התובע מסתמך על אישורים רפואיים ועל חוות דעת של פרופ' מרדכי רביד, מומחה לרפואה פנימית, שקבע כי הוא סובל מהמחלות הנ"ל וכי "מחלתו נגרמה בלעדית על ידי עבודתו".
הנתבע דחה את התביעה, בהסתמך על חוות דעת של ד"ר נעם גולדשטיין, מומחה למחלות ריאה, שקבע כי "אין לפנינו שום עדות לאסתמה, אין שום עדות למחלת ריאה אינטרסטיציאלית, אין לפנינו ברונכיטיס כהגדרתה. יש התעבות פלורלית דו צדדית שאינה מתוארת כרבדים פלאורליים האופיניים לחשיפה לאסבסט. יש פס פיברוטי בודד".
לדעת ד"ר גולדשטיין, הנזקים שאובחנו אצל התובע "עשויים להעיד על מחלת ריאה נרחבת בעבר שתסביר את הליקויים שהם כשלעצמם זעומים, הנראים בבדיקת תפקודי ריאה ובכל מקרה איני רואה בהם קשר תעסוקתי".
התובע טוען כי לקה במחלה כתוצאה מחשיפה לחומרי כימיקליים רעילים, כגון: כלור, אבקת עמילן, קאולין סיליקת, אבקות אלומיניום, וכן גזים ועשן מנועי דיזל ששימשו לשינוע הכימקליים, כל זאת במהלך עבודתו, במשך 30 שנה, במפעלי נייר אמריקנים ישראליים בע"מ, במפעל החברה שבחדרה.
לאחר שמיעת עדות התובע, שנחקר על תצהירו, ולאחר שהנתבע ביצע חקירות נוספות וגבה עדות ממנהל המחלקה, שעדותו חיזקה את גירסת התובע, הודיעה ב"כ הנתבע כי הנתבע מסכים למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין, בשאלת קביעת המחלות מהן סובל התובע ובשאלת הקשר הסיבתי בין מחלות הנשימה והריאה לבין החשיפה לחומרי הכימיקליים והחומרים הרעילים במפעל, כשתצהיר התובע, על כל נספחיו, יועבר למומחה ויהווה את התשתית העובדתית לחוות דעתו.
...
בעניינינו, משביסס המומחה הרפואי את חוות דעתו על התשתית העובדתית, כפי שפירט התובע בתצהירו ובמסמכים המצורפים אליו, ועל התיעוד הרפואי המתייחס לתובע, לרבות בדיקות עדכניות שנערכו לפי בקשת המומחה, והמומחה גם מצא לנכון לבדוק את התובע בעצמו, והתייחס לתוצאות הבדיקות בצורה עניינית, ברורה ומפורטת והשיב לכל שאלות בית הדין וגם לשאלות ההבהרה של ב"כ התובע-לא מצאנו בטענות התובע, לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה הרפואי, כל נימוק המצדיק לפסוק בנגוד לחוות דעתו של המומחה הרפואי, ולהעדיף על פניה את חוות דעתו של פרופ' רביד, המומחה מטעם התובע.
פרופ' קרמר לא "אימץ" את חוות דעתו של ד"ר גולדשטיין, כפי שציין ב"כ התובע בסיכומיו, אלא שהמומחה הסביר כי חוות דעתו של ד"ר גולדשטיין מקובלת עליו, משהגיעו שניהם לאותן מסקנות, על פי הממצאים הרפואיים, תוצאות הבדיקות, ה-C.T ותפקודי הריאה.
אנו קובעים, אפוא, על פי חוות דעתו של פרופ' קרמר, המומחה הרפואי שמונה מטעם בית הדין, כי התובע לא לקה במחלת ריאות ואין הוא סובל ממחלה בדרכי הנשימה, ומכאן שנשמט הבסיס להכיר במחלה בגינה הגיש התובע את תביעתו למוסד לביטוח לאומי כ"פגיעה בעבודה".
אשר על כן – התביעה נדחית.
