מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דרישות אשרת כניסה ליוון עבור בעלי דרכון ירדני

בהליך תפ - עובדים זרים (הע"ז) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

העובדת נכנסה לישראל באשרת עבודה בתחום הסיעוד ותוקף אשרת השהייה שלה פג ביום 4.1.11.
אשר להיעדר ההסמכה לשניים מהמפקחים שהשתתפו בארוע, טוענת המאשימה שאין איסור על כך שיצטרפו לצוות המפקחים מוסמכים גם אנשים שאינם מוסמכים ואשר עובדים איתם עבור המאשימה.
דיון והכרעה האם התקבלה הסכמה להכנס למגורי הנאשמים? על מנת להכנס למקום מגורים בו נמצא חשוד לפי חוק עובדים זרים נדרשים המפקחים להחזיק בצו שפוטי.
מדוח הארוע שהוגש לתיק ביום 26.3.18 (מא/3), עולה שהמפקחים לא ביקשו את רשותה של בעלת הבית אלא של העובדת הפיליפינית שכן כל מהלך השיחה הקשור לכניסה לבית הופנה לעובדת, בעוד שהמקפחים פנו לבעלת הבית לראשונה רק לאחר שהם כבר עלו לחדרה של העובדת, בדקו את פרטיה, וירדו חזרה לסלון: "אסף ניגש יחד עם הפקח קובי אל השער של החצר וקראו לפיליפינית להתקרב אליהם. הנתינה הייתה בעיצומה של השקיית החצר... היא טענה בפניהם שדרכונה בבית. תוך כדי הדיבור הגיעה בעלת הבית ויצאה מהבית. שמה בן משיח יעל. הזדהינו בפניה כפקחי הגירה על ידי תעודת מינוי פקח ומדים שהיינו לבושים וביקשנו לראות את דרכונה. היא אמרה שדרכונה נמצא בקומה העליונה של הבית. ביקשנו אישור להכנס לבית והיא הסכימה. עלינו... ירדנו לקומת הסלון, שם הסברתי לבעלת הבית יעל שהיא לא חוקית...". בדיון ביום 26.3.18 נחקר אחד מהמפקחים שהשתתפו בארוע – המפקח רביד לוי בעיניין הכניסה.
...
נראה לי שאכן פרטים שמסר המפקח לוי בעדותו אינם נאמנים לעובדות.
אזהרת הנאשמים בטרם חקירתם אעיר בקצרה כי לא מצאתי שהיה בהידר האזהרה לתובעים בטרם הזמנתם לחקירה, להבדיל מהעדר אזהרה לעובדת בקשר למשמעות נתינת הסכמה מצידה, כדי לפגוע בנאשמים שכן הוזהרו בסופו של דבר בטרם חקירתם בפועל ולא נטען שלא ניתנה להם באותה הזדמנות האפשרות לפנות לעורך דין טלפונית טרם חקירתם במשרדי המאשימה.
לביטויה של עמדה זו ראה ש' דנצינגר בתיק רעפ 10141/09 אברהם בן חיים נ' מדינת ישראל (6.3.12) "פסילת הראיה, גם כאשר עסקינן בראיה חפצית, נועדה לטעמי לשרת אף את התכלית ההרתעתית כלפי גופי החקירה (ראו: חוות דעתי בעניין שמש, פסקה 15; כן ראו: סנג'רו, בעמ' 101-100, 103). מעמדתי זו לא שיניתי ועודני מחזיק בה"; כן ראה ש' רובינשטיין בתיק מ"ח 3523/16 פלוני נ' מדינת ישראל (1.1.17) "חוקרי משטרה, מהם ישגו בתום לב בשל אי הכרה מספקת של הדין (וכמובן יש צורך בהדרכה וברענון תוקפתי של הכללים), וכבר נדרשנו בעבר באופנים שונים לכך. אך יש חוקרים, ונקוה שהם המעטים, העלולים מתוך להיטות לקידום החקירה להתעלם מן הכללים"; ש' מזוז בתיק עפ 3237/15 און יהודה נ' מדינת ישראל, פס' 47 (1.6.16); ש' ג'ובראן בתיק עפ 5417/07 ניקולאי בונר נ' מדינת ישראל, פס' 4-5 (30.5.13); ש' נאור בתיק ע"פ 10477/09 מוחמד מובארק נ' מדינת ישראל, פס' 78-79 (10.4.13); ש' ג'ובראן בתיק עפ 6144/10 טדרוס גטצאו נ' מדינת ישראל, פס' 18 (10.4.13) סוף דבר לאחר עיון בטענות הצדדים וראיותיהם, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את בקשת הנאשמים.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

העותרים טוענים, כי נישאו זה לזו באיזור בשנת 2006, העותר הוא תושב האיזור והעותרת בעלת דרכון של ארצות הברית, שם נולדה.
עוד נטען בעתירה, כי העותרת נכנסה לאיזור טרם נישואיה, לאחר שקבלה אשרת ביקור, שהוארכה מעת לעת.
מסלול זה נידרש, במקרה של זר המחזיק (גם) בדרכון ירדני, הן לקבלת רישיון ביקור לשלושה חודשים (על פי הוראות הנוהל) והן לקבלת רישיון לצורך איחוד מישפחות (מכח סעיף 28(11) לנספח האזרחי להסכם הביניים).
נוכח מצב הדברים האמור נמחקה ביום 4.9.2014 העתירה הראשונה, כשבית משפט זה, מפי השופטים א' רובינשטיין, ח' מלצר ו-נ' סולברג, פסק כדלהלן: "א. תיק זה מציג סיטואציה לא רצויה, שלפיה העותרת 2, אזרחית ארה"ב, מבקשת להשתקע באזור עם בעלה העותר 1 (המצוי בו עם חלק מילדיה העותרים), אך בנתיים היא מצויה בירדן (היא גם נושאת דרכון ירדני) עם אחד מילדיה. היא עותרת עתה לכניסה לאזור כדי לשהות עד להסדרת בקשתה לאיחוד מישפחות, שלדבריה הוגשה מכבר (2008) לרשות הפלסטינית להעברה לישראל אך לא טופלה, ומכל מקום לא הגיעה לרשויות המשיבים. כיון שבעבר שהתה שלא כדין באזור תקופות ממושכות, ועל כך אין חולק, וגם לא גילתה כנטען את כל הדרוש, אין המשיבים נכונים להענות לבקשתה.
בנוסף נטען, כי על פי פסק הדין בעתירה הראשונה, על העותרים לפנות לרשות בבקשה לקבלת רישיון ביקור ו/או בבקשה לאיחוד מישפחות באיזור עבור העותרת, ורק לאחר שהבקשות תועברנה לרשויות בישראל על ידי הרשות, ככל שתועברנה, יהיה מקום לבחנן לגופן.
...
לפיכך, כך נטען, אין מנוס מדחיית העתירה.
אכן, על אף ההבנה למצוקה האמיתית אליה נקלעו העותרים, אין מנוס מדחיית העתירה.
התוצאה היא שאין בידינו לסייע לעותרים, על אף המצב הקשה אליו נקלעו, ואין מנוס מדחיית העתירה.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2014 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

התובע תאר בעדותו את אופן השתלשלות הארוע וקרות התאונה כדלקמן: "אישתי ששמה ציפי היא הבעלים של הרכב שמספרו 3721572 אבל גם אני וגם היא משלמים את הביטוחים עבור הרכב הזה ומכל מקום אני מצהיר שהיא לא תתבע תביעה נוספת בגין התאונה נשוא הדיון ואם היא תגיש תביעה כזו ותזכה בה אני אחזיר את כל הסכום שייפסק לזכותי בגין התאונה האמורה. ביום 2.7.13 נהגתי ברכב שמספרו 3721572 ונסעתי בנתניה ירדתי לכיוון הים ואני מגיש תמונה שאני צילמתי ממקום התאונה והמכוניות שרואים בתמונה זה רק מכוניות כדי להמחיש את מצב התאונה כפי שהיה ביום התאונה. התמונה מוגשת ומסומנת ת/1. מה שאני רוצה לספר הוא שנהגתי ברכב בנתניה בכביש שהוא כביש ירידה לחוף הים בנתניה כשלפתע רכב ששייך לנתבעת שמספרו 5879478 שהיה נהוג על ידי מי ששכר את הרכב מהנתבעת שכן הנתבעת היא חברת השכרת רכב פגע עם הרכב שבו נהג עם החלק האחורי של הרכב שלו בחלק הקדמי של הרכב שלי כי נהג רכב הנתבעת עצר ליד הקופאי שיש לו מבנה של קופה בירידה לים והתווכח איתו בקשר לתשלום כנראה בשביל להכנס לחוף הים והוא לא רצה לשלם אז הוא עשה ריוורס ולא הבחין ברכב שלי שעומד מאחוריו ופגע עם החלק האחורי של הרכב של הנתבעת שבו הו נהג בחלק הקדמי של הרכב שלי וגרם לנזק . הנזק לרכב שלי מסתכם בסך של 2,926 ₪ ואני צרפתי לתביעה שלי חוות דעת שמאי ותמונות. אני מבקש לומר כפי שציינתי בתביעה שהנתבעת היא חברה להשכרת רכב והיא חברה גם שמבטחת את הרכב והעובדה שמי שנהג ברכב אולי הוא תייר ולא נמצא כבר בארץ, אין לה שום רלבאנטיות שכן הנתבעת היא זו שיודעת מי נהג ברכב ביום הארוע, והיא אחראית לנזק שאותו אדם שנהג ברכב שלה גרם לו. אני רוצה לציין שאני אדם חולה בעל נכות של 100 אחוז. הפגיעה ברכב שלי על ידי מי שנהג ברכב הנתבעת היתה פגיעה פשוטה מאוד של מי שפגע ברכב מאחור, וחלה אחריות.
בחקירתו הנגדית ע"י נציג הנתבעת, לשאלה: "למה לא תבעת את הנהג ברכב" השיב "לא ידעתי כלום. אני משלם הרבה הרבה כסף על הביטוח של האוטו. יש לי כסף לא חסר לי כסף. כרגע אני חי מביטוח לאומי ומהרווחה, אני אדם ישר. אני נפגעתי מהרכב של הנתבעת ואני ישר נתתי את כל הפרטים לביטוח שיטפלו לי בנושא ואני מפנה לכל המסמכים שצרפתי על כל השיחות שהיו להם עם הנתבע שלא שילמו לי למרות שהרכב שלהם היה נהוג על ידי נהג מטעמם. הנהג הציג לי את המסמכים שהרכב הוא רכב של הנתבעת, ולא הלכתי מהמקום עד שהוא לא נתן לי את הניירת עצמה שזה יהיה קל והוא נתן לי את המסמכים של הנתבעת שממנה הוא שכר את הרכב. הוא אמר לי לפנות לנתבעת". לשאלה "הוא לא נתן לך את השם שלו ואת מספר הדרכון שלו" השיב "לקחתי את כל הפרטים של האוטו כי הוא אמר שזה אוטו שכור. הוא לא דיבר את השפה העברית והיה באוטו עם המשפחה שלו, וזה היה מאוד לא נעים. אבל כל מה שהייתי צריך לפי מה שחשבתי היה לי כי הוא נתן לי את כל הפרטים של הרכב ושל חב' ההשכרה והייתי בטוח שזה בסדר. אני יודע שאתם הבעלים של הרכב ואתם חב' ההשכרה ואתם בודאי יודעים את שמו של מי שנהג ברכב ויש לכם את הדרכון שלו ומספר כרטיס האשראי שלו. אני לא ידעתי את השם של הנהג של האוטו שנהג ברכב שלכם. אני חושב שאני התנהגתי בסדר וכל מה שצריך עשיתי. חיכיתי הרבה זמן. הייתי מאושפז בבית חולים ואני אדם חולה". לשאלה "אתה תיקנת את הרכב שלך" השיב "לא. עוד לא תיקנתי כי אין לי כסף לתקן. אני מקבל ביטוח לאומי. אתם לא שילמתם לי עבור הנזק וכשתשלמו לי עבור הנזק אני בטוח אתקן את האוטו מיד" לשאלה "שמאי מטעמך בדק את האוטו" השיב "חב' ביטוח שלחה אותי ליבואנים של שברולט שיראו את הפגיעה לפני שאני אסדר את זה והם אלה שצלמו את הפגיעות ברכב, ונתנו לי הצעת מחיר ועל זה אני מסתמך" (ההדגשה שלי-א.ט.) הנתבעת לא הביאה עד כלשהוא מטעמה.
בסיכומיו ציין התובע: "מבקש לקבל את התביעה ולקבל את עדותי ואת המסמכים שצרפתי ולפסוק לזכותי את סכום התביעה בצרוף ריבית הפרישי הצמדה והוצאות". בסיכומיה מפי נציג הנתבעת ציינה הנתבעת כדלקמן: "נטען כי על פי פקודת הנזיקין על התובע לצרף לתביעתו את המזיק בפועל לשיטתו. כלומר היה על התובע לפעול לזימונו של הנהג להתייצבות היום בבית המשפט או לחילופין לתבוע את הנהג באופן אישי. הנתבעת פעלה על פי דין, ופעלה כראוי ולאחר קבלת הפניה של התובע בדבר התאונה עשתה את כל הבדיקות הנדרשות. לא נימסר לנתבעת כל דיווח כלשהוא מפי הנהג ברכב שלנו אודות התאונה לא מולא שום דוח נזק, יתרה מכך לא נמצא שום נזק באוטו של הנתבע. על כן דין התביעה להדחות. ככל שיש לתובע שיגיש תביעה כנגד הנהג ברכב הנתבעת. הנתבעת יודעת שמדובר בתייר מחו"ל ששכר את הרכב מהנתבעת. יתרה מכך הנתבעת פעלה רבות על מנת לברר לעומק את טענות התובע בדבר קרות התאונה .למצער אין שתוף פעולה מצד הנהג ברכב. לגבי רישיון רכב, אני מבקש שהתובע יציג אישור שהוא הבעלים של הרכב או שלתובעת שהיא אישתו שהיא הבעלים של הרכב לטעתנו שאין לה טענות לנזק הזה. יש לשים לב כי הנזק הנטען מתבסס אך ורק על הצעת מחיר ללא דוח שמאי, ללא תיקון הרכב. טענה בעלמא, ועל כן אין לקבל את עדות התובע ויש לדחות תביעתו. בנסיבות אלה מבקש שהתביעה תידחה תוך חיוב התובע בהוצאות". עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו, שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם.
...
בחקירתו הנגדית ע"י נציג הנתבעת, לשאלה: "למה לא תבעת את הנהג ברכב" השיב "לא ידעתי כלום. אני משלם הרבה הרבה כסף על הביטוח של האוטו. יש לי כסף לא חסר לי כסף. כרגע אני חי מביטוח לאומי ומהרווחה, אני אדם ישר. אני נפגעתי מהרכב של הנתבעת ואני ישר נתתי את כל הפרטים לביטוח שיטפלו לי בנושא ואני מפנה לכל המסמכים שצרפתי על כל השיחות שהיו להם עם הנתבע שלא שילמו לי למרות שהרכב שלהם היה נהוג על ידי נהג מטעמם. הנהג הציג לי את המסמכים שהרכב הוא רכב של הנתבעת, ולא הלכתי מהמקום עד שהוא לא נתן לי את הניירת עצמה שזה יהיה קל והוא נתן לי את המסמכים של הנתבעת שממנה הוא שכר את הרכב. הוא אמר לי לפנות לנתבעת". לשאלה "הוא לא נתן לך את השם שלו ואת מספר הדרכון שלו" השיב "לקחתי את כל הפרטים של האוטו כי הוא אמר שזה אוטו שכור. הוא לא דיבר את השפה העברית והיה באוטו עם המשפחה שלו, וזה היה מאוד לא נעים. אבל כל מה שהייתי צריך לפי מה שחשבתי היה לי כי הוא נתן לי את כל הפרטים של הרכב ושל חב' ההשכרה והייתי בטוח שזה בסדר. אני יודע שאתם הבעלים של הרכב ואתם חב' ההשכרה ואתם בוודאי יודעים את שמו של מי שנהג ברכב ויש לכם את הדרכון שלו ומספר כרטיס האשראי שלו. אני לא ידעתי את השם של הנהג של האוטו שנהג ברכב שלכם. אני חושב שאני התנהגתי בסדר וכל מה שצריך עשיתי. חיכיתי הרבה זמן. הייתי מאושפז בבית חולים ואני אדם חולה". לשאלה "אתה תיקנת את הרכב שלך" השיב "לא. עוד לא תיקנתי כי אין לי כסף לתקן. אני מקבל ביטוח לאומי. אתם לא שילמתם לי עבור הנזק וכשתשלמו לי עבור הנזק אני בטוח אתקן את האוטו מיד" לשאלה "שמאי מטעמך בדק את האוטו" השיב "חב' ביטוח שלחה אותי ליבואנים של שברולט שיראו את הפגיעה לפני שאני אסדר את זה והם אלה שצילמו את הפגיעות ברכב, ונתנו לי הצעת מחיר ועל זה אני מסתמך" (ההדגשה שלי-א.ט.) הנתבעת לא הביאה עד כלשהו מטעמה.
בסיכומיו ציין התובע: "מבקש לקבל את התביעה ולקבל את עדותי ואת המסמכים שצרפתי ולפסוק לזכותי את סכום התביעה בצירוף ריבית הפרשי הצמדה והוצאות". בסיכומיה מפי נציג הנתבעת ציינה הנתבעת כדלקמן: "נטען כי על פי פקודת הנזיקין על התובע לצרף לתביעתו את המזיק בפועל לשיטתו. כלומר היה על התובע לפעול לזימונו של הנהג להתייצבות היום בבית המשפט או לחילופין לתבוע את הנהג באופן אישי. הנתבעת פעלה על פי דין, ופעלה כראוי ולאחר קבלת הפניה של התובע בדבר התאונה עשתה את כל הבדיקות הנדרשות. לא נמסר לנתבעת כל דיווח כלשהו מפי הנהג ברכב שלנו אודות התאונה לא מולא שום דוח נזק, יתרה מכך לא נמצא שום נזק באוטו של הנתבע. על כן דין התביעה להידחות. ככל שיש לתובע שיגיש תביעה כנגד הנהג ברכב הנתבעת. הנתבעת יודעת שמדובר בתייר מחו"ל ששכר את הרכב מהנתבעת. יתרה מכך הנתבעת פעלה רבות על מנת לברר לעומק את טענות התובע בדבר קרות התאונה .למצער אין שיתוף פעולה מצד הנהג ברכב. לגבי רישיון רכב, אני מבקש שהתובע יציג אישור שהוא הבעלים של הרכב או שלתובעת שהיא אשתו שהיא הבעלים של הרכב לטעתנו שאין לה טענות לנזק הזה. יש לשים לב כי הנזק הנטען מתבסס אך ורק על הצעת מחיר ללא דוח שמאי, ללא תיקון הרכב. טענה בעלמא, ועל כן אין לקבל את עדות התובע ויש לדחות תביעתו. בנסיבות אלה מבקש שהתביעה תדחה תוך חיוב התובע בהוצאות". עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו, שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם.
נחה דעתי כי זכורים היו לתובע כל פרטי השתלשלות ארוע התאונה וניתן לסמוך על גרסתו שלא נסתרה בטענה ולו כלשהי ע"י הנתבעת.
העולה מהמקובץ כי הנתבעת אחראית לנזקי רכב התובע שנגרמו בתאונה מיום 2.7.13 ע"י שוכר רכב הנתבעת שהינו תייר, שנהג ברכב הנתבעת עובר לתאונה ותוצאותיה הכל כפי שתאר התובע בעדותו בה נותנת אני אמון, ועליה לשאת בסכום הנזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מהתאונה ולא נסתרו בראיה ממשית כלשהי ע"י הנתבעת.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2014 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

מבירור נוסף שערך התובע למד, כי נוכח העובדה, שחברו לטיול נושא דרכון ירדני יש צורך באשרת כניסה ליוון.
בנוסף, העידו בפני נציגי הנתבעות 1 ו- 2 כאשר לא הייתה מחלוקת בין הצדדים הנ"ל, כי התמורה ששולמה עבור חבילת הנופש שולמה לנתבעת 1 בנכוי העמלה של הנתבעת 2 ועיקרה של המחלוקת נסוב סביב שיעור דמי הביטול כאשר לשיטת נציג הנתבעת 2 בכל מקרה היה מקום להשיב את מיסי נמל התעופה העומדים ע"ס 108 $ (דולר ארה"ב) עבור שני הנוסעים, זאת, בשל העובדה, כי בסופו של יום התובע וחברו לא ביצעו אישור כניסה לטיסה.
שכן, אף לו התובע היה קורא את הדף למזמין שירותי נסיעות שנשלח אליו ספק בעיני האם היה בידו להסיק מכך כך את המידע הספציפי והרלבנטי, קרי, כי בעל דרכון זר נידרש לקבלת אשרת כניסה ליוון.
...
מצופה מסוכנת נסיעות מקצועית, כי בקשת לקוח לכניסה למדינה הדורשת באופן עקרוני אשרת כניסה, שתכבד ותבדוק היטב את דרכונו של הלקוח לבל תצא מכשלה מלפניה כפי שאירעה בנסיבות תיק זה. באשר לאשם התורם סבורני, כי יש לייחס לתובע אשם תורם בשיעור 25% זאת, נוכח העובדה, כי אישר שלא קרא את "דף למזמין שירותי נסיעות" וכי לו היה קורא הפרטים והיה מביא לידיעת הנתבעות את עובדת היות חברו נושא דרכון זר הרי שהיה בכך למנוע את נזקיו.
עם זאת, סבורני, כי יש לייחס לנתבעות 2 ו-3 את עיקר האחריות בהיותן הגורם המקצועי ובעל המידע המלא.
סוף דבר- הנתבעות 2 ו-3 ישלמו לתובע סך של 2,150 ₪ וכן, יישאו בהוצאות משפט בסך 250 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במסגרת הבקשה עותרים הנתבעים לגילוי המסמכים הבאים: העתק דו"ח כניסות ויציאות של התובע מישראל בשבע השנים האחרונות לתקופת העסקתו בנתבעת ולחילופין צלום הדרכון של התובע המתעד את יציאותיו וכניסותיו לארץ בתקופת העסקתו; יומן פגישות או כל רישום ידני או אלקטרוני של שבוע העבודה שניהל התובע בשבע השנים האחרונות לתקופת עבודתו; העתק מפניותיהם של עובדי הנתבעת בבקשות או הודעות על העדרות בשל ימי חופשה או ימי מחלה; דו"ח איכון עבור מכשיר הנייד של התובע בחודשים: אפריל 2016, מאי 2016, אוקטובר 2016, אפריל 2017, ספטמבר 2017, אוקטובר 2017, מרץ 2018, אפריל 2018, יולי- אוגוסט, וספטמבר 2018, בימות השבוע בלבד (ראשון עד חמישי), ובהמשך אף צומצמה הדרישה לשעות 9:00- 15:00 בלבד[footnoteRef:1]; [1: סעיף 27 לתשובת הנתבעים לתגובת התובע] העתק מכל הדיווחים שהעביר התובע לרשויות המס בתקופת העסקתו, בגין כל הכנסה או הוצאה שהייתה לו, לרבות כל שירות או עבודה שהעניק לגורם אחר כלשהוא שאינו החברה נתבעת, כעצמאי וכשכיר, לרבות: דוחות שנתיים מפורטים שהוגשו למס הכנסה בצרוף דוח הכנסות והוצאות או ביאורים שבוצעו או כל מיסמך אחר שצורף לדוח כאמור, וכן דוחות ודיווחים שהוגשו למע"מ, וכלל האישורים השנתיים שהונפקו לתובע מרשויות המס השונות; העתק כל המסמכים הנוגעים לרישומו של התובע כעוסק מורשה מס' 053356556, או כעוסק פטור או זעיר ומסמכים אודות רישומה של חברה בבעלות התובע, לרבות מועד הרישום וכל רישום אודות שינוי שבוצע בסטאטוס מעמדו של התובע או העסק שבבעלותו, במהלך שבע השנים האחרונות לתקופת עבודתו בנתבעת.
...
בנוסף נטען, כי במהלך הגישור הועברה לנתבעים, לבקשתם כרטסת מרכזת של חשבוניות המס שדווחו בתיק העוסק של התובע, מאומת ע"י רו"ח. משכך, המבוקש כעת הוא בכפילות לתיעוד שהועבר תוך הכבדה והעדר רלוונטיות להמצאת המסמכים הנוספים, ואין להיעתר לכך.
לפיכך, יש להיעתר לבקשה ולהורות לתובע לחשוף את צילום דרכונו ולחילופין, ליתן צו למשרד הפנים להפקת דוח כניסות ויציאות של התובע מהארץ, בהתאם לבחירתו, תוך שהתובע יורשה להשחיר מידע שלטענתו הוא אישי ובלתי רלוונטי, בכפוף לכך שיורשה להיחקר על כך. אשר לקיומם של יומן פגישות או רישום ידני/אלקטרוני של שבוע העבודה, והעתק מפניות של עובדי הנתבעת בבקשות או הודעות לתובע אודות היעדרויות כאמור, משהתובע הודיע כי אין ברשותו או בחזקתו מסמכים כאמור הרי שיש להסתפק בהודעה זו בכפוף לתמיכתה בתצהיר ערוך כדין, וממילא לא ניתן להורות על גילויים של מסמכים שאינם מצויים ברשות התובע[footnoteRef:9], והנתבעים אף אינם עומדים על כך. [9: רע"א 11126/08 לב לבייב נגד עזי רפאלי, 7.5.2009, מבלי לגרוע מזכותם של הנתבעים לטעון ביחס למהימנות ההצהרה בדבר העדרם של המסמכים –בר"ע (ארצי) 39603-09-16 דפוס ידיעות תקשורת בע"מ נ' ענת באום, 13.10.2016] אשר לבקשה להפקת דוחות איכון ממכשיר הנייד שהיה בשימוש התובע נפסק בפס"ד פלונית, כי צווים מסוג זה "טומנים בחובם פוטנציאל רב לקידום חקר האמת בהליכים משפטיים. לא אחת, אפוא, שימוש במידע האצור במאגר נתוני מיקום עשוי לסייע לפתרונן הצודק והמהיר של מחלוקות עובדתיות שונות – בעניינים אזרחיים ופליליים כאחד. ואולם, אליה וקוץ בה. בה בעת שחשיפת נתוני מיקום עשויה לתרום רבות לחקר האמת וממילא, לקדם הכרעות צודקות ונכונות יותר, הרי שחשיפה מעין זו ללא הסכמתו של מושא המידע, עלולה לפגוע באופן קשה עד מאד בזכותו לפרטיות – זכות אשר זכתה לעיגון חוקתי בסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו... הנה כי כן, פוטנציאל הפגיעה הטמון בחשיפתם של נתוני מיקום מחייבנו לנקוט גישה זהירה ומדודה בגילויים של נתונים אלה, וזאת חרף תרומתם האפשרית לחקר האמת בהליכים משפטיים"[footnoteRef:10].
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו