מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

האם התעללות במשמורת מחדל משטרתי

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

העותר טען למסכת קשה של היתעללות בעת ששהה במשמורת חוקית בתחנת מישטרה.
המנעותה של מח"ש מפתיחה בחקירה מהוה מחדל מהותי.
...
שיקולים אלו מחזקים את המסקנה שאין לסגור את דלתות בית המשפט במקרה זה באמצעות אי-העמדה לדין.
סוף דבר הצטברות הפגמים והליקויים שנפלו בהחלטה בערר מלמדת כי מדובר בהחלטה הסוטה משמעותית ממתחם הסבירות.
דין העתירה להתקבל, כך שייקבע כי על היועמ"ש להעמיד לדין את השוטר היורה בגין גרימת מותו של המנוח, כמפורט בפסקאות 25 ו-31 לחוות דעתו של חברי השופט ע' גרוסקופף.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2010 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 19.8.2008 התלונן המשיב במישטרה בארצות הברית כי בבית המבקשת מתקיימת מסיבת סמים ואלכוהול, תלונה אשר נבדקה ונמצאה חסרת בסיס.
מכאן פתח המשיב בהליך משפטי בעיניין משמורת הקטינה, על בסיס טענה להתעללות ולהזנחה מצד המבקשת.
ביום 27.3.2009 ניתנה על ידי בית המשפט בארצות הברית סדרה של צוים, וביניהם שהמבקשת תקבל חזקה מלאה על הקטינה והיא מתמנה למשמורן עקרי של הילדה; צו החזרה מיידי של הקטינה לארצות הברית והפקדת הדרכון של הקטינה בידי המבקשת; ביטול צו ההגנה הזמני שהוצא נגד המבקשת בשל "חוסר ביסוס"; צו התייצבות וצו מעצר כנגד המשיב ללא אפשרות לשיחרור בערובה, נוכח מחדלי ציות להוראות בית המשפט.
...
אין בידי לקבל את טענת המבקשת לפיה לא היה צורך למנות מומחה בתיק זה, לנוכח מינוי המומחיות על ידי בית המשפט האמריקאי.
ואולם, בנסיבות המקרה שלפניי מצא בית המשפט המחוזי כי מתעורר ספק באשר למומחיותה של ד"ר אב-רון אידלמן ובמיוחד בהקשר לדרך פעולתה בקביעת מסקנותיה וחוות דעתה, כמפורט לעיל.
לנוכח כל האמור, הבקשה נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2017 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

סבורני כי לא ניתן לנתק בין העובדה שהנאשמת שהתה במשמורת במשך תקופה ארוכה, שעה שניתן היה לזהותה באמצעים פשוטים יחסית, לבין ביצוע העבירות שעניינן תקיפות וניסיון תקיפות של סוהרים על רקע שהייתה שם. הגם שהתנהלות הרשות לא נעשתה בזדון ומתוך היתעמרות בנאשמת, אין ספק כי בהתנהלותה של הרשות נפל פגם משמעותי אשר הביא בסופו של דבר לכך שהנאשמת נותרה במשמורת במשך מעל שלוש שנים וחצי וזאת על לא עוול בכפה ושעה שהדבר יכול היה להמנע כבר בסמוך לאחר הגעתה אל תחנת המישטרה.
כמו-כן, הנאשמת כבר "שילמה את המחיר" בגין תרומתה למחדל, בכך ששהתה במשמורת החוקית בכל אותן שנים.
...
בבחינת השאלה האם ניתן לרפא את הפגם אשר נפל בהליך באמצעים מתונים יותר מלבד ביטול כתב האישום, הגעתי לכלל מסקנה כי התשובה לכך הינה שלילית.
לפיכך סבורני כי לא ניתן לרפא את הפגם באמצעים מתונים יותר מאשר ביטולו של כתב האישום.
סוף דבר אשר על כן, אני מורה על ביטול כתב האישום נגד הנאשמת.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הדיונים המקדמיים החלו לפני מותב קודם והתמשכו, בין השאר בשל בקשות למתן צו להמצאת מסמכים אותן הגישה ההגנה על רקע טענותיה להתעמרות משטרתית בנאשם לאחר קרות הארוע, לרבות בטענות לניהול חקירות שוא וחיפושי שוא, וכן לצרכי הוכחת טענות להגנה מן הצדק.
יתר על כן, סקירת מכלול הראיות מלמדת דוקא על חקירה מקצועית, בגדרי הסביר, שלא נפלו בה מחדלים מהותיים (בהכרעת הדין, פסקות 97-95).
בהתייחס לעבר פלילי זה הדגישה ב"כ המאשימה כי מעורבותו של הנאשם עם החוק החלה עוד בעת שהיה נער בן 13 שנים והתמשכה מאז, והיא כוללת הרשעות גם בגין עבירות מתחום הסדר הצבורי – לרבות בריחה ממשמורת ועבירות נגד עובדי ציבור – ומלמדת שעסקינן באדם שאין עליו מוראו של חוק.
...
לאור כל האמור אני קובע את מתחם העונש ההולם, במקרה זה, בין 7 חודשי מאסר בפועל, שניתן לשאתם בדרך של עבודות שירות, לבין 15 חודשי מאסר בפועל.
המסקנה המתבקשת מכך – אם גם תוך מתן משקל מוגבר-משהו לנסיבות הקולה – הוא כי כפות המאזניים מעוינות, ועל כן יש לגזור את עונשו של הנאשם במחצית מתחם העונש ההולם.
סוף דבר: אשר על כן – ובהתחשב בשיקולים לכף חומרה ולכף קולה, אשר פורטו לעיל – אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: (א) 11 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בהתאם לרישומי שירות בתי הסוהר.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

טענות ב"כ המאשימה לאישום הרביעי ב"כ המאשימה מפנה לסרטון ולעדות הנאשמת בבית המשפט, ונטען כי על פי הנצפה בסירטון ועל פי הודיית הנאשמת, בעצם משיכתו מזרועו ומשיכת הצעצוע ממנו, כחלק מה"מוטו החינוכי" שלה של להעלים את אובייקט המריבה כמתוארת בעדותה במישטרה בת/23 שו' 189, יש להרשיעה בעבירת תקיפה סתם המיוחסת לה. כמו כן, לאור הנצפה בסירטון ולאור הודיית הנאשמת בתקיפת שתי הקטינות (גם אם לא באופן המתואר של הצביטה) התבקש להרשיעה בעבירת תקיפה סתם נוספת.
להלן ההתייחסות לסממנים ולשורת נסיבות אופייניות למעשה היתעללות מע"פ 4596/98: "בנוסף לאמור לעיל, ניתן להצביע על כמה סממנים אופייניים להיתנהגות המהוה היתעללות. מאפיינים אלה, אף שאין הם מהוים רשימה ממצה או סגורה, עשויים לשמש כעזר בזיהוי היתנהגות העולה לכדי היתעללות. ראשית, בדרך-כלל ניטה לראות "היתעללות גופנית" מקום שמדובר בסדרה מתמשכת של מעשים (או מחדלים).
מעשה זה עולה כדי פגיעה כה קשה בכבודו האישי של הילד הקטן, עד כי אין אלא להגדירו כהתעללות ברף גבוה בקטין הנתון לאחריותה ונימצא במשמורתה של הנאשמת הגננת.
...
טענות ב"כ המאשימה לאישום הראשון גרסת הנאשמת בבית המשפט "אני דחפתי אותה ומשכתי אותה ואני ממש מתחרטת על כך וזה לא מעשה שצריך לעשות. החוסר סבלנות התעלתה עליי מכל הבחינות". המסקנה המשפטית המתבקשת - הנאשמת ביצעה שרשרת של פעולות אלימות כלפי הילדה, כולן יחד מהוות עבירה של תקיפה.
טענות ב"כ המאשימה לאישום השני ב"כ המאשימה מפנה לעדות הנאשמת בבית המשפט ולסרטון ונטען כי המסקנה המשפטית הינה כי האלימות שהפגינה הנאשמת, כפי שנצפית בסרטון, מופנית כלפי שני קטינים, א.ל וע.ט, ולאור האמור לעיל ניתן לראות כי הנאשמת מודה בתקיפתם באופן מלא.
כאמור, כי כל האירועים המפורטים באישום התשיעי הוכחו מעל לספק סביר, והנאשמת מורשעת בכולם, והעובדה כי היא מורשעת בעשר עבירות, ולא בשתיים עשרה, אינה נובעת מזיכוי או מכך שלא הוכחה עובדה כלשהי באישום זה, אלא מכך שנפלה טעות בכתב האישום ונכתב שתיים עשרה עבירות, כאשר מדובר בעשר.
הנאשמת מורשעת בכל שאר העבירות המפורטות בכתב האישום, כפי המפורט לעיל ביחס לכל אחד מהאישומים.
הנאשמת מורשעת בעבירות כדלקמן : עבירת תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק העונשין – 32 עבירות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו