דרכים למיגור אלימות בתוך המשפחה

עוד הודגש בפסיקה, לא אחת, כי בחברה מתוקנת לא ניתן להשלים עם פיתרון סכסוכים תוך שימוש בנשק קר ועל בתי המשפט למגר את הנגע, קל וחומר כאשר מדובר באלימות בתוך המשפחה.

בעניינינו, לא מצאתי לחרוג מהמתחם לקולא משקולי שקום בנסיבות בהן שירות המבחן לא המליץ על דרכים טיפוליות ומאידך גיסא, לא מצאתי לחרוג לחומרה, שעה שלא הובאו ראיות המצביעות על כך שהנאשם מהוה סכנה לשלום הציבור שמצדיקות חריגה לחומרה.

...

לאור כל האמור, טוען ב"כ הנאשם כי מתחם העונש ההולם נע בין 30 -14 חודשי מאסר בפועל ועל כן עותר להשית על הנאשם עונש ברף התחתון של המתחם האמור.

באלה הנתונים, ולאחר ששקלתי את הפגיעה של מעשה העבירה בערכים החברתיים המוגנים, את מדיניות הענישה הנהוגה ואת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, הגעתי למסקנה כי מתחם העונש ההולם במקרה דנן נע בין 48 - 20 חודשי מאסר בפועל, בצד מאסר מותנה.

לסיכום לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, כמפורט לעיל, את חומרת העבירה ונסיבותיה לרבות השימוש בנשק קר שנעשה במסגרתה מחד, אך מאידך את הודאת הנאשם, את החרטה שהביע וכן את רצונו ורצונה של המתלוננת לשקם את יחסיהם – החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים המפורטים להלן: מאסר בפועל למשך 24 חודשים בניכוי ימי מעצרו מיום 10.2.15.

עוד הודגש כי ההסדר הוסכם לאור הערות בית המשפט, ובין מטרותיו הגנה על המתלוננת, אם בתו של הנאשם, אשר הוא לא מעוניין להזיק לה. נטען כי הרקע לכתב האישום הוא מערכת היחסים הבעייתית שהמתלוננת ניסתה לכפות על הנאשם במגוון דרכים, לרבות בהגעה לביתו ללא התרעה, כפי שעשתה במקרה דנן.

פסיקת בית המשפט העליון עמדה על החומרה היתרה הגלומה בעבירות אלימות במשפחה, המחייבת ענישה מחמירה המעבירה מסר ברור של הוקעה והרתעה, ותכליתה למגר תופעה פסולה ומכוערת זו. בהשאלה לענייננו, ובשינויים המחוייבים, ניתן ללמוד מדברי כב' השופט י' אלרון ברע"פ 4052/21 פלוני נ' מדינת ישראל (15.6.2021) כדלקמן: "[...] אשוב ואדגיש את החומרה הרבה הטמונה בתופעת האלימות במשפחה, העולה לכדי פסול מוסרי ומהוה פגיעה אנושה בהגנה על שלומם של בני מישפחת הנאשם ותחושת הבטחון שלהם בתוך ביתם מבצרם. לנוכח זאת, יש להוקיע תופעה זו, בין היתר באמצעות ענישה מוחשית שתרתיע את הציבור משימוש באלימות בתוך התא המשפחתי (רע"פ 1454/21 פלוני נ' מדינת ישראל (4.3.2021); רע"פ 340/21 מסרי נ' מדינת ישראל (28.1.2021))." ועוד יודגש, כי פסיקת בית המשפט העליון עמדה על מגמת החמרה בענישה הניכרת בשנים האחרונות בשל הצורך לשרש את תופעת האלימות כלפי בנות זוג (ע"פ 6464/18 פלוני נ' מדינת ישראל (14.10.2018)).

...

לאחר שעיינתי בפסיקה הנוהגת, בשים לב לחומרת העבירה שביצע הנאשם כלפי המתלוננת בנסיבותיה, ומנגד נוכח התנהגות המתלוננת בכללותה, כפי שהובאה בפני בית המשפט ותרמה לאירוע, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין עונש מאסר מותנה ועד 10 חודשי מאסר בפועל.

ואולם, הרשעתו האחרונה בגין 3 אישומים, שניים בעבירות מין בקטינות, לרבות בגין מסכת עבירות בתה הקטינה של המתלוננת, והשמדת ראיה – משנים את נסיבותיו של הנאשם לחומרה בהתייחס לעבריינותו כלפי נשים וקטינות, זאת הגם שטרם נגזר דינו שם. בשים לב למכלול השיקולים לחומרה וקולה אני סבורה כי יש למקם את עונשו של הנאשם בשליש הראשון של מתחם העונש, כך שיושת עליו עונש מאסר בפועל הולם ומרתיע.

נוכח כל האמור לעיל החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 3 חודשים מהיום.

יש לציין גם שהרקע לבצוע העבירה הנו פגיעה ב"כבוד המשפחה", כפי שנקבע בפסיקה, קיימת היתייחסות מחמירה לבצוע עבירות אלימות כלפי נשים על רקע פגיעה ב"כבוד המשפחה" וזאת כדי להביע שאט הנפש מבצוע עבירות על רקע זה ומיגור תופעה זו, שאין לה כל מקום בחברה מתוקנת, ראה הנאמר בע"פ 7289/98 פאחורי נ' מדינת ישראל (29.06.00) : "יש להחיל על כל האוכלוסייה כולה נורמות ראויות למען שמירה על חייהם ושלמות גופם ונפשם של כולם, זרים וקרובים כאחד. יש לשרש את האלימות הנפשעת בתוך המשפחה, ולהגן על הקורבנות הפוטנציאליים. אחת הדרכים לכך היא ענישה חמורה המרתיעה את העבריין ואחרים מלעבור עבירות של אלימות מכל סוג, גם כאשר הן מבוצעות על רקע של תפיסות מעוותות ודפוסי היתנהגות פסולים, ביניהם רצח על רקע כבוד המשפחה שהוא אחד מהם ואולי החמור שביניהם" בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב, כמפורט להלן: ברע"פ 7413/14 דוד נגד מדינת ישראל (17.11.14), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בבצוע עבירת איומים והטרדה באמצעות מתקן בזק כנגד בת זוגו לשעבר.

...

בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), ונוכח נסיבות כתב האישום, סבורני כי מתחם העונש ההולם הינו החל ממאסר על תנאי ועד 18 חודשי מאסר בפועל.

באיזון בין השיקולים השונים, באתי למסקנה כי יש לגזור על הנאשם עונש ברף הבינוני גבוה של המתחם ותוך שנתתי דעתי לכך שהנאשם מצוי במעצר למעלה מחצי שנה.

סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 10 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.

המשפחה מוכרת לרשויות הרווחה על רקע מצב סוציואקונומי קשה, היתמכרות האב לסמים ובעיות אלימות בתוך המשפחה.

עוד טען הסניגור שהנאשם סובל מפגיעת ראש עקב תאונת דרכים שעבר בגיל 12, סובל מהפרעת קשב ורכוז, ממשבר דכאון וכי הוא מעוניין לעבור טפול מיוחד לשליטה בכעסים הניתן בכלא חרמון.

עובדה מצערת זו מחייבת שימת דגש על הרתעת הרבים בשל הצורך לעשות למיגור התופעה ולמצער לצימצום מימדיה (עפ 1620/12 יבגני מוסטובוי נ' מדינת ישראל מיום 11.9.12).

...

הנאשם נעצר בהסכמתו עד תום ההליכים וביקש תחילה לנהל את משפטו, אך בסופו של דבר, על אף קשיי התביעה להביא את המתלונן לבית המשפט, הנאשם בחר להודות בעובדות כתב אישום מתוקן.

לפיכך הנני גוזרת על הנאשם עונש כדלקמן: 20 חודשי מאסר בפועל.

בהקשר למצבו הנפשי הפניתה ב"כ הנאשם, לחוות הדעת הפסיכיאטרית אשר הוגשה בעיניינו ואשר פירטה את כלל נסיבותיו האישיות של הנאשם, גילו הצעיר, תסמינים פוסט טראומטיים, מהם הנו סובל בעקבות תאונת דרכים שעבר ואשפוזים קצרי טווח, בהסכמתו, במרכז לבריאות הנפש "גהה" וחוסר שתוף הפעולה עם משפחתו והגורמים הטיפוליים, אשר הוביל להדרדרות במצבו הנפשי, תוך שהנו מבטא תובנה גבולית למצבו.

דיון חומרה נודעת לבצוע עבירות אלימות בכלל ובתוך התא המשפחתי, בפרט.

הלכה היא כי יש להחמיר בעונשם של מבצעי העבירות בהן הורשע הנאשם, לשם העברת מסר חד משמעי בדבר החומרה, להרתעה לבל יישנו וכן לשם מיגור תופעה נלוזה זו. תוך שסך כל האמור לנגד עיני, מצאתי כי טווח העונש הכולל ההולם בנסיבותיו של תיק זה, הנו 12-20 חודשים.

...

לאור סך כל האמור לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר למשך 16 חודשים, שמניינם מיום מעצרו 25.12.11.

תשומת לב רשויות המעצר והרשות לשיקום האסיר לצורך במתן טיפול הולם לצרכיו של הנאשם הן במסגרת מאסרו והן לאחר שחרורו וזאת לאור סך כל האמור לעיל וחשיבות הטיפול כאמור לאיון מסוכנותו של הנאשם.