עוד טוען התובע שם כי לאחר שהוא ובִּיתו העירו על הדבר הפניתה הנתבעת את בנה לעמוד במקום שבו לא ניתן לראותו באמצעות מצלמות האבטחה הסובבות את ביתו של הנתבע, ואז מטח האבנים המשיך ממקום המחבוא.
התובע לא חזר על הגירסה כי מטח האבנים נמשך כל היום ואף לא כי הקטין המשיך להשליך אבנים באותו יום לאחר שהוא ובִּיתו העירו על כך.
יובהר כי אין חולק שהנתבעת אינה מצולמת בסירטון שהוצג, ואולם לשיטת התובע לא ניתן לראות אותה כיוון שזו עומדת במקום שהמצלמה אינה יכולה לתעד בשל זויות הצלום והצמחיה, ולשיטתו עמידתה שם אינה מקרית שכן זו יודעת היטב מהי זוית הצלום של מצלמת האבטחה שהתקין.
לשאלה הכיצד יודע התובע מה נאמר ואם נאמר על ידי הנתבעת לבנה עובר להשלכת האבן, טען כי הוא מניח כך בשים לב לכך שהקטין נמוך ובודאי אינו יודע היכן מסתיימת הסככה והרכב חשוף לפגיעה.
אביו של הקטין - גרושהּ של הנתבעת - הביא את הקטין, אשר לן אצלו באותו לילה, אל בית הנתבעת בסביבות השעה 10:00, כדי שהיא תוכל להביאו אל מסיבת יום ההולדת.
בהתאמה, על מנת להחיל על הנתבעת חובה לפצוי התובע, על התובע להראות כי במקרה דנן היתקיימו הנסיבות המצדיקות קביעת אחריות לנתבעת עצמה, בשל התרשלות מטעמה, על פי מבחני מידת הזהירות הרגילה של הורים להשגחה על ילדיהם הקטינים.
...
מכל האמור, ולאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, ובמיוחד בשים לב לשינויי הגרסאות בגירסת התובע, ולסתירות שבין גרסתו לגירסת רעייתו, אני רואה לנכון לקבוע כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי יש לחייב את הנתבעת בנזקיו, ואבהיר -
כבר נפסק כי אין בעצם העובדה שהקטין אינו כשיר לחובות על פי סעיף 9(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], כדי להחיל חובה זו על אפוטרופסיו, ואין אדם חב באחריות שילוחית למעשה שעשה בנו הקטין (ר' ע"א 290/68 אריאלה אריאלי, קטינה ואח' נ' מרדכי צינק, קטין ואח', פורסם בנבו).
מכל האמור, אני קובעת כי התובע לא הוכיח שיש להטיל על הנתבעת כאן אחריות לפיצוי התובע בגין אותו ארוע, ובהתאמה אני דוחה את התביעה.
בנסיבות העניין ובשים לב לממצאים ולמסקנות שבפסק דיני זה, אני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו.
