מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

האם חלה התיישנות בגביית ארנונה

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

משמעות קביעה זו, לפיה על גביית ארנונה חלים דיני ההתיישנות האזרחיים, הנה כי "... תקופת ההתיישנות מכוח הדין נחשבת 'גבול עליון' לחסימת זכות התביעה, ואילו השהוי מכוח דיני היושר עשוי לחול בתוך תחומי תקופת ההתיישנות ולהביא לקיצורה בנסיבות מסוימות" (פס"ד נסייר, פסקה 10 לפסק דינה של כב' השופטת פרוקצ'יה).
...
טענות נוספות באשר לטענת המערערת לפיה היה מקום ליתן רשות להגן בטענה של קיומו של מעשה בית דין בעקבות פסק הדין בעתירה המנהלית - דין הטענה להידחות.
סוף דבר לאור כל האמור, לו נשמעה דעתי, הייתי ממליצה לחבריי להרכב לדחות את הערעור, ולאשר את קביעת בית משפט קמא, לפיה החוב לשנת 2002 לא התיישן, לאור עצירת מירוץ ההתיישנות בתקופה בה נקטה העירייה בהליכי גבייה מנהליים.
המערערת תשלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪, כאשר הפיקדון שהופקד על ידה, יועבר למשיבה, על חשבון הוצאות אלה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

(האמור לעיל הנכון להליכי פירוק נכון גם לענייננו בשינויים המחוייבים) הכונס בסיכומיו הפנה לפסיקה (עמ"מ 476-07-10 סלומון נ' עירית חיפה) ממנה עולה כי חלה היתיישנות ביחס לגביית חובות ארנונה .
...
איני מקבלת טענה זו. ההלכה הפסוקה מורה כי : "מרגע שהתמנה בא כוח הזוכה ככונס נכסים, הזוכה אינו שולט עוד בפעולותיו, והכונס, בפעולותיו, אינו משרת ישירות את האינטרסים של הזוכה, וכמובן שאינו פועל כשלוח של הזוכה" (בר"ע 2130/02 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' שמואל מטלון).
יתרה מכך, חיוב זוכה במעשיו או מחדליו של כונס הנכסים, אף אם שימש קודם למינוי כבא כוחו, מכוח יחסי שליחות, ייצור מצב אבסורדי, באשר מרגע שהתמנה בא כוח הזוכה ככונס נכסים, הזוכה אינו שולט עוד בפעולותיו, והכונס, בפעולותיו, אינו משרת ישירות את האינטרסים של הזוכה, וכמובן שאינו פועל כשלוח של הזוכה" לאור זאת, אני סבורה כי לא מתקיימים יחסי שליחות בין הכונס לבנק , ולכן לא קמה לתובעת עילה כלפי הבנק.
סוף דבר התביעה כנגד הכונס מתקבלת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

ואכן, ברוח זו קבע בית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, כי: "אם חלים דיני ההתיישנות על הליכי גבייה מנהלית של חובות ארנונה, אין בדיני ההתיישנות למנוע נקיטת הליכים מקום שמירוץ ההתיישנות נעצר." (עת"מ (חיפה) 37926-07-10 סימון עמר נ' עריית נהריה, בסעיף 12 לפסק הדין).
...
מסקנה זו מתיישבת עם ההלכה שקבע בית המשפט העליון, לפיה פעולת גבייה שהובאה לידיעת החייב, מקימה חזקה בדבר איפוס מרוץ ההתיישנות, כך שיש למנות את התקופה מחדש: "במקרים בהם הרשות מתחילה בהליכי גבייה שהובאו לידיעת החייב, והיא עושה כן בתוך תקופת ההתיישנות, הרי שיש בכך כדי להקים חזקה בדבר איפוס של מרוץ ההתיישנות, במובן זה שיש להתחיל ולמנות את התקופה מחדש". [ההדגשה במקור, ה.א.] ראה: עע"מ 8832/12 עיריית חיפה נ' סלומון בע"מ, סעיף 28 לפסה"ד. הנתבע מלין על כך שהעירייה החלה להגיש תביעות אזרחיות בגין חובות מנהליים, בעקבות הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 7.1002, לפיה לא ניתן לפעול בהליכי גבייה מנהליים בחלוף 3 שנים.
סופו של דבר, שאני קובעת כי מרוץ ההתיישנות נעצר, מעת שנקטה העירייה הליכי גבייה מנהליים.
יפים כאן דבריו של כב' השופט עיילבוני: "מקום בו החלו הליכי עיקול בגין חובות המנוח כבר ביום 08.02.06, ניתן לקבוע ברמה גבוהה של ודאות, כי לכל המאוחר במועד זה נודע למנוח ו/או לעותרים, הבאים בנעליו, על אודות הליכי הגבייה המתנהלים בנוגע לחובות שנצברו כלפי העירייה. אשר על כן, אני קובע כי המועד בו נודע למנוח ו/או לעותרים, לכל המאוחר, על הליכי הגבייה שהעירייה נוקטת נגדם בגין הנכסים (ואשר המשכם בפעולות גבייה נוספות שבוצעו מדי תקופה) הוא 08.02.06 וזהו המועד הקובע לבחינת שאלת ההתיישנות, כך שהעירייה תוכל לגבות את חובות העותרים בגין הנכסים מהמועד האמור רטרואקטיבית 7 שנים אחורה. לפיכך בגין החובות שנצברו משנת 2003 ואילך, לא חלה התיישנות ואין מניעה כי העירייה תפעל לגבייתם...". ראה: עת"מ (נצרת) 2093-08-12 יורשי עז' רחמים כהן ז"ל נ' עיריית טבריה (ניתן ביום 17.09.13, פורסם בנבו).

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

להפך: השאלה שהוצגה לדיון הייתה האם חלה מיגבלה על גבייתם של חובות ארנונה ישנים על-ידי הרשות.
) א' גרוניס, ועל ידי אלה שתמכו בדעתו, בנוגע להחלת דיני ההתיישנות על הליכי גבייה פאסיביים, ולהעיר כדלקמן: (א) אני מסכים עם גישתה של חברתי, השופטת ד' ברק-ארז, כי הפרשנות לפיה דרישתן של הרשויות המקומיות לתשלום הסדר חיובי הארנונה כתנאי מקדים להנפקת תעודה לפי סעיף 324(א) לפקודת העיריות – יכולה להחשב "תובענה" לצורך סעיף 2 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן: חוק ההתיישנות) – אכן נעדרת "נקודת אחיזה ארכימדית" הנדרשת לכך (ראו: פיסקה 7 לחוות דעתה).
...
) בחוות דעתו, אך סבורני שיש להביאה בחשבון כבר פה ועתה, בהתחשב בסבירות הגבוהה שהיא תבוא בפנינו בהקדם, ככל שתתקבל התיזה המחילה את דיני ההתיישנות על הליכי הגבייה הפסיביים, והנה נעמוד בפני "סיבוב שלישי" במערכה הכוללת ביחס לדרכים הפתוחות בפני הרשויות המקומיות לגביית חובות ארנונה.
דעת הרוב שם סברה כי יש לנקוט בגישה פרשנית דווקנית, למרות שפרשנות זו היתה כרוכה בסטייה מהלכה קודמת של בית משפט זה (עע"מ 10673/05 מכללת הדרום נ' מדינת ישראל – משרד הפנים (31.12.2007) (להלן: הלכת מכללת הדרום)), וכן מפסק הדין, שהיה מושא הדיון הנוסף שם. סבורני כי הפרשנות הרחבה לסעיף 2 לחוק ההתיישנות המוצעת כאן על ידי חברותי וחברי, וזאת, בין היתר, כדי לאפשר "הרמוניה משפטית" ברוח הלכת נסייר – איננה עולה בקנה אחד עם הגישה שנעשה בה שימוש שם לצורך שינוי הלכת מכללת הדרום, והיא אף חורגת הרבה מעבר מדעת המיעוט שלי, ושל חברי, המשנה לנשיאה א' רובינשטיין, שם, וכן מגישתו של המשנה לנשיאה במסגרת הלכת מכללת הדרום, אשר צידדו בפרשנות תכליתית.
סיכומו של דבר, על פי דעתי – הרציונל המנחה בהלכת נסייר, לפיו יש להשוות את דיני חלוף הזמן בין מסלול הגבייה המנהלית האקטיבי לבין מסלול התביעה האזרחית, איננו מתאים להליכי הגבייה הפסיביים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו