מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

האזנה בלתי חוקית מביאה לבטלות מעצר

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בסיכום סקירת הפסיקה הרלבנטית קובעת חוות דעת זו כך: "עולה מן המקובץ כי הן הוראות הדין והן פסיקת בית המשפט אינם מתירים שימוש בהקלטת סתר של דיון, המתקיים בבית המשפט. ביצוע הקלטת סתר של דיון מעין זה על ידי עורך דין, לא כל שכן שימוש בהקלטה שכזו, הנם בגדר עבירה על כללי האתיקה של עורכי הדין. גם בעל דין אינו רשאי להקליט דיון, אלא בהסכמה ובאשור בית המשפט, ובתנאי שההקלטה תישמר בידי בית המשפט, כאשר כל צד יהיה רשאי להאזין לה". המסקנה העולה מהאמור לעיל אחת היא.
ראשית לכל, איני סבור כי יש מקום, בנסיבות העניין והמקרה לבטל לחלוטין "מעצר הבית". שנית, כאן המקום לציין כי אילו הביאה המבקשת נתונים כלשהם על מקום עבודה המקבל אותה לעבוד אצלו, הייתי בוחן זאת בחיוב באופן שמתיר לה לצאת לעבודה.
...
באשר לטענת המבקשת כי תנאי הפיקוח ביציאה של 4 שעות ביום מקשה עליה לחפש ולמצוא עבודה, נראה לי שאין בכך ממש.
אני סבור שאין לקבל דרישה אולטימטיבית מעין זו. באשר לבקשה לביטול איסור הנגישות לרשת האינטרנט.
כאמור, יש והייתי שוקל גם עניין זה אילו שוכנעתי כי חל שינוי משמעותי באשר למבקשת שיש בו כדי לסלק אל הצד הסיכון של שימוש שלא כדין באינטרנט.
סוף דבר, הבקשות כאמור נדחות.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2018 בעניינים מקומיים נתניה נפסק כדקלמן:

לאחר עיון בכתב האישום, בטענות הצדדים ובהנחיה, ומנגד בסעיפי החוק המובאים לעיל, לא מצאתי כי יש בכתב האישום משום חריגה מהותית מהוראות הנחית פרקליט המדינה, אולי זולת פרט אחד – סיפת סעיף 14 להנחיה.
יוזכר כי, כראוי, הודיעה התובעת בפתח ישיבת יום 12.3.18 כי לאור כניסתו לתוקף של תיקון 116 לחוק תחול הנורמה המופחתת ביחס למנהל בתאגיד על המיוחס לנאשם 1 כמנהלה הפעיל של הנאשמת 3, אולם ברי כי מדובר בתוצאה של תיקון בחוק ולא בפגם בכתב האישום.
אזכיר כי גם במקרים בהם לא קויימה חובת שימוע הקבועה בדין לא הביא הדבר באופן אוטומאטי לביטול כתב האישום, וראה למשל ע"פ 1053/13 הנזכר לעיל, ויש לבחון כל מקרה לגופו ברוח הפסיקה שהבאתי לעיל.
" עוד קבע בית המשפט באותו מקרה, בקשר עם האפשרות לקיום בדיעבד של השימוע כי (פסקה 10) – "מטבע הדברים, שהייתה פתוחה בפני הנאשם אפשרות למסור גרסתו בחקירה, באופן שזכות השימוע שלו מוצתה, חלקית לפחות. ... בנסיבות אלה, היה דומה מצבו של הנאשם לזה של חשוד הנתון במעצר ומוגש נגדו כתב אישום, והפגם באי היידוע הנו טכני יותר מאשר מהותי. הוסף לכך את העובדה כי השימוע הראשוני אמור להיות מצומצם בהיקפו כמובהר, ואת אפשרות הגשתו מחדש של כתב האישום זהה, גם אם יבוטל תחילה, לאחר עריכת שימוע כנדרש. מול הפגם בפעולת הרשות עומד האנטרס הצבורי, הראשון במעלה, כי ההליך הפלילי ימוצה בעבירות פשע חמורות המיוחסות לנאשם, וקיום אפשרות ליתן סעד לנאשם בדרך של עריכת שימוע גם בשלב זה. הטענה כי עריכת שימוע כיום - הקדמת "אחרית לראשית" – לא תועיל לנאשם כיוון שהתביעה גיבשה דעתה לעניין הגשת כתב אישום, מובנת, ויש להתייחס אליה במלוא כובד הראש.
מצוה על הרשות להאזין לטענות הנאשם מתוך נכונות ו"בנפש חפצה", גם לאחר שגיבשה דעתה, ואם יש בידי הנאשם טענות שלא העלה אותן בחקירתו, פתוחה בפניו הדרך לעשות זאת עתה, על אף הפגם שנפל במעשה הרשות.
...
אבהיר עוד כי אינני מקבל את טענת הסנגור בדבר העובדה שדווקא בנסיבות בהן אין בדין חובת שימוע מדובר במקרה בעייתי יותר, לאו דווקא במישור העקרוני אלא באופן נקודתי בהתייחס לעובדה שלא נמנעה מן הנאשמים האפשרות למסור גרסתם אלא הם בחרו שלא לממשה ואף לא עשו את המאמץ הנדרש לשם קביעת מועד חלופי בנסיבות שתוארו לעיל.
לאור האמור לעיל אינני מקבל את הטענה כי יש לבטל את כתב האישום גם מנימוק זה ואף היא נדחית.
סיכום סוף דבר, הבקשה לביטול כתב האישום על מכלול נימוקיה נדחית.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ציין את חלקו של המשיב במעשים וכן את נסיבותיו האישיות שהוא בן 38, ללא עבר פלילי שעבד מעל 15 שנה בחלוקת מוצרי מזון, ובכך שהוא לא חשב שמעשיו הם לא חוקיים, אלא לכל היותר עבירות מס. הוא עתר כי משיב 3 יופנה לשירות המבחן על מנת שיבחנו חלופת מעצר בעיניינו.
חזוק נוסף עולה מהאזנות סתר בין משיב 6 למשיב 2 בהקשר לניהול עמותת אמאן וניהול הכספים (ר' 623, 768, 776, 1927, 2035) די באמור כדי להצביע, לכאורה, על המשך אותם רצף פעילויות של עמותת האיסלאם.
בסעיף 100(ב) צוין כי העמדה לדין בעבירה שנעברה לאחר יום התחילה או הפעלת סמכות אחרת לפי תקנות 84, 85 או 120 לתקנות ההגנה (שעת חרום), 1945, בתקופה שבין יום התחילה ליום ביטולן, טעונה אישור של היועץ המשפטי לממשלה או של פרקליט המדינה ועל כן קיימת היתייחסות מפורשת לתקופת המעבר ואין לקונה בעיניין.
אף בחינת המעשים המיוחסים לכלל המשיבים, מעלה כי קמה בעיניינם עילת מעצר שעניינה מסוכנות לבטחון הציבור והמדינה, לפי סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים גם אם לא הובאה ראיה קונקרטית הצופה את המשך פעילותו המזיקה בעתיד.
...
לפיכך, אני קובעת כי ההבחנה בינו לבין משיב 7 והמשיבים האחרים מוצדקת ואני מורה על מעצר המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
סוף דבר אני מורה על מעצרו של משיב 4 עד לתום ההליכים.
המזכירות תמציא עותק החלטתי לשירות המבחן.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

לדבריו, ברכב נוסף, מסוג סקודה (ראו פרטי הרכב בשאילתא ת/13ג'), אשר נרכש על שם רעיית הנאשם, והנאשם נתפס נוהג גם בו בעבר – נתפס פתק ובו רשום "60 אם די". אמנם, במועד תפיסה זו – לא נעצר הנאשם, שכן, אז לא נתפסו ברכב סמים, אך תפיסה זו מחזקת גם את החשדות בתיק זה, היות שבתיק זה נתפסו, בין היתר, 64 כדורים של הסם MDMA.
התביעה הפניתה לסתירות ולשקרים רבים, לשיטתה, מצידו של הנאשם בתחומים רבים ושונים אשר, לשיטתם – מגיעים לרמה כזו "עד כדי שהופכים לראייה עצמאית המחזקת את מכלול ראיות התביעה". אשר לשאלת חוקיות החיפוש נטען, כי רק הרכבתן של שתי הידיות – המידע מיום 07.10.19, כי הנאשם מתעתד להגיע לאילת עם סמים, ביחד עם המידע מיום הארוע, כי הנאשם בדרכו לאילת – הביאה לייצור "תובנה מודיעינית", שהוותה יסוד סביר לחשד, כי הנאשם מחזיק סמים ברכב.
ההגנה טענה, כי בהתאם לדוקטרינת "הפסילה הפסיקתית", יש לפסול את הראיות, שנאספו בחיפוש בלתי חוקי זה. זאת, היות שהמדובר בפגמים משמעותיים של אי חוקיות ומתוך שיקולים של עשיית הצדק "במובנה הרחב". ההגנה טענה, כי אין ליתן משקל מכריע, לענין זה, לשאלת חומרת העבירה.
השניה – האם הוכחו פגמים בהתנהלות היחידה החוקרת וכן בהתנהלותה של התביעה הכללית, המצדיקים ביטול כתב האישום או זכוי הנאשם, כשהטענות הרלוואנטיות, בהקשר זה, הן, כי החיפוש ברכב נערך שלא כדין; וכי הנאשם הופלה אל מול אחרים – החשוד דמיטרי מורוזוב - שטביעת אצבע נמצאה על עטיפת הסם, וכן שני חבריו של הנאשם, שהיו נוכחים ברכב עמו.
בחינת תוכן ההתכתבויות והאזנה להודעות אינה מותירה מקום לספק, כי מכשיר טלפון זה משויך לנאשם (בין היתר, מכיל הודעות הקשורות ליום הולדתו של הנאשם; לכלי רכב נוספים שנרכשו על ידו; לאותה נסיעה לאילת; צלום רכב, שלאחר חקירה מאומצת הודה הנאשם, בבית המשפט כי היה ברשותו).
...
אם הגיעה למסקנה כי יש בידה די ראיות כדי לתת תמונת אמת ולהוכיח לכאורה את האישום, ובעבירות חמורות נדרש שמסקנה זאת תהיה מקובלת גם על פרקליטות המדינה המגישה את האישום, היא אינה חייבת להמשיך בחקירה עד שתהיה מושלמת.
אשר על כן, לא מצא בית המשפט כל בסיס שהוא לטענה בדבר קיומה של "הגנה מן הצדק" בשל התנהלות פסולה של היחידה החוקרת או של התביעה הכללית.
משקבע בית המשפט, כי מודעותו של הנאשם להחזקת הסמים המסוכנים הוכחה מתוך חזקת המקום, שלא נסתרה וכן מתוך ראיות נסיבתיות המביאות למסקנה הגיונית וסבירה אחת בלבד; משנדחו טענות ההגנה בנוגע לפגם בחיפוש; לאכיפה בררנית או להגנה מן הצדק – מרשיע בית המשפט את הנאשם בעובדות ובעבירה שבכתב האישום המתוקן, כפי שהוגש ביום 21.04.21.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

המשיב וחבריו לכתב האישום לא עמדו בתנאי הסף להגשת הצעה להישתתפות במיכרז והחברות שבבעלותם נעדרו סיווג מתאים להישתתפות בו. בהמשך, הנאשמים גרמו להוצאתם של זוכי המיכרז מהמכרז, כתב האישום המתוקן מתאר כיצד פעלו המשיב ושני הנאשמים האחרים במהלך שבועות רבים, במפגשים חוזרים ונשנים במקומות שונים ובשיחות רבות במטרה לגרום למתלוננים לפעול לצרפם כקבלני משנה, בין אם בדרך של קבלת אישור ממשרד הבטחון ובין אם בדרך של מירמה כלפי משרד הבטחון, כל זאת באמצעות סחיטה ואיומים וכדי להנות מרווחים בדרך שאינה חוקית.
יחד עם כתב האישום המתוקן הוגשה בקשה מתוקנת למעצר עד תום ההליכים נגד המשיב ונאשם נוסף, לטיף אבו לטיף (להלן: אבו לטיף), תוך שנטען כי לעוררת ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות להם, ובכלל זה, גרסאות המתלוננים, עדים נוספים, מחקרי תיקשורת, האזנות סתר וראיות נוספות, ומשכך, קיימת עילה למעצרם עד לתום ההליכים בעיניינם.
על כך הוסיפה וטענה באת-כוח המדינה כי בית המשפט המחוזי טעה עת הורה על מעצרו של המשיב בפקוח בנגוד להמלצה השלילית של שירות המבחן בשלושה תסקירים שונים, וכי מיתקיים בעיניינו חשש ממשי ששחרורו יוביל לשיבוש מהלכי משפט, נוכח מהות העבירות המיוחסות לו. עוד נטען, כי מקומו של המשיב מאחורי סורג ובריח ורק בכך יש כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו לנוכח חומרת מעשיו; כי אף שירות המבחן עמד על מסוכנות זו והעריך כי קיים סיכון בלתי מבוטל להישנות היתנהגות דומה ולהפרת תנאים מצד המשיב, וכי הפיקוח האנושי שהוצע "אינו טוב דיו לצימצום הסיכון" הנשקף מן המשיב.
במקרה שלפנינו, פעילותו של המשיב וחבריו הביאה את המתלוננים לזנוח את זכייתם במיכרז על-פי דין, תוך שגרמו להם, על פניו, הפסדי הישתכרות ניכרים.
...
עוד נכתב, כי לנוכח התופעה האמורה, קבלנים אשר זכו במכרזים, בסופו של דבר נכנעים ללחצים, מוותרים על זכייתם במכרז, או מעבירים אותו לביצוע של קבלנים אחרים לפי החלטת אותם הגורמים.
אני סבור, כי אין בכך די כדי להוות טעם להורות על חלופה ממעצר של ממש, וכי חלופה לא תספק מענה לסיכון הבלתי מבוטל להישנות התנהגות דומה ולהפרת תנאים, כנאמר בתסקיר שירות המבחן אשר ניתן בעניינו של המשיב רק ביום 6.12.2023.
אשר על כן, אני מורה על קבלת הערר באופן שהמשיב יהא נתון במעצר בפועל עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו