האם החזקת סכין שרק נקנתה היא חוקית

בתמיכה לעתירתו הפנה ב"כ הנאשם לפסיקה כדלקמן: ת"פ 30859-02-16 מדינת ישראל נ' עמר (03.05.17) – הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בו יוחסו לו עבירות של החזקת סם לצריכה עצמית, החזקת סכין והתנגדות למעצר.

ב"כ הנאשם טען, כי אמנם בשלב זה דרכו של הנאשם לא ברורה אך בכוונתו לרכוש השכלה ולכן הוא מבקש להותיר את יכולות התעסוקה שלו פתוחות ללא המיגבלה שיוצרת ההרשעה.

להבדיל ממי שרק החל בחייו הבוגרים וטרם החליט לאן מועדות פניו, הרי שהנאשם שבפניי מצוי במעגל העבודה מאז שיחרורו משירות צבאי, כך שלא הובאה כל ראיה המעידה על פגיעה ביכולתו של הנאשם לעיסוק בעתיד או פגיעה בדימוי העצמי שלו וכו'.

...

נוכח חומרת העבירה אין מקום להיעתר לבקשה לביטול ההרשעה, וזאת, בין היתר על רקע כתב אישום נוסף שהוגש נגד הנאשם בספטמבר 2020 בגין החזקת סמים שלא לצריכה עצמית.

בהתחשב בטיב העבירה, ובהעדר נתונים אודות מצבו הכלכלי של הנאשם, אני קובעת כי מתחם הקנס הוא מ- 1,000 ₪ ועד אלפי שקלים.

באיזון בין השיקולים השונים, ובשים לב לחלוף הזמן, לנטילת האחריות (המסויגת בפני שירות המבחן), גם אם לאחר שמיעת הראיות, אני סבורה שיש למקם את עונשו של הנאשם ברף התחתון של מתחם העונש ההולם.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 4 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך שלוש שנים מהיום כל עבירת אלימות.

הנאשם נעצר בעקבות ארוע תקיפה בגינו הוגש כתב אישום נגד הנאשם המייחס לו עבירות תקיפה הגורמת חבלה של ממש, איומים, החזקת סכין וגניבה.

"לצורך ההחלטה על שיחרורו של נאשם לחלופת מעצר טיפולית - מעמדם של התנאים הנ"ל אינו זהה, וראוי לייחס לתנאי הראשון מעמד בכורה מבין שלושת התנאים. לפיכך, במקום בו התנאי הראשון אינו מיתקיים, הרי שרק בהנתן נסיבות מיוחדות וחריגות, די יהיה בהתקיימותם של שני התנאים הנוספים, על מנת להצדיק את שיחרורו של הנאשם לחלופת מעצר טיפולית... כך, לדוגמא, ניתן יהיה להסתפק בהצטברותם של התנאים השני והשלישי, שעה שרמת המסוכנות הנשקפת מהנאשם אינה גבוהה במיוחד, ואילו סכויי הצלחת התהליך הטיפולי הנם טובים." (בש"פ 8667/13 טל אזולאי נ' מדינת ישראל) האם עומד המשיב בתנאים הנדרשים? מהחומר המונח בתיק, ובו תסקירי שירות המבחן, גיליון הרישום הפלילי של הנאשם ומהכרות רבת שנים עם עניינו של המשיב, בשבתי כשופט נוער, התקשיתי מאוד להכניס את עניינו של המשיב בגדר החריג בשלו ייעתר בית המשפט לשחרר נאשם לחלופת מעצר בשלב הליכי המעצר.

המשיב הורשע ביום 3/11/13 (בימ"ש לנוער- ת"פ 59292-05-13) בגין 2 עבירות סחר בסם, עבירת תיווך בסם, היזק לרכוש במזיד והפרת הוראה חוקית.

...

דיון לאחר שעיינתי בחומר המונח בתיק, לרבות החלטות קודמות שניתנו בעניינו של המשיב בתיק שבפני, לא מצאתי להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

המשיב ריצה עונשי מאסר לתקופות לא קצרות וגם קיומו של עונש מאסר תלוי ועומד נגדו לא היוו גורם הרתעה עבורו, שכן זמן קצר לאחר שחרורו ביצע לכאורה את המעשים המיוחסים לו. המסוכנות הנשקפת מן המשיב הינה ברורה ומצויה ברף הגבוה ואני מתקשה להאמין שיש בכוחה של חלופת המעצר המוצעת לאיין את המסוכנות הנשקפת מן המשיב, ואין אני סבור שעניינו מתאים בשלב הנוכחי לקהילה שיקומית.

בנסיבות העניין, אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים בעניינו, ואם רציני המשיב בכוונות השיקום והגמילה יוכל לעשות כן במסגרת מעצרו.

הנאשם הניח את התיק שבו האקדח והתחמושת המתוארים בתא המטען של רכב סקודה שרק הוא נוהג בו בקביעות והחל בנסיעה לכיוון ביתו בשכונת א-טור בירושלים, דרך רחוב ראבעה אלעדוויה, עד מעצרו כעבור מספר דקות, בשעה 19:49.

הראיות לעונש מטעם המאשימה: גיליון הרשעות קודמות של הנאשם (ת/1): בשנת 2011 – ללא הרשעה בבית המשפט לנוער, בעבירת החזקת סכין שבעטיה נדון ל-30 שעות של"ץ, צו מבחן והתחייבות; בשנת 2013 – הרשעה בעבירות חבלה כתוצאה מהשלכת בקבוק תבערה, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הצתת רכב במזיד, נשיאת נשק והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

ערעור המדינה היתקבל והעונש הוחמר ל-14 חודשי מאסר בפועל; ע"פ 5681/14, מדינת ישראל נ' טאטור (1.2.2015) – הרשעה בעבירות רכישת נשק, החזקת נשק, נשיאת נשק והובלתו בקשר לאקדח, כדורי סרק וכדור אחד ובעבירת הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו.

...

בסופו של דבר, הנאשם הבין שטעה בהחזקת הנשק ולכן בחר להודות ולהכיר באחריותו לעבירות, בעודו מניח שבשל כך עונשו לא יהיה חמור.

הנאשם נסע לתחנת דלק, רכש דלק עבור ההצתה, ולאחר הפצרות מצידו של גולדנברג, הגיע הנאשם ביום 26.10.11, סמוך לשעה 03:30 למסעדה, עלה על גג המבנה, שפך דלק על מנדף העשן בהתאם להנחיית גולדנברג, שילח בו אש ונמלט מהמקום.

· בת"פ 58209-12-21 בעבירה של החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א) ו-7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, בשל כך שנימצא על הנאשם סם מסוכן מסוג קנביס במשקל 0.99 גרם, וכן בעבירה של החזקת סכין שלא כדין לפי סעיף 186(א) לחוק, בשל סכין באורך 10 ס"מ שנתפסה בכליו.

ב"כ הנאשם טען גם, כי העונש לו עותרת המאשימה אינו נותן את המשקל הראוי לנטילת האחריות של הנאשם, ובפרט לכך שרק הודאתו של הנאשם ושתוף הפעולה שלו הביא לחשיפת מבצעי ההצתה, בפרט את המידע אודות מחולל ויוזם ההצתה, שהפציר וניצל את הנאשם לקידום מטרותיו.

...

מאחר והליכים אלו עניינם במעשים שביצע הנאשם בהיותו קטין, נקבעה אשמתו על פי הודאתו, ולאחר שבמסגרת הטיעונים לעונש הייתה הסכמה כי הוא יורשע גם בהם, ובשים לב לחומרתם ולמכלול העבירות, אני מרשיע אותו גם בעבירות שיוחסו לו בשלושת ההליכים הנוספים, שהם: · בת"פ 5069-06-21 בעבירת שבל"ר לפי סעיף 413ג' סיפא לחוק ועבירה של החזקת מכשירי פריצה לפי סעיף 409 לחוק.

בהקשר זה יפים הדברים שנאמרו בעפ"ג (מחוזי ת"א) 22408-03-13 סאניה נ' מדינת ישראל (22.05.13): "מדיניות הענישה בעבירה של החזקת סכין מחייבת אמירה נורמאטיבית. אמירה נורמאטיבית זו מתבטאת בכך שהרף התחתון יעמוד, כאמור, על מאסר והחריגה על המיתחם תישמר רק למקרים יוצאי דופן." בחינת נסיבות ביצוע העבירות: אמנם מדובר בארוע לא מתוכנן, כאשר מה שהניע את הנאשם הוא הרצון לקבל כספים מאמו, ופרץ כעס כלפי אדם זר אותו פגש ליד מקום העבודה של אביו.

· בעפ"ג 6584-03-16 פלוני נ' מדינת ישראל (29.5.16) הורשע המערער בבית משפט השלום ב- 4 עבירות של איומים כלפי אמו, עבירת תקיפה סתם כלפי אמו ועבירה של היזק לרכוש.

בית המשפט המחוזי קיבל את העירעור והורה כי הפעלת המאסר על תנאי יהיה באופן שרק 3 חודשים יהיו במצטבר ו- 4 חודשים בחופף לעונש שנגזר, כך שסך הכל על הנאשם לרצות עונש של 10 חודשי מאסר בפועל.

...

בית המשפט המחוזי דחה את הערעור ואישר את מתחם הענישה שקבע בית משפט השלום, תוך שהדגיש כי "עיקר החומרה בענייננו הוא לא רק נשיאת הסכין, אלא בשימוש שנעשה באמצעותו, עת הניף את הסכין לעבר המתלונן". בשים לב למכלול הנסיבות שפורטו לעיל, ובהתחשב בעובדה כי מדובר בשלושה אירועים כלפי שני קורבנות שונים, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל- 18 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל בן 9 חודשים מיום מעצרו 17.4.23.

אני מורה על הפעלת מאסר על תנאי בן 3 חודשים שהוטל על הנאשם בת.פ. (חיפה) 19642-09-21 במצטבר לעונש שהוטל בתיק זה, כך שסך הכל הנאשם ירצה עונש מאסר של 12 חודשים מיום מעצרו 17.4.23.