האם יש הכרה באוטם שריר הלב כתאונת עבודה

מנכות זו הפחיתה הועדה נכות וזאת בשל "מצב קודם" – "חסימה כרונית של העורק הימני שהיתה קיימת בזמן האוטם שהוכר". במקרים שבהם עולה שאלת הנכות אשר לייחס לתאונה עבודה, כגון במקרה שבו הוכר אוטם שריר הלב כתאונת עבודה, נקבע כי - "מדוייק" יותר הניסוח של "מצב קודם לתאונה" ועריכת חשבון "עובר ושב" על פי הילכת מרגוליס (ראו: עב"ל (ארצי) 46154-03-12 יצחק זהר – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 11.1.2016).

...

דיון והכרעה – לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, וכלל החומר אשר בתיק, הגעתי למסקנה לפיה דין הערעור להתקבל.

לעניין זה ראו גם בר"ע (ארצי) 18890-01-12 אבי פיגנבוים - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 09.10.2012)‏‏: "לסיכום, אם במקרה הנוכחי סברה הוועדה כי  יש לייחס את החמרת המצב שהתפתחה לאחר קרות האוטם לגורמי הסיכון, ולא לאוטם שהוכר כפגיעה בעבודה, היה עליה להצביע על נתונים מוכחים, כמו  תוצאות בדיקות ומסמכים נוספים, המעידים על כך שהנכות המאוחרת איננה קשורה לאוטם שהוכר כפגיעה בעבודה. ראו גם: בר"ע 1632-11-14 דביר שלמה – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 14.4.2015) (ההדגשה אינה במקור).

בנסיבות העניין, ישלם המשיב למערער שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ וזאת בתוך 30 ימים מהיום.

בעקבות הליך משפטי שניהל בבית הדין לעבודה (ב"ל 53065-03-19) הוכר אוטם שריר הלב כתאונת עבודה.

בפרוטוקול הועדה נרשמו תלונות המערער כך: "תלונות: לא מסכימים להקלטה. יודעים שהטנטון שהוכר יש המון שנים. למרות הטינטון הוא עבד למרות שהמשיך לסבול המשיך עם החשיפה לרעש. למרות שחש החמרה בטינטון לא הוגשה תביעה למל"ל כי להחמרה אי משמעות אופראטיבית. כעבור שנים התקף לב הכירה גם בנפש. הטענה שלנו באיחוד נכויות מאז ההתקף הפסיק לעבוד במפעל. הטענה שאני עד להתקף היה יכול עם הטינטון והשילוב של הפגיעה הנפשית יחד עם הבעיה התפקודית של הלב יחד עם הטינטון כל אחד מהם ביחד ולחוד גרמו לפגיעה בהכנסות.

...

הערר נדחה.

נוכח כלל המפורט לעיל דין הערעור להתקבל.

סוף דבר נוכח התוצאה אליה הגעתי ישתתף המשיב בהוצאות המערער בסך 3,000 ₪.

יפים לענייננו קביעת בית הדין הארצי בעב"ל 502/09 משה סידה – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 21.10.10, בו נפסק כי: "על מנת שאוטם שריר הלב יוכר כתאונת עבודה על התובע להוכיח קרות ארוע חריג בחיי עבודתו בסמוך לפני קרות האוטם. משמעות הדבר:

...

על רקע ההלכה הפסוקה, לאחר שמיעת העדויות, שקילת טענות הצדדים, בחינת כלל הראיות שהובאו בפני ועיון בסיכומי הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי התובע עמד בנטל להניח תשתית עובדתית לקרות אירוע חריג בעבודה, באופן המצדיק מינוי מומחה רפואי.

זאת אומרת, בין אם צעק התובע אם לאו – שוכנעתי כי מכלול העדויות מצביעות על כך כי התובע אכן היה נסער כאשר קיבל חזרה לידיו את האבן, קרי הוכח בפני באופן אובייקטיבי כי התובע היה נסער באופן סובייקטיבי, בהתאם להלכה הפסוקה.

מכלל האמור, שוכנעתי כי התובע הוכיח למצער קיומו של ספק בהתרחשות של מאורע אובייקטיבי בעבודתו, אשר היה בגדר אירוע חריג לגביו באופן סובייקטיבי, אותו ניתן להגדיר בזמן ובמקום, באופן המצדיק מינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין האירוע לאוטם שריר הלב בו לקה (לעניין מינוי מומחה במקרה של ספק בחריגות האירוע ר' עב"ל (ארצי) 306/03‏ ‏נדב אושרי נ' המוסד לבטוח לאומי, ניתן ביום 6.4.06).

ב-עב"ל (ארצי) 502/09 סידה – המוסד לביטוח לאומי, סיכם בית הדין הארצי את הכללים להכרה בארוע כלשהוא בעבודתו של מבוטח כ"ארוע חריג", באופן הבא: "על מנת שאוטם שריר הלב יוכר כתאונת עבודה על התובע להוכיח קרות ארוע חריג בחיי עבודתו בסמוך לפני קרות האוטם. משמעות הדבר:

...

ביום 28.11.21 נדחתה התביעה ע"י הנתבע בנימוק כי עפ"י המסמכים שהתקבלו "לא שוכנענו כי ארע לתובע אירוע תאונתי כלשהו כמשמעותו בחוק, לרבות אירוע חריג, תוך כדי ועקב עבודת התובע, אשר הביא לאוטם שריר הלב שהתפתח ביום 20.07.16". מכאן התביעה.

לא שוכנענו כי בימים בהם החליף התובע את שותפו, שיצא לחופשה, היה לחץ עבודה חריג ולא שוכנענו כי התובע נשא בנטל להראות שהיה לחץ חריג בעבודה או שהיה לחץ עם לקוחות או אספקה: איננו מקבלים את טענות התובע כי הלחץ החל ביום השלישי להיעדרות השותף, כאשר החלו לזרום תלונות של לקוחות.

לסיכום נקודה זו: איננו סבורים שהתובע נשא בנטל להראות שהיה ויכוח חריג בינו לבין מוטי, ושהיה אירוע שניתן לראותו כחריג.

התביעה הוגשה לאחר שחלפו כ-4 שנים מאז האירוע הנטען: בשולי הדברים נציין כי אמנם תביעה זו לא נדחית מחמת התיישנות, אך נכון יהיה לומר שהמתנה עם תביעה במשך כמה שנים מהאירוע אינה פועלת לחיזוק התביעה.

בנסיבות אלו אנו דוחים את התביעה.

הכללים להכרה בארוע בעבודתו של נפגע כארוע חריג סוכמו בפסק הדין בעיניין סידה, כך: "על מנת שאוטם שריר הלב יוכר כתאונת עבודה על התובע להוכיח קרות ארוע חריג בחיי עבודתו בסמוך לפני קרות האוטם. משמעות הדבר:

...

סיכום לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כי הוכח קיומו של מאורע אובייקטיבי בעבודה של התובע וכי מדובר באירוע חריג לגביו, אשר מצא ביטוי בכעס אותו הרגיש התובע וניתן היה לחוש זאת על אחרים.

לאור כל האמור לעיל, הנתבע מתבקש להודיע אם חל שינוי כלשהו בעמדתו עד ליום 25/10/23, אחרת תינתן החלטה בדבר מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין.