האם נדרש רשיון להפעלת עסק לטרקטורונים

הנתבעת 2, קרנית, (קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים, שהוקמה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים) הוספה כנתבעת – רק בתיקון התביעה (שתוקנה - למעלה משבע שנים לאחר קרות התאונה), בעקבות הודעת הפול בכתב ההגנה מטעמו, כי "קיים חשד שהתאונה אירעה עם רכב שהוא חסר ביטוח אצל הנתבעת" (אצל הפול); ובמלים אחרות – שלתפיסת המבטח קיים חשד שהרכב עליו רכבה התובעת בעת התאונה איננו הטרקטורון X, וגם לא - טרקטורון אחר שמבוטח על ידי הפול; ועל כן היא דורשת "ראיות ממשיות" שהתובעת טרם מסרה לה. הצד השלישי, הגב' דקל, הפעילה במועדים הרלוואנטיים מיזם להפעלת טיולי טרקטורונים (להלן: "העסק"), שבמסגרתו החזיקה רכבי שטח מסוג טרקטורונים וריינג'רים (הרשומים בחלקם בבעלותה, ובחלקם – בבעלות בן זוגה, בסה"כ – כ-15; כשבמועדים הרלוואנטיים, שמונה מאותם רכבי שטח היו מבוטחים בביטוח חובה אצל הפול – שלושה טרקטורונים וחמישה ריינג'רים(; עסק, שבמסגרתו הוציאה גם את טיול הטרקטורונים שבו אירעה התאונה.

האמירה הזאת של הגב' דקל "אני לא זוכרת", איננה באה לעולם אלא לאחר שהחוקר מנסה לערער את הנחקרת כשהוא דורש ממנה להוכיח את צבעו של הטרקטורון, שהוא פרט - שלא רשום ברישיון הרכב, ומודיע לה שבגלל שיש תופעה כזאת של ביטוח של חלק מרכבי השטח שבבעלות מפעילי החברות של חוות הטרקטורונים, שמביא כל מיני מבוטחים עם טרקטורונים לרמות את חברות הביטוח בצלום אנשים ליד הכלי אחרי החלפת מספרים "השיטה היא פשוטה, אתה צריך להוכיח כמה כלים יש לך ואתה צריך להוכיח שלכל הכלים יש ביטוח"; וזה - עדיין בקטע של "השוטר הטוב" כביכול, לאחר שהודיע לתובעת שיש לה "בעיה" אם היא מחזיקה כלים "ספייר" להוכיח שהתאונה לא רעה בכלי הנוסף [עמ' 14 ו-22-23 לתמליל].

...

מנגד, התובעת טוענת להגנת ס' 8 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, ומפנה לכך, שגם אם ידעה על הנזק בסמוך לאחר התאונה, הרי שלא ידעה כלל וגם לא יכולה היתה לדעת שהפול תדחה חבות בטענה כי הטרקטורון שעליו דיווחה התובעת שרכבה בעת התאונה – למשטרה, לבית החולים, ובסופו של דבר – לפול, הטרקטורון X, איננו הטרקטורון עליו רכבה בפועל, וכי בעצם עליה להוכיח שהטרקטורון עליו רכבה אכן מבוטח אצל הפול.

אני דוחה את ההודעה לצד השלישי.

אני מחייב את הנתבע 1 לשלם לתובעת שכ"ט בסך 8,000 ש"ח. אני מחייב את הנתבע 1 לשלם לנתבעת 2 שכ"ט בסך 12,000 ₪, וכן שיפוי בסך 12,000 ₪ בגין מה שתשלם כשכ"ט לצד השלישי (כאמור בסעיף ו' להלן).

אני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לצד השלישי שכ"ט בסך של 12,000 ₪.

התובעת הנה חברה המפעילה עסק לטיולי שטח בשכר ובתאריך 15.10.11 נרשם התובע ביחד עם אחרים לטיול שטח בטרקטורונים.

הנתבע טען כי ההדרכה שניתנה מטעם התובעת עובר לנהיגה, הייתה שטחית ולא היה בה להוסיף על הידע הבסיסי שיש לכל אדם בעל רישיון נהיגה הנידרש להכיר נהיגה על כלי רכב חדש.

"גזל" מוגדר בסעיף 52 לפקודה כדלקמן: "גזל הוא כשהנתבע מעביר שלא כדין לשימוש עצמי מיטלטלין שהזכות להחזיקם היא לתובע, על ידי שהנתבע לוקח אותם, מעכב אותם, משמיד אותם, מוסר אותם לאדם שלישי או שולל אותם מן התובע בדרך אחרת". לא מצאתי כי התובעת העבירה לשימוש עצמה מיטלטלין כלשהם שהזכות להחזיקם היתה של הנתבע, ולא מצאתי רלוואנטיות להפניה לעוולה זו. למעלה מן הצורך אתייחס גם לטענות הנתבע לענין הטעייתו הנטענת: ראשית אציין כי הטענה שהעלה התובע בסיכומיו,כאילו לעסק התובעת אין רישיון עסק כדין, מהוה הרחבת חזית.

...

בהתאם לאמור, שוכנעתי כי התדרוך שניתן לקבוצה ובכללה לנתבע, היה סביר והתובעת אף בחנה בסיום התידרוך את מיומנות כל אחד מנהגי הקבוצה לנהוג בטרקטורונים.

שוכנעתי כי רן נהג כמדריך אחראי וסביר, הקפיד על כללי הבטיחות ואף עצר את הקבוצה והאט את מהלך הטיול על מנת למנוע סכנות.

באשר לטענת הנתבע כי התובעת לא אפשרה לו לבחון את התיקון שנעשה בטרקטורון, הרי כאמור לעיל, בין היתר גם מסיבה זו לא חויב התובע בגובה הנזק הנתבע ולא מצאתי כי בהעדר חיוב, נגרם לנתבע נזק כלשהוא בגין מחדל זה. לאור כל האמור,משהתובעת לא הוכיחה תביעתה מעבר לזכאותה לסכום השתתפות עצמית בסך 100$ ואף הנתבע לא הוכיח תביעתו שכנגד, מעבר לזכאותו להחזר התשלום הנמוך בו נשא עבור הטיול, ובהתחשב בהוצאות המשפט של הצדדים,שוכנעתי כי דין שתי התביעות להידחות ובנסיבות אין מקום לפסוק הוצאות למי מהצדדים.

סעיף 3 להסכם מבהיר כי המדובר בהסכם מותלה שייכנס לתוקפו אם התובעת תגיש בקשה לרשיון עסק להפעלת הפארק המוטורי, מוסדות הקבוץ יאשרו את ההסכם, ויתקבל אישור בטיחות לעונת ההפעלה הראשונה (שני תנאים אחרונים אלה באחריות הנתבעת) וכן יתקבל אישור חברת הביטוח של התובעת.

דרכי מעבר לטרקטורונים – סעיף 6.13.2 להסכם קבע כי הנתבעת תפעל לקיום דרכי מעבר לטרקטורונים לשטחים שמחוץ לחוות נמרוד בשפיים ע"י פתיחת הסוללה למעבר והתקנת שערים, אלא אם כן עפ"י דין או דרישת הרשויות השונות או המישטרה לא ניתן יהיה לקיים את המעבר.

...

אשר על כן אני דוחה את התביעה בראש פרק זה. פגיעה במוניטין ובהכנסות מאירועים סעיף 25 לסיכומי הקיבוץ מתיחס לסוגיה זו. אפילו היו הדברים שם נכונים (ואיני סבורה כך( כי אז לא הוכחה פגיעה במוניטין או בקצב גידול המכירות.

אשר על כן אני דוחה את התביעה בראש פרק זה. הלוואה של 85,000 ₪ לצורך מימון מכוניות השלט התובעת למעשה מודה הן בנטילת הלוואת מימון זו, והן באי החזרתה.

מאחר וחלק מהתביעה שכנגד התקבל, אביא הדבר בחישוב נושא ההוצאות, ואני קובעת כדלקמן: הנתבעת בתביעה העיקרית תשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסכום של 60,000 ₪ + מע"מ. וכן את הוצאות המשפט אותן ישום הרשם.

  הנתבעת מפעילה עסק של השכרת טרקטורונים בשטח בן 428 מ"ר בתוך המקרקעין של התובעת - שלא ברשות התובעת ובאמצעות פלישה שלא כדין, משנת 2013.

מר שמואל אהוד, עובד הקבלן, תמך בגירסת הנתבעת כי התובעת שמחה על נוכחותה במקום היות והנתבעת פינתה פסולת רבה וגרוטאות משטח התובעת באמצעות משאיות ושופל  והוא (שעבד אצל קבלן שעבד בסמוך) סייע לה באמצעות "באגר", אולם העד אלי הראל, מנהל מוניות פארק אבניו כאמור, אמר שטנדרים, שלו ושל מר והבה, הספיקו כדי  לפנות את השטח ואילו מר בנזר הכחיש כל סיור שנעשה עם הנתבעת בו נדרשה לפנות את אותה פסולת וטענתו כי נציגי התובעת נפגשו עם מר והבה רק סמוך למועד ההתכתבות שנועדה לפנות את הנתבעת בשנת 2014 לא נסתרה ולא הוכח אחרת.

התובעת לא נקטה הליכים נגד הנתבעת עקב העובדה שמנהלה חלה ולא היה פנוי לפעול נגדה, מה גם שהדבר לא הפריע לה באופן כזה שהמריץ אותה לפעול נגד הנתבעת עד אשר בקשה לשעבד את זכויותיה אצל רמ"י, שאז מנעה ממנה בעלת הנכס, מכך  - כל עוד לא תידאג לפינוי השטח מכל המחזיקים אשר להם אין רישיון עסק.

...

באשר להעדר יריבות עם התובעת אינני מקבלת את טענת הנתבעת.

מכל האמור לעיל אני קובעת כי הנתבעת מיצתה את רישיונה לשבת בנכס החל מתאריך 1.1.2014 ומתאריך זה היה עליה לפנותו.

מנהל העבודה, עסקו הפועלים, ביניהם גם התובע, בהוצאת ציוד אל מחוץ לחפירה באמצעות מחפרון מ.ר. 574345 · המדובר במחפרון אשר הינו בעל כף המורכבת משני חלקים הנפרדים זה מזה, הנסגרים ונפתחים, בהתאם לצורך, על פי הפעלת נהג המחפרון.

חיזוק למסקנתי זו מצאתי גם בדרישה כי "להפעלת המחפרון נידרש רישיון נהיגה לרכב של עד 4 טון בלבד" כפי שנקבע ע"י מר סמו (עמ' 6 לחוות הדעת).

"האם הנזק שניגרם הוא בתחום הסיכון שיוצר ניצול הכוח המכאני של הטרקטורון, כאשר הטרקטורון מופעל במסגרת ייעודו המקורי, הלא תעבורתי? הבסיסי להתקיימות החזקה המרבה שבה עסקינן הנו כי כלי הרכב נושא החזקה הוא דו-תכליתי או רב-תכליתי, כאשר אחת התכליות שלו היא תכלית תעבורתית, ואילו ניצול הכוח המכאני אירע במסגרת התכלית השנייה, הלא תעבורתית (ראה: עניין עוזר הנ"ל; עניין קאוסמה).

...

שוכנעתי כי השימוש שנעשה להובלת המערבל הכשיר את הקרקע לסיכון כי ידו של התובע תיפגע.

סוף דבר-מסקנתי הינה כי האירוע אינו בגדר "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק שכן אירעה בגין ניצול כוח המכני של הרכב שעה שהמחפרון שינה את ייעודו.

התביעה כנגד הנתבעות 2, 3, 8 נדחית.