דרך המלך לערעור: תשובה לפי תקנה 138(א)(2)

][]החלטה ][ כפי שנקבע לא אחת בפסיקה, "דרך המלך" לבירור של ערעור בבית משפט זה היא באמצעות הגשת תשובה לפי המתוה הקבוע בתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות).

...

מכל מקום, לא למותר לציין כי במקרה שבו יוזם ההליך הערעורי מגלה כי עולה צורך של ממש בשינוי החזית הערעורית, עומדת לרשותו אפשרות להגיש בקשה לתיקון הודעת ערעור (תקנה 142 לתקנות סדר הדין האזרחי), אשר תדון על-פי המבחנים שעוצבו בפסיקתו של בית משפט זה, ולא למותר להדגיש כי הכלי של הגשת סיכומים לא נועד למטרה זו. ממכלול הטעמים המפורטים לעיל, אני סבורה כי "דרך המלך" לבירור של ערעור בבית משפט זה לפי תקנות סדר הדין האזרחי (במקרה בו הוחלט שלא לדחות את העירעור על הסף מכוח הסמכות הקבועה בתקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי) היא באמצעות הגשת תשובה לפי המתוה הקבוע בתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי.

...

בהמשך לכך, הגישו המערערים בהליכים אלה בקשות אשר מעלות שאלות דיוניות דומות: האם יש מקום להיעתר לשינוי המתווה הדיוני שנקבע לבירור הערעור? ובפרט, האם יש להיעתר לבקשה להגשת תגובה מטעם המערערים לתשובת המשיבים לערעור או לבקשה להגשת סיכומים מטעם הצדדים במתכונת מדורגת חלף הגשת תשובה לערעור? רקע עובדתי רלוונטי בהליכים שבכותרת הוגשו על-ידי יוזמי ההליך בקשות אשר מעלות, כאמור, סוגיה דיונית דומה, ומטעם זה ראיתי לדון בהן במאוחד.

במקרה זה ייתכן ויהיה זה יעיל להורות על צו לסיכום טענות הצדדים בערעורים כולם במאוחד (על פני הגשת תשובות לכל אחד מן הערעורים בנפרד).

כיצד תיבחן בקשה לשינוי המתווה הדיוני לבירור הערעור? וכעת לשאלה בה פתחנו – האם יש מקום להיעתר לבקשה מטעם בעלי הדין לשינוי המתווה הדיוני שנקבע לבירור הערעור? פניה לבית המשפט בבקשה לשינוי המתווה הדיוני לבירורו של הערעור עשויה לגרור קיום "הליך מקדמי טרום-ערעורי" שעניינו בשאלה מהו המתווה הדיוני שלפיו צריך לברר את הערעור, והאם הסוגיות המשפטיות שעלו בערעור מצדיקות הגשת סיכומים.

התוצאה היא כי הבקשות לשינוי המתווה הדיוני בהליכים שבכותרת נדחות.

סמכות דומה לעניין הקף כתבי הטענות מסורה לבית המשפט גם מכוח תקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין, שלפיה רשאי בית המשפט "לתת הוראות בדבר הקף כתב טענות". בעבר נקבע כי "דרך המלך" לבירור ערעור בבית משפט זה היא בדרך של הגשת תשובה לערעור לפי המתוה הקבוע בתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין (ראו, ע"א 2000/21 שחר נ' שחר (15.11.2021)).

...

המערערים מבקשים ללמוד זאת מהטעמים הבאים: מהדיבר "השלמה לסיכומים" בתקנה 138(א)(4); מהניסוח השונה של תקנה 448 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, שאינו נכלל בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; מדברי ההסבר לתקנות 134, 137 ו-140 לתקנות, שלפיהם הערעור ערוך מלכתחילה בדרך של סיכומים בכתב; מכך שבגרסתן הראשונה של התקנות, היקף גוף הערעור לבית המשפט העליון עמד על עשרה עמודים; ומכך שאף אם מצא בית המשפט שהערעור אינו מקיף דיו, אין זה סביר שהתוצאה תהיה צמצום בהיקף העמודים, וזאת בפרט כאשר הסיכומים נדרשים לעסוק גם בערעור מטעם המשיב.

עיינתי בטענות הצדדים ומצאתי להיעתר לבקשה החלופית להגדלת היקף העמודים בלבד.

מסקנה כזו תוביל להרחבה ניכרת של היקף הסיכומים.

] כפי שנקבע לא אחת בפסיקה, "דרך המלך" לבירור של ערעור בבית משפט זה היא באמצעות הגשת תשובה לפי המתוה הקבוע בתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות).

...

כך למשל, במקרה שבו מספר ערעורים שהוגשו לבית משפט זה נדונים במאוחד, לעתים יהיה זה יעיל יותר להורות על צו לסיכום טענות הצדדים בערעורים כולם במאוחד חלף הגשת תשובות לכל אחד מן הערעורים בנפרד (ראו: ע"א 2000/21 שחר נ' שחר, פסקה 20 (15.11.2021); ע"א 704/22 הלוי נ' שמש, פסקה 6 (19.7.2022)).

על רקע האמור, לא מצאתי לקבל את טענות המשיבים בע"א 4060/22 (להלן: המשיבים) שלפיהן יש להם זכות דיונית להגשת תשובה לערעור בנוסף להגשת הסיכומים מטעמם.

כפי שנקבע לא אחת בפסיקה, "דרך המלך" לבירור של ערעור בבית משפט זה היא באמצעות הגשת תשובה לפי המתוה הקבוע בתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות).

...

לאחר העיון בבקשה ובתשובות לה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות.

בענייננו, לא שוכנעתי כי המערערות הצביעו על טעמים המצדיקים חריגה מהמתווה הדיוני הקבוע בתקנה 140(א) לתקנות, ומהמתווה הדיוני שנקבע בהחלטתי מיום 31.7.2022.

אשר על כן, הבקשה נדחית.