אשר לפגיעה של העונש בנאשם ובמשפחתו, טענה ב"כ המאשימה כי אין ספק שעונש מאסר ממושך יפגע בנאשם ובמשפחתו אולם טענה כי על כך אין לו לנאשם אלא להלין על עצמו, מפני שהוא הביא על עצמו ועל משפחתו נזק זה כשבחר לגדוע את חייו של המנוח.
ב"כ המאשימה הוסיפה כי אין זה סוד שאביו של הנאשם נורה על ידי אביו של המנוח שפצע אותו באופן קל, אולם אביו של המנוח נותן את הדין על מעשיו, וציינה כי אילמלא התיק נשוא גזר הדין לא היה פועל אביו של המנוח כפי שפעל, כאשר בסופו של יום נפגע לא רק אביו של המנוח אלא גם משפחתו שנותרה ללא בן שאותו קטל הנאשם וללא אב שנתון במעצר.
בפתח הדברים, ראוי לציין את המובן מאליו, כי לא יכולה להיות מחלוקת בדבר החומרה הרבה שיש בעבירת הרצח שבה הורשע הנאשם, שבה הנאשם קיפח במו ידיו את חייו של אדם אחר שנברא בצלם אלוהים כמותו.
ב"כ הנאשם ציין כי מדובר בנסיבות חמורות בהרבה מהנסיבות שלפנינו, ואכן העובדה שהנאשם רצח את רעייתו לעיני ילדיהם הקטנים מהוה נסיבה מחמירה, אולם בית המשפט שם פירט גם נסיבות מקילות מסוימות שקשורות לבצוע העבירה ובכלל זה העובדה שמדובר בדקירה בודדת שנעשתה באופן ספונטאני בלי תיכנון או הכנה, וכן נסיבות שקשורות למצוקתו של הנאשם שהיה מתוסכל ובמצב רוח ירוד בשל מצבו הכלכלי והיותו מובטל (סעיפים 64 – 66 לגזר הדין).
יתירה מכך, ב"כ הנאשם ציין בעצמו כי מדובר שם בעבירה של רצח באדישות, ולכן אין הנידון דומה לראיה.
...
סוף דבר
בסופו של יום, לאחר ששקלנו את מכלול נסיבותיו של הנאשם, ואת השיקולים לקולא ולחומרה שפורטו לעיל, ולאחר שנתנו דעתנו להלכה הפסוקה, שנקבעה לאחרונה שוב בעניין קאדר ביחס לעבירה זו, "שככל שחומרת העבירה רבה יותר, הנסיבות האישיות של הנאשם נדחות למול עוצמת הפגיעה בערכים המוגנים", החלטנו לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
29 שנות מאסר בפועל החל מיום מעצרו.
בנסיבות העניין, נוכח השימוש שנעשה ברכב וביצוע העבירות שבהן הורשע הנאשם, אנו גוזרים על הנאשם גם פסילת רשיון נהיגה למשך שנתיים החל מיום שחרורו מן המאסר.
אשר לבקשת המאשימה לחילוט רכבו של הנאשם, לא הובאו בפנינו מלוא הנתונים הנדרשים לצורך חילוט הרכב, ולכן לא מצאנו להכריע בבקשה זו לעת הזו.
