מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

האם חברה היא צרכן לפי חוק

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 7078-02-17 חכמי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ מספר בקשה: 32 בפני כבוד השופט יחזקאל קינר מבקש רוי חכמי ע"י ב"כ עוה"ד יניב סטיס ושלומי מושקוביץ משיבה בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד רן שפרינצק, אריק ברנאייזן ונטע פוליאק פסק דין
בפרק ה' לבקשת האישור נטען לעילות שונות, בכללן: עילות חוזיות לפי חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") (הטעה לפי סעיף 15 לחוק החוזים, חוסר תום לב במשא ומתן וחוסר תום לב בקיום חיובים, לפי סעיף 12 וסעיף 39 לחוק החוזים); תנאי מקפח בחוזה אחיד; עילות צרכניות לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן") (הטעה לפי סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, הפרת חובת הגילוי בעסקת מכר מרחוק לפי סעיפים 14ג(א) ו-14ג(ב) לחוק הגנת הצרכן); עשיית עושר ולא במשפט.
...
אני סבור כי הסדר הפשרה מבטיח תכליות אלה.
מינוי מפקחת על ביצוע הסדר הפשרה אני סבור כי יש למנות במקרה זה מפקחת על ביצוע הסדר הפשרה, וזאת לאור מורכבות יישום ביצועו של חלק ההסדר העוסק בפיצוי ובהטבות, וכן של חלק ההסדר העוסק בהסדרה העתידית.
סיכום אני מאשר את הסדר הפשרה בהתאם למפורט בפסק דין זה. הגדרת הקבוצה היא כמפורט בסעיף 11 לעיל.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 10151-09-21 מינצברג ואח' נ' אשדר חברה לבניה בע"מ ת"צ 17679-09-21 סיון נ' אשדר חברה לבניה בע"מ לפני כבוד השופט דורון חסדאי המבקשים בת"צ 10151-09-21 המבקשת בת"צ 17679-09-21 1. אהרן בנימין מינצברג 2. רבקה מינצברג 3. יצחק מאיר סוויסה 4. סויה רויטל ע"י ב"כ עו"ד צבי מצקין אביב סיון ע"י ב"כ עו"ד אלרן שפירא בר־אור המשיבה בשני ההליכים אשדר חברה לבניה בע"מ ע"י ב"כ עו"ד רונן קצף החלטה
עילות התביעה שנטענו כנגד המשיבה בבקשת מינצברג הם: ביטול תנאי מקפח בחוזה אחיד בהתאם לחוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982 (להלן: "חוק החוזים האחידים"), התעשרות שאינה כדין לפי סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979 (להלן: "חוק עשיית עושר ולא במשפט"), ביטול סעיף בלתי חוקי לפי חוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג 1973 והשבת הכספים שנגבו מכוחו והטעיה צרכנית לפי חוק הגנת הצרכן תשמ"א-1981.
...
בת"צ (ת"א) 32571-10-14 טייטלר נ' פריגו ישראל סוכנויות (פורסם בנבו, 22.7.15) (להלן: "עניין טייטלר") נקבע בין היתר כי "השיקול המרכזי שעל בית המשפט לשקול בבקשה כגון זו שלפניי הוא האופן הטוב והיעיל ביותר לייצג ולנהל את עניינה של הקבוצה; אם איחוד הדיון בבקשת האישור ישרת את טובתה של הקבוצה, כאשר לאחריו תהיה יריעת המחלוקת מקיפה יותר, תכלול עילות תביעה שעוד לא נטענו ויתכן שאף תרחיב את מעגל המשיבות הנוגעות בדבר...". בנסיבות אותה בקשה מצא בית המשפט שאין מקום למחוק את התובענה השנייה, אלא ראוי לאחד את הדיון בשתיהן, כאשר המשמעות הינה בין היתר בהגדלת מספר המשיבות וכקביעתו "במקרה זה יש לומר 'טובות השתיים מן האחת'". ברע"א 6208/15 באייר ישראל בע"מ נ' טייטלר (פורסם בנבו, 26.11.15) נקבע, תוך דחיית הבקשה לרשות ערעור, בין היתר כי: עיון בהוראות סעיף 7(ב) לחוק תובענות ייצוגיות מעלה כי המחוקק לא ביקש לצמצם את גדר המקרים בהם יורה בית המשפט על איחוד הדיון בבקשות לאישור תובענה ייצוגית העוסקות באותו נושא אך ורק לאותם מקרים בהם הבקשה המאוחרת מעניקה יתרון משמעותי לקבוצה המיוצגת, אלא העניק, כאמור, שיקול דעת רחב לבית המשפט להורות על איחוד הדיון בבקשות כל אימת שהוא סבור שיהיה בכך כדי לתרום לניהול עניינה של הקבוצה בדרך הטובה והיעילה ביותר (שם, פסקה 5).
בע"א 5583/16 גולדשמידט נ' אסם השקעות בע"מ (פורסם בנבו, 3.8.16) נקבע בין היתר כי לבית המשפט "הבוחן בקשות אישור העוסקות באותו נושא, נתון שיקול דעת רחב להחליט האם לאחד בהן את הדיון או למחוק איזו מהן, וערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטותיה של הערכאה הדיונית בעניינים אלו (וראו לעניין זה: ע"א 5503/11 דבח נ' דנירי [...]; רע"א 6208/15 באייר ישראל בע"מ נ' טייטלר [...]". יישום האמור לעיל לענייננו מוביל למסקנה כי יש להורות על דחיית הבקשה ואפרט.
סוף דבר דין בקשת המבקשים בבקשת מינצברג ובקשת אביב להידחות במובן הזה שאין להורות על צירופם של שתי בקשות האישור לפי סעיף 7(ב) לחוק תובענות ייצוגיות.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

כבר בפתח הדברים יצוין כי בקשת האישור מעוררת שאלה עקרונית, בעלת חשיבות רבה לציבור צרכני מוצרי האופטומטריה בישראל ולאלו העוסקים בתחום, ועניינה בשאלת הגורם המוסמך לעסוק באופטומטריה, בדגש על ביצוע בדיקות ראייה לפי החוק.
בקשת האישור והשתלשלות ההליך בבית המשפט המחוזי אופטיקה הלפרין היא חברה פרטית שעיסוקה בהפעלת רשת חנויות אופטיקה בפריסה ארצית.
בהמשך לכך, בית המשפט קבע כי בשים לב לצורך בבדיקת ראייה טרם רכישת משקפיים ובהיתחשב במידת התלות של לקוחות אופטיקה הלפרין בבדיקה, קמה לחברי הקבוצה המיוצגת עילת תביעה לכאורה נגד החברה בגין הטעה צרכנית לפי סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן.
...
ההנחה היא אפוא שתכלית החקיקה תוגשם אם למונח שמופיע מספר פעמים בדבר החקיקה יינתן פירוש אחיד (אהרן ברק פרשנות במשפט כרך שני: פרשנות החקיקה 314-313 (1993)); ואכן תכלית חוק האופטומטריה תומכת במסקנה שלא ניתן לאפשר לעובדים לפעול בהתאם לחריג ההתמחות, כל עוד לא הוסדרה התמחות בתקנות.
סוף דבר בקשת האישור דנן מבטאת נאמנה את החשיבות הטמונה במנגנון התובענה הייצוגית ככלי לאכיפה אזרחית שבעזרתו ניתן לקדם ולהעלות על סדר היום אינטרסים ציבוריים, ולהגביר את הפיקוח על פעולות שלטוניות שונות.
התוצאה היא שהבקשה לרשות ערעור נדחית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

המשיבות הן "עוסק" על פי חוק הגנת הצרכן, והמבקשת היא "צרכן" ולכן חלות ההוראות בסעיף 17ז(ב) לחוק הגנת הצרכן, לפיהן "הצגה, פירסום ונקיבה של מחירו הכולל של נכס או של שירות, כמפורט בחלק ב' של התוספת הראשונה, יכול שיהיה במטבע חוץ, ובילבד שמחירו במטבע ישראלי ייקבע לפי שער החליפין הקבוע בה". שירותי שילוח מישראל או אליה נכללים בפרק ב' של התוספת הראשונה הנ"ל. חוק הגנת הצרכן חל גם על עוסקים שהם תאגידים, העושים "שימוש אישי" במטענים.
עוד נטען כי יש להעניק הגנה גם לעסקים קטנים, כדוגמת המבקשת, אל מול עוסקים גדולים, כדוגמת המשיבות, ולפיכך לכלול גם את הראשונים בהגדרת "צרכן". בעדותו העיד מר ז'ולטי במפורש כי המבקשת היא חברה המיתמחה בייבוא של כלי עבודה, חלקי מכונה, מכשירי מדידה, כלי קדוח, משאבות וכו', וכי לאחר הייבוא המבקשת מוכרת את המוצרים ללקוחות הקצה (עמ' 8 ש' 9-16).
...
בנסיבות ענייננו המבקשת לא עתרה לסעד זה. חוק בנק ישראל סעיף 53(א) לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010 קובע כי: "שער חליפין של המטבע למטבע חוץ ייקבע בשוק מטבע החוץ, זולת אם קבעה הממשלה, בהתייעצות עם הנגיד, דרך אחרת לקביעתו". איני מקבל את טענת המבקשת כי מהסעיף עולה שכל המחירים בחוזים בהם המחיר ננקב במטבע חוץ והתשלום מתבצע בהמרה למטבע אחר חייבים להיות צמודים לשער היציג.
סיכום בקשת האישור נדחית ויחד איתה נדחית גם תביעתה האישית של המבקשת.
המבקשת תשלם לכל אחת מהמשיבות הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 15,000 ₪.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד טענה, שעם התשלום הראשון נשלחת ללקוח הודעת דואר מקוון בצרוף חשבונית מס קבלה עבור התשלום והתקנון אליו ניתן להגיע באמצעות קישור המוצג בהודעה, שם מפורטות בהרחבה כל ההוראות הנוגעות לעניין ביחס לרכישת הקורס, לרבות הוראות ביחס לביטול העסקה על פי חוק הגנת הצרכן הכולל גם את הסעיף הנוגע לענייננו כי צפייה בתכנים מאיינת את סכום הביטול.
הממונה קבע בסעיף 3.11 ב כלהלן: "מעיון באסמכתאות שהביאה החברה ומהאזנה להקלטות השיחה, עולה כי החברה עדיין מטעה את הצרכנים בשיחות המכירה לעניין תנאי ביטול העסקה, ואינה מציינת כי במקרים מסוימים הצרכן לא יוכל לבטל את העסקה." המשיבה השמיעה בדיון את הקלטת השיחה שמבססת, לטענתה, קביעת הממונה.
...
סוף דבר ביהמ"ש דוחה הערעור למעט לעניין שלילת הזכות של המערערת להפחתה עקב נקיטת פעולות להישנות הפרת סעיף 2.
התוצאה היא שיש להפחית מסכום העיצום הכולל שלושים אחוזים מתוך הסך של 46,080 כפול 15, דהינו הסך של 207,360 ₪, כך שסכום העיצומים הכולל יעמוד על הסך של 514,575 ₪ וכך קובע.
אשר על כן, המערערת תשלם למשיבה שכ"ט בא כוחה בסך של 15,000 ₪ בלבד.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו