דרישות מהותיות לבקשה לאישור תביעה ייצוגית

הוראות אלו מלמדות, כי על מנת שתובענה תאושר כייצוגית נידרש, כי עילתה תהא מנויה בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות (סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות); כי ייקבע שהיא מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה; כי יש אפשרות סבירה שהשאלות הללו יוכרעו לטובת הקבוצה המיוצגת (סעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות); וכי המכשיר הייצוגי הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין (סעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות).

בנוסף, ומעבר לנדרש, אציין כי במקרה זה גם לא מתקיימים תנאים נוספים הנדרשים לאישורה של תובענה כייצוגית, כאשר הבקשה הוגשה באופן כוללני וללא פירוט מספיק או ראיות מספיקות לתמיכה.

...

יש ומדובר בטעות אנוש שנפלה בחלקה ואין ולא שוכנעתי כי הוכח קיומו של מחדל ו/או הפרה אצל המשיב המצדיק ניהול התובענה כייצוגית.

סוף דבר לאור כל האמור, הבקשה לאישור התובענה כייצוגית – נדחית, וכך גם נדחית תביעתה האישית של המבקשת.

המבקשת תשלם לבנק הוצאות הליך זה ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪.

בהתאם להוראות החוק, על מבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית ליצלוח מספר תנאים מהותיים הנדרשים לאישור (ע"א 8037/06 שי ברזילי נ' פריניר (הדס 1987) בע"מ, פ"ד סז(1) 410, 438-39 (2014); רע"א 4486/18JAMES RICHARDSON PROPRIETRY LTD נ' עינת יעיש כהן, סעיף 14 (1.7.2019)).

...

אלא שלאחר עיון בבקשה ובסיכומי טענות הצדדים (הצדדים ויתרו על ניהול הוכחות בשלב בקשת האישור), התגבשה חזית המחלוקת בין הצדדים סביב שאלה דיונית היורדת למעשה לשורש מהותה של התובענה הייצוגית – מה דינה של בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה בשם קבוצה שהרוב המוחלט של חבריה ראו לסיים את המחלוקת לכאורה, בינם לבין המשיבה כאן, בדרכי יישוב סכסוך אלטרנטיביים שאינם תובענה ייצוגית? לציין כבר בשלב זה כי ראיתי לדחות את בקשת האישור, בעיקר מאחר שמסקנתי היא שבנסיבות בהן הרוב המוחלט של מי שאמור להיות בין חברי הקבוצה בחר לפתור את המחלוקת עם המשיבה באמצעי חלופי, אזי שבקשת האישור מיצתה את עצמה וקיים ספק רב באשר להיות התובענה הייצוגית הדרך היעילה וההוגנת לפתרון המחלוקת.

סיכום אני דוחה, אפוא, את הבקשה לאשר התובענה כייצוגית.

בענייננו, נראה לי כי האיזון בין שני שיקולים אלה מטה את הכף דווקא אל עבר הוצאות ריאליות, זאת מאחר שכבר בשלב מוקדם של ההליך פרסה המשיבה בפני המבקש, את הנתונים הרלוונטיים המעידים בצורה ברורה כי בקשת האישור מיצתה את עצמה, והגם שכך התעקש המבקש לקבל הכרעה בבקשת האישור, דבר שגרם לעלויות לא מבוטלות למשיבה ולציבור המתדיינים בכללותו בדרך ההכבדה על בית המשפט.

לאור כל זאת אני מחייבת את המבקש לשאת בהוצאות סקי-דיל בסך 50,000 ₪.

גם במישור המהותי, נידרשת זהירות בסילוק תובענה על הסף, זאת משום שהחלטה לסלק בקשה לאישור משמעותה חסימת התובע הייצוגי המשמש נציגה של קבוצת נפגעים אפשרית, מהצגת טענותיו בבית המשפט ומניסיון לשכנע את בית המשפט כי בידו עילה ראויה לבירור במסגרת הליך ייצוגי.

...

ואלה שלוש טענותיה של המשיבה: הראשונה, כי הטענות הנוגעות לגבי המוצר דמוי-הגבינה נטענו בעבר בגדר בקשה קודמת לאישור שהוגשה נגד המשיבה ונדחתה; שנית, כי המבקש איחד באופן מלאכותי שתי עילות תביעה שאין ביניהן קשר; שלישית, כי קיים חשש ממשי כי עילות התביעה נוצרו "בכוונת מכוון" בחוסר תום לב. המבקש סבור שיש לדחות את בקשת הסילוק.

חוסר תום לב הטענה כי קיים חשש ממשי עילות התביעה נוצרו בכוונת מכוון בחוסר תום לב, דינה להידחות, אם כי הדחייה היא מן הטעם שיש לדחות את הדיון בה לשלב בירור הבקשה לאישור.

התוצאה אני מחליט לדחות את הבקשה לסילוק על הסף.

אני מחייב את המשיבה לשלם למבקש הוצאות הבקשה בסכום כולל של 3,500 ₪, וזאת תוך 30 ימים מהיום.

גם במישור המהותי, נידרשת זהירות בסילוק תובענה על הסף, זאת משום שהחלטה לסלק בקשת אישור משמעותה חסימת התובע הייצוגי המשמש נציגה של קבוצת נפגעים אפשרית, מהצגת טענותיו בבית המשפט ומניסיון לשכנע את בית המשפט כי בידו עילה ראויה לבירור במסגרת הליך ייצוגי.

...

לא שוכנעתי כי מדובר במקרה יוצא דופן שכזה.

קצרו של דבר, שאני דוחה את בקשת המשיבות לחייב את המבקשת 1 בהפקדת ערובה.

התוצאה התוצאה אפוא כי דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות, וכך גם דינה של הבקשה החלופית לחייב את המבקשת 1 בהפקדת ערובה.

בנוסף, גרסה המשיבה כי יש לדחות את בקשת אישור התובענה כייצוגית כיוון שהעובדים לא עמדו בדרישות הייחודיות לאישור קבלתה של תובענה כייצוגית מכוח חוק תובענות ייצוגיות.

בתוך כך טענה כי לא קיימת קבוצה הומוגנית שאותה ניתן לייצג; לא קיימת שאלה מהותית משותפת הכרוכה במשפט העבודה; אין יסוד סביר להניח כי עניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב; התובענה הייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת; והסכומים הנתבעים הם סכומים משמעותיים המצדיקים הגשת תובענות פרטניות.

...

המשיבה טענה בבית הדין האזורי כי דין הבקשה להידחות ממספר טעמים: ראשית, העובדים לא הוכיחו אפשרות סבירה שהשאלות השנויות במחלוקת תוכרענה לטובתם, שכן יסודות בקשת האישור נעדרים עילת תביעה ממשית.

גם בהקשר זה המעסיקה לא העלתה מחלוקת ממוקדת לענין קיומה של קבוצה, אלא כפרה בעיקר בעצם חבותה, ולכן מצאנו שתנאי זה מתקיים, משלא היתה מחלוקת קונקרטית בקשר לכך.

אנו סבורים כי המקרה שלפנינו מעורר את שאלת היקפו של סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה ביחד עם סעיף 18 לחוק זה כמו גם את השאלה אם העמלות מהוות חלק מ"השכר הרגיל" לעניין גמול שעות נוספות.

(ה) סוף דבר הערעור בנוגע לתחולת צו ההרחבה - נדחה.