האם יש לבית הדין לעבודה סמכות עניינית בתביעה על הפרת חובה חקוקה

הבקשה לסילוק התביעות על הסף היא מושא הדיון.

בין היתר קובע החוק כי לבית הדין לעבודה סמכות עניינית לידון "בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה, ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]". עם זאת בתובענות שעילתן בסעיפים 29, 31, 62 ו-63 לפקודת הנזיקין בקשר לסכסוך עבודה (הסגת גבול במקרקעין, הסגת גבול במטלטלין, גרם הפרת חוזה והפרת חובה חקוקה בהתאמה), יש לבית הדין סמכות עניינית.

...

זאת מכוח דיני החברות, שכן נטען שלא פקחו כיאות על עסקי החברה, לא פעלו בהגינות ובתום לב; דיני הנזיקין, שכן הפרו את חובת הזהירות "והאמונים", כלשונם: ודיני החוזים, שכן ניהלו משא ומתן, ככל הנראה עם התובעים, בחוסר תום לב. הבקשה לטענת הנתבעים דין התביעות סילוק על הסף מכל אחד מהטעמים הבאים ובוודאי בהצטברם: [א] העדר סמכות עניינית – בהקשר זה טוענים הנתבעים כי לא מתקיים מבחן זהות הצדדים.

עם זאת ומאחר שהצדדים הרחיבו בכל הנוגע לסוגיית הרמת המסך מצאנו להידרש לה וכן לאופן ניסוח כתב התביעה, אף אם למעלה מהצורך, ולכך נפנה עתה.

נזכיר כי בענין שחם מצא בית הדין הארצי כי מדובר במקרה מובהק של בעל שליטה בקבוצת חברות שמתוך פעילות מירמתית שיטתית פעל באופן מכוון להסתרת היותו בעל מניות באמצעות רישום "אנשי קש", וכן פעל להעברת עובדים מחברה כושלת אחת לאחרת כדי לחמוק מחובות – מצב דברים שלא מתקיים בענייננו גם לשיטת התובעים.

סוף דבר – על יסוד כל האמור, התביעות נדחות על הסף.

אובדן הישתכרות בשל הפרת הסכם ההיתקשרות בהיעדר עילה חוקית וחוסר תום לב. ביום 2.12.21 הגישה המבקשת/הנתבעת כתב הגנה ובקשה למחיקה על הסף רכיבי התביעה בגין פגיעה בפרטיות מחמת העידר סמכות עניינית וזאת בשל העובדה כי סעיף 4 לחוק הגנת הפרטיות קובע, כי פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית והוראת פקודת הנזיקין יחולו עליה, ועל כן עילה זו אינה בסמכותו העניינית של בית הדין האיזורי לעבודה כאמור בסעיף 24 לחוק בתי הדין לעבודה, התשכ"ט-1969.

המשיבה/התובעת בתגובתה שהוגשה ביום 31.12.21 ביקשה לדחות את הבקשה למחיקה על הסף שכן לטענתה עילת הפרת הזכות לפרטיות המוזכרת בכתב התביעה מורכבת משני חלקים: האחד - יצירת מאגר מידע רפואי ביחס לעובדי הנתבעת ללא רישום כדין, באופן המהוה הפרת חובה חקוקה והשני - חדירה לפרטיותה של המשיבה באופן החורג מן הסביר והנותר גם בנסיבות בהן מתקיימים יחסי עבודה וזאת באמצעות חיוב בבצוע בדיקות קורונה פרטיות, בירור נכונותה של התובעת להתחסן בכלל או בפורום לא פרטי בפרט וכן בירור מידת ההתחסנות של קרובי משפחתה של התובעת על אף שלא מתקיימים כל יחסי קרבה בינה ובין המעסיק ועוד.

המשיבה מוסיפה וטוענת, כי לכלל לפי בית הדין לעבודה אינו עוסק בתובענות שעילתן בפקודת הנזיקין קיים חריג והוא כי תובענות בקשר לסכסוך עבודה שעילתן מפורטת בסעיף 24(א((1ב') לחוק יכולות להתברר בבית הדין לעבודה וכי אחת העילות הנזיקיות המקנות סמכות ייחודית לבית הדין לעבודה כאשר היא מתרחשת בקשר לסכסוך עבודה, היא עילת הפרת חובה חקוקה ובעניין זה הרי שחוק הגנת הפרטיות מכיל בחובו הוראות שונות המסדירות את כל נושא רישום וניהול מאגרי המידע, הפרת החובה לנהוג כדין ביחס לניהול מאגרי מידע שהנה הפרת חובה חקוקה שהפגיעה בפרטיות כתוצאה ממנה היא הנזק.

...

לאור כל האמור אנו נעתרים לבקשת המבקשת/הנתבעת ומורים על מחיקה על הסף של רכיבי התביעה בגין פגיעה בפרטיות (סעיפים 82-96) מכתב התביעה וכל זאת מחוסר סמכות עניינית.

בנסיבות העניין, החלטנו להשאיר את ענין ההוצאות לפסק הדין הסופי.

ימי פגרה יובאו במניין הימים לצורך החלטתי זו. לאחר הגשת תצהירי התובעת, ייקבע התיק להוכחות והצדדים יהיו ערוכים לסכם בעל פה בתום ישיבת ההוכחות וזאת לפי אילוצי יומנו של בית הדין.

ס' 62 ו-63 לפקודות הנזיקין התובעים טענו כי גם אם אין יחסי עובד ומעסיק בין התובעים לבין המדינה ומשרד החינוך, עדיין למדינה אחריות מכח העילות של גרם הפרת חוזה והפרת חובה חקוקה" .התובעים סמכו ידיהם בטענה זו על סעיף 62 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) בטענה שהמדינה אשמה בגרימת הפרת חוזה העבודה שנכרת בין התובעים לבין בית הספר ועל כן תובעים פיצוי ממוני.

בית הדין לעבודה קנה הסמכות העניינית לידון בסעיפים אלו מכח ס' 24 (א) (1) בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 קובע כך: "לבית דין איזורי תהא סמכות ייחודית לידון –

כאמור, קבלת הבקשה לסילוק התביעה על הסף נעשתה מחוסר מעש, ומשכך אין בה כדי קביעה נורמאטיבית לעניין זה. כידוע דחיית תביעה על הסף היא מעשה בית דין שמונע מהתובע לחזור ולתבוע באותו הנושא (ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ (נבו 04.06.2007)).

...

בנסיבות אלו ועל פי העילות בפקודת הנזיקין לעיל, בהקשה לדחייה על הסף נדחית.

בפסק הדין מיום 08.02.22 החלטנו על מחיקת התביעה, ועל כן חרף קביעה מוקדמת של קבלת הבקשה לדחייה על הסף, לא מדובר במעשה בית דין.

הצדדים לא יחויבו בהוצאות בשלב זה. סוף דבר דין בקשת המדינה לדחייה על הסף להידחות.

הפלוגתות הפלוגתות העיקריות שעומדות להכרעתנו הן כדלקמן: האם קמה לתובעת זכות לפצוי בשל הפרת חובות הנתבעת בקשר לעישון במקום העבודה? האם התובעת פוטרה שלא כדין? האם התובעת זכאית להפרשי תמורת הודעה מוקדמת? ככל שיתברר שהתובעת זכאית לסכום כלשהוא, האם יש ממש בטענות הקזוז שהעלתה הנתבעת? מסכת הראיות מטעם התובעת הוגש תצהירה וכן תצהיר גב' מורן טל דוטשה, מי שהועסקה כפקידה בנתבעת בין החודשים 11/2017 – 07/2019 (להלן: "גב' דוטשה").

שנית, נטען כי גם אם קיימת זכות תביעה, בית הדין לעבודה נעדר סמכות עניינית לידון בה. בגדר האמור לעיל, הפניתה הנתבעת לכך שהתובעת טענה ש"סבלה מנזק גופני של ממש" עקב הפרת החוק, ומכאן טענה כי המדובר בתביעה "בעלת אופי נזיקי", אשר חורגת מתביעה לפצוי בלתי ממוני בגין הפרת חובה חקוקה.

לאחר בחינת חומר הראיות, סברנו כי התמונה שהתובעת ציירה, לפיה הגישה תלונות רבות על הפרת החוק למניעת עישון, במשך כל תקופת העסקה, מוגזמת ונוצרה לצורך התביעה, ולכל הפחות לא הוכחה.

...

מכאן, ממילא נשמט הבסיס תחת טענת קיזוז זו – אשר נדחית בזאת.

דיון והכרעה – מאחר שהטענה כי אישורי המחלה הוצאו שלא כדין נדחתה לעיל, הרי שיש לדחות אף את טענת הקיזוז דנא, וכך אנו מורים.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה, כך שאנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי לא ממוני בסך של 35,000 ₪, אשר ישולם תוך 30 ימים מהיום, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

מכל מקום, טוען המבקש כי הסכם הפשרה עליו מסתמך הנתבע 1 אינו מונע מהתובע להגיש תביעה לפי דיני הנזיקין והחוזים כנגד המעביד, בגין רשלנות והצגת מצג שוא כלפיו וכן הפרת הוראות הסכם קבוצי החל עליו והנזקים שנגרמו לו בשל כך. לאחר הגשת ההליך השלישי בבית הדין לעבודה ניהלו הצדדים הליך גישור, בתובענה שהוגשה בביה"ד לעבודה, במסגרתו הוסכם, לנוכח טענת הנתבע 1 על קיומו של הסכם פשרה הנטען והצגתו לראשונה בפני התובע במסגרת הליך הגישור, ולאור הצורך שעלה בצרוף נתבעים נוספים, הרי שהערכאה השיפוטית שלה הסמכות לידון בתיק הנה בבית משפט השלום, ובהתאם לכך הגיש התובע את בקשתו למחיקת התובענה בשל הצורך שהתעורר בתיקון כתב התביעה על מנת להגישו בבית המשפט זה. התובע לא סמך את בקשתו על טענה של העידר סמכות עניינית ועל כן לא ניתן לידון במסגרת בקשה זו בעיניין זה. דיון והכרעה אקדים ואציין, כי בחנתי את טענת התובע לגבי מועד העלאת טענת הסמכות העניינית.

באשר להפרת חובה חקוקה, בית המשפט עמד בת"צ (מחוזי לוד) 13356-08-17 סנדרס נ' אלטשולר שחם גמל ופנסיה בע"מ (25.9.2018) : "כפי שפירשה הפסיקה אמירה זו, משמעותה היא כי לאחר הילכת מנורה, סעיף 24(א)(1ב) מקנה לבית הדין לעבודה סמכות עניינית ייחודית לידון בתביעות של עובדים ומעבידים נגד קופות גמל בעילות נזיקיות המצוינות בסעיף, בכללן הפרת חובה חקוקה, לא רק "בקשר לסכסוך עבודה", אלא גם בקשר לקופת גמל".

...

לאחר יישום הכללים הנ"ל על המקרה שבפנינו, ולאחר בחינת מהות עילת התביעה במובנה הרחב בהתאם לניסוח של כתב התביעה, אני סבורה כי על אף שהתובע טוען שמדובר בטענות נזיקיות, מבחינה מהותית מדובר בעילות שהן במישור החוזי שיסודן ביחסי עובד מעביד ובמישור הביטחון הסוציאלי.

אך אני סבורה כי כל פסק דין שניתן בהיעדר סמכות בטל מעיקרו וחסר תוקף משפטי (ראו: עניין מנורה), על כן אין מנוס מפיצול הדיון כאמור.

סוף דבר בנסיבות אלה, התביעה כנגד הנתבע 1 נמחקת בשל העדר סמכות עניינית, וככל שהתובע עומד על תביעתו זו – יגישה לבית הדין האזורי לעבודה.