מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

האם נותן שירותים בנכס חייב בארנונה

בהליך דמי טיפול ארגוני (ד"ט) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לא ראיתי את גודלו? לא. קבלנו את הנתון של השטח של הנכס את דוח חיוב הארנונה.
הנתבעת איננה נכנסת כלל להגדרה זו. מסקנתנו היא שעל מנת שעסק ייכלל בקטגוריה של שירות עליו להיות במהותו נותן שירותים ולכן לא כל מסחר קמעונאי ייכלל במסגרת קטיגוריית "השירותים" אלא רק עסקים שהם נותני שירות במהותם.
...
הטענות החדשות שהועלו בסיכומים מהוות הרחבת חזית ונדחות לרבות המסמך החדש שצורף לסיכומים ללא בקשה לצירופו, וממילא ללא אישור לצרפו בשלב זה (סעיף 10 לסיכומי התובע ומכתבו של ראובן פרי, ראש חטיבת עובדי המסחר בהסתדרות המעו"ף).
סוף דבר: התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ והוצאות משפט בסך 500 ₪, צמודים כדין החל מהיום ועד לתשלום בפועל.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

השופטת ד' ברק-ארז: כיצד יש לסווג לצורכי ארנונה כללית נכס שמתקיימת בו פעילות המכונה "פוסט פרודקשן" (Post Production) לקולנוע ולטלוויזיה? האם פעילות זו שייכת לסיווג של "תעשיה ומלאכה" או שיש לראות בה מתן "שירותים"? זו השאלה שעמדה במרכז בקשת רשות העירעור שבפנינו, ובהמשך במסגרת העירעור עצמו לאחר שהחלטנו לידון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה.
לא ניתן עוד לסמוך על השונות הבינארית ששררה, כך נראה, בעבר בין אולמות תעשיה מהבילים של עובדי כפיים למשרדים שלווים של נותני שירותים.
לבסוף, נידרש בית המשפט לתכליות השונות העומדות בבסיס קביעת שעורי החיוב בארנונה (עניין מישל מרסייה, בפסקות כ"ו-ל"א; עניין זהר, בפיסקה 37) ולהשוואה בין סוגים דומים של נכסים (עע"ם 1024/10 מלכא נ' מועצה מקומית כפר קמא, פסקה 48 (2.8.2012) (להלן: עניין מלכא); עניין מישל מרסייה, בפסקות ט"ו-כ"ה).
...
אם כן, האם נכון להתייחס למונחים "מפעל תעשיה" ו"בית מלאכה" בהתאם לשיוך המסורתי שלהם, מקום בו אין בשפה ייצוג מספק לפעילות שאינה "מסורתית"? לדעתי המסקנה היא הפוכה, ואין מנוס מלהתאים את המונחים "המסורתיים" למציאות בשטח (בהקשר אחר, ראו והשוו: עע"ם 8518/11 הוועדה המחוזית לתכנון ובניה נ' אליודן חברה לבניין בע"מ, פסקה 33 לחוות דעתי (4.2.2013)).
סוף דבר על סמך כל השיקולים שפורטו, אציע לחבריי לקבל את הערעור.
כשלעצמי סבורני ששיקול זה אינו בעל משקל מועט כל עיקר, כיון שאין לטעמי להלום כי הרשות לא תתאמץ לעשות לסיווג ספציפי הוגן, ותקל על עצמה ועל כיסה בסיווג שיורי ששיעורו גבוה יותר.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה: תכלית הארנונה היא הבטחת תקציב הרשות לשם מימון השירותים שהיא נותנת לתושביה, זאת, על בסיס "מתוה לחלוקה צודקת של נטל המס בין מחזיקי הנכסים" (עע"מ 2503/13 זהר נ' עריית ירושלים, פס' 37 לדבריו של כב' השופט מ' מזוז (פורסם בנבו, 04.02.2015) (להלן: עניין "זהר").
הפטור נועד, כאמור, למנוע חיובי ארנונה בגין קרקע הנמצאת מעל או מתחת לקווי תשתית, אך, כמובן, לא למנוע את חיובם בתשלומי ארנונה של נכסים אחרים, והדבר כתוב במפורש בסעיף 274ב(ג) לפקודה:   "המועצה לא תטיל ארנונה על קוי תשתית ומתקני חיבור; אין בהוראה זו כדי למנוע הטלת ארנונה על מתקני ייצור, השנאה (טראנספורמציה) או אחסון הצמודים לקרקע או על נכס שעליו מוטלת ארנונה ושאינו קוי תשתית, המצוי באותה קרקע" (שם).
...
עם זאת, קבעה, כי אין הכרח ש"שטח טכני" יחויב באופן אוטומטי בתעריף "תעשיה". לא מצאתי להתערב בקביעה זו. אעיר כי גם הלשון בה נוקטת העותרת, מצביעה על כך שאין מדובר במסקנה חד משמעית.
אני מקבלת את טענות אלה, ומוצאת כי הן סבירות.
סוף דבר: על כן, וכמפורט בפסק הדין, נדחים העתירה והערעור, במסגרת הדיון המאוחד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בתצהירה היא מתייחסת, לאחת מהחברות, שהיא החייבת באותו תיק, כחברת פיסגת הכושר וכותבת כך: "חייבת זו מהוה אחת מצוות חברות בע"מ המופעלות על ידי אותם בעלי שליטה והמחזיקות מספר נכסים בעיר ירושלים וזאת מבלי לשאת בחיוב הארנונה, זאת באמצעות שינוי מתמיד של רשומי החזקה אצל הזוכה [הערייה -א.ד.], החלפת מספרי הזהות של החברות (ח.פ.) באופן תדיר ושיטתי, הכל על מנת לחמוק מתשלום המס כחוק.
בין היתר הוא היתייחס לשתיים מהחברות ואמר: "אני מנסה להיזכר מה היה אז. היה הסכם בעל פה מאחר ושתי החברות האלה הן פעלו בשנה הזאת במקום אחד והעסיקו עובדים שהעובדים נתנו שירותים לשתי החברות. מבחינת הרישום במס הכנסה הם היו רשומים תחת חברה אחת. מבחינת המהות הם נתנו שירותים לחברה השנייה...
...
רוטר העיד, ועדותו מקובלת עלי, כי נתן שירותים לחברות ולעמותה תמורת תשלום ואין כל בסיס להנחה כי מילא תפקיד של מנכ"ל הקבוצה כפי שהעירייה טוענת.
סיכום על יסוד כל האמור אני מחייב את כל החברות, הנתבעות 1, 2, 3, 4, 5 ו- 7, וכן את הנתבעים 8-9, שמואל סונינו ודוד סונינו, כולם יחד ולחוד בתשלום סכום של 4,026,086 ₪.
התביעה נגד הנתבעים האחרים – נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

מר יוסף שימש עד שנת 2014 כמנהל מחלקת רשוי עסקים בעריית ירושלים, וכיום הוא עובד כעצמאי ונותן שירותים גם לנתבעת.
באותה פרשה נקבע כי אין מקום לחייב תאום מוחלט בין כל גופי הערייה, ותחת זאת "נסיבותיו של כל מקרה ומקרה צריכות להבחן לגופן" (ראו: שם, סוף פס' 9 לפסק-דינה של כב' השופטת ארבל, וכן פס' 16 לפסק-דינה של כב' השופטת פרוקצ'יה. יוער כי כב' השופט דנציגר בפס' 38 לפסק דינו באותה פרשה, תמך בעמדה שהרחיבה במידה מסוימת את הקף הידיעה בכוח של מחלקת ארנונה בנסיבות בהן חילופי מחזיקים בנכס היו ידועים למחלקות אחרות בערייה.
...
סוף דבר בעקבות הפלוגתאות עליהן הסכימו הצדדים אשר הגדירו את היקף ההליך לפניי, אני קובעת כדלקמן: (א) לגבי הפלוגתא הראשונה כהגדרתה בפס' 13(א) לדבריי לעיל – מטעמים עליהם עמדתי, אני קובעת כי יש לצמצם את חיוב הנתבעת למפרע, כך שהחיוב הרטרואקטיבי בארנונה יחול מיום 14.8.2011 עד יום 10.12.2013.
(ב) לגבי הפלוגתא השנייה כהגדרתה בפס' 13(ג) לדבריי לעיל – טענת "אינני מחזיק" מטעם הנתבעת לגבי פרק הזמן מיום 30.8.2016 עד יום 31.12.2016 (לגבי נכס 0013), או עד יום 31.12.2017 (לגבי נכס 0021), נדחית.
עם זאת, הצדדים באו להסכמה שקיבלה תוקף של החלטה ביום 10.1.2020, ולפיה הכרעת ועדת הערר לעניין גודל השטח שהוחזק על-ידי הנתבעת, תחייב את הצדדים "לכל תקופת התביעה ועד לתום תקופת ההחזקה (כפוף להכרעת ביהמ"ש בעניין 'אינני מחזיק')". מאחר שהחלטתה של ועדת הערר אינה חלוטה שכן תלוי ועומד לגביה ערעור לפני מותב אחר בבית משפט זה, לא ניתן להיעתר לבקשת ב"כ התובעת בסיכומיו: "ליתן פסק דין מלא על כל התקופה [מיום 11.12.2013 עד יום 30.8.2016-ד.כ.ל]" (עמ' 147 לפרוטוקול מיום 13.6.2021).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו