חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דרישות חוקיות בכתב תביעה בבית הדין לעבודה

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2024 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופטת חני אופק-גנדלר לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי חיפה (השופטת איריס רש ונציגי הציבור מר סאבר שהאב ומר אליהו נקאר; פ"ה 14721-02-21) בגדריו נתקבלה תביעת המשיבה 1 (להלן: העמותה) תוך שנקבע כי המערערת לא עמדה בתנאי הסף של ניסיון מקצועי בעבודת ביקורת הנידרש לתפקיד מבקרת פנים וממונה על תלונות הציבור במועצה המקומית דיר חנא (להלן: המועצה).
(א) צו גילוי מסמכים - ככלל, הקף שימוש בצו גילוי מסמכים בבית הדין לעבודה קשור בטבורו לתכלית הגילוי המבוקש, ובהקשר זה – ומבלי למצות – ניתן למנות מספר תכליות שכיחות: גילוי מסמכים רלבאנטיים להחלטה שלא צורפו לכתב התביעה וההגנה - במצב דברים זה נועד צו הגילוי לגשר על הפער בין החובות הדיונית המוטלות על הרשות המנהלית כבעלת דין בעתירות מנהליות עת היא מגישה כתב תשובה הכולל את המסמכים הנוגעים לענין, לבין נוסח כתב ההגנה שהוגש על ידה.
אבקש לציין כי לדרך בחינה זו שני חיסרונות הבאים לידי ביטוי בולט במקרה דנן: הראשון, בית הדין נידרש למארג ראייתי רחב מזה שעמד בפני הועדה, וכתוצאה מכך קם החשש לטשטוש הגבול בין פקוח שפוטי על חוקיות החלטה נתונה לבין קבלת החלטה על ידי בית הדין חלף הרשות המנהלית.
...
בית הדין האזורי דחה את הטענה וכך נאמר: "בהתחשב בחשיבות של העמידה בתנאי הסף למשרה המהווה פגם מהותי היורד לשורשו של המכרז ומקל וחומר כשמדובר בתנאי סף סטטוטורי, אין מקום להפעלת תורת הבטלות היחסית, ואין מנוס מביטול המינוי של הנתבעת. באיזון האינטרסים שבין הפגיעה בנתבעת עקב ביטול המינוי לבין הפגיעה באינטרס הציבורי לשמירה והקפדה על עמידה בתנאי הסף העומדים בתכלית היסודות של דיני המכרזים, אנו סבורים שידו של האינטרס הציבורי על העליונה בפרט לאור אי הדיוקים שהתגלעו בין אישורי ההעסקה שהגישה הנתבעת למועצה ולמשרד הפנים כמפורט לעיל בנוגע לתקופת ההעסקה ולמעמדה אצל אותו מעסיק ואשר השליכו על התייחסותם לניסיונה המקצועי בתחום הביקורת. לא למותר לציין כי מכח מעמדו ותפקידו של מבקר פנים מצופה ממועמד למשרה זו להקפיד הקפדה יתרה על מסירת נתונים מדויקים ומלאים אודות ניסיונו המקצועי". (ד) טענות הצדדים בערעור לטענת המערערת, כבר בהזדמנות הראשונה נטען על ידה כי התובענה נגועה באי מיצוי הליכים שמחובת העמותה היה לנקוט בטרם הגשת תובענה, וכי היה עליה לפעול לפי סעיף 84 לצו המועצות המקומיות, כנוסחו דאז, והוא סעיף 26(ב) לצו המועצות המקומיות (שרות עובדים), תשכ"ב-1962.
 יתר על כן, הלכה ולמעשה בחן בית הדין האזורי מחדש (de novo) את סוגית העמידה בתנאי הסף ומצאנו לאשר את מסקנותיו.
סוף דבר – אני מצטרף לעמדת חברתי השופטת אופק-גנדלר לפיה אין מנוס מדחיית הערעור.
סגן הנשיאה השופט אילן איטח אני מצטרף לתוצאת פסק דינה המקיף ורחב היריעה של חברתי, השופטת חני אופק-גנדלר, לפיה המערערת לא עמדה בתנאי הסף שנקבעו במכרז, ולכן בשקלול של כלל נסיבות העניין וחרף כישוריה של המערערת והזמן שחלף אין מנוס מביטול מינויה לכהונת מבקר פנים.
נציג ציבור (מעסיקים) דן בן חיים לאחר עיון מעמיק בחוות דעתה המקיפה והיסודית של השופטת אופק גנדלר, מקובלת עלי התוצאה אליה הגיעו שלושת שופטי המותב, לפיה אין מנוס מדחיית הערעור.
אני סבור כי לנוכח השתלשלות העניינים בתיק זה, כמפורט בפסק דינה של השופטת אופק גנדלר, וריבוי העתירות שעניינן הליכי מכרזים ומינויים בשלטון המקומי, מן הראוי כי משרד הפנים - הרגולטור - ישפר את הליכי המעקב והבקרה שלו בתחום זה ויסייע בידי הרשויות המקומיות במתן כלים והכשרות לקיים הליכים אלה בהתאם לדרישות הדין והפסיקה, ובכך להמנע ממקרים מצערים כגון זה בעתיד.
  סוף דבר על דעת כלל חברי המותב הערעור נדחה בהתאם לאמור בסעיף 130 לפסק דינה של השופטת אופק-גנדלר.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

כך, הגישה התובעת את תביעתה בחודש יולי 2020, אולם בד בבד ומבלי שציינה זאת בכתב תביעתה המקורי, הסתירה התובעת כי בחודש פברואר 2020 הגישה עם צחי אביב (אשר שימש כמנהלה הישיר של התובעת ובתחנות בהן הועסקה ופוטר מעבודתו בחודש יוני 2018 על רקע מעשים חמורים שביצע) ושני עובדים נוספים, תובענה ייצוגית כנגד החברה לבית הדין האיזורי לעבודה בת"א, בייצוג של אותה באת כוח.
לטענת הנתבעת, בכל המקרים בהם טענה התובעת לחריגה משעות העבודה החוקיות וכי עבדה מעל 12 שעות, בדוחות הנוכחות דווחו דיווחים ידניים מלאים (לרוב) או חלקיים (בכניסתה או ביציאתה של התובעת ממשמרת) ולא בכרטיס נוכחות כמתחייב, בשים לב לכך כי רק למנהלים יש הרשאה במערכת לבצע דיווחים ידניים.
סעיף 26א(ב) לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, קובע כך: "מצא בית הדין לעבודה כי המעסיק לא מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר עד המועד האמור בסעיף 24(ג), בנגוד להוראות סעיף 24(א), או כי המעסיק מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם, בנגוד להוראות סעיף 24(ב), רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק (להלן – פיצויים לדוגמה), בשל כל תלוש שכר שלגביו פעל המעסיק כאמור". הזכאות לפצוי על פי הוראות חוק האמורה קמה באחד מהמקרים הבאים: המעסיק לא מסר, ביודעין, את תלוש השכר במועד, קרי "לא יאוחר מהיום הקובע"; תלוש השכר מנוגד להוראות סעיף 24(א) לחוק, קרי לא כלל את הפרטים המפורטים בתוספת השנייה לחוק (לדוגמה אי ניהול פנקס ימי מחלה וחופשה בתלוש); בתלוש השכר לא נכללים "פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם, בנגוד להוראות סעיף 24ב, קרי מקום בו שולם לעובד פרטי שכר שנימנו בתוספת לחוק אך הדבר לא צוין בתלוש השכר. בע"ע 3565-11-19 קייטרינג השרון מס. 1 (1993) - שני קליין (נבו 6.1.2021) נקבע כי "החלופה השלישית אינה עוסקת במקרה שבו השכר המשולם לעובד אינו עונה על הוראות הדין. כל תכליתה של חלופה זו היא שרכיבי השכר המשולמים בפועל לעובד יקבלו ביטוי בתלוש השכר כך שהעובד יידע בגין אלו רכיבים השכר משולם לו. ככל שלטענת העובד הרכיבים המשולמים אינם עולים בקנה אחד עם דרישת הדין הרי שפתוחה בפניו הדרך לתבוע את ההפרשים להם הוא טוען. כאשר התלוש ברור בכל הנוגע לרכיבים המשולמים אזי גם יכול להיות ברור ההפרש לו טוענים. לכן הפגם מושא חלופה זאת מתרחש כאשר לעובד משולם שכר שאינו משתקף בתלוש השכר ולא במקרה שבו השכר ששולם סוטה מהוראות הדין". (ההדגשה אינה במקור- צ"פ).
...
כמו כן, איני מקבל טענת הקיזוז ביחס לשלילת ההודעה המוקדמת של התובעת.
סוף דבר לאור כל שפורט לעיל, דין התביעה להידחות.
למרות דחיית התביעה היה מקום לפסוק הוצאות לטובת הנתבעת, לאור התנהלות הנתבעת כמפורט בסעיף 50 לעיל – החלטתי שכל צד ישא בהוצאותיו.

בהליך דיון מהיר (ד"מ) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

ביום 1.3.23 הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה, בקשתו התקבלה בהחלטת בית הדין מיום 5.3.23.
הוראות סעיף 5(ב)(1) לחוק קובעות: "מצא בית הדין לעבודה כי המעסיק לא מסר לעובדו ביודעין, הודעה לעובד על תנאי העבודה בעניינים שבסעיף 2, בנגוד להוראות סעיף 1... רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק (להלן - פיצויים לדוגמה)" משאין חולק שהנתבעת לא מסרה בידי התובע הודעה על תנאי עבודתו (עמ' 31 ש' 18-22 לתמליל) זכאי התובע לפצוי בסך של 2,000 ₪.
נסיבות סיום העבודה לטענת התובע, במהלך תקופת העסקתו עבר מסכת של היתעמרות בעבודה והעסקה פוגענית כלפיו, כאשר זכויותיו הקוגנטיות נרמסו ברגל גסה ונוכח ההרעה המוחשית בתנאי העבודה (פגיעה בשכרו על ידי הפחתת שעות עבודה באופן חד צדדי, הפחתת עמלות מכירה, עבודה בסביבה לא בטיחותית תוך הצגת דרישות לא חוקיות והוספת תפקידים בנגוד למוסכם).
...
הוראות סעיף 5(ב)(1) לחוק קובעות: "מצא בית הדין לעבודה כי המעסיק לא מסר לעובדו ביודעין, הודעה לעובד על תנאי העבודה בעניינים שבסעיף 2, בניגוד להוראות סעיף 1... רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק (להלן - פיצויים לדוגמה)" משאין חולק שהנתבעת לא מסרה בידי התובע הודעה על תנאי עבודתו (עמ' 31 ש' 18-22 לתמליל) זכאי התובע לפיצוי בסך של 2,000 ₪.
בכתב ההגנה ביקשה הנתבעת לקזז חלף הודעה מוקדמת ואולם במסגרת סיכומיה לא חזרה הנתבעת על טענתה זו. יתר על כן, מתכתובת הווטסאפ עולה, כי מר אלדר קראדי ויתר על עבודת התובע בתקופת ההודעה המוקדמת ועל כן אין יסוד לטענת הקיזוז והיא נדחית.
אחרית דבר על יסוד כל האמור, הנתבעת תשלם לתובע כדלקמן: פיצוי בגין הודעה לעובד בסך של 2,000 ₪.
תביעות התובע לתשלום השלמת פיצויי פיטורים ופיצוי בגין עוגמת נפש – נדחות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתאריך 20.6.19 הגיש התובע את התביעה נשוא הליך זה במסגרתה טען, בין היתר, כי מדובר במקרה מובהק של פגיעה בשמו הטוב, היתנכלות, היתעמרות, גזענות והכפשות מצד מנהליו על מנת לגרום לו להתפטר מהעבודה או לעבור למחלקה אחרת וכל זאת לנוכח מסכת פעילויות בלתי חוקיות ופסולות שהתובע חשף.
תביעת התובע לפצוי בגין היתעמרות / היתנכלות / עוגמת נפש: במסגרת סיכומיו (סעיפים 14-15) וכמפורט בכתב התביעה, ציין התובע, כי הוכח שלאחר חשיפת המקרים אותם פרט בכתבי טענותיו (תלונה בעיניין היתנהלות גב' יוקר ביום 17.2.15 במסגרתה גב' יוקר שהייתה אחראית משמרת עזרה ו/או הרשתה לגב' טננבאום להכנס לתיק הרפואי של אמה (להלן – "מקרה טננבאום"); מינוי גב' יוקר בשנת 2015 ללא מיכרז ובנגוד לנהלים (להלן – "מקרה המיכרז"); מתן תרופה נרקוטית לגב' גרסון לאחר שכבר שוחררה מבית החולים (להלן – "מקרה גרסון")) החלה מסכת של היתנכלות / היתעמרות / לשון הרע וניסיון לרמוס אותו במטרה לגרום לו להתפטר או לעבור למחלקה אחרת.
בתיק עע (ארצי) 35032-12-21 יוסף גולן - חברת החשמל לישראל בע"מ (16.7.23) נפסק, כי: "סוגיית ההתעמרות בעבודה זוכה בעשור האחרון לעניין צבורי, אקדמי ומשפטי, בין היתר לאור המודעות הגוברת בשכיחותה של התופעה ובחומרתה. בספרות המחקרית נדונו בהרחבה ביטוייה השונים של היתעמרות במקום העבודה (כגון יחס משפיל ומזלזל, נידוי חברתי או שלילת סמכויות), והשלכותיה הקשות על העובד, הכוללות את הפגיעה בכבודו, בבריאותו הנפשית (ולעיתים גם הפיזית) ובתפקודו המקצועי. הגם שהצעות חוק פרטיות שהוגשו עם השנים בעיניין היתעמרות בעבודה טרם הבשילו לדבר חקיקה, ניתן לתופעה זו ביטוי בפסיקתם של בתי הדין לעבודה אשר הכירו בהתעמרות בעבודה כתופעה אסורה וכעילת תביעה, ויצקו לתוכה תוכן העולה בקנה אחד עם עקרונות תום הלב וההגינות החלים על צדדים לחוזה עבודה מכוח דיני החוזים הכלליים (ע"ע (ארצי) 21934-02- חקמון - מדינת ישראל‏ (6.9.2022) וההפניות המובאות בו. להלן – עניין חקמון).
" כן ראו דבריו של התובע בהליך השימוע (עמ' 58 שורות 10-11): "ואם לא תפטרו אותי, מה תעשו? אני רוצה שתסיימו, לא רוצה להשאר אפילו דקה בבית חולים הזה"; במהלך הדיון המוקדם שהתקיים ביום 3.2.20 (עמ' 3 שורות 10-11): "בשימוע דרשתי שיפטרו אותי. אני מרגיש מאויים כ"כ אז מה הטעם להישאר במקום אז דרשתי שיפטרו אותי" ובמסגרת תמליל השיחה עם גב' מלי מויאל וגב' סיגל גולן (עמ' 1 שורה 16: "אני מתפטר זהו, לא רוצה לעבוד, אני חזרתי בי").
...
לנוכח האמור ואף אם לטענת התובע המתואר במסמכים אלו אינו מדויק, הרי שלטעמנו לא מדובר בלשון הרע.
מעבר לאמור, הרי שבהתאם להוראות סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, יש לדחות את התביעה ונפרט.
סוף דבר: התביעה על כל רכיביה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

ביום 07/02/2024, הגיש המבקש כתב תביעה, וטענתו העיקרית במסגרתו היא כי ראש העיר פיטר אותו מעבודתו שלא כדין, כשבנוגע לאי-החוקיות הניח שתי טענות.
סעדים זמניים - המסגרת הנורמאטיבית בתקנה 95 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 (להלן: "התקנות"), שכותרתה "בקשה לסעד זמני", ואשר חלה בבית הדין לעבודה מכוח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991, נקבע כך: (א) בקשה לסעד זמני תוגש בכתב ובכפוף לפרק זה. (ב) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תביעה, רשאי בית המשפט לתת את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מספקות לכאורה בקיומה של עילת תביעה, בקיום התנאים למתן הסעד כאמור בפרק זה ובנחיצות הסעד הזמני לצורך הגשמת המטרה.
עילת תביעה וראיות לכאורה – כאמור לעיל, דרישת המבקש להתערבות בשלב מקדמי זה, מבוססת על הטענה כי פיטוריו נעשו שלא כדין, שכן הם מבוססים על שיקולים פסולים, סרובו ל"עגל פינות", ושלא על פי המנגנון הקבוע לפיטורי מהנדס בסעיף 171 לפקודת העיריות.
...
בתשובה לשאלות ב"כ המבקש, הסביר המשיב כי בהסתמך על הודעת העירייה בדבר קבלתו לתפקיד הוא החליט שלא להתמודד על פרויקטים חדשים ולא לגשת למועמדויות חדשות, עדות שהמבקש בחר שלא לאתגר, ובשלב זה לא מצאנו עילה טובה להטיל בה ספק.
לפיכך, אנו מורים כי טענת המבקש בדבר פגיעה באינטרס הציבורי עקב אי-מינוי מהנדס, ושאלת יכולת/סמכות סגני המהנדס למלא את תפקידו, תובא לפני העירייה וכן בפני הרגולטור הוא משרד הפנים לאלתר.
אי לכל האמור, הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו