יצוין כי לטענת המשיבים, ההבדל בין שני מסלולים אלו פרוצדוראלי גרידא, כאשר מבחינה מהותית המענק ניתן אף הוא מכוח חוק הפיצויים – ובכפוף לדרישות המהותיות הקבועות בו. מנגד, המבקש גורס כי המענק ניתן במסגרת מסלול לבר-חוקי, אשר נועד לפצות את המשיבים לפנים משורת הדין, ולפטור אותם מן הצורך להוכיח עמידה בתנאי חוק הפיצויים.
בעניינינו, אין ספק כי היישובים בהם התגוררו המשיבים הנם יישובי ספר, וכי ארועי הטרור שהתרחשו בגוש קטיף במהלך האינתיפאדה מהוים "פעולות איבה". המחלוקת בין הצדדים נעוצה בשאלת קיומו של נזק בר פיצוי: האם הוכח כי המשיבים ספגו נזקים כלשהם; האם יש אינדיקאציה המצביעה על קשר סיבתי בין נזקים אלה – ככל שהתרחשו – לפעולות האיבה; והאם מדובר בנזקים העולים כדי חוסר אפשרות לניצול נכסי המשיבים.
בקשת רשות לערער לבית-משפט זה על החלטתו של בית-המשפט המחוזי בעירעור מהוה למעשה ערעור בגילגול שלישי וחלות עליה ההלכות בדבר ערעור בגילגול שלישי; ולפיכך נקבע בפסיקה כי "בקשות רשות ערעור בשאלות מס רכוש תידונה ב'גילגול שלישי' רק כאשר מדובר בבעיה משפטית כבדת משקל" (רע"א 1942/12 רהיטי עמק איילון בע"מ נ' מדינת ישראל – מנהל מס רכוש וקרן פיצויים, פס' 14 וההפניות שם (14.5.2012); ההדגשה הוספה – מ.נ.).
...
שוכנעתי כי אין כל יסוד להתערב בהחלטתהּ של ועדת הערר, שקבעה כי התביעות לא הוכחו כדבעי.
לאחר ששלל את האפשרות לסמוך את תביעת המשיבים על טענת נזק ראייתי (מסקנה לה שותפה גם הנשיאה ולה אף אני מצטרף), מצא חברי השופט נ' הנדל כי דו"ח חבקין מהווה ראיה לכך כי למשיבים, כקבוצה, נגרם נזק עקיף בר-פיצוי מכוח הוראות חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 (להלן: החוק).
מסקנה זו עומדת בעינה בין אם מדובר בפיצוי כולל לקבוצה כולה ובין אם מדובר בפיצוי לכל משיב בנפרד, שכן נקבע כממצא שהאמור בדו"ח, לפיו נעשתה בחינה פרטנית, לא היה מבוסס.
