יחד עם זאת, התובעת אינה מיתנגדת למחוק את וועד העובדים כנתבע עצמאי מכתב התביעה על יסוד ההודאה המשותפת של הועד וההסתדרות לפיה הועד אינו אישיות משפטית, ובכפוף לכך שלא יתאפשר לועד ייצוג עצמאי בהליך זה, בנפרד מההסתדרות;
הטענות הנוגעות להתיישנות מצריכות בירור עובדתי ומשפטי ולא ניתן לסלקן על הסף, בטרם דיון לגופו של עניין.
...
אלא שגם לגבי טענות מסוג זה, לרבות הפרת החובה למסור מידע והפרת חובת ההיוועצות עם הוועד נקבע בהחלטה בבר"ע כי:
"אכן, בכתב התביעה הועלו גם טענות בדבר טעות, הטעיה, הפרת החובה למסור מידע, הפרת חובת ההיוועצות עם הוועד, אשר התרחשו בשנת 1994: כאמור, איננו סבורים כי עילת התביעה העיקרית של המבקשת בכתב התביעה היא טעות והטעיה, אלא טענתה העיקרית היא שהוראות הסכם 1994 לא החריגו אותה מהוראות ההסכמים הקיבוציים, מהנימוקים המפורטים בכתב התביעה המתוקן. מעבר לכך, אנו סבורים כי אין למחוק על הסף גם טענות אלה מכתב התביעה המתוקן וזאת ממספר נימוקים. ראשית, הכרעה בשאלה מתי נולדה עילת התביעה בגין עילות של טעות, הטעייה ואי מסירת מידע טעונה בירור עובדתי, לאחר הגשת ראיות ושמיעת עדויות. לכן, ככל שטענות אלה הן עילת תביעה עצמאית, יש להכריע בטענת ההתיישנות לאחר עריכת בירור עובדתי; שנית, נוכח טענות בזק בכתב ההגנה שלפיהן יש לדחות את התביעה גם מחמת חוסר תום לב, מניעות, השתק, ויתור ושיהוי, יש חשיבות לנסיבות חתימת המבקשת על הסכם העבודה האישי, גם אם חלה התיישנות על עילות התביעה של טעות והטעיה"
(סעיף 23 להחלטה בבר"ע, ההדגשה במקור, ח.ט)
אנו סבורים אפוא, כי הכרעה בשאלות האם ומתי נולדה לתובעת עילת תביעה כנגד המבקשת מצריכה בירור עובדתי לגופו של עניין, הבאת ראיות ושמיעת עדויות.
כמו כן סבורים אנו, כי רק לאחר שייפרשו בפנינו מכלול הראיות והעדויות בנוגע להשתלשלות האירועים בנוגע לחתימת התובעת על ההסכמים האישיים ובאשר להתנהלות הוועד/ההסתדרות בעת החתימה על ההסכמים הקיבוציים, רק אז יהיה ניתן להכריע בעילת התביעה להפרת החובה לייצוג הולם.
לאור האמור, הבקשה נדחית.
