דרישת הכתב במתנה במקרקעין

גם אין צורך להדרש לטענות בדבר האפשרות לחזור מעיסקת מתנה שלא נרשמה או ויתור על מתנה בחוסר מעש מצד המבקשת ולטענות נוספות של המשיבים (כגון דרישת כתב כפולה ומהותית בנושא מתנת מקרקעין, המנעות המבקשת מרישום הערת אזהרה לכל אורך הדרך, המנעות מהעדת עדים רלבאנטיים), העשויות להוביל לאותה תוצאה שנקבעה או לתת לה חיזוקים נוספים.

...

מסקנה זו מקבלת חיזוק מכך שבתובענה אין כל הסבר וגם אין פירוט נחוץ לטענה מרחיקת הלכת כי המנוח בחר במודע וברצון חופשי ותקף להעניק למבקשת את מתנת החינם הנטענת.

מכל האמור לעיל עולה כי גם בהינתן המסמכים שעליהם מתבססת המבקשת, אין להגיע לתוצאה הסופית שהיא חותרת אליה ואין לקבוע כי אכן ניתנה מתנה כשרה ובת תוקף וגם לא כי הייתה עסקה בתמורה, אשר מכוחה עשויות להיות למבקשת הזכויות הנוספות הנטענות על ידיה והשנויות במחלוקת.

סוף דבר השורה התחתונה של פסק דין זה היא כאמור בסעיף 15 דלעיל.

מכאן כי הסכם מתנה במקרקעין טעון מיסמך בכתב מכוח דרישת הכתב המהותית הן בחוק המתנה והן בחוק המקרקעין (ראו לענין זה: ע"א 11/75 ועד הישיבות א"י נגד מיכאלי, פ"ד 1975 ) (להלן: ענין ועד היהנתבעבות); ע"מ (חי') 358/06 ס.י. נ' ס.א. ]פורסם 18 ) 639 ( ל ( בנבו[ ( 25.9.06 ) (להלן: ענין ס.י.); ראבילו, פירוש לחוקי החוזים, חוק המתנה, מהדורה שניה, עמ' 401-403 (להלן: ראבילו).

...

הרושם המתקבל הוא כי הנתבעים "בלעו" ו"הכילו" לאורך זמן את התנהגות התובעים, עד שבסופו של דבר, החליטו שאין מקום להסמיך מגוריהם ליד ההורים, בהתאם לתכנית המקורית, שכן "בית זה לא רק אבנים", כלשון הנתבעת בעדותה לפני (עמ' 188 בש' 26 ), בצדק רב. אציין כי הנתבעים העידו על ניסיונות פיוס מול התובעים גם לאחר שנפלה ההחלטה לא לעבור לבית שבנו והחרפת הסכסוך.

סיכומו של דבר, גם לו היה מקום לקרוא תנאי מכללא מתלה או מפסיק לעסקת המתנה, שעניינו במגורים במשק וסיוע להורים בזקנתם, הרי שבשל התנהגותם הרעה של ההורים, אשר היא זו שגרמה לאי התקיימות התנאי מכללא המתלה או שגרמו להתקיימות התנאי מכללא המפסיק, ההורים לא יכולים להיבנות מאי קיומו של התנאי מכללא המתלה או מקיומו של התנאי מכללא המפסיק.

בחינת חומר הראיות בתיק וניתוח השאלות המשפטיות מביאים לטעמי למסקנה מובהקת אחת והיא כי דין התביעה להידחות, וכך אני קובעת.

תמ"ש (ק"ג) 5533-12-18 פלוני נ' עזבון המנוחה ז"ל, "נבו", מיום 6.11.20 נפנה אם כן לבחינת נסיבות העניין, שמא קמה בעיניינו "זעקת הגינות" שיש בה להתגבר על אי-קיום דרישת הכתב בעניינינו – היעדרו של מיסמך מתנה/עסקה במקרקעין והיעדר רישום הזכויות על פי המתנה הנטענת.

...

לסיכום על בסיס כל האמור לעיל, נקבע כדלקמן: הבקשה למתן צו קיום צוואת "שכיב מרע", ת"ע 38254-09-17 – נדחית.

ההתנגדות למתן צו ירושה, ת"ע 38344-09-17 – נדחית.

התובענה לסעד הצהרתי לקביעת היקף העזבון, תמ"ש 55673-10-18 – מתקבלת באופן חלקי כדלקמן: הנכס ברח' הברוש 78 ב].

מכאן כי הסכם מתנה במקרקעין טעון מיסמך בכתב מכוח דרישת הכתב המהותית הן בחוק המתנה והן בחוק המקרקעין (ראו לענין זה: ע"א 11/75 ועד הישיבות א"י נגד מיכאלי, 1975 ) (להלן: ענין ועד הישיבות); ע"מ (חי') 358/06 ס.י. נ' ס.א. 24 ) 639 ( פ"ד ל ( 25.9.06 ) (להלן: ענין ס.י.); ראבילו, פירוש לחוקי החוזים, חוק המתנה, מהדורה 25 ) שניה, עמ' - 403 (להלן: ראבילו).

...

יוצא אפוא, כי בר רשות מכוח רישיון שימוש ללא תמורה, צפוי בכל רגע נתון 31 לדרישת סילוק יד, אף אם פעולתו בנכס נמשכה זמן רב (ראו לעניין זה: ע"א 50/77 433 , עמ' 439 ; ע"א 32/77 אליאסף טבוליצקי נ' בית - ( מזרחי נ' אפללו, פ"ד לא( כנסת ובית - – 210 , עמ' 215 ( מדרש, פ"ד לא( 216 .

אין בכך כמובן משום נקיטת עמדה ביחס לסיכויי התביעה, אם תוגש, בשים לב למכלול נסיבות העניין, וטענות שני הצדדים שמורות תביעת הפינוי מתקבלת אפוא, ומועד הפינוי יהיה תוך 90 ימים ממועד פסק הדין.

אלא שכפי שמציינים התובעים בסיכומיהם, לאם זכויות מכוח הלכת השיתוף בנכסים בין בני זוג, ומעמדה מוקנה לה מכוח הודאת ההורים, שחלה במישור היחסים בינם לבין עצמם, כאשר לנתבע אין מעמד לעניין זה. סיכום כללי סיכומו של דבר, התביעה ההצהרתית מתקבלת בחלקה באופן שמוצהר בזאת כי הזכויות בנחלה היו ונותרו במלואן בידי האב, והוא רשאי היה לעשות בזכויותיו כפי רצונו, ובכלל זה להעבירן במתנה למ', כפי שנעשה במסגרת תצהירי המתנה שנחתמו ביום 31.12.2013 , שעניינם העברת כל זכויות החכירה במשק מהאב לידי מ', במתנה וללא תמורה, וניתן להשלים מתנה זו, בכפוף לעמידה בנהלי רמ"י. תביעת הפינוי מתקבלת במלואה, ללא התניית הפינוי בפיצוי כספי, אך תוך ששמורה בידי ש' הזכות לתבוע פיצויים בגין השקעות והשבחה של הבית הצפוני, ככל שהיו.

מכאן כי הסכם מתנה במקרקעין טעון מיסמך בכתב מכוח דרישת הכתב המהותית הן בחוק המתנה והן בחוק המקרקעין (ראו לענין זה: ע"א 11/75 ועד הישיבות א"י נגד מיכאלי, פ"ד ל (1) 639 (1975) (להלן: ענין ועד הישיבות); ע"מ (חי') 358/06 ס.י. נ' ס.א. [פורסם בנבו] (25.9.06) (להלן: ענין ס.י.); ראבילו, פירוש לחוקי החוזים, חוק המתנה, מהדורה שניה, עמ' 401-403 (להלן: ראבילו).

...

לצד האמור, אין מניעה מלהיעתר לסעד ההצהרתי שהתבקש בתביעה בכל הנוגע ליתר הזכויות בחלקה, דהיינו אלו שאינן כוללות את הזכויות בבית שבמחלוקת.

לפיכך, אני קובעת כי הזכויות בבית שבמחלוקת נותרו בידי ע' וכעת, משנפטר, הן בידי יורשיו.

ברם, לא ניתן להיעתר לסעד של פינוי וסילוק יד של הנתבע 1 מהבית שבמחלוקת, וזאת היות וכאמור, לא ניתן עד כה צו ירושה אחר המנוח ע' או צו קיום צוואה, ככל והותיר צוואה, על ידי ערכאה מוסמכת בישראל.