האם מינוף הוא עילה לעיקול

בהחלטתה מיום ה- 28.3.17, הורתה כב' רשמת ההוצל"פ, על עיכוב הליכים כנגד המשיבה 1, עד למתן החלטה בהתנגדות ע"י ביהמ"ש. עקרי טענות המבקשת בראשית דבריה, המבקשת מבקשת להבהיר כי למרות שהעיקולים הוטלו מחדש, לאור החלטתה של כב' הרשמת מיום ה- 6.3.17, עומדת המבקשת על קבלת בקשתה לרשות ערעור, שכן עפ"י המבקשת, המשיבים מנסים למנף את החלטת כב' הרשמת מיום ה- 26.2.17, לטענת נזק אותה הם מבקשים לקזז מחובם למבקשת.

ביום ה- 21.3.17, הגיש המשיב 2 היתנגדות לבצוע שטר, ובו טוען המשיב 2 כי מעולם לא הייתה עילה ל"הכבדה" ו/או להטלת עיקולים טרם מסירת אזהרה.

...

סיכום לאור האמור בפירוט בפסק דין זה, הנני מקבל את הערעור.

הנני מורה על ביטול החלטת כב' הרשמת מיום ה- 26.2.17, לרבות חיובה של המבקשת בהוצאות.

אני מחייב את המשיבים לשלם למבקשת את הוצאות הערעור בסך 2,500 ₪.

יתכן כי בטענה זו יש ממש מהבחינה העובדתית, וכי נחמיאס אכן קיוו לרכוש את הדירה במחיר נמוך ככל שניתן ואף "למנף" את מצבם של תורג'מן לצורך זה. יחד עם זאת, ככל שסברו תורג'מן, כי בידיהם הסכם מחייב לרכישת הבית במחיר של 4.9 מיליון ₪, היה עליהם לפעול, כבר אז, לאכיפת ההסכם.

יחד עם זאת, במכלול השיקולים, והואיל ואני סבור – גם לאחר שבחנתי את המסמך האמור ואת הטענות הנוגעות לו – כי קיימת לנחמיאס עילת תביעה לכאורה, וכי ביטול העיקול עלול להביא למצב שבו אם תיתקבל התביעה, לא יוכלו נחמיאס לממש את פסק הדין, דבר שמשמעותו עלולה להיות הפסד סכום כסף ניכר, הגעתי למסקנה, כי תוצאה שבה יבוטל העיקול מטעם זה בלבד, היא תוצאה שאינה מידתית; וכי בנסיבות שפורטו, יש בשיקולים במישור זה, של חובת תוך הלב, כדי לתמוך בצמצום העיקול בלבד.

...

סוף דבר סיכומו של דבר, אני סבור, כאמור, כי נחמיאס ביססו את קיומה של עילת תביעה לכאורה.

יחד עם זאת, בשים לב לכך שתורג'מן העלו טענות הגנה שאין לשלול כי תתקבלנה בהליך העיקרי, לקושי שמסב להם העיקול – ולשיקולים במישור תוך הלב – החלטתי לצמצם במידה מסוימת, את סכום העיקול, כך שיוגבל עד לסכום של 250,000 ₪.

מעבר לדרוש יצוין, כי דין טענה זו להידחות, ולו בשל העובדה כי בעת שעוכב ההליך לגבי אשר (על פי החלטת כב' השופטת בר אשר-צבן), "עוכב" בהתאם גם המועד להגשת הבקשה; ולגבי גב' תורג'מן, הואיל ובנסיבות העניין – הכוללות את קבלת דחיית הבקשה לגבי אשר, ואיחור של יום אחד בלבד בהגשת הבקשה, או לחילופין, איחור שנבע מהמצאת הבקשה למי שאינו בא כוחה בהליך זה ושלא גרם לפגיעה של ממש בנחמיאס, הייתי מאריך את המועד להגשת הבקשה.

כאמור, היו על הנכס חובות לרבות משכנתא בסך 610,000 $ וחוב ארנונה לעיריה וכן עיקול בסך 35,000 ₪, אך לא היתה סיבה לחשוב כי סכום התמורה המופקד בנאמנות לא יספיק לכסוי חובות אלה, וכך הוצהר במפורש בהסכם ע"י המוכרת וניתנה התחייבות הנאמן לפעול להסרת כל החובות מכספי התמורה בטרם שיחרור הכספים לכל מטרה אחרת.

ניזקי התובעת התובעת טענה כי במשך שנים נימנע ממנה להשתמש בנכס כבטוחה לקבלת אשראי שישמש למינוף עסקיה.

התביעה נגד היורשים כאמור, עילת התביעה נגד היורשים היא חוזית, הם נכנסים בנעלי המנוחה וחבים בחובה כלפי התובעת עד גובה סכום העיזבון שירשו.

...

אני דוחה את טענת הנאמן כי היה רשאי להסתמך על שיחות שערך מנהל התובעת בעיריה בשנת 2006 בהן נאמר לו כי אין חוב ארנונה ואין חוב היטל השבחה.

אני דוחה את טענתו הכבושה של הנאמן, שהועלתה רק בחקירתו הנגדית, כי מנהל התובעת נתן לו אישור בעל פה לתשלומים מחשבון הנאמנות לגורמים שאינם קשורים בעסקה.

לפיכך אני קובעת כי על הנאמן לפצות את התובעת בסך של 100,000 $ כערכם ביום 1.2.06, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

עילת התביעה העיקרית היא חיוב הנתבע לשלם לה את עלות רכישתו של רכב חדש שרכשה לאחר שהנתבע נטל ממנה את הרכב החליפי שנתן לה בתמורה לרכבה הישן.

לטענת הנתבע עיקר הקשר בין הצדדים התבסס על קידום אפשרויות לצורך שתוף פעולה לקידום ומינוף עסקי של התובעת.

כאשר נישאל מדוע שילם ענה: "כדי, בן אדם שבא לעבוד, ויש לו עיקול פה ועיקול שם, הוא לא יהיה מרוכז בעבודה. אמרתי לה, מה את צריכה? זה עניין של כמה אלפים? סבבה. אני אשלם את זה. עכשיו, ברגע שראיתי שהסיפור של האוטו, לא הרגשתי שאני בכלל חייב לה כסף.." הנתבע הודה כי כאשר שילם עבור התובעת את חובותיה כטענתו, לא אמר לה כי מדובר בהלוואה והוא מצפה שתחזיר לו "אמרתי לה, התכוונתי שאני אקזז. לא אמרתי. אבל התכוונתי שאני אקזז." (עמ' 52 בפרוטוקול שורה 25).

...

עולה מכל האמור לעיל, כי גרסתה של התובעת אמינה יותר מתקבלת על הדעת יותר מגרסת הנתבע.

סוף דבר כי הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 6,821 ₪, שווי הרכב כעולה ממחירון לוי יצחק אשר הוגש לתיק ביום 21.12.22 וכן בסך 250 ₪ נוספים בגין מערכת המולטימדיה שהייתה מותקנת ברכב.

כמו כן, ישלם הנתבע לתובעת הוצאות משפט בסך 1,500 ₪ ושכ"ט עורך דין בסך 5,000 ₪ אשר ישולמו ללשכה לסיוע משפטי בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

כדי שלא ליתן החלטות שיוכלו בעצמם לשמש כלי לחיזוקו של הלעז (והניסיון מלמד כי איזכורו של לעז כזה בהחלטות עשוי לעיתים למנף אותו) ואף כדי שהבירור שייעשה יפיק תשובות כנות ואמיתיות במידת האפשר החליט בית הדין בז' באב התשע"ז (30.7.17) לזמן את המשיב לדיון בבית הדין, טרם מתן החלטה בבקשותיו השונות לעניין מימוש ההסכם.

למי אוציא לעז על הגט, לאיזה חברה בדיוק? וגם אם נדון בעיקול מחדש, צריך לידון מה העילה.

...

עם זאת מאחר שנזקקנו לסוגיה זו, עיינו בה שנית ובאנו למסקנה כי אף שהמשיב אכן אינו רשאי להינשא, מכל מקום הדרך הנכונה – הלכתית ומשפטית – להבהרת מעמדו היא מתן תעודת גירושין, למרות האמור, ובמקביל רישום 'עיכוב נישואין'.

סוף דבר הסכם הגירושין שנכרת בין הצדדים ושכלל ויתורים מפליגים מצידה של המבקשת והתחייבויותיה לדברים שמן הדין אינה מחויבת בהם – בטל מאחר שהמשיב, בהתאם להתרשמותנו בעבר שאוששה עתה, הוציא לעז על הגט, ומאחר שלעז זה יש בו משום הפרה של תנאי שמכללא שבהסכם זה ולחילופין עילה לקבוע כי ההסכם נכרת בטעות.

) מאחר שהמבקשת נאלצה לנקוט בהליך זה לשם חידוש העיקול לאחר שהמשיב הביא לביטולו באמצעות הונאה של רשם המקרקעין, אנו מחייבים את המשיב לשלם למבקשת הוצאות משפוט בגין הליך זה. לפנים משורת הדין, מאחר שלא הובאו לנו ראיות לגובה ההוצאות וכדי לחסוך התדיינויות נוספות, אנו קובעים כי לעת הזאת לא יחויב המשיב בהוצאות משפט לטובת אוצר המדינה בגין הליך זה, אף שמן הדין היה ראוי להשית אף את אלה בנסיבות שבהן נוצר ההליך, ואנו מעמידים את חובת המשיב בתשלום הוצאות למבקשת על סך של 10,000 ש"ח. ככל שיטען המשיב כי הוצאות המבקשת פחותות מסכום זה – תעמוד לו הזכות לקיום דיון בעניין אלא שבמקרה כזה נדון גם בטענה כי ההוצאות היו גבוהות יותר, אם תיטען, ונדון אף בחיוב הוצאות לטובת אוצר המדינה.