מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

האם יש פטור ממס רכוש וקרן פיצויים

בהליך דנ"א (דנ"א) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון דנ"א 8957/15 לפני: כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין העותרים: קטיף מושב שיתופי בע"מ 155 אח' נ ג ד המשיב: מנהל מס רכוש וקרן פצויי פעולות איבה דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א (הנשיאה מ' נאור והשופטים נ' הנדל וצ' זילברטל) 6948/13 מיום 13.12.15 בשם העותרים: עו"ד ניל סמולט; עו"ד עומר קלנר בשם המשיב: עו"ד טליה נעים החלטה
להשקפתו הגישה שלפיה ניתן לפצות את חברי הקבוצה באופן כולל מבלי לקבוע את ניזקו של כל עותר (ככל שאפשרות זו אכן עולה בקנה אחד עם הוראות החוק, ובעניין זה לא ראה לנכון להכריע, אף כי ספק בעיניו שכך הוא), אינה פוטרת במקרה דנא את העותרים מן הצורך להוכיח את נזקיהם-שלהם.
...
אזכיר כי התיק נדון בפני ארבעה מותבים, בעתירה לבית משפט זה, בועדת הערר, בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון ועסקינן בגלגול חמישי – אך משהיו מסקנות שונות, לא בשל כך דווקא איני נעתר לעתירה.
סוף דבר, אף שפסק הדין של בית המשפט העליון בפרשה משקף עמדות שונות, אין בכך כדי ללמד בנסיבות המקרה על הלכה שנתקבלה, באופן המצדיק קיומו של דיון נוסף בהתאם לעילות הקבועות בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט (ראו והשוו דנג"ץ 10386/09 הקרן לירושלים נ' ראש ממשלת ישראל, פסקה 8 (2010)).
אין בידי איפוא להיעתר לעתירה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

יצוין כי לטענת המשיבים, ההבדל בין שני מסלולים אלו פרוצדוראלי גרידא, כאשר מבחינה מהותית המענק ניתן אף הוא מכוח חוק הפיצויים – ובכפוף לדרישות המהותיות הקבועות בו. מנגד, המבקש גורס כי המענק ניתן במסגרת מסלול לבר-חוקי, אשר נועד לפצות את המשיבים לפנים משורת הדין, ולפטור אותם מן הצורך להוכיח עמידה בתנאי חוק הפיצויים.
בעניינינו, אין ספק כי היישובים בהם התגוררו המשיבים הנם יישובי ספר, וכי ארועי הטרור שהתרחשו בגוש קטיף במהלך האינתיפאדה מהוים "פעולות איבה". המחלוקת בין הצדדים נעוצה בשאלת קיומו של נזק בר פיצוי: האם הוכח כי המשיבים ספגו נזקים כלשהם; האם יש אינדיקאציה המצביעה על קשר סיבתי בין נזקים אלה – ככל שהתרחשו – לפעולות האיבה; והאם מדובר בנזקים העולים כדי חוסר אפשרות לניצול נכסי המשיבים.
בקשת רשות לערער לבית-משפט זה על החלטתו של בית-המשפט המחוזי בעירעור מהוה למעשה ערעור בגילגול שלישי וחלות עליה ההלכות בדבר ערעור בגילגול שלישי; ולפיכך נקבע בפסיקה כי "בקשות רשות ערעור בשאלות מס רכוש תידונה ב'גילגול שלישי' רק כאשר מדובר בבעיה משפטית כבדת משקל" (רע"א 1942/12 רהיטי עמק איילון בע"מ נ' מדינת ישראל – מנהל מס רכוש וקרן פיצויים, פס' 14 וההפניות שם (14.5.2012); ההדגשה הוספה – מ.נ.).
...
שוכנעתי כי אין כל יסוד להתערב בהחלטתהּ של ועדת הערר, שקבעה כי התביעות לא הוכחו כדבעי.
לאחר ששלל את האפשרות לסמוך את תביעת המשיבים על טענת נזק ראייתי (מסקנה לה שותפה גם הנשיאה ולה אף אני מצטרף), מצא חברי השופט נ' הנדל כי דו"ח חבקין מהווה ראיה לכך כי למשיבים, כקבוצה, נגרם נזק עקיף בר-פיצוי מכוח הוראות חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 (להלן: החוק).
מסקנה זו עומדת בעינה בין אם מדובר בפיצוי כולל לקבוצה כולה ובין אם מדובר בפיצוי לכל משיב בנפרד, שכן נקבע כממצא שהאמור בדו"ח, לפיו נעשתה בחינה פרטנית, לא היה מבוסס.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2014 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

לבד מהצגת נספח ז לכתב התביעה (תכנית חלוקה), לא הוצגה כל ראייה בתימוכין בטענת התובעת לאיחוד שטח כזה עם שטח אחר ולא הובהרה די, טפלות המקרקעין ביחס למבנה שהוקם עליהם כנטען, הכל על מנת שיחידת המיסוי תזכה לקבלת פטור כפי הוראות החוק (ר' רע"א 1221/94 לעיל; ע"א 486/85 מנהל מס רכוש וקרן פיצויים, חיפה נ' החברה החבשית למסחר בע"מ, פ"ד מא(2) 402 (1987)ׂ).
...
בהעדר אינדיקציות אחרות לכינון נסיבות הקשורות במבחנים אחרים, לא שוכנעתי כי נכון וראוי להחילם על עניינה של המבקשת (ר' רע"א 1221/94 חברת תרשיש בע"מ נ' מנהל מס רכוש נתניה, פ"ד מט(1) 353 (1995)).
ביתרת טענות המבקשת לא נמצא ממש והן נדחות בזאת.
סוף דבר המקובץ אינו מגלה נסיבות המצדיקות מתן צווים הצהרתיים כמבוקש ודחיתי את התביעה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2007 בעליון נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי ביטל קביעה זו - והותיר על כנה את הקביעה ששווי ההנאה לא הוכח, ושהמשיבים אינם זכאים לפצוי בעילה זו. (4) מס רכוש: בית משפט השלום דחה את תביעת המשיבים בעילה זו. בית המשפט המחוזי קיבל את העירעור בעיניין זה. נקבע כי העיכוב בתחילת הבניה מנע מהמשיבים להנות מהפטור הקבוע בסעיף 3 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים (תמריץ לבניית דירות מגורים) (הוראת שעה), תשנ"ה - 1995.
...
בית המשפט המחוזי דן באריכות בסוגיה - והגיע למסקנה שונה, ולפיה זכאים המשיבים רק לנזק "רכושי" (פסקה 62) אותו עליהם להוכיח, ושאין הם זכאים לפיצוי בגין עגמת נפש; (2) תשלום דמי שכירות: בית משפט השלום קבע, כי המשיבים לא הוכיחו את גובה דמי השכירות שנאלצו לשלם בשל עיכוב הבניה במגרש.
הכרעה לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה.
כאמור, לא אוכל להיעתר לבקשה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 1972 בעליון נפסק כדקלמן:

כדי לזכות בפטור על-פי סעיף 41 (ב) לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961, וסעיף 36 (ב) לחוק לעידוד השקעות הון.
...
לא נעלם מעיני השופט כי במפעל גדול כמפעל המערערת, לא ייתכן להקפיד על מכירה נפרדת של תוצרתה לפי הכבשנים, אך לדעתו לא היה מנוס מלהגיע למסקנה שהמערערת לא תוכל לעולם להוכיח שקיימה את התנאי.
לפיכך אנו מקבלים את הערעור, ומחייבים את תיקון שומת המערערת לפי האמור לעיל.
המשיב ישלם למערערת את הוצאותיה בשתי הדרגות, לרבות שכר טרחת עורך-דין כולל לשתי הדרגות, בסך 1,000 ל"י. ניתן היום, ג' בחשון תשל"ג (11.10.72).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו