בעיניין טיטו אדריכלים בע"מ (עא 1691/09 נועם לנדאו, יוסף סרור, יעקב כהן נ' קראסן היטס בע"מ, טיטו אדריכלים בע"מ (24.6.2010) נידרש בי המשפט המחוזי לדרישת הכתב וחובת תום הלב ובכל הנוגע לדרישת הכתב קבע בית המשפט המחוזי שניתן לראות כי יש דיעות לכאן ולכאן לגבי הדקדקנות והגמישות בדרישה בתנאי ההזמנה בהתאם לחוק ולתקנות ואין מחלוקת שמדובר בחוק קוגניטי ובדרישות קוגנטיות ונקבע כי גם תיכתובת מייל יכולה להחשב כהזמנה בכתב לצורך תיווך בעסקת נדל"ן לפי סעיף 9 לחוק המתווכים במקרקעין עת הנתבעת טענה שם כי לא נתקיימה הדרישה של הזמנה בכתב שכן לא הוצג מיסמך כלשהוא שחתום על ידה והתובעים הציגו הודעת דוא"ל שלטענתם מהוות תחליף להזמנה בכתב.
כך או כך, ראציונל הדברים המוצג בעיניין קבוצת בראל נכסים יפה גם ביחס לעיסקאות בין מתווכים לקונים פוטנציאליים:
"יש לזכור את החשיבות בהגנה על צרכנים בשוק התיווך ולשאוף לכך שלא ינוצלו על-ידי מתווך רשלן שיגרוף דמי תיווך על עסקה שלא הייתה לו נגיעה ממשית בה. בהקשר זה, חשוב לזכור שרבים מצרכני התיווך הם שחקנים חד-פעמיים בתחום, ועל פי רוב אין להם הבנה והכרה מעמיקה של שוק הנדל"ן (ראו: זמיר, בעמ' 228). במסגרת זו, יש לתת את הדעת גם על כך שהתיווך הוא עיסוק שטמונים בו סיכוי וסיכון, זה לצד זה. הסיכון מתבטא בכך שדמי התיווך הם מעין שכר טירחה המותנה תוצאה. לצד זאת, שכרו של המתווך, אם הוא אכן מתקבל, עשוי לעלות על מידת ההשקעה שנדרשה ממנו בכדי לקבלו, ואין בינו לבין מידת התועלת שהפיק הלקוח משירותיו קשר הכרחי (שם, בעמ' 228-227). לבסוף, יש לשים לב אל הקושי המובנה להעניק בלעדיות במוצר העקרי שבו עושה המתווך שימוש בעבודתו – מידע (שם, בעמ' 227). קושי זה מיתעצם בימינו כאשר הנגישות למידע ברשת האנטרנט היא גבוהה ביותר והעברת מידע באשר לנכס פלוני הזמין למכירה היא קלה הרבה יותר מבעבר. לא למותר לחזור ולהזכיר כי חוק המתווכים נחקק לפני שני עשורים, ותיקון מס' 4 – לפני למעלה מעשור. יישומו של החוק והתנאים הקבועים בו צריך להעשות גם בהתאם למציאות המשתנה ולתנאי השוק המשתנים עימה...אכן, בשל אופיו המיוחד של שוק התיווך, הוא אמנם חשוף כאמור לסיטואציה של ניצול צרכנים, אך לצד זאת מוכרים גם ניסיונות של לקוחות להיתחמק מתשלום דמי התיווך (ראו: זמיר, בעמ' 228)" (שם, פסקות 27-29).
...
בסופו של דבר הנתבעים נכנסו להתגורר בבית ביום 1.8.21 עת כבר חתמו על חוזה השכירות ביום 20.7.21 (תחת דמי שכירות לא רחוקים מהסכום שמסר התובע אשר קיבל את המידע ממיופה הכוח ועל כך אין חולק-א"מ) בעניין זה הפנו הנתבעים לעניין מוסקוביץ, שם נקבעה רשימה לא סגורה של פרמטרים לפיהם בודקים מיהו הגורם היעיל, ולטענתם התובע אינו מוגדר ככזה ע"פ הפרמטרים (כאשר לעומת זאת טען התובע בדיון שהתקיים לפני ביום 19.7.22 (עמ' 3 לפרוטוקול, שורה 4) כי הנתבעים הם אלו שמנעו ממנו לסיים את העסקה וכי הוא כן נחשב כגורם היעיל ע"פ הפרמטרים).
אין בידי לקבל זאת עת הוא אשר בחר בהליך של תביעה קטנה והוא אשר בחר לתבוע את הנתבעת ולגרור אותה להליך כמי שקיבלה ממנו שירותים (עת בהליך של תביעות קטנות נתבעים גם עורכי דין בגין אי השבת שכ"ט מקום בו הופסק ייצוג).
על כן, ולנוכח האמור לעיל, אין מנוס מלדחות את התביעה.
אומנם לא הוא זומן לדיון אלא המתווכת גב' חגית ששון שלא הגיעה ומשכך לכאורה לא נגרמו לה הוצאות וחלף בקשה לדחיית מועד דיון שלחה נציג ממשרדה שיכול היה להעיד על נהלי המשרד, הרי שעדיין עדותו תרמה בכל הנוגע לידיעתו האישית בדבר הנכס ואל מול זאת מיופה הכוח שכן הגיע לבית המשפט ונאלץ להעיד בוואטצאפ וידאו בסופו של יום שלא נפסק לו שכר עדות – התובע ישלם עבור שכר עדותו של מר מאיר חקלאי ממשרד תיווך "חקלאי נכסים" סך של 450 ₪ תחת אותן אמות מידה המצוינות לעיל, אשר ישולמו לנתבעים כנאמנים להעברת הסכום למר חקלאי תוך 30 יום מהיום.
