עוד טוענת התובעת, כי הנתבע נהג כלפיה בחוסר תום לב, כשרכש פוליסת ביטוח המחריגה תאונות גחון ונזקי גחון לרכב, שעה שבחר להעמיד לרשות התובעת רכב פרטי בעל גחון נמוך והנעה קדמית בלבד, כך שיכולת השליטה בו בתנאי שטח הנה מוגבלת יותר.
כלומר, שבמקרים אחרים הנתבע לא הניח חזקת רשלנות מצד התובעת והמאבטחים אלא להיפך, קיבל על עצמו את האחריות והפעיל את פוליסת הביטוח שרכש.
כלומר, בפגישה זו הנתבע לא קבל על כך שהועלה השכר השעתי אלא רק ביקש להבטיח את זכויותיהם של המאבטחים ולוודא שהם מקבלים תגמול עבור שעות נוספים, כפי שנידרש בחוק.
...
הנתבע לא הצביע על העסקה בשעות נוספות שלא לצורך ולא הביא ראיות כלשהן לכך אלא הסתפק העלאת השערות וספקולציות בעניין כאילו שהתובעת מעבירה את המאבטחים מאתר אחר אל האתר של הנתבע והעסקה רצופה זו גוררת חיוב בשעות נוספות שהנתבע אינו צריך לשאת בו. הנתבע לא תמך את טענותיו ברישומים או חישובים ואף לא בחוות דעת מקצועית, ועל כן אני קובעת כי טענה זו לא הוכחה ועל כן אני דוחה אותה.
לאור כל האמור לעיל, אני קובעת שהנתבע עשה דין לעצמו וקיזז שלא כדין 62,031.40 ₪ ועליו להשיבם לתובעת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מיום 15.7.12 ועד התשלום בפועל.
סיכום
התביעה מתקבלת במלואה ועל הנתבע לשלם לתובעת את מלוא הסכומים שקיזז שלא כדין בתוספת הפרשי ההצמדה והריבית כפי שפורטו על ידי בפסק הדין.
