להסכם הפשרה ניתן תוקף של פסק דין (להלן: פסק הדין).
...
טענות הצדדים
המבקשת טענה שיש לדחות את התביעה נגדה על הסף מחמת מעשה בית דין נוכח פסק הדין שנתן תוקף להסכם הפשרה שכלל את כל זכויות המשיבה עד לסיום העסקתה בחודש 11/2022, אשר הפך לחלוט.
הכרעה
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים מצאנו כי דין הבקשה להתקבל מחמת "מעשה בית דין", כפי שיפורט להלן.
הסכם הפשרה נוקב הן במילים "סיום עבודתה" של המשיבה אצל המבקשת והן בתאריך סיום יחסי העבודה - "11/2022".
יצוין כי המשיבה לא טענה שהסכם הפשרה אינו ברור וכי לא ניתן להבין את האמור בו.
טענת המשיבה שלא ניתן לכלול בהסכם הפשרה תקופות שלא נתבעו בכתב התביעה מוטב שלא הייתה נטענת, ומשנטענה דינה אחת – להידחות.
]
"גישה אחרת, גמישה יותר, שתאפשר ביטול של הסכם פשרה כל אימת שמי מהצדדים יסבור בדיעבד שהפשרה לא הייתה מוצלחת או כדאית מבחינתו, אינה מתיישבת עם דיני החוזים הכלליים לפיהם טעות בכדאיות העסקה איננה עולה כדי פגם בכריתת החוזה ואינה מזכה את הצד שטעה בביטולו (סעיף 14(ד) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973). גישה זו אף חותרת תחת יסודו של מוסד הפשרה. היא מערערת את הוודאות והסופיות שהן מסימניו המובהקים של המוסד ועלולה להרתיע מתדיינים מלסיים בדרך זו את המחלוקת ביניהם. בכך יצא נפסד האינטרס הציבורי המחייב לפעול, ככל שהדבר ניתן, לקידום ולעידוד פשרות בהליכים משפטיים".
בנסיבות אלה משניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים בהליך הקודם שבו צוין במפורש כי הוא מתייחס לכל תקופת עבודתה של המשיבה אצל המבקשת וסיומה בחודש 11/2022 ומשלא הוגשה בקשה לביטול הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין, יש לקבל את הבקשה ולהורות על סילוק התביעה על הסף מחמת "מעשה בית דין".
סוף דבר
התביעה נדחית מחמת "מעשה בית דין".
המשיבה תשלם למבקשת הוצאות משפט בסכום של 4,000 ₪.