האם מותר למעסיק לבדוק במיילים של עובדיו

בפסק דין רחב יריעה, מפי השופטת (כתוארה אז) נילי ארד, נידרש בית דין זה לסוגיית הפרטיות של העובד במקום העבודה, ובכלל זה "לכללי האסור והמותר החלים על העובד ועל המעסיק בשימושי המחשב במקום העבודה..."[footnoteRef:59].

] בית הדין עמד על כך שזכותו של עובד לפרטיות במקום העבודה אינה מוחלטת ויש לאזנה מול זכות הקניין של המעסיק וזכות היתר הניהולית שלו במקום העבודה, הכוללות דרישות "למידע מקיף על העובד בכל תחומי חייו, כתנאי לקבלתו לעבודה, במהלך ביצוע העבודה ולצרכיה". את האיזון יש לערוך "בשים לב לאופי העבודה וטיבה, דרישות התפקיד ומהותו, סביבת העבודה, המדיניות הכללית במקום העבודה, והצורך בהגנה מפני עבירות ונזקים מצדו של העובד". בית הדין ערך איבחנה בין תיבת הדוא"ל שסופקה לעובד במסגרת עבודתו, ובין תיבת הדוא"ל אישית שלו, וקבע כחלק מהאיזון את הכללים הבאים: קביעת מדיניות ברורה – על המעסיק לקבוע מדיניות ברורה וקוד היתנהגות בנוגע לשימוש במחשב, ורשאי הוא במסגרת זו להביא בחשבון את "מהותו של מקום העבודה, אופיו, עיסוקיו וצרכיו המיוחדים בכלל; סוג העבודה שהעובד מבצע, אופי התפקיד שהוא ממלא וטיבו". עיקרון השקיפות – על המעסיק ליידע את העובדים באשר למדיניותו, ובכלל זה "הטכנולוגיות שביכולתו של המעסיק ובדעתו לנקוט בנוגע למעקב", להסביר אותה באופן מפורט, לאפשר לעובדים גישה למידע שנאסף עליהם, ולהבטיח את שמירתו בסודיות ואת אבטחתו.

להשלמת התמונה יצוין כי עתירה לבג"ץ על פסק הדין בעיניין נוני נדחתה, תוך שנקבע כי "אם העובד נימנע מקיום ההוראה בדבר בדיקה רפואית, לא יבצעוה בו על-כורחו, אך המעסיק חופשי לנקוט את הצעדים העומדים לרשותו, ככל שהדבר נובע מן המסקנה בדבר אי קיום הוראות, וכן בקשר לצעדים הנגזרים מן המסקנה בדבר המשך התאמת העובד לעבודתו. מסקנות אלו הן פועל יוצא מהגדרת חובותיו של העובד ומכך שלא קיים אותן". שאלת מעמד ההסתדרות נותרה בצריך עיון.

...

בהעדר הוראה בחוק המאפשרת למעסיק לחייב את עובדיו למסור טביעות אצבע או המחייבת את העובד למסור למעסיקו טביעה שכזו, בהעדר הסכמה פרטנית של עובדות החינוך למסור את טביעות אצבעותיהן, ובהעדר הסכמה קיבוצית לעניין זה – אם בכלל היא מספקת, המסקנה היא שכפיית העירייה את עובדות החינוך לעשות שימוש בשעון הביומטרי, תוך מסירת טביעת אצבען, אינה כדין ויש להפסיקה.

בענייננו נזכרה בעמדת העמותות ההגנה המתייחסת ל"ענין אישי כשר של הפוגע"[footnoteRef:148], אך משאין לפנינו תביעה להטלת אחריות אזרחית או פלילית על העירייה בשל התנהלותה, ומאחר שהעירייה לא העלתה כל טענה לעניין זה, ודאי לא באופן ישיר, לא מצאנו להידרש לעניין מעבר לאמור בסעיף זה. [147: יש לשים לב שההגנה אינה מאיינת את הפגיעה, אלא מאיינת את האחריות לה.] [148: סעיף 18(2)(ג) לחוק הגנת הפרטיות.

] סוף דבר הערעור מתקבל, כאמור בסעיפים 149 ו-151 לעיל.

באותו עניין, בית הדין קבע כי, בנוגע לשימוש בתיבת דואר בה עושה העובד שימוש מעורב – לצרכי עבודה ולצרכים אישיים, הרי שאם המעסיק מיידע את העובד בדבר מדיניותו לגבי שימוש במחשב בשעת העבודה ולאור עקרון השקיפות, הרי כי המעסיק רשאי לבצע ניטור ובדיקת תיכתובת הדואר האלקטרוני של העובד שנעשתה לצרכי עבודה.

...

נוסף על כך, אין בידינו לקבל את טענת התובע לפיצוי בגין שלילת זכותו לדמי אבטלה.

לסיכום אנו קובעים כי התובע זכאי ל- 20,000 ₪ בגין עוגמת הנפש עקב הפגיעה בפרטיותו.

סוף דבר: לסיכום אנו קובעים כי התובע זכאי לתשלום הסכומים כדלקמן: הפרשי עלות מעסיק בגין זכויות סוציאליות בסך 64,279 ₪.

לטענתה, גרשון מעולם לא קבע כללים לעניין השימושים המותרים במחשבי המשרד, לא נאסר על העובדים לעשות שימוש פרטי במחשבי המשרד וגרשון אף היה מודע לכך שהעובדים עושים שימוש מידתי וסביר במחשבי המשרד לצרכים פרטיים כעניין שבשיגרה.

משום כך, גרשון זנח בכתב התביעה שלו את הטענות אותן העלה במסגרת כתב ההגנה בהליך הראשון בדבר שימוש קלי בדוא"ל הפרטי שלה; בנוסף טענה קלי, כי גרשון טען שממצאיו לגביה התקבלו לאחר בדיקה שביצעה חברת טומגי בע"מ (ר' סעיפים 59-79 לתביעה של גרשון).

בעיניין זה הפניתה קלי לעע (ארצי) 90/08 טלי איסקוב ענבר - מדינת ישראל - הממונה על חוק עבודת נשים ואח' (8.2.11) (להלן – עניין איסקוב) שם נקבע בין היתר כי "אין לקבל מסמכים שהופקו על ידי המעסיק בדרך של חדירה לתיבת האי-מייל החיצונית-פרטית של העובד ולתכתובת פרטית במסגרתה, גם אם הופקו באמצעות השָרָת שבבעלות המעסיק במקום העבודה, ללא חדירה בפועל לתיבת האי מייל הפרטית". אשר לדעתנו, נתחיל מהנקודה בה סיימה קלי את הגנתה.

...

בנסיבות אלה מצאנו לנכון לפסוק פיצויי הלנת שכר על הצד הגבוה ובהתאם לתכליות העומדות בבסיס הוראת סעיף 17(א) לחוק הגנת השכר: "שיעור הפיצוי שנקבע בחוק בגין הלנת שכר או הלנת פיצויי פיטורים הינו גבוה יחסית, בהשוואה לזה הקבוע בחוק פסיקת ריבית או בהשוואה לריבית הפיגורים שאותה מפרסם החשב הכללי. כך למשל, קובע סעיף 17 (א) לחוק הגנת השכר כי ’לשכר מולן יוסף הסכום הגבוה מבין אלה (להלן - פיצוי הלנת שכר):

סוף דבר התביעה שהגישה קלי בתיק סע"ש 60161-06-16 מתקבלת.

התביעה שהגיש גרשון בתיק סע"ש 43041-04-17 נדחית.

מלאכת האיזון נעשית על פי אמת המידה של מידתיות, כאשר שלבי הבדיקה משליכים זה על זה, היינו – ככל שהמסמך המבוקש רלוואנטי יותר למחלוקות מושא ההליך וחיוני יותר לצורך גילוי האמת – ייתכן שהאינטרס לגלותו יגבר על אינטרסים אחרים מעורבים, ולהיפך (ע"ע (ארצי) 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ - עזבון המנוחה טלי אורן בלזר ז"ל 27.1.11).

וכך נפסק שם: "מתוך שפעילות העובד בתיבה המקצועית והתכתובת שהוא מקיים בה נועדו מראש והוגבלו לצרכי עבודה בלבד, רשאי המעסיק לקיים בתיבה המקצועית פעולות ניטור, מעקב וגיבוי של נתוני תיקשורת בכלל ונתוני תוכן לרבות של תיכתובות אי-מייל במסגרתה. פעולות אלה מותרות למעסיק אך ורק ובכפוף לכך לעקרונות הלגיטימיות, המידתיות והדין. ובתנאי שימסור לעובדים מראש וכנדרש הודעה מפורטת על המדיניות הנוהגת במקום העבודה בכל הנוגע להתנהלות בתיבת הדואר המקצועית שהועמדה לרשותם, ייעודה למטרות עבודה בלבד וההגבלות מפני עשיית שימוש בה למטרות אישיות או פרטיות של העובד, בהתאם לצרכי מקום העבודה ועל האפשרות או הצורך בקיום פעולות ניטור, מעקב וגיבוי של נתוני תיקשורת לרבות נתוני תוכן של תיכתובות אי-מייל בתיבה המקצועית.

...

על רקע האמור הוגשה תביעה בסך כולל של 785,000 ₪.

על רקע האמור, מסיקה החברה כי המנוחה עשתה שימוש פסול בתיבת הדואר האלקטרונית שלה תוך שהיא מוציאה ממחשבים אחרים בחברה להם לא הייתה לה הרשאה מידע חסוי וסודי (עמ' 3 לבקשה).

לפיכך, וגם אם מבוקש לעיין בתכתובות מייל מקצועיות בענייני העבודה שעל מהותם אפשר ללמוד כטענת החברה מכותרת המייל, טענה שקיים ספק לגביה, עדיין משלטענת החברה עצמה כבר כיום עומדות לרשותה ראיות חד משמעיות להוכחת טענותיה בקשר לכך ומשקיימות גם חלופות אחרות לחקר האמת כפי שפורט לעיל, הבקשה נדחית.

סוף דבר : הבקשה נדחית.

כן מבוקש ליתן צו המורה לנתבעים להעמיד את הטלפונים הניידים אותם קיבלו מהתובעת לבדיקת החומרים המוצפנים בהם.

כך, פסק בית הדין הארצי: "מתוך שפעילות העובד בתיבה המקצועית והתכתובת שהוא מקיים בה נועדו מראש והוגבלו לצרכי עבודה בלבד, רשאי המעסיק לקיים בתיבה המקצועית פעולות ניטור, מעקב וגיבוי של נתוני תיקשורת בכלל ונתוני תוכן לרבות של תיכתובות אי-מייל במסגרתה. פעולות אלה מותרות למעסיק אך ורק ובכפוף לכך לעקרונות הלגיטימיות, המידתיות והדין. ובתנאי שימסור לעובדים מראש וכנדרש הודעה מפורטת על המדיניות הנוהגת במקום העבודה בכל הנוגע להתנהלות בתיבת הדואר המקצועית שהועמדה לרשותם, ייעודה למטרות עבודה בלבד וההגבלות מפני עשיית שימוש בה למטרות אישיות או פרטיות של העובד, בהתאם לצרכי מקום העבודה ועל האפשרות או הצורך בקיום פעולות ניטור, מעקב וגיבוי של נתוני תיקשורת לרבות נתוני תוכן של תיכתובות אי-מייל בתיבה המקצועית.

...

התובעת תוכל לעשות שימוש במידע זה במסגרת הליך ההוכחות ולחקור את הגורמים הרלבנטיים אותם היא מבקשת לחקור לפיכך, גם מטעם זה דין הבקשה להידחות.

לסיכום, בנסיבות מקרה זה, מצאתי כי אין מקום לקבל את הבקשה, מהטעמים אותם פירטתי לעיל.

סוף דבר- הבקשה נדחית.