מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

האם למנות מומחה רפואי לבדיקת קשר סיבתי בין מחלה לחשיפה לחומרים רעילים

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2002 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

התובע מסתמך על אישורים רפואיים ועל חוות דעת של פרופ' מרדכי רביד, מומחה לרפואה פנימית, שקבע כי הוא סובל מהמחלות הנ"ל וכי "מחלתו נגרמה בלעדית על ידי עבודתו". הנתבע דחה את התביעה, בהסתמך על חוות דעת של ד"ר נעם גולדשטיין, מומחה למחלות ריאה, שקבע כי "אין לפנינו שום עדות לאסתמה, אין שום עדות למחלת ריאה אינטרסטיציאלית, אין לפנינו ברונכיטיס כהגדרתה. יש התעבות פלורלית דו צדדית שאינה מתוארת כרבדים פלאורליים האופיניים לחשיפה לאסבסט. יש פס פיברוטי בודד". לדעת ד"ר גולדשטיין, הנזקים שאובחנו אצל התובע "עשויים להעיד על מחלת ריאה נרחבת בעבר שתסביר את הליקויים שהם כשלעצמם זעומים, הנראים בבדיקת תפקודי ריאה ובכל מקרה איני רואה בהם קשר תעסוקתי". התובע טוען כי לקה במחלה כתוצאה מחשיפה לחומרי כימיקליים רעילים, כגון: כלור, אבקת עמילן, קאולין סיליקת, אבקות אלומיניום, וכן גזים ועשן מנועי דיזל ששימשו לשינוע הכימקליים, כל זאת במהלך עבודתו, במשך 30 שנה, במפעלי נייר אמריקנים ישראליים בע"מ, במפעל החברה שבחדרה.
לאחר שמיעת עדות התובע, שנחקר על תצהירו, ולאחר שהנתבע ביצע חקירות נוספות וגבה עדות ממנהל המחלקה, שעדותו חיזקה את גירסת התובע, הודיעה ב"כ הנתבע כי הנתבע מסכים למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין, בשאלת קביעת המחלות מהן סובל התובע ובשאלת הקשר הסיבתי בין מחלות הנשימה והריאה לבין החשיפה לחומרי הכימיקליים והחומרים הרעילים במפעל, כשתצהיר התובע, על כל נספחיו, יועבר למומחה ויהווה את התשתית העובדתית לחוות דעתו.
...
בעניינינו, משביסס המומחה הרפואי את חוות דעתו על התשתית העובדתית, כפי שפירט התובע בתצהירו ובמסמכים המצורפים אליו, ועל התיעוד הרפואי המתייחס לתובע, לרבות בדיקות עדכניות שנערכו לפי בקשת המומחה, והמומחה גם מצא לנכון לבדוק את התובע בעצמו, והתייחס לתוצאות הבדיקות בצורה עניינית, ברורה ומפורטת והשיב לכל שאלות בית הדין וגם לשאלות ההבהרה של ב"כ התובע-לא מצאנו בטענות התובע, לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה הרפואי, כל נימוק המצדיק לפסוק בנגוד לחוות דעתו של המומחה הרפואי, ולהעדיף על פניה את חוות דעתו של פרופ' רביד, המומחה מטעם התובע.
פרופ' קרמר לא "אימץ" את חוות דעתו של ד"ר גולדשטיין, כפי שציין ב"כ התובע בסיכומיו, אלא שהמומחה הסביר כי חוות דעתו של ד"ר גולדשטיין מקובלת עליו, משהגיעו שניהם לאותן מסקנות, על פי הממצאים הרפואיים, תוצאות הבדיקות, ה-C.T ותפקודי הריאה.
אנו קובעים, אפוא, על פי חוות דעתו של פרופ' קרמר, המומחה הרפואי שמונה מטעם בית הדין, כי התובע לא לקה במחלת ריאות ואין הוא סובל ממחלה בדרכי הנשימה, ומכאן שנשמט הבסיס להכיר במחלה בגינה הגיש התובע את תביעתו למוסד לביטוח לאומי כ"פגיעה בעבודה".
אשר על כן – התביעה נדחית.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2018 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופטת נטע רות האם יש למנות מומחה רפואי לבדיקת הקשר הסיבתי שבין מחלת הקרדיומיופתיה שבה לקה המבוטח לבין תנאי עבודתו, שכללו חשיפה לחומרים רעילים.
...
כמו כן, קיים לטעמנו קושי לקבל גם את הקביעה הנוספת של בית הדין האזורי שלפיה, המערערת לא הראתה לאילו חומרים נחשף המנוח.
לאור כל האמור, הערעור מתקבל כך שעניינה של המערערת יוחזר לבית הדין האזורי על מנת שימונה מומחה רפואי על בסיס האמור בפסק דין זה. הצדדים יהיו רשאים, טרם למינוי המומחה, להציג לבית הדין האזורי ראיות נוספות הנוגעות לעבודת המנוח בשנים 2005 -2009, בהתאם למועדים ולסדרי הדין שייקבע בית הדין בעניין זה. בנוסף, יהיו הצדדים רשאים להציג ראיות נוספות גם ביחס לתקופה שלפני שנת 94, לרבות ראיות הנוגעות לסוג הנגרייה שבה עבד המנוח בתקופה זו, ככל שיש בכך ללמד על סוג החומרים שבהם נעשה שימוש באותה תקופה בסוג זה של נגריה וכן על מידת השימוש בהם.
בנסיבות אלה, ישלם המשיב למערערת הוצאות משפט בסך של 4,000 ₪ וזאת, תוך 30 יום מן המועד שבו יומצא פסק דין זה למשיב.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבע הסכים למינוי מומחה רפואי לבדיקת הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה ובין מצבו הרפואי של התובע, על פי תורת המקרוטראומה בלבד.
במסגרת עבודתו, התובע נחשף משך עשרות שנים באופן יום יומי לאדים רעילים, לתרכובות גזים ולחומרים כימיים רעילים.
על פני הדברים, כאשר התובע חולה בסרטן הריאות, הפריט הרלוואנטי הוא פריט 22, שלצורך יישומו נידרש להוכיח כי במסגרת תנאי עבודתו, התובע עבד בתנאי חשיפה לאבק סיבי אסבסט לפחות 10 שנים לפני איבחון המחלה.
...
לסיכום הדיון בנושא מחלת המקצוע – התובע לא הפנה לפריט מסויים מהתקנות.
לאור כל האמור לעיל, לא שוכנענו כי התובע נחשף לאבק סיבי אסבסט במסגרת עבודתו.
לסיכום האמור לעיל – ימונה מומחה/ יועץ רפואי שאליו תועבר התשתית העובדתית הבאה: א. התובע, יליד 1953, עבד כפחח משנת 1967 ועד שנת 2008.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עיקר העובדות המוסכמות: ביום 24/6/15 המציאו הצדדים לתיק בית הדין רשימה של עובדות מוסכמות לצורך מינוי מומחה רפואי מתחום הרפואה התעסוקתית, על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין תנאי עבודתו של התובע ובין מחלתו.
בהתאם לבקשתו של התובע, הועברו למומחית הרפואית שאלות ההבהרה הבאות, בצרוף חוות הדעת מטעם התובע : "אנא התייחסי לחוות דעתו של ד"ר טמיר לפיה מחלת CML נגרמת בין היתר מחשיפה לבנזן אנא הבהירי את עמדתך ביחס למקורות הרפואיים עליהם מסתמך ד"ר טמיר אליהם יש הפניה בחוות הדעת. האם יש באותם מקורות רפואיים כדי לשנות את חוות דעתך ביחס לאפשרות קיומו של קשר סיבתי בין חשפה לבנזן לבין מחלתו של התובע ?
אנא התיחסי לחוות דעתו של ד"ר טמיר לענין קשר סיבתי בין מחלתו של התובע לבין חשיפתו לחומר טריכלורואתילן TCE , והבהירי את התייחסותך למחקרים עליהם הסתמך ד"ר טמיר.
אכן, ישנן נוסחות לחישוב רעילות כוללת, מיצטברת, משוקללת (כל אחת מוגדרת ע"פ דרך המדידה והחישוב), אולם זו לא בוצעה, עבור התובע, לא הוצגו ערכים לחישוב מסוג זה. מקור (12) משנת 2013 פורסם באכסניה רפואית מוזרה לנושא הנידון: בעיתון העוסק במחלות זהומיות בילוגיות infection (???).
בנוסף למה שהזכרתי בע' 2 לעיל, AML וCML נבדקו השואתית לענין חשיפה ל10 גורמים שונים.
...
לכן המאמר, אשר אינו ערוך בצורה ביקורתית מדעית ואשר שפתו משובשת, אינו מוביל למסקנה קלינית מעשית.
ד"ר אלופי הבהירה בהרחבה מדוע חוות דעתו של המומחה מטעם התובע איננה עומדת בסטנדרטים רפואיים מקובלים, איננה עדכנית, ואיננה מקובלת עליה.
אין בידינו לקבל את טענתה התובע לפיה המומחית מסתמכת על IARC בלבד, שכן בתשובתה המפורטת והמנומקת לשאלות ההבהרה שהופנו אליה, הפנתה המומחית למחקרים רבים, וכן התייחסה באופן מנומק, למחקרים אליהם הפנה המומחה מטעם התובע, אשר חלקם ישנים מאוד, ורובם כלל אינם רלוונטים למחלתו של התובע.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו