בנוגע לאי בהירות בנסוח המיכרז - טוענת התובעת כי המכרזים האחרים שפירסמה העיריה לאיוש תפקידי מינהלי המחלקות האחרות באגף החדש, היו מדוייקים בהרבה מאשר המיכרז נשוא דיוננו ודרשו מן המועמדים לא רק נסיון בתחום מערכת הגביה אלא גם ידע וניסיון בתחום הספציפי של התפקיד – היינו גבית הארנונה, ואילו במיכרז נשוא דיוננו נידרש ניסיון ב"גביה" בלבד.
הלכה זו בדבר זכות טיעון משנית במכרזים צבוריים, אומצה והובהרה על ידי בית הדין הארצי לעבודה, ביחס למכרזים לאיוש משרות, באלו המילים:
"הינה כי כן, זכות השמיעה שהיא יסוד מוסד בשיטתנו המשפטית ומעקרונותיה הבסיסיים, מטילה חובה מוגברת על הרשות הציבורית והיא זכות השמיעה המשנית, אשר נותנת משנה תוקף לזכות הראשונית ומבססת אותה בשתי פנים:
...
סוף דבר-
אשר על כן ולאור כל המבואר לעיל, התוצאה היא שעתירותיה של התובעת להורות על בטלותו/ביטולו בדיעבד של מכרז פנימי מס' 64/10, ו/או על ביטול/בטלות תוצאותיו של המכרז ו/או על בטלות מינויה של הגב' מאיר מכח זכייתה במכרז, כמו גם על מינויה של התובעת לתפקיד מנהלת המחלקה לאכיפת גביית חניה – נדחות.
עתירותיה הכספיות של התובעת, מתקבלות באופן חלקי ביותר, ואנו מחייבים את העיריה לשלם לתובעת את הסכום הכולל של 75,000 ₪ פיצוי בגין הפגיעה בזכות הטיעון המשנית של התובעת ועגמת הנפש שנגרמה לה בשל כך. הסכום ישולם לתובעת בתוך 30 ימים מקבלת פסק הדין, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
כמו כן ולאור התוצאה אליה הגענו, אנו מורים כי העיריה תישא בהוצאות התובעת בסך 7,500 ₪ בלבד, לתשלום בתוך 30 ימים מקבלת פסק הדין, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
