האם ניתן להעמיד לדין עד שמסר עדות שקר

הנתבעת הועמדה לדין משמעתי במח"ש והורשעה על פי הודאתה.

עילות התביעה התובע העמיד תביעתו (המתוקנת) על סך 260,000 ₪ (לצרכי אגרה), על יסוד ארבע העילות הבאות: עילה 1 – הפרת חובה חקוקה, על פי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]: התובע מיפרט שורה של חובות חקוקות מתוך חוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין" או "החוק"), אותן הפרה הנתבעת כדלקמן: מסירת ידיעות כוזבות (סעיף 243 לחוק); שבוש הליכי משפט (סעיף 244 לחוק); הטרדת עד (סעיף 249 לחוק); השמדת ראיות (סעיף 242 לחוק); מסירת עדות שקר (סעיף 237 לחוק); הפעלת לחץ על ידי עובד ציבור (סעיף 277 לחוק); הפעלת סמכות על ידי עובד ציבור שיש לו זיקה פרטית (סעיף 278 לחוק); שימוש לרעה בכוח המשרה (סעיף 280 לחוק) ומסירת תעודה כוזבת (סעיף 281 לחוק).

...

סוף דבר לאור האמור לעיל, הבקשה מתקבלת באופן חלקי.

התביעה נדחית על הסף ביחס לכלל עילותיה, למעט עילת לשון הרע.

אני מורה איפוא לתובע, להגיש לתיק בית המשפט בתוך 14 יום מיום קבלת החלטה זו, העתק מהמכתב שנשלח בדואר אלקטרוני ע"י הנתבעת והעתק מהקלטת הראיונות.

נוסף על כך, דומני שלהבנת הפעילות של גרייגוס בתיק דנן, טוב יהיה להסביר את הרקע לפעילות זו. הדברים פורטו בהחלטה שנתתי במהלך דיון ביום 12.12.18[footnoteRef:7], ומפאת חשיבותה להבנת הרקע, אביא את החלק הרלוואנטי לשלב הזה מתוכה, כלשונו: [7: פ/275, ובעיקר ב-פ/276, החל משורה 12] "דומני, כי המחלוקת בין ההגנה למאשימה במקרה דנן נובעת בעיקר מפרשנות שונה של הביטוי 'הפעלה' ו'סוכן'. על מנת להעמיד דברים על דיוקם, אגדיר את מעמדו של המכונה 'גרייגוס' תוך פירוט מסוים, ולא תוך שימוש במילה 'סוכן', על מנת שכולנו 'נדבר באותה שפה'. גרייגוס הוא עבריין. הוא היה אחראי למזימות רבות, שכללו הלבנת כספים, שימוש באנטרנט לצרכים עברייניים ועוד. הדברים מפורטים בבקשות של משרד המשפטים האמריקאי ואין צורך לחזור על הדברים, שעלו ברובם הן בעדותו של גרייגוס עצמו, הן בדברי הסוכן קרול, שהעיד לפניי בדיון הקודם. גרייגוס נעצר בארצות הברית, בעקבות העבירות האמורות. בשלב מסוים הסכים לשתף פעולה עם השלטונות בארצות הברית. באנגלית הוא מכונה 'COOPERATING WITNESS', כלומר 'עד משתף פעולה', וכן הוא מכונה 'CONFIDENTIAL HUMAN SOURCE', ובקיצור 'CHS', כלומר מקור אנושי חסוי. בין היתר הוביל המידע שנימסר על ידי גרייגוס לשלטונות ארצות הברית, בפעולות חקירה שנעשו על ידי ה-FBI לחשיפה שקיימים גורמים ישראליים שמבצעים פעילות עבריינית, שעליה ידע גרייגוס, ובחלקה אף היה שותף. בהמשך לכך, ביקש משרד המשפטים האמריקאי שתוף פעולה ממדינת ישראל. שתוף הפעולה כלל שתוף במידע, וגם קבלת היתר לכך שגרייגוס יגיע למדינת ישראל וייפגש בישראל עם אנשים מסוימים, לפי הנחיית ה-FBI, כאשר משטרת ישראל התבקשה לאפשר את הפגישות הללו, וכן נתבקש פקוח של משטרת ישראל על ביצוע הפעולות, וכן 'כל עזרה חקירתית סבירה והגיונית' (any other reasonable and logical investigative assistance). עוד התבקשה משטרת ישראל לסייע במסירת מידע שנחוץ לרשויות ארצות הברית להמשך החקירה אצלם. באשר לנאשם שלפניי, פעילותו של גרייגוס בישראל כללה פגישה בישראל, שמטרתה מפורטת בבקשה ממאי 2015, וצוין בה במפורש שגרייגוס לא יבצע כל פעילות פלילית. מטרת הפגישה הוגדרה כהשגת מידע נוסף בנוגע להתארגנות הפלילית. הבקשה של הרשויות האמריקאיות הייתה לאפשר לגרייגוס להפגש עם הנאשם ושותפיו על מנת לאפשר זהוי ההתארגנות הפלילית הקשורה ב- Business Email Compromise, וכן פעילויות של הלבנת הון.

הדברים אף נישאלו במפורש ונענו, הן על־ידי קרול, הן על־ידי גרייגוס עצמו: בחקירתו הראשית, מסר גרייגוס שהסדר הטיעון שעליו חתם כלל חסינות מפני העמדתו לדין בגין פשעים מסוימים, אשר ביצע בעבר, וזאת בתמורה לשיתוף פעולה במספר חקירות שהתקיימו.

גם בנוגע לעדותו של קרול לא מצאתי כל אינדיקאציה לטענות ההגנה, אשר פורטו לעיל, בדבר תיאוריות על קונספירציה, אשר תיגרום לחוקר FBI למסור עדות שקר ביחס לאחד המעורבים בפרשה רחבה שבה היה מעורב.

...

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"פ 274-12-17 מדינת ישראל נ' כהן 07 ינואר 2021 1 תוכן עניינים כתב האישום 1 תשובת הנאשם לכתב האישום 2 המחלוקות, בתמצית 3 דיון 4 בחינת קבילותן ומשקלן של הראיות 4 אפליקציית Wicker - וויקר 5 השתלבות הראיות 5 עדותו של גרייגוס 6 עדותו של קרול 11 גרסאות הנאשם בחקירה ובבית המשפט 13 סיכום התרשמותי מעדות הנאשם 24 ההודעות בוויקר 27 הראיות לחלק העובדתי של כתב האישום 30 פנייתו של הנאשם לגרייגוס לשם הספקת חשבונות בנק פיקטיביים 30 פתיחת חשבונות הבנק הפיקטיביים על שם החברות EM ו-DT 31 גרייגוס העביר את פרטי חשבונות הבנק הפיקטיביים לנאשם 32 הנאשם סיפק את פרטי חשבונות הבנק הפיקטיביים למבצעי ההונאה 35 העברת הכספים מהחברה הצרפתית לחשבון הבנק הפיקטיבי 37 העברת הכספים מהחברה הגרמנית לחשבון הבנק הפיקטיבי 38 הגעת הכספים לידי הנאשם או לידי מבצעי ההונאה 41 היקף מעורבותו של הנאשם במעשי ההונאה 41 מודעות הנאשם לפליליות המעשים 42 ביצוע מעשה ההונאה על ידי מבצעי ההונאה 46 הרשעה על בסיס ראיות נסיבתיות 53 האם האירועים מושא כתב האישום הוכחו מעבר לספק סביר? 55 סיוע לעדותו של גרייגוס 55 סיכום: המסד העובדתי שאותו הוכיחה המאשימה 56 ניתוח יסודות העבירות 57 קבלת דבר במרמה 57 נסיבות מחמירות 63 סיוע לעבירת קבלת דבר במרמה 63 סיכום ביניים: הוכחת ביצוע עבירות סיוע לניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות 65 עבירות הלבנת הון 65 האם ניסיון לבצע עבירת מקור יכול לבסס עבירת הלבנת הון? 66 הטענות בדבר מחדלי חקירה, מחדלים באופן ניהול התיק וטענות הגנה כלליות 70 הפעלתו של גרייגוס בישראל 70 "הצמדת" גרייגוס לנאשם במסגרת החקירה 74 חוקיות חתימת הסכם עד המדינה עם גרייגוס 74 מבצעי ההונאה לא אותרו 75 חוסרים של תיעוד שיחות וטיוטות המייל, שדרכן סיפק גרייגוס חשבונות בנק פיקטיביים לנאשם 75 פגמים ומחדלים הקשורים בהודעות הוויקר 78 עדותו של גרייגוס באמצעות Video Conference 79 הכנסת מסמכים שלא הוצגו לנאשם כצרופות לחקירותיו 80 מחדלים הקשורים באי הבאת עדים רלוונטיים להוכחת ההונאות 81 טענות בדבר מעורבותו של "גלובוס" בתיק 82 העדר שימוע כדין 82 סיכום ומסקנות 82 סוף דבר 83 כתב האישום נגד הנאשם הוגש כתב אישום[footnoteRef:1] המייחס לו שתי עבירות של סיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפה, ביחד עם סעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 [חוק העונשין]), ושתי עבירות של הלבנת הון במטרה להסתיר את זהות בעליו של הרכוש האסור, את מיקומו ותנועותיו, לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 [חוק איסור הלבנת הון].

לטעמי הנושא מוצה, לא מצאתי שהעדתו של גרייגוס באמצעות VC פגעה בצורה כלשהי בהגנת הנאשם ואף טענה זו נדחית.

התשובה הייתה כי היה קושי טכני להביאם, ולאחר שקלול הראיות שהובאו הגיעו התובעים למסקנה שהן מוכיחות מעל ספק סביר את מה שהיה צריך להוכיח.

סוף דבר אני מרשיעה, אפוא, את הנאשם בביצוע העבירות הבאות: באישום הראשון: סיוע לניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפה, ביחד עם סעיפים 25 ו-31 לחוק העונשין; באישום השני: הלבנת הון במטרה להסתיר את זהות בעליו של הרכוש האסור, את מיקומו ותנועותיו, לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון; באישום השלישי: סיוע לניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפה, ביחד עם סעיפים 25 ו-31 לחוק העונשין; באישום הרביעי: הלבנת הון במטרה להסתיר את זהות בעליו של הרכוש האסור, את מיקומו ותנועותיו, לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון.

בית משפט זה עמד על כך בעבר בלשון תקיפה בציינו כי "היתנהגות הכוללת מסירת עדויות שקר וחפוי עליהן איננה נסבלת, ודאי מקום שהדבר מבוצע על-ידי רשויות המדינה המופקדות על שמירת החוק והשגת צדק" (מ"ח 3032/99 ברנס נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(3) 354, 379 (2002)).

לכך יש להוסיף גם את התנהלותם של הגורמים השונים במישטרה לאחר עדותה של אוחיון, אשר ככל הנראה העמיקה פגיעה זו. כפי שתואר לעיל (ראו פסקות 9-3), על אף שמחלקת המשמעת יידעה את מח"ש בדבר הצורך לחקור את אוחיון תחת אזהרה על מנת שניתן יהיה להעמידה לדין משמעתי, מח"ש נימנעה מכך עקב החשש שהדבר יפגע ביכולתה להעיד כעדת תביעה בהליך הפלילי שהתנהל נגד פורטל.

...

עם זאת, סבורני כי קיים קושי להטיל את השלכותיה של התנהלות זו על גבה של אוחיון, אשר שיתפה פעולה עם גורמי המשטרה שטיפלו בעניינה לאורך כל הדרך, והייתה מצויה תחת הרושם שבתום ההליך המנהלי שננקט נגדה, בא העניין לסיומו.

צירופם של מכלול השיקולים הללו, מוביל למסקנה כי בשלב המאוחר בו אנו מצויים אין מקום להתערב בהחלטת המשיבים להסתפק בהליך המנהלי שהתקיים בעניינה של אוחיון.

סוף דבר: נוכח האמור לעיל, אמליץ לחבריי לדחות את העתירה ללא צו להוצאות.

ביום 12.2.2014 הודיעה המשיבה לעותר כי הוחלט שלא להעמידו לדין מאחר שאין די ראיות להעמדה לדין פלילי, וכי התיק ייסגר בעילה של "חוסר ראיות מספיקות להעמדה לדין". ביום 18.2.2014 הגיש העותר בקשה לשינוי עילת סגירת תיק החקירה לעילה של "חוסר אשמה". ביום 7.5.2014 דחתה ראשת יחידת תביעות ירושלים (פלילי) את הבקשה, בעיקר מן הטעם שעדות אמה של גרושתו תומכת בתלונה, באופן המבסס על פניו חשד לבצוע עבירה.

ביום 1.5.2015 נחקרה גרושתו של העותר תחת אזהרה בחשד למסירת עדות שקר.

...

לאחר שבחנו את טענותיו, הגיעו כל הגורמים הללו למסקנה דומה.

בהתחשב בכל אלה, מצאנו כי החלטות אלה, המבוססות על שיקול דעתן המקצועי של רשויות החקירה והתביעה, כמו גם על הניסיון והידע שלהן, הן סבירות ואין בנמצא פגם המצדיק התערבות.

ואולם, בשים לב לכך שבחודש הבא יחלפו 7 שנים מאז האירוע מושא תיק החקירה, בפני העותר עומדת האפשרות לפנות אל המשיבה לביטול הרישום בעניינו, בהתאם לתקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (אמות מידה לביטול רישומי משטרה), התשס"ט-2009, ובכך יש כדי לתת בידיו תרופה לעניין זה. סוף דבר: בכפוף לאמור בפסקה 15 לעיל, העתירה נדחית.

הסבירה כי היא לא הגורם שמצא להעמידו לדין, מבחינתה אפשר היה להמנע מהצורך בהתדיינות משפטית, בפרט לנוכח סיום הקשר הזוגי והמרחק הפיסי מהנאשם אשר עבר להתגורר בצפון הארץ (עמ' 8 שורות 32-31; עמ' 9 שורות 17-13; עמ' 16 שורה 20).

אבל גם בהיתעלם מכך, אינני סבורה כי תוכנם מלמד, כטענת ההגנה, על חשש למסירת עדות שקר.

...

"התחלתי לארוז, ואת זה (המתלוננת) ראתה, וזה עוד יותר הכניס אותה לשיגעון, כי כמה דקות לפני כן היא חיטטה לי בתיק הזה של צעצועי המין שהיו שם, אני נכנס לחדר, מתחיל לארוז, מירב נכנסת אני מקבל אימפקט בקטע של ההתפוצצות, והדבר הראשון שניגשה אליו זה התיק הזה, קח אותו תעיף את הזוהמה הזאת מהבית, אמרתי אין בעיה אני הולך, ואז אני קולט אותה ניגשת אלי עם שתי שקיות של כבלים שהם מאוד יקרים של האולפן והתחילה לפגוע בהם, זרקה אותם לכיוון הרמקולים, הרמקולים מאוד יקרים, והאינסטינקט הראשוני שלי באותו רגע למנוע ממנה כשהיא באה לפגוע בציוד, תפסתי לה את שתי הידיים, כדי להגן על הציוד שלא תפגע בכבלים וברמקולים, וכמובן שהייתה פה התנגדות, זה לא שעמדה והכל טוב, והסימנים האלה שהשוטרים ראו זה בעקבות זה ולא בעקבות מה שסיפרה שהרבצתי לה או שגררתי אותה, ממש לא, לא היה דבר כזה" (עמ' 22 שורות 18-9).

אולם לנוכח המקובץ ומשהגעתי לכלל מסקנה כי לא אוכל לתת אמון בגרסתו, לא מצאתי הכרח לעשות כן. לסיכום.

תוצאה המאשימה עמדה בנטל הנדרש להוכיח כי הנאשם ביצע את המיוחס לו בכתב האישום ואני מרשיעה אותו בעבירות המפורטות ברישא הכרעת הדין.