מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

האב התקין מצלמות בבית גרושתו ללא ידיעתה ויפצה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתאריך 10.1.2011 התקין דרור מצלמות מחוץ לביתו, יוגב הגיש כנגדו תביעה בשל פגיעה בפרטיות וזכה בתביעתו.
כך הפנו לעדותה של גרושתו של ישי, הגב' שולמית נהון זוארץ, המציינת "כשהייתי נשואה הם היו חברים, יצאנו ביחד, הם היו חברים טובים ויצאנו יחד למועדונים, אצלו בבית, חברים, הם לא ישבו אצלנו בבית, אצלם כן... אצלו היו קבלות שבת, ישיבות... היינו מדברים בטלפון, מתראים, נפגשים... לפחות 2-3 פעמים בשבוע... דרור היה חבר, היינו יושבים אצלו יחד... הפייסבוק מלא... כשאני והגרוש שלי רבינו הוא (הכוונה לדרור – א.ב.) דאג שהוא (ישי א.ב.) ישן אצלו בבית" (עמ' 26 מול ש' 15 עד עמ' 27 מול ש' 5 לפרו' מ- 24.10.22).
זוהי אינה היתנהלות של אח אוהב או דוד מיוסר בשל פטירת אחיו והנני מבין לליבה של המשפחה אך מכאן ועד לקביעה כי הנו חב פיצויים לתובעים בשל מחדלו זה מלספר כאמור אודות ידיעותיו המרחק רב. אין לי ספק כי הספק בדבר מיהות הגורם שהסב לאב נזק לאורך כחודש וחצי לא הסב לתובעים נחת, לשון המעטה, אך אין באי שתוף הפעולה וההסתרה של הנתבע כדי להפכו למי שחב בנזיקין לתובעים אך מחמת עוגמת הנפש שנגרמה להם בשל כך. לטעמי אין מדובר בנזק בר פיצוי בהיעדר עילת תביעה מוכחת וכן בהיעדר הוכחה ראויה לנזק שניגרם לכל אחד מהתובעים.
מכל מקום לא ניתן להיתעלם מעדותה של הגב' אליסיה אזרד (מוצג 6 למוצגי הנתבע) לפיה הנה מתגוררת בספורטק והלכה לקיוסק בסמוך לו היתחוללה התקיפה, הייתה ברכב כשראתה "מישהו רץ עם מקל נתן לו את זה בראש הבן אדם נפל על הריצפה וזהו רצתי לעזור לו הזמנתי אמבולנס ואפילו התקשרתי למשפחה שלו מהניד שלו דברתי עם איזה אשה אולי אישתו לא יודעת וזהו והגיע אמבולנס לקחו אותו ואני הלכתי" מכאן שבני מישפחת התובעים יודעים ולו לכאורה מיד בסמוך למקרה מה קרה לאביהם אפילו לא ידעו את מיהות התוקף.
...
אמנם אין בידי לקבל את טענתו של דרור כי הסכסוך מתמצה בגדר "מחלוקות במשפחה" באופן ש"אינו נדיר", בהינתן התלונות ההדדיות במשטרה (ר' נספח 4 לתצהיר יוגב).
מכאן שטענה זו דינה להידחות גם כן. באשר לטענת התובעים כי הנתבע הסתיר מהמשפחה ומהמשטרה כי ישי היה זה שתקף את דרור, נדמה לי כי דרור יתקשה לשכנע כי לא היה מודע לכך שכן היה מודע היטב לכך שעלול להיות "בלגן" כלשונו של אילן לאחר שניהל שיחה עם דרור.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

.ש.למה רונית ביקשה להפקיד את השקים בחשבון של הבת שלך?ת. לא יודע" (עמ' 10 ש' 27-32, עמ' 11 ש' 1-9).
ובהמשך : "ש. תספרי לי הסיטואציה איך היא פונה אלייך ומבקשת ממך שתפקידי את הכסף? ת. לא זוכרת בדיוק איך זה היה. בתור אשה בית המשפט בודאי יודע שיש טפשת הריון ואני אחרי לידה. דברתי איתה בטלפון פעם אחת והיא בכתה ואמרה שרונן בוגד בה והיא אמרה שאין לה כסף ויש לה שקים והיא לא רצתה להפקיד אותם בחשבון שלה והיא רצתה את זה במזומן ושאלה אם אני יכולה להפקיד אצלי ואני הסכמתי. הפקדתי, אימא שלי הלכה והוציאה את הכסף באישור טלפוני מהפקידה. את הכסף העבירו לאבא שלי" (עמ' 14 ש' 17-23).גב' ברוך לא יכלה להסביר כיצד ניתן לדעת לאן הועברו הכספים: "ש. איך את יודעת שהכסף עבר לרונית? ת. כי אם לא היא הייתה אומרת לי או מתקשרת אליי (עמ' 14 ש' 26-27).גב' ברוך העידה כי את השיקים קיבלה מהתובע עצמו ולא מרונית: "ש. ממי קיבלת את השקים פיזית? ת. מאבא שלי. לא ראיתי את רונית" (עמ' 15 ש' 13 – 14).
נוסף על עדות מר הלאל הצהירה גב' ג'מליה (ס' 8-9 לתצהירה): "פעמים רבות ראיתי את הרצל לוקח את הכספים אשר שולמו במזומן על ידי הלקוחות ומכניס אותו לכיסיו...לפעמים גם היה שם כספים בכל מיני מקומות בחנות, בצורה אשר הייתה לי מאוד חשודה...".עוד המשיכה והצהירה הגב' ג'מליה (ס' 10-21 לתצהירה): "כאשר לקוחות היו משלמים להרצל במזומן הוא לא היה נותן להם כל חשבונית ו/או קבלה...כאשר לקוחות היו משלמים בצ'ק, הרצל היה לוקח את הצ'ק ושם אצלו בכיסים...". כמו כן הצהירה ופרטה הגב' ג'מליה (ס'13,18,21 לתצהירה), כי הרצל גם היה דואג לקחת את הכספים מהנהגים שביצעו משלוחים עבר הנתבעת ואף היה דואג לנתק את מצלמות האבטחה.
הנתבעת טענה מנגד כי יש לקבל את גירסתה במלואה בכל הנוגע לאירועים שקדמו לפיטורי התובע ונסיבותיהם אשר לא נסתרו על ידי התובע מהם עולה כי סמוך למועד סיום העסקת התובע התגלה למר נתני כי התובע רקם מזימה יחד עם גרושתו(לאחר שנהל מערכת יחסים אישית עם גרושתו)ותכנן לגנוב כספים מהנתבעת.
כך, בסעיף 53 לתקנון העבודה נקבע: "עשה עובד אחת מאלו:(א) הפר משמעת באופן חמור;(ג) גנב, מעל או חבל במהלך התקין של העבודה;(י) עבר עבירה פלילית חמורה. יהיה צפוי:(א) להפסקת עבודה זמנית ממושכת ללא תשלום;(ב) לפיטורים ללא הודעה מוקדמת ו/או שלילה חלקית של פצויי פיטורים;(ג) לפיטורים ללא הודעה מוקדמת וללא פצויי פיטורים." בהתאם להלכה, יש לזכור כי פצויי הפיטורים הם זכות סוציאלית המשולמת לעובד שפוטר ואין לפגוע בזכות זו אלא במקרים חריגים וכי עצם הפיטורים הם עונש חמור לכשעצמו (ראו- דב"ע (ארצי) ל/3-14 בתי מרגוע ומלונות היוזם בע"מ – שמריהו, [פורסם בנבו] פד"ע א 141 (1970).
...
לנוכח זאת, אנו קובעים כי טענתו של מר נתני כי התובע הוא שסיכל את הניסיון לערוך עמו שיחת שימוע, אמינה עלינו.
בנסיבות אלה לאחר ששקלנו את התנהלותו של כל צד, אנו סבורות כי לא ניתן לצפות ממר נתני, אשר חשש לביטחונו האישי אל מול התנהלותו של התובע, לנסות ולערוך ניסיון נוסף, שלישי במספר, לקיום שיחת שימוע.
סוף דבר- התביעה כנגד הנתבעת בעילות פיצוי בגין אי הפרשת מעביד לקרן הפנסיה, שעות נוספות, פיצוי בגין היעדר שימוע, עוגמת נפש והודעה מוקדמת - נדחית.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2014 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

עוד טוען התובע שם כי לאחר שהוא ובִּיתו העירו על הדבר הפניתה הנתבעת את בנה לעמוד במקום שבו לא ניתן לראותו באמצעות מצלמות האבטחה הסובבות את ביתו של הנתבע, ואז מטח האבנים המשיך ממקום המחבוא.
התובע לא חזר על הגירסה כי מטח האבנים נמשך כל היום ואף לא כי הקטין המשיך להשליך אבנים באותו יום לאחר שהוא ובִּיתו העירו על כך. יובהר כי אין חולק שהנתבעת אינה מצולמת בסירטון שהוצג, ואולם לשיטת התובע לא ניתן לראות אותה כיוון שזו עומדת במקום שהמצלמה אינה יכולה לתעד בשל זויות הצלום והצמחיה, ולשיטתו עמידתה שם אינה מקרית שכן זו יודעת היטב מהי זוית הצלום של מצלמת האבטחה שהתקין.
לשאלה הכיצד יודע התובע מה נאמר ואם נאמר על ידי הנתבעת לבנה עובר להשלכת האבן, טען כי הוא מניח כך בשים לב לכך שהקטין נמוך ובודאי אינו יודע היכן מסתיימת הסככה והרכב חשוף לפגיעה.
אביו של הקטין - גרושהּ של הנתבעת - הביא את הקטין, אשר לן אצלו באותו לילה, אל בית הנתבעת בסביבות השעה 10:00, כדי שהיא תוכל להביאו אל מסיבת יום ההולדת.
בהתאמה, על מנת להחיל על הנתבעת חובה לפצוי התובע, על התובע להראות כי במקרה דנן היתקיימו הנסיבות המצדיקות קביעת אחריות לנתבעת עצמה, בשל התרשלות מטעמה, על פי מבחני מידת הזהירות הרגילה של הורים להשגחה על ילדיהם הקטינים.
...
מכל האמור, ולאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, ובמיוחד בשים לב לשינויי הגרסאות בגירסת התובע, ולסתירות שבין גרסתו לגירסת רעייתו, אני רואה לנכון לקבוע כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי יש לחייב את הנתבעת בנזקיו, ואבהיר - כבר נפסק כי אין בעצם העובדה שהקטין אינו כשיר לחובות על פי סעיף 9(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], כדי להחיל חובה זו על אפוטרופסיו, ואין אדם חב באחריות שילוחית למעשה שעשה בנו הקטין (ר' ע"א 290/68 אריאלה אריאלי, קטינה ואח' נ' מרדכי צינק, קטין ואח', פורסם בנבו).
מכל האמור, אני קובעת כי התובע לא הוכיח שיש להטיל על הנתבעת כאן אחריות לפיצוי התובע בגין אותו ארוע, ובהתאמה אני דוחה את התביעה.
בנסיבות העניין ובשים לב לממצאים ולמסקנות שבפסק דיני זה, אני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

מטעם המערער, העיד הוא עצמו וכן גרושתו.
בית משפט קבע, כי מהראיות שנפרשו לפניו עלה, כי לצווארו של הכלב היה מותקן קולר חנק באופן קבוע "חגורה עם שרשרת עד צואר הכלב, כאשר מושכים ברצועה הכלב נחנק וכשהוא רוצה להשתחרר הוא חוזר אליך, לכן קוראים לזה חגורת חנק" (עדות מר וגברת בן גלים – הבעלים של הכלב); בהנתן מצב זה, קבע בית משפט קמא, כי המערער לא הבהיר הכיצד זה הכלב השתחרר מאחיזתו, שהרי לשם מניעת מצבים כאלה, נועד קולר החנק (סעיפים 16-26 להכרעת הדין).
העובדה כי בעלי הכלב נזקקו להתקין קולר חנק על הכלב, מלמדת על כך שהם צפו, שלא לומר ידעו, על הסיכון הנשקף מן הכלב ועל כן, ראו להשתמש במנגנון זה. המערער נהג לקחת את הכלב עם חגורת החנק והיה מודע לקיומו של מנגנון זה המותקן על הכלב שהנו גדול ממדים, אימתני וחזק.
לאור האמור לעיל, גזר בית משפט קמא על המערער את העונשים הבאים: שני חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור בתוך שנתיים מהיום, עבירה בגינה הורשע ויורשע בה; חיוב המערער לפצות את המתלוננת בסכום של 25,000 ₪ על ידי הפקדתו בקופת בית משפט, לא יאוחר מיום 1/1/17.
בית משפט קמא מצא, כי היו אלה בני משפחתה של המתלוננת, אביה ואחיה אשר הלינו על כך שמצלמות האבטחה לא נתפסו ולא נתקבלו.
...
הטענה כי בית משפט קמא הכריע על פי "מבחנים אזרחיים" – דינה להידחות.
סבורים אנו שגזר דינו של בית משפט קמא, ממלא אחר העקרונות המנחים בפסיקה ולא מצאנו מקום לשנותו.
סוף דבר התוצאה מכל האמור לעיל היא, שאנו דוחים את הערעור על כל חלקיו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

כשבוע עובר ליום 14.11.2016 התקין הנאשם, בלא ידיעת המתלוננת או הסכמתה, מצלמות חבויות במקומות שונים בסלון הבית ובחדר השינה המשותף אשר בו חדר אמבטיה.
מהתסקיר עולה כי הנאשם, גרוש ואב לפעוטה כבת שלוש הגדלה עם אמה המתלוננת בבית הוריה.
יצוין עוד כי שירות המבחן אמנם קבע כי הנאשם לא נטל אחריות מלאה על מעשיו, אך זאת בהתייחס לתלונת גרושתו כי נהג בה באלימות פיזית ומינית – מעשים עליהם לא הועמד לדין.
המאשימה תעדכן את נפגעת העבירה כי נפסק פיצוי לזכותה.
...
לאחר שמיעת טענות הצדדים, ביום 23.12.2019, החלטתי להרשיע את הנאשם והודעתי כי נימוקיי לכך יינתנו במסגרת גזר הדין.
סבורני כי יש להביא גם נסיבה זו בחשבון כלל הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
נוכח כל האמור לעיל אני קובע כי מתחם העונש בענייננו נע בין מאסר הצופה פני העתיד למספר חודשי מאסר בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו