האם אובדן שכר דירה בשל שריפה הוא בר פיצוי על פי פוליסת ביטוח

הנתבעים (להלן: "השוכרים") שכרו דירה ממבוטח הנתבעת, הבעלים של הדירה (להלן: "הבעלים") בהתאם להסכם שכירות.

למען שלמות התמונה יצוין כי הוגשה תביעת תיחלוף על ידי המבטחת של דירת השכנים שאף דירתם נזוקה עקב השריפה (תא"מ 38636-07-17) והדיון בשני ההליכים אוחד.

בנוסף, השוכרים העלו טענה מקדמית שלפיה, בהתאם להסכם השכירות ולמצגי הבעלים בעת כריתת ההסכם, הבעלים ביטח את הדירה בביטוח מבנה אשר מכסה גם את השוכרים, ולכן לא קמה לתובעת זכות לחזור אל השוכרים בתביעת תיחלוף.

לאחר שעיינתי בכלל החומר שהוגש לבית המשפט ולאחר ששמעתי את העדויות ואת טענות הצדדים, מצאתי לקבל את הטענה המקדמית ולהורות על דחיית התביעה מטעם זה. זכות התיחלוף קבועה בסעיף 62(א) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן: "החוק") המורה כך: "היתה למבוטח בשל מקרה הביטוח גם זכות פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי, שלא מכוח חוזה ביטוח, עוברת זכות זו למבטח מששילם למוטב תגמולי ביטוח וכשיעור התגמולים ששילם". תנאי ראשוני לגיבוש זכות התיחלוף הנו איפוא קיום זכות פיצוי או שיפוי של המבוטח כלפי הצד השלישי, שלא מכוח חוזה ביטוח.

לעניין זה אפנה לסעיף 2.3 להסכם, בפרק "הצהרות המשכיר", המורה כי: "המצהיר מצהיר ומתחייב בזאת כי: [...] הדירה מבוטחת בביטוח מבנה באמצעות פוליסה מס' 328000182814 המבוטחת במגדל חברה לביטוח בע"מ". כן אפנה לדבריו המפורשים של הבעלים של הדירה, בחקירתו בבית המשפט, כדלקמן: "ש. נכון שלא אמרת לשוכרים שעליהם לערוך ביטוח מבנה לדירה?

הסעיפים הנדונים, שכותרתם "ביטוח ואחריות" מורים כי השוכר יהא אחראי לכל נזק שניגרם על ידו לכל אדם או רכוש, וכי הוא מתחייב לשפות את המשכיר מיד עם דרישתו הראשונה בגין כל תשלום עבור נזק (סעיף 7.1); כי השוכר אחראי לכל נזק או הוצאה שהמשכיר עלול להתחייב בה כתוצאה מהפרות דין או הסכם של השוכר, וחייב לשפות את המשכיר בגין כל הוצאה שיוציא עקב כך (סעיף 7.2); וכי השוכר בלבד יהא אחראי לכל נזק או אבדן לתכולת הדירה או לציוד והמתקנים שיותקנו בו על ידי השוכר (סעיף 7.3).

...

סוף דבר: היות שהוסכם בין הבעלים לבין השוכרים כי ביטוח המבנה שעורך הבעלים הינו גם לטובת השוכרים, הרי שלא עומדת לבעלים זכות פיצוי מהשוכרים ביחס לנזקי המבנה המבוטחים, ומכאן לא קמה לתובעת זכות תחלוף ביחס לנזקים אלה כלפי השוכרים.

לפיכך, דין התביעה של חברת מגדל להידחות, ללא צורך להכריע בשאלת קיומה של רשלנות של השוכרים.

בנסיבות אלה, מתייתרת בתביעה זו ההודעה נגד הצד השלישי, ואף היא נדחית.

התובעת תשלם לנתבעים הוצאות בסך 2,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪, בשים לב בין הייתר לגובה התביעה (68,242 ₪) ולשלב שבו מסתיים התיק, לאחר הגשת התצהירים וחוות דעת מומחים ולאחר קיום דיון הוכחות קצר בשאלה המקדמית בלבד.

לאחר שהערים קשיים ניכרים, הסכים גוטרמן לפנות את חפציו מהדירה, ועשה כן באמצעות מתנדבים ועובדי חברת הביטוח כחודשיים לאחר השריפה, אלא שחלק ניכר מהתכולה נותר בדירה, והדבר גרם לקבלן הראשון ששכרו פרידמן לנטוש את העבודה בדירה.

גוטרמן עתר בתביעתו לפצותו בסך של 179,220 ₪, על פי ראשי הנזק הבאים - סך של 2,500 ₪ בגין פינוי התכולה לבקשת פרידמן, סך של 2,500 ₪ בגין החזרת התכולה, סך של 600 ₪ בגין פריצת המנעול, סך 3,620 ₪ בגין תיקונים שביצע בדירה, סך 90,000 ₪ בגין עוגמת נפש נוכח העובדה שהדירה שופצה במשך 11 חודשים במקום חודשיים, סך של 50,000 ₪ עקב ביזבוז זמן והפסד ימי עבודה שלו עקב היתנהלות פרידמן וסך נוסף של 10,000 ₪ בגין עוגמת נפש שנגרמה לו מיום הכניסה לדירה ועד לתיקון הליקויים.

סעיף 7(י) קובע, כי על השוכר לבטח את תכולת המושכר בפוליסת ביטוח מקיפה מפני סיכונים, לרבות סכוני אש, כאשר הנהנה בפוליסה הוא המשכיר.

במהלך הדיון שהתקיים ביום 22.5.2017 הגיעו הצדדים לידי הסכמות, שניתן להן תוקף של פסק דין, כדלקמן (ראה ת/4): שכר הדירה ישולם מיום השריפה על פי הנחיות מס רכוש ועד לתקרת התשלום שאישר.

תביעת פרידמן לפצוי בגין אבדן תשלומי שכר דירה בסך של 25,000 ₪, לתקופה בת 5 חודשים, אינה במקומה.

הטענה כאילו ניתן היה לבצע את כלל העבודות הנדרשות לשקום הדירה במשך כחודשיים, הועלתה מהשפה את החוץ, היא אינה נתמכת בתשתית ראייתית מתאימה ועומדת בנגוד לראיות אחרות, לרבות הערכות מס רכוש והתמונות שהוצגו על ידי גוטרמן, המתארות נזק עצום והרס של הדירה, בעקבות השריפה.

...

אני דוחה, אפוא, את תביעת פרידמן בעניין זה. פרידמן טענו, כי גוטרמן הפריע למהלך השיפוצים התקין, הקבלן הראשון עזב בגללו את העבודה וכן, נגרמו להם נזקים בגין פינוי הפסולת האישית שלו, הזמנה כפולה של משאית עם מנוף לפינוי שאריות בניה, הזמנה חוזרת ונשנית של מתקין המזגנים וביקורים (ותיקונים) נוספים שדרש גוטרמן מקבלן החשמל.

לכן, אני דוחה את דרישותיהם לפיצוי במישור זה. פרידמן עתרו בכתב התביעה להורות לגוטרמן לפצותם בסך של 400,000 ₪(!) בגין "התנכלות מכוונת, עגמת נפש, מטרד ליחיד וחשש מפני השתלטות של גוטרמן על הדירה". ראש נזק זה הצטמצם בתצהיר העדות הראשית של מר פרידמן לסך של 50,000 ₪ בלבד.

סיכומה של נקודה זו, אני דוחה את תביעת פרידמן גם בראש נזק זה. במסגרת סיכומיהם הוסיפו פרידמן שתי עילות חדשות, שזכרן לא בא בכתב התביעה המתוקן.

אני דוחה את דרישותיהם במישור זה. סיכומו של דבר, אין חולק, כי הן פרידמן, כבעלים של הדירה והן גוטרמן, כשוכר, נפגעו עקב השריפה שהשתוללה בכרמל ביום 24.11.2016 וגרמה לנזקים קשים בדירה.

על פי הנטען בכתב התביעה, הנתבעים 1 ו- 2 שוכרי דירה, גרמו ברשלנותם לשריפה בדירה ששכרו, אשר הסבה נזקים לדירה ולתחולתה.

החברה המבטחת את הדירה (התובעת) שילמה לבעל הדירה (להלן גם: "המשכיר" ו"המבוטח") תגמולי ביטוח על פי פוליסה שהוצאה אגב קבלת משכנתא בעבור הדירה שכיסתה בין היתר ניזקי אש, כך שהוא פוצה בגין הנזקים שנגרמו.

אני מאמינה לנתבע-1, ומכל מקום עדותו בעיניין זה לא נסתרה, כי ידע שעל הדירה מוטלת משכנתא, כי שכר הדירה נועד לכסות את המשכנתא ומשום כך הופקד בהוראת קבע לחשבון הבנק בו הורדו תשלומי המשכנתא.

הפרשנות האמורה בדבר כוונתם האובייקטיבית של הצדדים להסכם השכירות, גם מתיישבת עם פוליסת הביטוח ובכל מקרה אינה נסתרת בה. פוליסת הביטוח מבטחת את משכירי הדירה לגבי שימוש בדירה, לרבות אבדן או נזק בין היתר כתוצאה מאש.

כאשר אירעה השריפה, שוב התובעת לא העלתה כל טענה לגבי השמוש שנעשה בדירה לצורך השכרתה ושילמה למבוטחים את דמי הנזק, שכן האירוע מכוסה בפוליסה בה לא מוחרג שימוש לצורך השכרה.

...

מסקנה זו כאמור, גם מתיישבת עם מדיניות משפטית ראויה ועם מדיניות חברתית כלכלית צודקת, המביאה לתוצאות שיש בהן כדי למנוע בין השאר, בזבוז משאבים שעשוי להיווצר אם תקבע תוצאה אחרת, שתוליד מצבים של כפל ביטוחים מיותרים בגין השימוש באותו מבנה עצמו.

התוצאה היא שדינה של התביעה להדחות, בין אם יקבע שהנתבעים התרשלו ובין אם לאו.

התביעה נדחית.

התובע אינו רשאי ליטול הצעת מחיר של קבלן יקר ולהגדיל את עלויות הנתבעת בטענה כי אילו לקח את הקבלן הזול היה מוסיף על עלויות אלה גם שכר מפקח.

הוא אינו זכאי לשיפוי בגין הפסד הרווחים עקב השבתת הפונדק לתקופה פלונית שהיא פועל יוצא מן השריפה (אובדן השכרת חדרי הפונדק, אובדן רווחי מכירות) (621 POLE (1834) 1 A & E RE WRIGHT AND, המובא ב,J. BIRDS (MODERN INSURANCE LAW (LONDON, 3 RD ED. 1993), 214 (ב) נאמנים של בעלי מטענים (מטען צמר) אשר ביטחו את המטענים עבור הבעלים-הנהנים אינם זכאים להפסד העמלה עקב אובדן המטענים (MORT (1939) A.C. 452.

בס' 1.2 נקבע כי מקום בו בחרה הנתבעת לתקן את מבנה הדירה או התכולה שניזוקו ייעשה הדבר בדרך של "הבאתם למצב הדומה למצבם ערב קרות האבדן או הנזק". תכלית הפצוי על פי חוק חוזה הביטוח ועל פי פוליסת הביטוח – בין אם בדרך של תשלום ובין אם בדרך של תיקון – היא הבאת הנכס המבוטח למצב הדומה למצבו ערב קרות האבדן או הנזק.

...

בסופו של דבר, קיבל התובע פיצוי חלקי מאת הנתבעת, ובתביעה זו תבע את יתרת הפיצוי המגיע לו, לדעתו.

כאמור לעיל, אני סבור שעל הנתבעת לשלם לתובע את הסכום המתייחס ל"פיקוח הנדסי", סכום שנבלע בעלות הקבלן שביצע את העבודה עבור התובע.

על כל אלה אני סבור כי על הנתבעת לפצות את התובע בגין טירחה ועוגמת נפש שנגרמה לו. הסכום שנידרש על ידי התובע בגין כל אלה, בסך של 5,000 ₪, הוא סכום ראוי.

יח.סוף דבר, על יסוד כל האמור, תשלם הנתבעת לתובע את הסכומים הבאים: 29,500 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 4/4/06; סכום זה תשלם הנתבעת לתובע בנוסף לסכומים עליהם הוסכם בדיון מיום 29/10/06 (בגין הפרשי כינון), ובדיון מיום 3/5/07, (8,500 ₪ בגין דיור חילופי ו"נזק ישיר"); אגרת משפט כפי ששולמה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ששולמה.