גמ"ר 1109-04-11 פרקליטות מחוז דרום נ' אתיאל סיסו:
הנאשם נהג משאית נסע במהירות מופרזת, סטה מנתיב נסיעתו היתהפך ונוסע שהיה לידו נהרג בתאונה, בית המשפט הטיל על הנאשם 24 חודשי מאסר מתוכם 18 חודשים מאסר בפועל והיתרה על תנאי.
...
קביעת מתחם העונש ההולם במקרה כאן:
בפסיקה נקבע לא אחת, כי הענישה בעבירה בה הורשע הנאשם היינו, גרימת מוות ברשלנות, צריכה לשקף ולתת ביטוי לקדושת חיי אדם אשר על לא עוול בכפו קיפח את חייו וכי נוכח הקטל המשתולל בדרכים, אין מנוס מלהעדיף את גורם ההרתעה בענישה והגנה על האינטרס הציבורי על שלום הציבור, על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, גם אם מדובר בנאשם שעד למועד ביצוע העבירה והרשעתו בה ניהל אורח חיים נורמטיבי לחלוטין, (ראה: ת"פ 43073-11-13 מ"י נ' זובידאת,(פורסם באתר נבו).
"
בנסיבות המקרה כאן, לעניין קביעת מתחם העונש ההולם, לאחר שמיעת הראיות, ובחינת מכלול נסיבות האירוע נשוא הדיון כאן, אני קובע כי מתחם הרשלנות הוא ברף הבינוני - הגבוה.
ע"פ 7434/04 חוסאם אבו אלקיעאן נ' מדינת ישראל (2005) (לא פורסם) (פורסם בנבו) בו נדחה הערעור על 30 חודשי מאסר בגין גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים בו נקבעו ע"י בית המשפט העליון הדברים הבאים:
"ריבוי עבירות התעבורה והקטל בכבישים מחייב מדיניות ענישה מחמירה וזאת על מנת להילחם בנגע זה של תאונות הדרכים אשר גובה קורבנות רבים מזה זמן רב בכבישי הארך. העונש שהוטל על המערער מאזן את שיקולי הענישה הראוים במקרה שבפנינו והולם את הנסיבות. מכל מקום איננו חורג לחומרה במידה המצדיקה את התערבותנו".
במקרה כאן היה מדובר בנהג משאית אשר כתוצאה מנסיעה במהירות מופרזת סטה עם משאיתו תוך כדי עקיפה והתהפך.
ועוד לעניין זה ראה הנאמר בר"פ 548/05 מאירה לוין -נ- מדינת ישראל:
"בצד מדיניות הענישה המחמירה בעבירות הקשורות בתאונות קטלניות, שומא על בית המשפט, ככלל, לשקול את נסיבותיו המיוחדות של כול מקרה ומקרה, ולעולם ישמשו נסיבות אינדיבידואליות של נאשם שיקול בר- התייחסות בקביעת העונש הראוי. מקום שמתגבשת בתחום מסויים מדיניות ענישה שיפוטית מחמירה, העונש יגזר כפרי שיקלול זהיר בין המדיניות האמורה לבין הנתוני האינדיבידואליים לנאשם, תוך הערכת משקלם היחסי (פרשת חילף, שם, עמוד 143)".
לאור מתחם הרשלנות, כפי שהדברים התבררו במהלך משפט ההוכחות, ולאור הפסיקה הנוהגת, לאחר ששמעתי על נסיבותיו האישיות של הנאשם, ראיתי לפניי את הרשעותיו הקודמות המדברות בעד עצמן, התחשבתי בהתמשכות ההליכים שלא היו בהכרח באשמתו, ואני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:
אני מטיל על הנאשם 24 חודשי מאסר, מתוכם 12 חודשי מאסר בפועל והיתר מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור עבירות של גרם מוות ברשלנות או נהיגה בזמן פסילה.