתר וללא קשר לתוצאות ההליך בסך של 3,500 ₪ (כולל מע"מ), וכן ישלמו לאוצר המדינה סך 2,500 ₪ – הכול תוך שלושים יום מעת המצאת ההחלטה.