מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

האם יום הזיכרון נמנה במניין ימי הערעור

בהליך ערעור על החלטת רשם (ע"ר) שהוגש בשנת 2013 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

. (3) ביום ו' בשבוע ובערבי חג, ביום הזכרון לחללי מערכות ישראל וביום הזכרון לשואה ולגבורה משעה 8:30 עד שעה 12:00, ובימי חול המועד שבפגרת סוכות, בימי חול המועד שבפגרת פסח ומיום 15 באוגוסט עד יום 31 באוגוסט שבפגרת הקיץ משעה 9:00 עד שעה 12:00 והכל רק לעניינים אלה: (א) בקשות לסעד מיידי; (ב) סוגי עניינים שהחליט מנהל בתי המשפט לאחר היתייעצות עם נשיא בית המשפט או שופט שנשיאו מינהו לכך; (ג) עניין מסוים שהורה נשיא בית המשפט או שופט שנשיאו מינהו לכך; (ההדגשה הוספה – ל.ג.) מכוח תקנות המזכירות פורסמה הודעה מטעם מנהל בתי המשפט בדבר "עבודת המזכירות בימי ו', בערבי חגים ובמועדים מיוחדים נוספים", בה נקבע כך: בימי ו' בשבוע, בערבי חג, ביום הזכרון לחללי מערכות ישראל, ביום הזכרון לשואה ולגבורה, בימי חול המועד שבפגרת סוכות, בימי חול המועד שבפגרת פסח, ומיום 19 באוגוסט עד יום 4 בספטמבר שבפגרת הקיץ תפעל מזכירות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה במתכונת מצומצמת, כמפורט להלן: (1) .
בהקשר זה נציין כי בהחלטה קודמת של בית דין זה, שניתנה בטרם הוחלו על בתי הדין לעבודה תקנות המזכירות, נפסק כי ככל שהיום האחרון להגשת הליך חל בערב חג, לא יובא יום זה במניין הימים להגשת ערעור, כפי שמקובל לגבי ימי ו' [בש"א 459/05 אביתר זכאי – בורסון השקעות בע"מ (15.7.2005)].
כללו של דבר: בהתאם לתקנות המזכירות, הגשת ערעור שכנגד אינה נמנית עם כתבי בי הדין בהם על המזכירות לטפל בערב ראש השנה במסגרת פעילותה במתכונת מצומצמת.
...
לאור המסקנה אליה הגענו מתייתר הדיון בטענות המרכז הרפואי לעניין סעיף 57ג' לפקודת הראיות.
עם זאת נבהיר, כי מקובלת עלינו החלטת הרשמת שלפיה תקנה 57ג' לא חלה בכל הנוגע להגשת כתבי בי דין.
סוף דבר: הערעור מתקבל, והחלטת הרשמת על מחיקת הודעת הערעור שכנגד שהגיש המרכז הרפואי מבוטלת, והמזכירות תרשום את הערעור שכנגד.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בבקשה להארכת המועד, טוענים המערערים כי החלטת הרשם מיום 22.4.14, הנה החלטה משלימה להחלטה מיום 10.4.14, ולכן מניין הימים להגשת ערעור צריך להימנות ממועד מתן ההחלטה השנייה.
יחד עם זאת האחור הנו של ימים ספורים בהם נכללים שישי שבת וערב יום הזכרון לחללי צה"ל. את המועד יש למנות מיום 10.4.14, שכן על ההחלטה שניתנה במועד זה הוגש העירעור ואילו ההחלטה האחרת הנה בעיניינו של מערער 3 ואין קשר בין ההחלטות, אלא ניסיון מלאכותי לקשור בין ההחלטות.
...
אשר על כן נדחה הערעור בהתייחס לבקשה לבטול צו עיכוב היציאה מן הארץ.
לסיכום הערעור נדחה בזאת.
המערער ישלם למשיבה את הוצאות הערעור בסך של 10,000 ₪.

בהליך ביטול צו הריסה מינהלי (בצה"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

במסגרת הדיון טענה בפניי כי אף בהנחה ובית משפט קמא לא היה מורה על עיכוב ביצוע הצוו, מבחינה טכנית, המערערת לא היתה מספיקה לבצע את הצוו וזאת בשל יום הזכרון, יום העצמאות שחלו יום למחרת החלטת בית משפט קמא.
עסקינן בצו הריסה מינהלי שניתן ביום 24.11.2017 ואשר המועד האחרון לביצועו היה עד ליום 22.04.2018, זאת מאחר ו-60 הימים שעומדים לטובת המערערת חולפים ביום 21.4.2018 כאשר אותו יום הוא שבת ועל כן ניתן היה לבצע את הצוו עד ליום 22.4.2018 לאור הוראות סעיף 10 (ג) לחוק הפרשנות התשמ"א-1981 הקובע כי: "במנין ימי תקופה יבואו גם ימי מנוחה, פגרה או שבתון שעל פי חיקוק, זולת אם הם הימים האחרונים בתקופה" כאמור בקשה להארכת מועד לבצוע הצוו נדחתה לאחר שבית משפט קמא קבע בהחלטתו מיום 03.05.2018 כי הבקשה שהוגשה על-ידי המערערת אינה עומדת בתקנות על כן בקשת הארכה נדחתה.
אציין כי אני דוחה את טענת המערערת כי עמדו לה ששה ימים, כן יום שבת בשל היותו יום מנוחה והוא היום האחרון- אינו נימנה.
...
באותה בקשה טען המשיב "הגענו להסכמה שנפרק את הגג החיצון רעפים ועצים ונכסה באזכורית. קיימנו אמש את הצו על פי הנחיותיו ולצערנו הבוקר הגיע מנהל הפיקוח וכוחות רבים וטרקטור כדי להרוס את החנות בצורה ברוטלית... כרגע הכוחות עקב לחץ ציבורי ושל המשטרה נסוגו. אני מבקש צו מניעה זמני כדי לבחון עם יועצים משפטיים את הצו והפרת העירייה". בהחלטתו מיום 17.04.2018 דחה בית משפט קמא את הבקשה בקובעו כי: "הבקשה נדחית. בכל הנוגע לצו עצמו - בית המשפט דן בטענות המבקש כנגד הצו המנהלי במסגרת תיק בב"נ 69989-11-17, והבקשה נדחתה לגופה. אשר לטענות שעולות בבקשה דנן - הבקשה לבחינת חוקיות הצו הוכרעה כבר ולכן אין מקום לעיכוב נוסף של ביצוע הצו רק מטעם זה". ביום 17.04.2018 התייצבו המבקש ואשתו בפני בית משפט קמא לאחר שהגישו בקשה לעיון חוזר בהחלטה קודמת.
המערערת כאמור אינה מערערת על החלטה זו. המחלוקת בין הצדדים נעוצה בשאלה האם יש להעניק למערערת 6 ימים לביצוע צו ההריסה למקרה שבקשת המשיב לעיכוב ביצוע היתה נדחית, על-אף שהמועד לביצועו חלף, וזאת בשל החלטת בית משפט קמא מיום 17.04.2018 המורה על עיכוב ביצוע הצו.
אציין כי אני דוחה את טענת המערערת כי עמדו לה ששה ימים, כן יום שבת בשל היותו יום מנוחה והוא היום האחרון- אינו נמנה.
סוף דבר, אני מקבל את הערעור.

בהליך רשות ערעור על פסק בוררות (רע"ב) שהוגש בשנת 2009 בעליון נפסק כדקלמן:

הכרעה אתמול ניתנה על-ידי ההחלטה הבאה: "לאחר עיון בבקשה ובתגובה החלטתי שלא להעתר לבקשה. איני רואה מקום, על פי הכללים הנוהגים, לקיום דיון. הנימוקים יינתנו מחר. אציין עם זאת – ואבקש כי הדברים יובאו לידיעת מנהל בית הסוהר בו נמצאים המבקשים – כי אני תומך בהמלצתו של בית המשפט קמא שיאופשר למבקשים לומר קדיש במניין בין כתלי בית הסוהר ביום הזכרון השביעי לאביהם ע"ה, בשלוש התפילות, בבית הכנסת שבבית הסוהר, על פי האפשר". ראשית, אשוב ואציין, כי המדינה חוזרת כדרכה על האמירה כי רשות ערעור בעתירות אסיר ניתנת רק בנסיבות בהן עולה שאלה משפטית או כללית בעלת חשיבות.
אכן, ביקור קברי אבות הוא מנהג נחשב ומקובל ביום שנה; ראו אנציקלופדיה תלמודית, בערך "יום שמת בו אביו ואימו", כרך כ"ג, קמ"ז, שם נימנה מנהג זה לאחר מנהגים כגון תענית, קדיש, תפלה ועליה לתורה, בין שאר מנהגים ובהם הדלקת נר, מתן צדקה ולימוד תורה.
...
טענות המשיב לטענת המשיב דין הבקשה להידחות על הסף מאחר שהמבקשים לא הצביעו על כל עילה למתן רשות ערעור בעניינם, כיון שאין בקשתם מעלה בעיה משפטית חשובה או שאלה בעלת חשיבות כללית.
הכרעה אתמול ניתנה על-ידי ההחלטה הבאה: "לאחר עיון בבקשה ובתגובה החלטתי שלא להיעתר לבקשה. איני רואה מקום, על פי הכללים הנוהגים, לקיום דיון. הנימוקים יינתנו מחר. אציין עם זאת – ואבקש כי הדברים יובאו לידיעת מנהל בית הסוהר בו נמצאים המבקשים – כי אני תומך בהמלצתו של בית המשפט קמא שיאופשר למבקשים לומר קדיש במניין בין כתלי בית הסוהר ביום הזיכרון השביעי לאביהם ע"ה, בשלוש התפילות, בבית הכנסת שבבית הסוהר, על פי האפשר". ראשית, אשוב ואציין, כי המדינה חוזרת כדרכה על האמירה כי רשות ערעור בעתירות אסיר ניתנת רק בנסיבות בהן עולה שאלה משפטית או כללית בעלת חשיבות.
אך סוף דבר, במנהג מקובל מאוד עסקינן, ויש לכבד את המקפידים עליו ודבקים בו, כרבים מאיתנו; אולם אפשריים גם ביקור על-ידי אחרים, ומכל מקום תפילה, קדיש, צדקה, לימוד ואמירת תהלים לעילוי הנשמה.
איני מקל ראש בפן האנושי-רגשי בנידון דידן, אך אין מנוס מראיית התמונה הכוללת של האיזונים ששירות בתי הסוהר מחויב בהם כלפי כלל האסירים בשויוניות, וכלפי צרכי האבטחה.
לכן החלטתי שלא להיעתר לבקשה, ואני מקוה כי אכן נמצאו בענייננו דרכים אחרות ובהן תפילה בציבור, קדיש וצדקה לעילוי נשמת המנוח.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2011 בעליון נפסק כדקלמן:

בין יומנו של המערער (ראו: ת/120) לבין היומן של צאיג (ראו: נ/53) היו כמה עשרות אי התאמות (שנימנו בנספח 2 לסיכומי המדינה בבית המשפט המחוזי).
גלאם הגיע לבית המשפט כשהוא מצויד ביומנו שלו, נ/52, המכיל רישום לפיו הוא עבד עם המערער ביום 19.4.1998 "עבודה עם השר רגיל". כזכור, בית המשפט המחוזי קבע כי עדות גלאם היתה מגמתית, מוזמנת וכי "נתפרה" לפי צרכיו הספציפיים של המערער, שכן כל זיכרונו של גלאם היתמצה בכך שהסיע את המערער מקרית מלאכי לירושלים והחזיר אותו מהפארק הלאומי לקרית מלאכי יחד עם אמו.
כך הדבר כאשר מדובר בקטינים נפגעי עבירות מין על ידי בן מישפחה או אחראי, שאז, בתנאים מסוימים, מתחיל מניין ההתיישנות רק ביום שמלאו לקטין עשרים ושמונה שנים (ראו סעיף 354 לחוק העונשין, תשל"ז-1977).
...
כבר נכתב על ידי בית משפט זה, כי יש להעביר להם מסר ברור וחד-משמעי, אשר יקבל ביטוי בהטלת עונשים כבדים על המורשעים בעבירות אלה (ראו ע"פ 2056/09 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 27.5.2009); ע"פ 9994/07 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 11.8.2008); ע"פ 5382/04 מרגוליס נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 4.6.2006); ע"פ 7657/00 מחג'נה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 28.1.2002)).
לאחר לבטים רבים ולא קלים, הגענו לכלל מסקנה כי אין מקום להתערב במידת העונש שהושת על המערער (בדעת הרוב), מאחר ושוכנענו כי הדבר נעשה בצורה ראויה ושקולה על ידי בית המשפט המחוזי, תוך התחשבות בכל השיקולים שהועלו גם בפנינו.
סוף דבר התוצאה היא, כי הוחלט פה אחד לדחות את הערעור כולו הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו