דרישות החוק לפרסום מסמכים רגישים

בנוסף, נידרשת בחינת השפעות התוכנית על ערכי השטח, המערכת האקולוגית ורציפות השטחים הפתוחים, ובמידת הפגיעה בהם (יש דרישה להגשת מיסמך מידע המפרט את ערכי הטבע, חי צומח טבעי ודומם, ומסמך נילווה - הכולל את הנימוקים להקף השימושים, נחיצותם ומיקומם ביחס לכלל השטח המוגן).

בתחילת הדיון הוצגה דיעה מקצועית תכנונית של נציגת לישכת התיכנון המחוזית (עמ' 119 לתמליל הדיון) כלהלן: "מדובר על תכנית של כפר נופש חמדת הגליל. בכניסה לישוב שתולה. זו התכנית. התוכנית מיועדת ל- 32 יחידות אירוח עם כל מיני מיתקני שירות נוספים. מדובר על בערך 2,000 מטר מרובע. היא נימצאת כאן בכניסה ליישוב שתולה. רואים את זה בתצ"א. זה הישוב שתולה זה הכניסה. רואים את זה פה קצת יותר בהגדלה. זו התכנית שאנחנו מדברים עליה. מבחינת תמ"א/ 1 היא נימצאת בתוך יער טבעי רואים את זה כאן. תמ"מ 9/2 היא גם נימצאת ביער טבעי לשימור. אתם שמים לב שהיא מחוץ לישוב מחוץ לכתם בתחם היער. ב-תמ"א/ 35 נמצא במירקם שמור משולב. כמובן היא נימצאת באיזור של שטח שרגיש נופית סביבתית גבוהה. התוכנית הזאת אה- לפי ההוראות שלה, היא אושרה ב- 2012. בסעיף 7.2 יש אפשרות להאריך תוקף התכנית ב- 5 שנים זאת אומרת שהיא חיה עד - , היא חיה עד 2017.כרגע פג התוקף שלה אבל באותו סעיף ניתן להאריך את משך התכנית באישור של הועדה המחוזית. התכנית הזאת הגיעה אלינו ודנו בה בישיבת הועדה של נוף הגליל ב- 10.6 ובחנו אותה מכל הכוונים גם בהתאם לתמ"אות וגם בהתאם למדיניות תיכנון ותקנות תקפות של היום. אנחנו חשבנו שהיא לא ראויה להארכה אבל בכל זאת בגלל הנסיבות האישיות של היזמת שהשקיעה מלא כסף ומשרד התיירות והמתכנן שלה נתן לה להרגיש שהיא כן יכולה להמשיך בפרויקט היא באמת השקיעה ממיטב כספה על הפרויקט הזה והיא כנראה לא ידעה שפג תוקף היא בכלל לא יכולה ליישם את התכנית. היא לא יכולה להוציא היתר בנייה. אז נתנו לה 90 יום כדי שהיא תבוא ותוכיח לנו שכן ניתן לאשר אותה בהתאם למדיניות התכנונית הקיימת היום וגם הייתה צריכה לתת לנו פיתרון ביוב, חיבור לביוב בצורה כזאת שלא פוגעת בשטחים פתוחים וגם פיתרון של החיץ שנידרש מתקנות הכבאות שכן ניתן איך שהוא לעשות את זה במינימום פגיעה ברגישות של השטח. ומאז אנחנו גם ישבנו איתם וגם ישבנו בפרה רולינג עם מתכנן המחוז וגם הממונה. וגם החלטנו שהמצב הזה הוא ממש בעייתי מצד אחד מרחמים על בחורה כי היא באמת השקיעה את מיטב כספה מצד שני היא סותרת את המדיניות שחלה היום ויש פגיעה בשטח, אם נממש אותה כמו שהיא רוצה היום. והתקיים סיור בשטח עם מתכנן המחוז, עם יועצת הנוף וגם יועצת הסביבה שלנו והם היו בשטח וראו שמימוש התכנית הוא ממש ממש בעייתי. לכן אנחנו החלטנו בישיבה נוספת לקבל חוות דעת נוספות שלא שמענו את דעתם. את חוות הדעת של שני ועדי האגוד השיתופי של הישוב עצמו. את חוות הדעת של הועדה המקומית של המועצה האזורית וגם חוות דעת של קק"ל וגם של רשות שמורות הטבע ובאמת פה קיבלנו מיגוון גדול של חוות דעת. בגדול המועצה המקומית וגם הועדה המקומית תומכת בהארכת התוקף. לעומת זאת כל הירוקים לא תומכים. קיבלנו חוות דעת של אקולוגים גם של קק"ל גם של רשות שמורות הטבע והם גילו בפנינו משהו שאנחנו בכלל לא ידענו היום ובודאי שלא ידעו אותו בזמן שאישרו את התוכנית. נמצאה פה מערה שהיא מתחת לאדמה שהיא מושבה של מינים של עטלפים מינים של חרקים, יש שם נטיפים האורך שלה בערך ק"מ מתחת לקרקע. המיקום שלה הוא די קרוב למיקום של התכנית שלנו." בדיון הוצגו דיעות שונות: היו"ר, מר אורי אילן העיר בתחילת הדיון כי: "... אני רוצה להדגיש משהו. הדיון פה היום לטוב ולרע, הוא מוגבל רק להחלטה האם להאריך את תוקף התכנית אחרי שהיא פגה לפני 3 שנים כבר. או לא להאריך אותה. אנחנו לא יכולים לידון בתכנית אנחנו לא יכולים לעשות בה שינויים אנחנו לא יכולים שום דבר אנחנו יכולים להחליט או להאריך אותה ... כמו שהיא או לא להאריך... ובזה לסגור את הגולל על התכנית הזאת. זה לא אומר שאי אפשר להגיש תכנית אחרת... זה הדבר היחיד שאנחנו יכולים לידון בו היום." (עמ' 120 לפרו').

כך או כך, נטען כי היה על התוכנית לעבור את כל שלבי התיכנון ובין היתר את השלבים של בדיקה תכנונית מוקדמת ע"י מתכנן המחוזי (סעיף 62(ב) לחוק התו"ב), בחינה הדורשת הכנת תסקיר השפעה על הסביבה (סעיף 83ב' לחוק) לפי תקנות התיכנון והבנייה (תסקירי השפעה על הסביבה) , תשס"ג-2003, קבלת החלטה בדבר הפקדת התוכנית להתנגדויות (סעיף 85 לחוק) , פירסום לפי סעיפים 89 ו- 89א' לחוק ומתן זכות היתנגדות לפי סעיף 100 לחוק לצורך קיום הליך של שמיעת ההתנגדויות בהתאם לסעיפים 106 ו- 107 לחוק.

...

אשר על כן, מתחייבת המסקנה כי בין אישור התכנית לכפר הנופש ב-2012 לבין הדיון בועדה המחוזית בשנת 2021 חל שינוי מהותי במגמות התכנון הרלוונטיות בתחום התכנית וסביבתה.

תוצאה מכל השיקולים שפורטו – העובדה כי מדובר בתכנית שפקעה, שינויים שחלו במגמות התכנון במהלך הזמן, אי-מתן הזדמנות לכלל המעוניינים בתכנית להביע את דעתם על חידושה, אי-מיצוי הדיון בנושא השפעת התכנית על ערכי הטבע באיזור המערה, והעדר התמודדות תכנונית עם בעיות פוטנציאליות במסגרת הדיון בתכנית – הגעתי למסקנה כי הועדה טעתה כאשר בחרה להאריך את תוקף התכנית בדיעבד במקום לקבוע שיש לדון בתכנית כתכנית חדשה.

העתירה מתקבלת והחלטת הועדה מחוזית מיום 22.11.2021 מבוטלת.

המבקשים דרשו מסמכים אותם הם מגדירים כמסמכים בעיניין ידיעתו ומעורבותו של המשיב בפרסומים הנוגעים לענייניו האישיים והמשפטיים.

המשיב טוען כי ביחס לחלק מהמסמכים כגון העתק יומן הפגישות של המשיב והתכתבויות שלו עם אחרים, כי מדובר במסמכים רגישים המכילים מידע פרטי של המשיב ושל מי שאתם נפגש או התכתב, מידע המוגן בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות התשמ"א – 1981.

...

בתשובה טוען המשיב כי יש לדחות את הבקשה שכן אין בה כדי לקדם את ההליך.

אין לאפשר להליכי גילוי מסמכים להפוך למסע דיג של הצדדים, ובמיוחד אין לאפשר גילוי מסמכים שלא נועדו לניהול ההליך אלא למטרות חיצוניות להליך.

אשר לשאלון, הבקשה נדחית למעט המפורט להלן.

בשל הרגישות הרבה של נושאי דת ושמירת כשרות, היה בהם לעשות את אנ"א והאכסניה מטרה לבוז ושנאה ואף לפגוע בהן בפן של עסוקן ומשלח ידן.

הנתבע נישאל לפשר אותו חלק בפירסום בו קבע כי "רבנות נהריה לא שווה הרבה". או אז מסר שכדי לענות, יש צורך בתשובה מפורטת יותר ובהצגת מסמכים רבים שלא צורפו.

גם הקף הפירסום מבחינת תוכנו אינו עשוי להחשב מידתי ביחס לשאלה לגבי כשרות האכסניה; הוא חרג הרבה אל מעבר לנדרש לשם מתן מענה לשאלה זו; לא ניתן שלא להתרשם כי הוא שימש את הנתבע לשם הוצאת מררתו ותביעת עלבונו מגוף שחמק מתחת יד פקוחו והועבר לסמכות של גורם אחר.

...

התביעה מתקבלת אפוא בחלקה.

הנתבע ישלם לכל אחת מהתובעות סכומים אלה: לתובעת 1 – סך של 85,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד (כולל מע"מ) בסך 9,945 ₪.

עוד ישלם הנתבע לתובעות הוצאות משפט שכוללות אגרת משפט בסך של 15,000 ₪ בערכי יום פסק-הדין, בשים לב למספר הדיונים שהתקיימו לשם בירור התובענה וכללו ארבעה דיוני הוכחות, בהם נכחו דגול ווקנין באופן אישי.

וכלשונו של כב' השופט ג'ובראן: "ההגנה על פרטיותו של בעל דין חשובה היא אך אינה יכולה לשמש מקלט לתובע באיזון למול האנטרס של עשיית הצדק ולמול זכותו של נתבע להיתגונן באופן ראוי. יחד עם זאת כאמור, שעה שדוחקים אנו את רגליה של הזכות לפרטיות, ובמיוחד כאשר מדובר במידע רגיש המצוי בלב ליבה של זכות זו, עלינו לפסוע בזהירות מירבית ותוך הבטחת מירב האמצעים כדי לוודא שהחשיפה אכן ראויה היא ומתבצעת למטרות לשמן הורינו עליה." (שם, פסקה 29 לפסק דינו של כב' השופט ג'ובראן) שנית – והוא אולי עיקר – מאז פסק הדין בעיניין לוין, התעדכנה ההלכה, ובבג"ץ 1347/18 פלונית נ' בית הדין הארצי לעבודה (23.7.2019, להלן: "עניין פלונית") כתב כב' השופט עמית: "אין להרחיק לכת ולקבוע כי כל תובע, בשל עצם מעמדו כתובע, 'מתפשט' מיניה וביה מכל זכות לפרטיות או לחיסיון שעומד לזכותו כבעל החיסיון (privilege-holder). הילכות אפרופים וידיעות אחרונות קולעות תובעים פוטנציאליים לדילמה של ממש. תובע שיודע כי יהא עליו לחשוף מידע רגיש ביותר, הנוגע לפרטיותו או לעברו הפסיכיאטרי והרפואי, עלול לוותר על תביעתו הצודקת על מנת להמנע מחשיפה כואבת. יש בגישה זו לפתוח פתח להפעלת לחצים על תובעים שיוותרו על תביעתם, שאם לא כן, יידרשו לגלות מידע ומסמכים רגישים." (פסקה 11 לפסק דינו של כב' השופט עמית).

אם לתמצת: מקום שבו הפירסום כלל אמירה כללית, לא ממוקדת, אזי דרישה לגילוי מסמכים עלולה להיות בבחינת מסע דיג רב-תכליתי.

...

תחילה נטען בכתב התביעה לקיומו של נזק נפשי, ועל כך נתבע פיצוי, אולם לאחר שנמחקו סעדים אלה, מצא בית המשפט המחוזי, במסגרת הליך הערעור, כי יש לצמצם את חשיפת המסמכים למסמכים רלוונטיים לאירוע הקונקרטי.

על רקע דברים אלה, נבחן אפוא כל אחת מן הבקשות שהועלו במסגרת הבקשה להליכים מקדמיים: הבקשה לכתב ויתור על סודיות רפואית – על יסוד העקרונות שהוצגו, יש לדחות לעת הזאת את הבקשה לחייב את התובעים לחתום על כתב ויותר על סודיות רפואית; הבקשה להורות לתובעים להיבדק בידי רופא פסיכיאטר מטעם הנתבע – על יסוד העקרונות שהוצגו, יש לדחות לעת הזאת את הבקשה לחייב את התובעים להיבדק בידי רופא פסיכיאטר מטעם הנתבע; הבקשה לגילוי מסמכים (סעיף 3 למכתב ב"כ הנתבע מיום 12.8.2021) – על יסוד העקרונות שהוצגו, ובהעדר ראשית ראיה לביסוס האמור בפרסומים בשלב זה, אין מקום להיעתר לבקשה בכל הנוגע לרשומות הרפואיות (כהגדרתן המלאה בסעיף 3 (א) למכתב הנ"ל); בהעדר ולו ראשית ראיה לנסיעה האמורה בסעיף 3 (ב) למכתב הנ"ל, אין מקום להורות על מסירת מסמכים כמבוקש באותו סעיף.

אשר על כן, אני מורה לתובעים להשיב, בתצהיר ערוך כדין, לשאלות כדלקמן מתוך השאלונים שנשלחו אליהם: מר נתניהו – שאלות מספר 7, 8, 9, 10; גב' נתניהו – שאלה מספר 8; יאיר – שאלות מספר 7, 8, 9, 11, 18.

סוף דבר הבקשה נדחית בעיקרה, כדלקמן: הבקשה לכתב ויתור על סודיות רפואית – נדחית, כאמור בסעיף 22 (א) לעיל; הבקשה להורות לתובעים להיבדק בידי רופא פסיכיאטר מטעם הנתבע – נדחית, כאמור בסעיף 22 (ב) לעיל; הבקשה לגילוי מסמכים (סעיף 3 למכתב ב"כ הנתבע מיום 12.8.2021) – נדחית, כאמור בסעיף 22 (ג) לעיל; הבקשה לצו להשיב על שאלונים – נדחית בעיקרה, למעט ביחס לשאלות שלהלן: מר נתניהו – שאלות מספר 7, 8, , 9, 10; גב' נתניהו – שאלה מספר 8; יאיר – שאלות מספר 7, 8, 9, 11, 18.

לדבריהם, לא הרי גילוי המסמכים הרגישים של הנתבעים כהרי גילוי מיסמך המטריקס של התובעת, המהוה את עילת התביעה למעשה (עמ' 30 ש.31).

ושעה שסוד מסחרי מצוי במוקד של מחלוקת משפטית המגיעה להתדיינות, יש מקום לנקוט בצעדים נדרשים כדי לתת מענה הולם לרגישות האמורה.

על הרקע הכללי האמור אעבור לבחון את הדילמות הקונקרטיות שמעורר תיק זה. בהמשך לדיון שהתקיים בקדם המשפט האחרון, עומדים על הפרק שני צעדים אפשריים, הבאים לצמצם את הפגיעה שבחשיפת המידע שהתובעת טוענת כי הוא עולה לגדר סוד מסחרי: סגירת הדלתיים ואיסור פירסום; ומינוי מומחה על ידי בית המשפט, שיוכל לעיין בחומרים השונים במעמד צד אחד.

...

נראה לי ראוי כי אגב ההכרעות בעניינים רגישים אלה, יעמוד לרשות בית המשפט גם ניסיונו של מומחה מתאים בתחום, שיוכל להעיר ביחס לרגישות המידע, לגבי מידת הסודיות והרגישות שלו, ומידת החפיפה בין המסד הראייתי הקיים אצל הנתבעים לזה הקיים אצל התובעת.

לצורך זה אני סבור שיש למנות מומחה מטעם בית המשפט כבר בשלב זה, וכך אני מורה.

התוצאה היא כי לא אורה על קיום הדיון בדלתיים סגורות, לא אורה על פיצול הדיון, וימונה מומחה מטעם בית המשפט לביצוע המטלות כאמור בהחלטה זו. נוכח העובדה שחילופי הדברים התקיימו במענה לשאלות שהעלה בית המשפט, לא אעשה צו להוצאות.