האם מותר לעובד להקליט שיחה עם עובד אחר

במהלך השיחות הוצגו בפני התובעת הנתונים המלאים, והוצע לה לעבור לסניף אחר, שיתאים ליכולותיה, אך התובעת ביקשה הזדמנויות נוספות והתחייבה שתיעשה את כל המאמצים לתקן את דרכה.

הנתבעת טענה כי הריונה של התובעת לא היוה כל משקל בעת קבלת ההחלטה על ניודה ונסיבותיה האישיות של התובעת מעולם לא היוו שיקול אצל הנתבעת בקידומה או תנאי העסקתה, והנתבעת פעלה משיקולים מקצועיים, לגטמיים ומותרים בלבד.

בעדותו נישאל יונתן על השיחה עם התובעת, והבהיר: "ש. אני אומר לך, ואני מקל עלייך בעיניין הזה, מהלך הפגישה הדי ארוכה, לא שמעתי מההקלטה אף טרוניה שלך אחת כלפיה. לא שמעתי בעיית אמון, חוסרים, נהלים, כן שמעתי עובדת מצוינת, כן שמעתי התיפקוד שלך נהדר, כן שמעתי אנחנו מרוצים ממך ולזכותך יאמר שהדבר שאמרת במהלך השיחה זה זכותי לנייד כל עובד. נכון. איפה במהלך השיחה הזאת, שיחת מנכ"ל אל מול מנהלת חנות איפה אתה מטיח בה את כל הדברים האלה.

...

בגינם הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: סך של 800 ₪ בגין ניכוי חוסרים.

לא בלי התלבטות, והגם שראוי היה להשית על התובעת הוצאות לדוגמא, לפנים משורת הדין, התובעת תשלם הוצאות הנתבעת בסך 2500 ₪.

כמו כן תשלם התובעת שכ"ט ב"כ הנתבעת בסך של 8,000 ₪.

מינוי גב' בן יוסף למנהלת בית הספר הוא ניפוץ חלומה של התובעת אשר אינה מסוגלת לקבל את מרותה של הגב' בן יוסף; התובעת אינה מקבלת את מרותה של גב' בן יוסף וחותרת תחתיה בניסיונות חוזרים להדיח אותה מתפקידה; התובעת לא הופיעה לאירועים פדגוגיים; התובעת לא ביצעה את המוטל עליה וסרבה לכל משימה שהוטלה עליה בטענה כי עד כה לא נדרשה לבצע משימות אלה והיא אינה יודעת כיצד לבצען; התובעת הפסיקה לשווק את בית הספר; לאחר שיחות שנערכו בהן טענה התובעת לעומס עבודה גדול נוכח רפורמת עוז לתמורה והגידול במספר התלמידים בבית הספר הוחלט לבצע רה-ארגון של המבנה הארגוני-פדגוגי והוחלט על מינוי סגנית נוספת; גב' בן יוסף לא הייתה מרוצה מהאופן שבו ביצעה התובעת את תפקידה ובין השתיים התנהלו שיחות רבות בניסיון לגרום לתובעת לבצע תפקידה באופן ניהולי ולא באופן פקידותי; התובעת לא אירגנה כנוס בנושא כלשהוא הקשור בתחומי אחריותה ונמנעה מקידומם; ירידה בתפוקת עבודת התובעת ואי הגעה לישיבות שהן חלק מהותי מתפקידה; כמות ההיעדרויות בלתי סבירה; התובעת הגיעה לפגישות עבודה כשבידה חלקי משימות ודרשה להשלימן בזמן הפגישה ביחד עם גב' בן יוסף; שתוף התלמידים במערכת היחסים המתוחה בינה לבין מר קנבסקי; התובעת הבטיחה למורים שכר בשיעור של 150% לאלה שילמדו בקיץ, למרות שיצאה הנחיה מפורשת האוסרת זאת; התובעת לא מילאה תפקידה גם בתחום השעות הפרטניות עליו הייתה אמונה; התובעת בולשת אחר גב' אוהבי ומצלמת אותה; העסקת המזכירה במשך שעות רבות בהקלדת מיסמכי וורד פשוטים נוכח חוסר ידיעתה כיצד עובדים עם תוכנות אופיס, התובעת אינה מסוגלת להכין מצגות או טבלאות וכיו"ב.[footnoteRef:81] [81: נספח מב/32 לבקשה לסעד זמני.

התובעת הייתה רשאית לבצע הקלטות שיש בהן כדי להוכיח אפליה, היתעמרות, היתנכלות, היתעללות תעסוקתית והתובעת לא הקליטה כל גורם או כל שיחה; גב' בן יוסף היא זו אשר מעלילה עלילות שוא כלפי התובעת; התובעת הכחישה את טענת הנתבעת בדבר העידר שתוף פעולה והעדר קבלת מרות, וטענה כי הנתבעת בחרה לקבל את טענותיה של הגב' בן יוסף מבלי שנתנה התייחסותה לטענות התובעת; התובעת לא חרגה מסמכותה ולא הבטיחה תשלום כלשהוא למי ממורי בית הספר.

וכך העידה: "....אני באותה ישיבה הרגשתי שאני לא יכולה לעבוד יותר אתה. בן אדם שבא לגישור ואומר לי שהוא לוקח עורך דין, בא שלא בתום לב. בן אדם שיש לו כוונות אחרות מאחורי גבי. זה היה משהו מאוד אינסטינקטיבי שאמרתי. אני לא יודעת אם אני אוכל לשבת אתה יותר בישיבות הנהלה. שאלה הדברים, זה הפורום הכי אינטימי שיש. זה לא קשור בכלל. ופה, פה זה בהחלט מכוון. אחרי שבן אדם, ביודעין, זה לא קרה סתם, זה קרה אחרי תקופה. ממשיכה, כל דבר שאני מבקשת, לסרב לעשות. כל דבר להפוך ולשנות לו את המשמעות. ואני לא יודעת, דרך אגב, משפטית לא ידעתי. מותר לי? אסור לי? זה שזה היה הרצון שלי, יופי. אבל אני לא אלך ואעשה משהו שהוא בנגוד לחוק".[footnoteRef:156] [156: ש' 24-33 בעמ' 165 לפרוטוקול.

...

לאור האמור, נדחית טענת התובעת כי סירבה מאחר שלא הוצעה לה הצעה קונקרטית.

דין הטענה להידחות.

] סוף דבר התביעה נדחית.

למחרת אותה שיחה, יזם שלומי שיחה עם מנהלו הישיר באותו מועד, מר דוד מזרחי ( להלן: "מר מזרחי"), וסיפר לו על השיחה עם גב' גד. מר מזרחי אמר כי הוא לא רוצה לדבר בשמה של הגב' גד, "מה ששבר את גב' גד זה עניין הוועד שהיא שמעה" בתאריך 3.7.14 יזם שלומי שיחה נוספת עם הגב' גד, על מנת לתעד ולהקליט את עמדתה בעיניין הצטרפות לועד העובדים.

הקלטת אדם שלא בידיעתו נגועה ככלל בפגם מוסרי, שלמותר להכביר עליו מלים; הרי שיחה בין אדם לחברו אינה ככלל מיועדת להקפדה "משפטנית" על כל מלה, בידיעה שהיא תשמש חומר ראייתי בהליך כזה או אחר.

במצב דברים מסוג זה, כל עוד פועל עובד המדינה באופן חוקי – שכן מותר להקליט שיחה בה המקליט בינו אחד המשוחחים – אינני סבור כי פעולותיו, או פעולות המערערת, למען ליקוט ראיות לצורך הצגתן בערכאות המשפטיות, הן בגדר היתנהגות שאינה הולמת, גם אם היינו רואים אותה כזו, במנותק מנסיבות המקרה.

...

הנתבעת טענה כי אין ממש בטענות התובע, התובע פוטר על רקע התנהלות לקויה במישור האישי והמקצועי, לא נפל פגם בהליך הפיטורים שנערך לו ודין התביעה להידחות, תוך חיוב התובע בהוצאות.

הנתבעת תשלם לתובע את הרכיבים הבאים, בגין העילות כדלקמן: פגיעה בהתארגנות והפרת חוק הסכמים קיבוציים, בסך של 25,000 ₪.

התביעה לביטול הפיטורים ושיבוץ התובע בשירות המדינה בתפקיד הדומה בדרגתו הכספית לתפקיד שמילא טרם הפיטורים, נדחית.

בנוסף תשלם הנתבעת הוצאות התובע בסך 20,000 ₪.

בתאריך 27.07.2022 שלחה נתבעת 2 לתובע, לבקשתו, כרטיסי הטיסה באמצעות דואר אלקטרוני יחד עם הנחיות קורונה מטעות לאותו תאריך מהן ניתן להבין כי מותר לתובע לעלות לטיסה ולהכנס לארצות הברית.

נטען, כי בשיחה מוקלטת עם נתבעת 2 משדה התעופה עולה כי לא ידעה מהדרישה של שני חיסונים כתנאי הכרחי לכניסה לארצות הברית.

גם בהמשך, נתבעת 2 ניסתה לסייע לתובע וכך הצליחה לגרום לכך שחברת התעופה תיתן לתובע זכוי – דהיינו אפשרות ניצול עתידית שלושת כרטיסי הטיסה שנרכשו ע"י התובע (שבמקור היו ללא החזר) לטיסה אחרת של חברת התעופה וזאת עד 25.05.2023.

התובע העיד בחקירתו כי במהלך השיחה הראשונה שהתנהלה עם נתבעת 2 הוא מסר לה כי הוא מחוסן ומחלים והנתבעת השיבה כי לא קיימת בעייתיות בנושא הקורונה וכך העיד התובע (שורות 4-9 בעמ' 3 לפרוטוקול): "החלטנו אני והבנות שלי, לטיול חלומי לקוסטה ריקה ואז פניתי לתובעת שמתכננת טיולים וביקשה ממני לפנות לנתבעת 2 להזמין כרטיסי טיסה, המליצו עליה היא מומחית בהטסות לקוסטה ריקה. פניתי לנתבעת 2 כמומחית לטיסה הזו ב-24/5/22. במהלך אותה שיחה עלו שני נושאים. עניין הוויזה והקורונה. שאלה אותי על קורונה, אמרתי לה שאני מחוסן ומחלים והבנות שלי מחלימות, מבלי להיות מחוסנות אז היו בנות 15 ו-11. נתבעת 2 אמרה שמבחינת קורונה אין לי בעיה" הנתבעת העידה מנגד, כי לא דיברה עם התובע בעינייני רפואה, לא שאלה אותו שאלות רפואיות והכחישה כי מסרה לתובע כי מספיק שיהיה מחוסן פעם אחת או מחלים לצורך כניסה לארצות הברית.

...

לאור האמור לעיל, אני קובעת כי הנזקים המוכחים של התובע עומדים על סך של 28,543 ₪.

סוף דבר: התביעה נגד נתבעת 2 נדחית, ללא צו להוצאות.

אני מקבלת את התביעה נגד נתבעת 1 באופן חלקי.

כעבור יומיים הנתבע 1 יצר קשר טלפוני עם התובע והציע לו להקים בר נוסף במבנה אחר ברעננה.

הנתבע 1 הודה בחקירתו במישטרה במעשיו וטען שהדבר מותר לו. תוך מספר ימים, הנתבע 1 הקים במבנה את בית הדפוס שלו, לאחר שהוא פונה ממבנה שכור אחר בכפר סבא, בלחץ המשכיר ועיריית כפר סבא.

לתצהירו של התובע צורף תמליל הקלטת שיחה עם אדם בשם גדעון חבאני, שהשכיר לנתבע את מבנה העסק הקודם, וטען שהוא הותיר אחריו חוב דמי שכירות וחוב ארנונה (ס' 51 ונספח כ"ד לתצהיר).

...

ברד העיד שהוא היה מוכן לתת את חלקו לתובע גם ללא תשלום, אך לבסוף סוכם, למען ההרגשה הטובה, שהתובע ישלם לבעלי חוב של העסק 5,000 ₪ נוספים מעבר לחלקו היחסי בשותפות ותמורת רכישת העסק כולו.

המסקנה העולה מהדברים היא שהתובע לא עמד בנטל המוטל עליו ולא הוכיח את ראש הנזק של אובדן המוניטין וההכנסות של העסק.

לאחר ששקלתי את הדברים אני סבור כי יש לקבל את התביעה בגין עגמת הנפש של התובע ולחייב את הנתבעים בפיצוי בסך של 50,000 ₪.