מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

האם העליון קיצץ בקצבאות הזיקנה

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2017 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

הרקע וההחלטה בבית הדין האיזורי המשיב, אזרח ישראלי תושב בלגיה כיום ותושב ישראל בעבר, הגיש תביעה לבית הדין האיזורי על החלטת המבקש מיום 27.7.2014 שדחתה את תביעת המשיב לקבלת קצבת זקנה מכח האמנה בדבר ביטוח סוצאלי בין ממלכת בלגיה לבין מדינת ישראל, מאחר וחסרו למשיב ארבעה חודשי אכשרה לצורך זכאות לקיצבת זקנה לפי סעיף 246 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.
חברי, השופט א' איטח, עמד בפסק דינו בעיניין חגי דוד (ע"ע (ארצי) 53169-10-12 חגי דוד (דפוס משה) – אורמן (4.4.2013)) על כך שמטרת ההליך השפוטי היא לעשות "משפט וצדק" ועל כך ש"מטבעה אין לפרוצדורה תכלית משל עצמה, והיא נועדה לשרת את המהות", והביא לעניין זה מדברי השופט צ' ברנזון לפיהם: "הפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל-דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר-מינן. הפרוצדורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להשאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הנתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל-הדין האחר, ועל בית-המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות. ב"עוול" מתכוון אני לעוול מהותי וממשי הפוגע בזכות מטריאלית או מקפח לגוף הענין, ולא רק לאי-נוחות נוהלית".
בית המשפט העליון פסק, כי יש להעדיף את עשיית הצדק על פני הנצחת הטעות מטעמי פרוצידורה ושיקולי יעילות.
...
ביום 6.7.2016 נתן בית הדין האזורי (השופטת יפה שטיין, אשר התיק הועבר לטיפולה עם סיום ההליכים המקדמיים) את החלטתו, מושא בקשת רשות הערעור, לפיה "הבקשה להוספת פלוגתא ופיצול הדיון – נדחית. לאור הנסיבות שציינה ב"כ התובע – דברי ב"כ הנתבע בדיון המוקדם והמלצת ביה"ד, הפלוגתא לא הוכנסה לרשימה שנקבעה" (להלן – ההחלטה).
המשיב, לעומת זאת, טוען בתשובתו לבקשת רשות הערעור, כי דין הבקשה להידחות.
סוף דבר – ניתנת בזה רשות ערעור והערעור מתקבל כמפורט לעיל.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2004 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5578/02 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופט א' גרוניס העותרים: 1. רחל מנור 2. דוד וינרוב 3. סילביה וינרוב 4. אסתר קסוטו 5. יוכבד שילה 6. העמותה של הסתדרות הגמלאים בישראל ע.ר 7. הלב במשפט-התנועה למלחמה בעוני 8. האגודה לזכויות האזרח בישראל 9. מרכז ישראלי לקידום צדק חברתי ע.ר נ ג ד המשיבים: 1. שר האוצר 2. המוסד לביטוח לאומי עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ב' בכסלו התשס"ד (27.11.2003) בשם העותרים: עו"ד עינת אלבין בשם המשיב מס' 1: עו"ד אסנת מנדל; עו"ד חני אופק ][]פסק-דין
הפגיעה לה טוענים העותרים בזכות לקיום מינימלי בכבוד היתה יכולה להשמע, מבלי להכריע בדבר, ככל שהיא תוקפת את העידר זכאותו של זקן פלוני לגימלת הבטחת הכנסה ולא כשהיא נשענת על הקיצוץ בקיצבת הזיקנה.
...
לאחר שבחנתי את חוק תכנית החירום הכלכלית הגעתי למסקנה כי תכליתו, ככל שהיא נוגעת לקיצוץ בקצבאות הזקנה, היא ראויה.
הגעתי, איפוא, למסקנה כי הוראות חוק תוכנית החירום הכלכלית, המפחיתות את קצבת הזקנה, פוגעות בזכות הקניין, אך פגיעה זו היא כדין, שכן היא ממלאת את הוראותיה של פסקת ההגבלה.
התוצאה היא כי אנו דוחים את העתירה.

בהליך דנג"ץ (דנג"ץ) שהוגש בשנת 2005 בעליון נפסק כדקלמן:

מהתגובה שנמסרה לבית המשפט עלה כי השר בחן את הסוגיה בהתאם להמלצות הוועדה שמינה השר הקודם אך לנוכח השינוי לרעה שחל במצבה הכלכלי של מדינת ישראל ובהיתחשב בקיצוץ בקצבאות הזקנה לתושבי הארץ, החליט השר שלא לפעול לבצוע השינוי האמור לעת הזו.
לטענת העותר, הסוגיה העומדת ביסוד העתירה – תשלום קיצבאות זקנה למי שהיו בעבר תושבי ישראל – הנה סוגיה בעלת חשיבות ציבורית שמן הראוי כי בית משפט זה יכריע בה. העותר מוסיף וטוען כי בית משפט זה קבע בעתירות בענין חלמיש כי העותר יהא זכאי לשוב ולעתור לבית המשפט העליון באם לא תהא "היתקדמות ראויה בתהליכי קבלת ההחלטות והחקיקה בענין". והינה, העותר בעתירה דנן פנה לבית משפט זה לאחר שלא היתה היתקדמות ראויה ובית המשפט דחה את עתירתו.
...
לאחר שדחה המשיב את בקשת העותר הגיש העותר תביעה לבית הדין האזורי לעבודה אך תביעה זו נדחתה וכן נדחה הערעור שהגיש העותר לבית הדין הארצי.
דין העתירה להידחות.
אשר על כן, העתירה נדחית.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2010 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון ע"א 3004/10 - ג' רע"א 1084/06 - ד' בפני: כבוד השופט א' גרוניס המבקשת: הוועדה המקומית לתיכנון ובניה, יבנה נ ג ד המשיבים: 1. קרן נחום 2. עריית יבנה 3. כלל, חברה לביטוח בע"מ בקשה לעיכוב ביצוע בשם המבקשת: עו"ד שמחה זילברמן בשם המשיבה 1: עו"ד יסמין סהר ][]החלטה
מן התצהיר של החוקר הפרטי עולה כי למבקשת, שהנה ילידת שנת 1938, אין רכוש מסוג נדל"ן או כלי רכב, היא אינה עובדת ומתקיימת מקיצבת זקנה.
טענה נוספת שמעלה המבקשת היא כי תשלומו של הסכום שנפסק יחייב לבצע קיצוץ בתקציבה של המבקשת ושל עריית יבנה (משיבה 2) וכי יש לאשר זאת במוסדותיה של הערייה.
...
רק אם בית המשפט מגיע למסקנה הטנטטיבית כי הסיכויים טובים מאוד, לכאן או לכאן, ראוי שיתחשב בנתון זה. עיקר הדגש צריך להיות מושם על מאזן הנוחות ועל השאלה האם ניתן יהיה להחזיר בלא קשיים גדולים ורבים את הסכום הפסוק היה וערכאת הערעור תחליט לקבל את הערעור (באופן מלא או חלקי).
אשר על כן, הנני נעתר לבקשה באופן חלקי כך ששליש מן הסכום הפסוק ישולם למשיבה ואילו היתרה תופקד בידיים הנאמנות של פרקליטה, שידאג כמובן לשמירת ערכו של הסכום שיגיע לידיו.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2007 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

כדברי השופטת בייניש בדעת הרוב: [] "לסיכום עמדתי איחזור ואציין כי אין בידי להצטרף למסקנה לפיה ניתן לעשות שימוש בתקנה 29 לשם הגשת תובענה ייצוגית במובנה המודרני." (עמ' 280-281 לפסק הדין) על הכרעת בית המשפט העליון בפסק דין א.ש.ת. היתקיים דיון נוסף, ובפסק דין מיום 01.09.05 החליט בית המשפט העליון להותיר את הילכת א.ש.ת על כנה.
האם יש לקצץ מהתביעה קצבת זקנה שהנשים קיבלו מהמדינה בנגוד לגברים.
...
מאחר שהתביעה והערעור בפנינו הוגשו והתנהלו עוד קודם לחקיקתו של חוק תובענות ייצוגיות כאמור, הרי שמצאנו לנכון להידרש בדיוננו זה לטענותיה של המערערת גם ביחס לסעיף 11 לחוק שכר שווה.
סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין מקובלת עלי המסקנה אליה הגיעה חברתי השופטת ורדה וירט-ליבנה.
נציג עובדים מר יצחק ברק גם עלי מקובלת המסקנה אליה הגיעה השופטת ורדה וירט ליבנה.
סוף דבר – הערעור נדחה, כאמור בדעתה של הש' וירט ליבנה, והבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית נדחית בזאת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו