מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

האם בעל שליטה בעמותה ישלם בפירוק העמותה

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

החל משנת 2016 מנוהלת העמותה על ידי איש העסקים, מר סעיד בסול, שהוא בעל המניות ובעל השליטה בחברת בונה ריינה בנייה ופיתוח (2000) בע"מ, העוסקת בייזום ובנייה והינה בעלת איתנות כלכלית, אשר הכנסותיה הסתכמו במאות מיליוני ₪ בין השנים 2018-2021 (להלן: "החברה").
בשורה התחתונה, סבור רשם העמותות כי לא ניתנו הסברים להעברות כספיות בסכומים שונים וכי הדוחות מלמדים כי כספי העמותה הועברו לגורמים שאינם קשורים למטרותיה; כי קיים חשש לחלוקת רווחים אסורה לחבר ועד באמצעות חברה בבעלותו; כי קיים חשש להברחת נכסי העמותה לידיים פרטיות (העברת כספי תרומות לצדדים שלישיים); כי קיים חשש לחלוקת רווחים בכספי העמותה שהוחזקו בחשבון בבנק הדואר; כי קיימות אי התאמות בדיווחי העמותה על תשלומים לשחקנים; וכי קיימות אי התאמות בדיווחי העמותה לגבי תרומות שהתקבלו.
דיון והכרעה: לאחר עיון במכלול החומר שהונח בפניי ושמיעת טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להורות על פירוק העמותה על ידי בית המשפט, וכי נכון יותר למנות בעל תפקיד מטעם בית המשפט לצורך ניהול ענייניה הכספיים של העמותה, להבדיל מענייניה המקצועיים, וכפי שיפורט להלן.
...
דיון והכרעה: לאחר עיון במכלול החומר שהונח בפניי ושמיעת טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להורות על פירוק העמותה על ידי בית המשפט, וכי נכון יותר למנות בעל תפקיד מטעם בית המשפט לצורך ניהול ענייניה הכספיים של העמותה, להבדיל מענייניה המקצועיים, וכפי שיפורט להלן.
בנסיבות אלה, בית המשפט לא מוצא שמטעמי צדק ויושר יש לפרק את העמותה, אלא להיפך – דווקא מטעמי צדק ויושר ומשיקולים ציבוריים-רוחביים יש לעמוד על כך שהעמותה לא תפורק, וודאי לא בהינתן הטעמים המפורטים בבקשת הפירוק.
סבורני כי בנסיבות אלה מינוי בעל תפקיד מטעם בית המשפט הוא הדרך הנכונה שבה יש לפעול במקרה שלפנינו, ויטיב רשם העמותות אם ישקול עמדתו מחדש באשר לחידוש האישור לניהול תקין, משום שנראה בעליל כי חידוש האישור ראוי ונכון בנסיבות העניין.
אשר על כל הנימוקים המפורטים לעיל, סבורני כי הפתרון הנכון והצודק בנסיבות המקרה דנא אינו פירוק העמותה, כי אם העמדת גורם מוסמך, בעל תפקיד מטעם בית המשפט, אשר ינטרל כל אפשרות שפעילותה הכספית של העמותה תתנהל בחריגה מהוראות הדין, ואשר סמכויותיו והיקף פעילותו יפורטו להלן.
סוף דבר: משהתברר כי לא קמה עילה לפירוקה של העמותה בהתבסס על הטעמים שעליהם נסמכת בקשת הפירוק, אני מורה כלהלן: אני ממנה את ד"ר שלמה נס כמנהל מיוחד, לצורך בחינת התנהלותה הכספית של העמותה וניהולה בהיבט הכספי, זאת בסיוע רואה החשבון וחברי ההנהלה של העמותה, החל מהיום, המוסמך היחיד לחייב את העמותה בהתנהלותה הכספית יהא המנהל המיוחד.
בנושא השבת אישור הניהול התקין לידי העמותה, הרי שנוכח הטענות בעניין היעדר סמכותו של בית המשפט של הפירוק להיזקק לסעד זה, בהיותו עניין מנהלי, אני מורה למנהל המיוחד לשקול בזריזות המתחייבת את צעדיו בהקשר זה, וככל שיסבור כי קיים צורך בהגשת עתירה דחופה בעניין, יפנה לבית המשפט המוסמך בהליך מתאים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בעניינינו, לנוכח מעמדו הרם של הרב ברויאר, ההערצה של ועד העמותה כלפיו ושליטתו המלאה והמוחלטת בעמותה, ברי כי כל עוד שימש הרב ברויאר כמנכ"ל העמותה נימנע ממנה, להלכה ולמעשה, לממש את זכות התביעה שלה [ע"א 6187/15 פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ במעמדה כנאמן לעמיתי "קרן הפנסיה של הסתדרות העובדים הלאומית בע"מ" נ' צולר, פסקה 53 בפסק דינה של השופטת ע' ברון (פורסם בנבו, 28.05.2018) (להלן – עניין פסגות)].
וכן פסיקת בתי משפט מחוזיים באשר לחובת אמון שמוטלת על חברי ועד עמותה: ה"פ (מחוזי ירושלים) 593/96 מלר נ' מוסדות יד עזרה עמותה רשומה (פורסם בנבו, 30.12.1997); ת"א (מחוזי ירושלים) 2584/00 הורביץ נ' עמותת ישיבות בני עקיבא נתיב מאיר ע.ר. (פורסם בנבו, 29.05.2001); ת"א (מחוזי י-ם) 7506/05 בית"ר ירושלים אחזקות (2000) בע"מ (בפרוק) נ' אגודת ספורט בית"ר ירושלים (בפרוק), פסקות 156-154 (פורסם בנבו, 28.12.2010)].
אני קובע איפוא כי סך הכספים ששולמו שלא כדין לרב ברויאר על ידי העמותה הוא: 6,358,411 ₪ (570,306 ₪ - 60% * 11,547,861 ₪) ומחייב את הרב ברויאר להשיב לעמותה סכום זה. סך 250,000 ₪ - רכב יוקרה שרכש הרב ברויאר על חשבון העמותה לטענת עו"ד חבר, הרב ברויאר קיבל מהעמותה במתנה רכב יוקרה בעלות של 250 אלף ₪ [נספח 56 למוצגי התביעה].
...
בנוסף, אני מחייב את הרב ברויאר בעלות שכר העדים שזימן עו"ד חבר, כפי שאלו נפסקו על ידי במעמד הדיון.
עוד אני מחייב את הרב ברויאר בשכ"ט עו"ד חבר בסך 550,000 ₪.
באשר לנתבע 4 אשר התביעה כנגדו נדחתה והוא יוצג באופן נפרד – אני מחייב את העמותה (באמצעות עו"ד חבר) בשכ"ט בא כוחו בסך 50,000 ₪.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהתאם למה שנימסר לנו הנכס ברח' בן זומא מיועד לשמש את מטרות העמותה, כיום האגודה אינה פעילה והנכס ברובו הגדול עומד שומם, למעט חלק קטן במרתף הבנין המשמש את חברת הוצאת שבתי פרנקל בע"מ אשר בתמורה נושאת בהוצאות קיום הנכס כולו (תשלומי ארנונה ותחזוקה שוטפת).
בתוך כך הוצע למשיבים, לצרכי פשרה בלבד, כי תרשם עמותה חדשה בהתאם לתנאים שיקבע הרשם ובפיקוח המנהל המורשה, מטרות העמותה יהיו זהות למטרותיה המקוריות של האגודה (אימון מורים וכיוצ"ב שאינן קשורות למפעל הרמב"ם), הנכס יועבר על שם אותה עמותה שתוקם ובית המדרש שיופעל בו ייקרא על שמו ולזכרו של הרב פרנקל ז"ל. לאחר הפסקה והיוועצות לא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמות זאת הן בשל מחלוקות בדבר זהות בעל התפקיד שימונה לאגודה, והן בנוגע לצורך במתן צו לפירוק האגודה.
כך, למשל, בע"א 877/07 סיגל גפן ועד 19 אח' נ' ג'ירוטק השקעות בע"מ (2.9.2010) מנה בית-המשפט העליון את המקרים בהם ייטה להשתמש בעילה זו, ובהם, בין היתר: כאשר החברה הגיעה למבוי סתום (Dead Lock), כאשר החברה זנחה כל מטרותיה העיקריות, החברה חסרה כל בסיס מסחרי והוקמה למטרות תרמית, כאשר יש בהתנהגות בעלי השליטה בחברה משום עושק כלפי בעלי מניות המיעוט ועוד.
...
סוף דבר לאור האמור לעיל, אני סבורה כי דין בקשת הפירוק להתקבל.
אני מורה על ביטול ההחלטות שהתקבלו על-ידי האגודה בעת שבקשת הפירוק הייתה תלויה ועומדת.
בהתאם להוראות תקנה 21(א) לתקנות החברות (פירוק), אני מורה כי המשיבים (החברה והרב קפלן) והאגודה יישאו ביחד ולחוד, בהוצאות הרשם והכונס הרשמי בסך של 10,000 ₪ לכל אחד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

רשם העמותות הציע לעמותה שתי אפשרויות ל"הבראת" העמותה, וכך כתב בסיכומו של המכתב: "מהאמור לעיל ניתן להווכח כי קיימים מאבקי שליטה בעמותה שבנידון המנהלת ומפעילה בית כנסת. קיימים לכאורה שני צדדים, אשר מכנסים אספות כלליות ומעלים טענות כנגד כנוס אותן אספות האחד כלפי השני. הצדדים פנו לערכאות משפטיות לצורך הכרעה בסכסוכים הקיימים בין הצדדים, אולם טרם ניתנה הכרעה סופית בעיניין המחלוקות הקיימות.
התובע נשען בטענותיו על פסק הדין שניתן בתביעת לשון הרע, בו נפסק בקשר לבחירות ביום 19.3.2014 כי קביעת רשם העמותות לפיה יש לערוך בחירות מחדש מהוה ראיה מובהקת לכך שהבחירות שקיימו אנשי "הועד הישן" אינן בעלות תוקף ומכוח זאת אין לבעלי התפקידים שנבחרו סמכויות כלשהן בניהול העמותה (עמ' 19 שורות 15-17 לפסק הדין).
כך, הנתבע הצהיר כי הוא התרים מתפללים לסיוע לאשה קשת יום אשר פנתה אליו לעזרה בתשלום חשבונות, ותרומה זו, שהועברה אליה ישירות, לא נכתבה בספרי העמותה (סעיף 27 לתע"ר); הנתבע הצהיר כי אנשים שמבקרים בבית הכנסת תורמים מוצרים שחסרים בבית הכנסת (מקרר, מזגן, כסאות פלסטיק וכדומה) ובשל כך נכתבת להם הנצחה בבית הכנסת (סעיף 29 לתע"ר); וכן הצהיר הנתבע כי אנשים פונים אליו ומבקשים לתרום לבית הכנסת, פונים בעצמם לאיש מיקצוע, ומשלמים לו ישירות.
במצב דברים זה, מצופה מירשם העמותות לפעול על פי הסמכות הנתונה לו בחוק העמותות, לסייע לעמותה בניהול עניינה (סעיף 39א לחוק העמותות), במידת הצורך, להסמיך מפקחים או בודקים חצוניים מטעמו לעמותה (סעיף 39ב וסעיף 39ג לחוק העמותות), לחקור את תיפקוד העמותה (סעיף 40 לחוק העמותות), או ככל שיהיה בכך צורך, לפעול לפירוק העמותה (סעיף 50 לחוק העמותות).
...
ככל שהדברים היו מובילים לסנקציות שפוגעות בעמותה (קנסות למשל) ייתכן שהמסקנה הייתה משתנה.
על כן, לא מצאתי להיעתר לסעדים הכספיים להם עתר התובע בתביעתו.
סוף דבר – התביעה נדחית.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לפניי בקשתם של המשיבים 1 ו-5 למתן צו לגילוי ועיון במסמכים, בהקשר לבקשה למתן הוראות שהגיש המנהל המיוחד, בגדרה התבקש בית המשפט להורות לחמשת המשיבים להשיב לעמותה שבפרוק כספים ששולמו להם שלא כדין.
מעבר לכך, איני סבור כי יש מקום לגלות את ההסכם שנחתם עם המפעיל הנוכחי של חברת נווה שמחה ואת הסכמי העסקה של בעלי תפקידים אחרים בחברה זו. מדובר לכאורה "במסע דיג" שאין מקום להעתר לו. בכל הנוגע למסמכים בקטגוריה השלישית, הרי שהאסמכתאות על התשלומים שבוצעו למשיבים צורפו לבקשה (טפסי 106 המעידים על התשלומים למשיבים – נספח 10 לבקשה) ובנוסף, נשלחו למשיבים העתקי תלושי השכר וטפסי 106 נוספים (נספח 2 לתגובת המנהל המיוחד).
במיוחד נכונים הדברים בשים לב לכך כי המשיבים ניהלו את המוסדות במשך עשרות שנים, ובתור אלו שקבלו לידם בפועל את הכספים מנווה שמחה, הם הגורם הרלבנטי לאיתור מרבית המסמכים המבוקשים, אשר היו בשליטתם עובר למינויו של המנהל המיוחד.
...
ביום 12.10.2021 ניתנה החלטתי אשר הכריעה בטענות המשיבים 1 ו-5 במסגרת בקשתם לדחייה על הסף של הבקשה למתן הוראות.
מעבר לכך, איני סבור כי יש מקום לגלות את ההסכם שנחתם עם המפעיל הנוכחי של חברת נווה שמחה ואת הסכמי העסקה של בעלי תפקידים אחרים בחברה זו. מדובר לכאורה "במסע דיג" שאין מקום להיעתר לו. בכל הנוגע למסמכים בקטגוריה השלישית, הרי שהאסמכתאות על התשלומים שבוצעו למשיבים צורפו לבקשה (טפסי 106 המעידים על התשלומים למשיבים – נספח 10 לבקשה) ובנוסף, נשלחו למשיבים העתקי תלושי השכר וטפסי 106 נוספים (נספח 2 לתגובת המנהל המיוחד).
ספק רב אם היה מקום להיעתר לבקשה גם אם היה מדובר בתובענה "רגילה" ולא בבקשה למתן הוראות.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, הבקשה לגילוי ועיון במסמכים נדחית, למעט ביחס למסמכים שהוצגו בפני המשיבים במהלך החקירות שביצע המנהל המיוחד.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו