האם מידור עובד מהווה התעמרות

] התובעת היא שהחליטה למדר את היועמ"ש עו"ד מלכה מפעילותה המקצועית ואינה מכתבת אותו בהתכתבויות בתחום התיכנון ובניה, מסרבת לבצע את תכניות העבודה כפי שהתבקשה, מסרבת להתייצב לפגישות ולמעשה אינה מבצעת כאמור את עבודתה ואת תפקידה.

נוסף על כך, בסעיף 3 להצעת החוק, אשר מונה רשימה לא סגורה של התנהגויות אשר מהוות היתעמרות בעבודה, נקבע כי שליטה הדוקה באופן בלתי סביר על פעילותו של עובד או הצרה של סמכויותיו או תחומי אחריותו כנגזר מתפקידו, מטעמים בלתי עינייניים וכשביצוע העבודה אינו מחייב זאת; הכפפתו של אדם לאוירה של פחד ואיומים; וכן נקיטת פעולות שיש בהן כדי להוביל לבידוד מקצועי או חברתי של האדם, מהוות אף הן היתעמרות בעבודה.

...

משכך, ובהעדר ראשית ראיה להוכחת טענת אפליה, ומצאנו לדחות את טענות התובעת מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

סוף דבר נוכח כלל הטעמים המפורטים לעיל – התביעה מתקבלת בחלקה, כדלקמן: על העירייה לחדול לאלתר ממידורה של התובעת מפעילות אגף הייעוץ המשפטי בתחום התכנון והבניה.

בנוסף, הנתבעת תשלם לתובעת בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידיה, סך של 150,000 ₪ (קרן) בגין העסקה פוגענית והתעמרות בעבודה.

הנתבעת 2 טענה כי לתובעת אישיות בעייתית והיא מקדישה את זמנה ומרצה ל"מלחמות אגו", מציגה גישה קורבנית, אולם בפועל הפכה את מסגרת העבודה לזירת קרב ובמשך שנים רבות פעלה בדרכה שלה תוך היתעלמות מהוראות ההנהלה באופן הפוגע בתפקודה המקצועי כאשר התובעת מתקשה לקבל מרות וכאשר היא טועה לחשוב שאי קבלת דעתה מהוה "היתעמרות". לטענתה, היתנהלות זו הובילה הורים ותלמידים רבים להתלונן על התובעת ולקולגות שלה "להתהלך על ביצים" בסביבתה.

הגדרה של "היתנכלות תעסוקתית" מתחום בריאות הנפש, מובאת על ידי הפסיכולוג איתן מאירי בספרו "המגיפה השקטה במקומות העבודה" בזו הלשון: "היתנהגות פוגענית בעבודה היא היתנהגותו של אדם בעבודה הנוהג באחד ברשעות באופן עיקבי ומתמשך, על פי רב על ידי מניפולציות רגשיות, איומים, שתלטנות, השפלה או מידור, פוגע בו ומסב לו סבל ומצוקה רגשית וגופנית ומקשה עליו לבצע את תפקידו כהלכה.

...

דא עקא, לא שוכנענו ש"הניהול הנוקשה" שהתובעת טענה שהנתבעת 2 נקטה בו הופנה כלפי התובעת בלבד ומתוך כוונה לפגוע ולהתעמר בתובעת דווקא.

אחרית דבר על יסוד כל האמור, מהמארג הכולל שהוצג בפנינו, מצאנו כי לא זו בלבד שהתובעת לא הרימה את הנטל להוכיח את טענתה כי מי מהנתבעות או מטעמן נהג בה באופן של התנכלות תעסוקתית, אלא מצאנו שהנתבעת 2 אף נהגה כלפיה בסבלנות רבה, הכילה את התנהגותה החריגה ואף פעלה לסייע לה לשמור על היקף משרתה שלא יפגע, כל זאת כאשר התובעת מנגד מתנהלת בחוסר תום לב תוך הפרת אמון, בניגוד לנהלים ולכללים החלים עליה, תוך הפרת הוראות מפורשות שניתנו לה על ידי המנהלת, ובהתנהלות בניגוד למצופה ממורה האמורה להוות דמות חינוכית.

בנסיבות אלה, משמצאנו שאין יסוד לטענות ההתעמרות של התובעת וכן לתביעותיה הכספיות כמפורט בסעיף 37 לעיל, דין תביעת התובעת על כל רכיביה – להידחות.

מעדותו של מנהל בית הספר לא ניתן לגבש תמונה ברורה בנוגע לנוהג קיום הישיבות בבית הספר, תדירות הישיבות, נוכחות המורות בישיבות וכיוב' עם זאת, הדבר לא מעיד לטעמנו על מידורה של התובעת באופן אשר עשוי להוות אינדיקאציה להתעמרות.

...

אומנם, הרציונל של הצעת החוק למניעת התעמרות זהה לרציונל של החוק למניעת הטרדה מינית, אך סעיף 6 להצעת החוק למניעת התעמרות מחייב הגשת תלונה או ידיעה קונסטרוקטיבית של המעסיק על קיומה של ההתעמרות, וכמפורט לעיל, לא מצאנו לכך אסמכתאות אובייקטיביות.

לאור האמור לעיל, מצאנו כי לא עלה בידי התובעת להוכיח כי היא זכאית לפיצוי כספי בגין התנכלות תעסוקתית וכן לא הוכח טעם המצדיק קבלת הסעד ההצהרתי אותו תבעה התובעת – הגדלת משרתה למשרה מלאה בתחום הכשרתה.

על כן, התביעה נדחית.

] בכתב התביעה נטען כי החל ממועד זה, 1/11/20, "עברה התובעת מידור מוחלט לצד מסכת היתנכלות והתעמרות, כשכל סמכויותיה ניטלות ממנה, כשהיא חווה פגיעה אישית קשה במעמדה". גם בתצהירה טענה התובעת כי מועד זה מהוה נקודת מפנה שכן מכתבה של הגזברית מיום 1/11/20 מלמד על צימצום תפקידה.

...

על כן, אף אם לא מצאנו כי הפגמים בהחלטת הניוד ובשימוע נובעים מהתנכלות כלפי התובעת, אין להתעלם מכך כי היה בהם כדי לגרום עוגמת נפש לתובעת, כפי שגם עלה בבירור משיחת השימוע.

לאחר שבחנו את מכלול הנסיבות לרבות משך עבודתה של התובעת בגזברות, מהות הפגמים בהליך והעובדה כי הם תוקנו תוך זמן קצר יחסית, אך גם כי התובעת נאלצה לפתוח בהליך לסעד זמני, מצאנו כי יש להעמיד את הפיצוי בגין הפגמים בשימוע על סך של 40,000 ₪.

סיכום על יסוד כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה והנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך 40,000 ₪.

טענת התובע להתעמרות לטענת התובע (ס' 19-22 לתצהיר, ס' 58-60 לסיכומים) נהגו כלפיו הנתבעים לאורך כל תקופת העסקתו ולאחריה בהתעמרות שכללה פגיעה בשכרו ובתנאי העסקתו, פגיעה בכבודו באופן שיטתי לאורך כל תקופת עבודתו, אי תשלום שעות נוספות, הפצת שמועות כזב, היתעלמות, חרם ויחס קר, צעקות, האשמות (בין השאר, ע"י ציון) ובקורות לא מוצדקות, הפצת שמועות, ניצול, הטלת משימות שאינן במסגרת התפקיד (חלוקת משלוחי מנות, צביעת כל ביה"ס, אחריות על אולם הספורט ואירועי מחלקת תרבות), מידור מפעילויות חברתיות (טיולים, ימי כיף וארוחות), ריגול, פגיעה בפרטיות, עיכוב העברת טפסים לביטוח לאומי והפחדה ואיומים על מנת שיתפטר.

על פי ההלכה הנוהגת "לא כל היתנהלות מצד המעסיק או ממונה מטעמו הגורמת הלכה למעשה לעגמת נפש לעובד מהוה היתעמרות בעבודה... לא די לפיכך בעצם התחושה הסובייקטיבית של פגיעה, כנה ככל שתהא, ועדיין נידרש שההתנהגות שנטען כי מהוה היתעמרות תהא כזו גם במבחן אובייקטיבי"..

...

לא מצאנו בדו"ח החקירה מעקב אחר התובע בתוך ביתו.

לנוכח האמור התביעה בעילת התעמרות נדחית.

סיכום וסעדים תביעות התובע לפיצוי בגין הפרשי פיצויי פיטורין, בגין הפרת הסכמה לתשלום תוספת הקפצות פתע, בגין הפרת הסכמה לתשלום תוספת משמרות, בגין פגיעה בפרטיות, פרסום לשון הרע והתעמרות - נדחות.