מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

האם הנאשם סטה מנתיב הנסיעה והתהפך

בהליך גרימת מוות בנהיגה רשלנית (גמ"ר) שהוגש בשנת 2020 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

גמ"ר מדינת ישראל –נ- הזייל הנאשם סטה מנתיב נסיעתו, היתהפך עם הרכב, ונוסע שישב ברכב, במושב האחורי, שלא היה חגור בחגורת בטיחות, מצא את מותו בזירת התאונה.
...
סוף דבר, בית המשפט הטיל בין שאר העונשים 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות.
מחד- הרשלנות של נאשם מס' – 1 אשר לא הבחין כלל ברוכבי האופניים שהיו לפניו בנתיב עד שהתנגש בהם, ומאידך רשלנות הנאשם כאן שהרכיב על אופניו את ארוסתו שלא כדין ובאופניים שאינן תקינות בצירוף המעשים בהתחשב ברשלנות התורמת של האחר, אני קובע כי הנאשם כאן נמצא במתחם דרגת הרשלנות הבינונית.
סוף דבר, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים: אני מטיל על הנאשם 9 חודשי מאסר והמאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות.

בהליך תאונת דרכים (ת"ד) שהוגש בשנת 2015 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

מנאל חליחל-דיאב , שופטת התובע טוען לעונש: מדובר בתאונת דרכים שהתרחשה בשנת 2008 עת נהג הנאשם בקלות ראש וברשלנות, סטה מנתיב נסיעתו היתהפך עם רכבו.
...
אני מרשיעה את הנאשם על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.
אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 8 אני פוסלת את הנאשם מלקבל ולהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים.

בהליך גרימת מוות בנהיגה רשלנית (גמ"ר) שהוגש בשנת 2018 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

בהתקרבו "במהירות בלתי סבירה" לעקומה בכביש, איבד הנאשם את השליטה על האוטובוס שסטה מנתיב הנסיעה והתהפך.
...
אחרת, לא אוכל להבין את עמדתה המקלה של המאשימה ביחס להתנהגותו הרשלנית של הנאשם, שהגדירה אותה כרשלנות "בינונית-נמוכה". הגדרה זו אינה מקובלת עלי.
לפיכך, ומשנקבע כי רשלנותו של הנאשם ממוקמת כאמור ברף הגבוה, וכאשר נסיבותיו האישיות של הנאשם אינן ייחודיות במידה המצדיקה הבחנה בינו לבין מרבית הנאשמים המורשעים בעבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית, אין מנוס מהמסקנה כי עונש המאסר שיוטל על הנאשם ירוצה מאחורי סורג ובריח לתקופה ממושכת יחסית.
בראי ההלכות של בית המשפט העליון, ונוכח רשלנותו החמורה של הנאשם, נסיבות התאונה ותוצאותיה, סבורני כי מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם, עומד על תקופה שבין 9 ל- 24 חודשי מאסר בפועל, בנוסף לפסילה בפועל שבין 8 ל- 20 שנים (ראו לדוגמא: עניין דורה הנ"ל; רע"פ 9909/17 דרויש נ' מדינת ישראל (2018); רע"פ 4880/17 קוסה נ' מדינת ישראל (2017); רע"פ 1120/16 אלגרבלי נ' מדינת ישראל (2016); רע"פ 501/16 פישמן נ' מדינת ישראל (2016); רע"פ 4581/14 סיסו נ' מדינת ישראל (2014); רע"פ 2882/14 טמניאן נ' מדינת ישראל (2014); רע"פ 5619/12 חמאד נ' מדינת ישראל (2012)).

בהליך תאונת דרכים (ת"ד) שהוגש בשנת 2017 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

מדובר בארוע תאונתי חמור, במסגרתו הנאשם, שהנו נהג מונית, נהג בדרך סטלה מאריס בחיפה, לכיוון רח' טשרניחובסקי, סטה מנתיב נסיעתו שמאלה, פגע באבן שפה, והתהפך על הגג, וכל זאת עשה, מכיוון שהיה נתון תחת השפעת משקאות משכרים.
...
על יסוד הודאת הנאשם אני מרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן: התנהגות הגורמת נזק – עבירה לפי סעיף 21(ב)(2) לתקנות התעבורה; נהיגה תחת השפעת אלכוהול, עבירה לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה; סטייה מנתיב נסיעה, עבירה לפי תקנה 40(א) לתקנות התעבורה; נהיגה בקלות ראש עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה.
לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, והגם שהסדר הטיעון נמצא ברף הנמוך של מתחם העונש ההולם, אני סבור כי בנסיבות תיק זה, ובעיקר בשים לב לכשלים הראייתיים, יש לכבד את הסדר הטיעון.
אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 350 ימי פסילה בפועל.

בהליך גרימת מוות בנהיגה רשלנית (גמ"ר) שהוגש בשנת 2022 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

גמ"ר 1109-04-11 פרקליטות מחוז דרום נ' אתיאל סיסו: הנאשם נהג משאית נסע במהירות מופרזת, סטה מנתיב נסיעתו היתהפך ונוסע שהיה לידו נהרג בתאונה, בית המשפט הטיל על הנאשם 24 חודשי מאסר מתוכם 18 חודשים מאסר בפועל והיתרה על תנאי.
...
קביעת מתחם העונש ההולם במקרה כאן: בפסיקה נקבע לא אחת, כי הענישה בעבירה בה הורשע הנאשם היינו, גרימת מוות ברשלנות, צריכה לשקף ולתת ביטוי לקדושת חיי אדם אשר על לא עוול בכפו קיפח את חייו וכי נוכח הקטל המשתולל בדרכים, אין מנוס מלהעדיף את גורם ההרתעה בענישה והגנה על האינטרס הציבורי על שלום הציבור, על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, גם אם מדובר בנאשם שעד למועד ביצוע העבירה והרשעתו בה ניהל אורח חיים נורמטיבי לחלוטין, (ראה: ת"פ 43073-11-13 מ"י נ' זובידאת,(פורסם באתר נבו).
" בנסיבות המקרה כאן, לעניין קביעת מתחם העונש ההולם, לאחר שמיעת הראיות, ובחינת מכלול נסיבות האירוע נשוא הדיון כאן, אני קובע כי מתחם הרשלנות הוא ברף הבינוני - הגבוה.
ע"פ 7434/04 חוסאם אבו אלקיעאן נ' מדינת ישראל (2005) (לא פורסם) (פורסם בנבו) בו נדחה הערעור על 30 חודשי מאסר בגין גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים בו נקבעו ע"י בית המשפט העליון הדברים הבאים: "ריבוי עבירות התעבורה והקטל בכבישים מחייב מדיניות ענישה מחמירה וזאת על מנת להילחם בנגע זה של תאונות הדרכים אשר גובה קורבנות רבים מזה זמן רב בכבישי הארך. העונש שהוטל על המערער מאזן את שיקולי הענישה הראוים במקרה שבפנינו והולם את הנסיבות. מכל מקום איננו חורג לחומרה במידה המצדיקה את התערבותנו". במקרה כאן היה מדובר בנהג משאית אשר כתוצאה מנסיעה במהירות מופרזת סטה עם משאיתו תוך כדי עקיפה והתהפך.
ועוד לעניין זה ראה הנאמר בר"פ 548/05 מאירה לוין -נ- מדינת ישראל: "בצד מדיניות הענישה המחמירה בעבירות הקשורות בתאונות קטלניות, שומא על בית המשפט, ככלל, לשקול את נסיבותיו המיוחדות של כול מקרה ומקרה, ולעולם ישמשו נסיבות אינדיבידואליות של נאשם שיקול בר- התייחסות בקביעת העונש הראוי. מקום שמתגבשת בתחום מסויים מדיניות ענישה שיפוטית מחמירה, העונש יגזר כפרי שיקלול זהיר בין המדיניות האמורה לבין הנתוני האינדיבידואליים לנאשם, תוך הערכת משקלם היחסי (פרשת חילף, שם, עמוד 143)". לאור מתחם הרשלנות, כפי שהדברים התבררו במהלך משפט ההוכחות, ולאור הפסיקה הנוהגת, לאחר ששמעתי על נסיבותיו האישיות של הנאשם, ראיתי לפניי את הרשעותיו הקודמות המדברות בעד עצמן, התחשבתי בהתמשכות ההליכים שלא היו בהכרח באשמתו, ואני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים: אני מטיל על הנאשם 24 חודשי מאסר, מתוכם 12 חודשי מאסר בפועל והיתר מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור עבירות של גרם מוות ברשלנות או נהיגה בזמן פסילה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו