מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

דרישה לשחרור נאשמת ברצח

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

בא כוח המשיב 1 הוסיף כי שגה בית המשפט המחוזי שלא שחרר את המשיב 1 לחלופת המעצר שהוצעה במוסד הטיפולי, שכן במקרה אחר שנדון בבית משפט זה שוחרר נאשם ברצח לאותו המוסד; וכי קיימות בתיק ראיות מזכות חסויות המהוות כירסום בראיות התביעה.
בעשותו כן נידרש בית המשפט לאזן בין זכותו של הנאשם – אשר עדיין עומדת לו חזקת החפות – לחירות, לבין האינטרסים בדבר שמירה על בטחון הציבור ותקינות ההליך הפלילי (ראו למשל: בש"פ 3434/15 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 5 (26.5.2015); בש"פ 5113/14 מדינת ישראל נ' אדינייב, פסקה 13 (3.8.2014)).
...
אין מחלוקת כי המשיבים מצויים במעצר תקופה ארוכה ביותר – למעלה משלוש שנים – ועל ההשלכה של חלוף הזמן על נקודת האיזון עמד חברי השופט י' דנציגר בעניין דלו: "בנסיבות אלה אין חולק כי המשיבים נתונים במעצר מאחורי סורג ובריח מזה זמן רב ביותר, ואין להקל בכך ראש. יחד עם זאת, נדמה שזוהי תוצאה בלתי נמנעת בנסיבות העניין, לנוכח מורכבותו של התיק הנלמדת ממספר הדיונים שהתקיימו בו, כאשר עד כה התנהלו 63 דיוני הוכחות בתיק העיקרי, מתוכם 52 דיוני הוכחות במסגרת פרשת התביעה ו-11 דיוני הוכחות במסגרת פרשת ההגנה, כשלפנינו עוד חמישה דיוני הוכחות הקבועים לחודש הקרוב להמשך שמיעת פרשת ההגנה. סבורני כי ההתקדמות בתיק העיקרי, בשים לב למורכבותו, מניחה את הדעת, ואכן לא בכדי אין בפי באי-כוח המשיבים השגות על קצב התנהלות ההליך.
הדברים יפים גם לעניינו של המשיב 2, וסבורני שמדובר בשוני רלוונטי בין המשיבים לבין הנאשם 3, אשר שומט את הקרקע תחת טענת האפליה.
סוף דבר: בהינתן קיומו הסדור של המשפט, אשר שמיעת הראיות בגדרו עומדת לפני סיום; מסוכנותם הרבה של המשיבים; והעדר חלופת מעצר אפקטיבית שהיתכנותה נבחנה אך לאחרונה (בכפוף להכרעה בהליכי הערר הנזכרים), סבורני כי אין מנוס מהארכת מעצרם של המשיבים.
הבקשה מתקבלת אפוא.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2013 בעליון נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה ראיות לכאורה כידוע, בשלב בחינת בקשה למעצר נאשם עד תום ההליכים, בוחן בית המשפט אם קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו בעבירות המיוחסות לו. בחינה זו אינה דורשת הוכחה ברמת היסתברות של מעל לכל ספק סביר, אלא מסתפקת בבחינת הכוח ההוכחתי הפוטנציאלי הטמון בחומר החקירה הגולמי.
על אף תסקיר המעצר החיובי, וההתרשמות של שירות המבחן ובית המשפט ממפקחיו של המבקש, אינני סבור כי המקרה שלפנינו בא בקהלם של המקרים החריגים שבהם שוחררו נאשמים ברצח לחלופת מעצר.
...
לעומת זאת, כפי שגם מצא בית המשפט המחוזי, גרסת המשיב אינה זוכה לתימוכין חיצוניים משמעותיים.
החלטתו של בית המשפט המחוזי להורות על שחרור המשיב לחלופת מעצר הסתמכה, במידה רבה, על כך ש"לא ניתן לשלול אפשרות שיעלה בידו של המשיב במהלך המשפט לעורר ספק סביר, לפי פעל מתוך 'הגנה עצמית מדומה'". דא עקא, שההחלטה בשלב המעצר צריכה להתבסס על תמונת הראיות הלכאורית בנקודת הזמן הנוכחית, בהתאם לאמות המידה שהותוו בעניין זאדה ובפסיקתו המושרשת של בית משפט זה. בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו הקודמת לעניין הראיות לכאורה כי טענת ההגנה העצמית המדומה "אינה זוכה לתימוכין בחומר הראיות", וגם כי "בחומר החקירה אין בסיס לטענת 'ההגנה העצמית המדומה', זולת גרסתו של המשיב עצמו". על סמך מסקנה זו, שלא מצאתי להתערב בה, איני סבור כי הטענה בדבר 'הגנה עצמית מדומה' מחלישה את עצמת הראיות לכאורה נגד המשיב.
ערר המדינה מתקבל אפוא, המשיב ייעצר עד תום ההליכים נגדו.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

אם כן, במקרה דנן, העבירות ונסיבות ביצוען חמורות ביותר, לא הוצגו נסיבות חריגות ומיוחדות אשר תצדקנה לשחרר נאשם ברצח למעצר בית או למעצר באיזוק אלקטרוני, והחלופות המוצעות לא יהיה בהן כדי להפחית במידה הנדרשת, במקרה הזה, את מסוכנותו של המשיב במהלכה של תקופת המשפט.
...
באותו המקרה אכן מצא בית המשפט כי המסוכנות של העורר הייתה ספציפית כלפי המנוח, ואילו בענייננו כתב שירות המבחן כי קיים אצל המשיב חשש להישנותה של התנהגות אלימה.
לגבי בש"פ 6506/03 יקשה עליי להתייחס, שכן מההחלטה לא עולות הנסיבות החריגות מהן בא בית המשפט העליון הנכבד למסקנה כי ניתן להורות על שחרור הנאשם ברצח לחלופה.
אשר על כן, אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2009 בעליון נפסק כדקלמן:

אדם שנכון ליטול חייה של ילדה רכה בשנים – מסוכן מאין כמוהו הוא; כבר נקבע כי על-מנת להפריך חזקה זו, וכדי להשתכנע כי יש בחלופת מעצר כדי לאיין את מסוכנותו של נאשם במעשה רצח, נידרשות נסיבות יוצאות דופן וחריגות.
מטבע הדברים ועל דרך הכלל, אף אם הוחלט כי נתקיימו אותן נסיבות חריגות ונדירות המאפשרות שיחרור נאשם ברצח לחלופת מעצר, הרי שעל החלופה המוצעת להיות חלופה הדוקה מאין כמוה.
...
המשיב 1, בסופו של דבר, אסף את רוז מביתה של ויויאן.
גם אני סבור כי החלופה המוצעת אינה ראויה.
בנסיבות אלה, אני מורה על הארכת מעצרה של המשיבה החל מיום 22.6.2009, ב-90 ימים או עד למתן פסק-דין בעניינה, לפי המוקדם מביניהם.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בנסיבות בהן לא עלה בידי נאשם להפריך את החזקה, "תדרש, ברגיל, המלצה חיובית, חד-משמעית ובלתי מסוייגת של שירות המבחן בדבר שיחרורו לחלופת מעצר" [בש"פ 248/20 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 19 (2.2.2020)].
נתונים אלו בהחלט יכלו לתמוך בהחלטת שיחרור או מעצר בפקוח אלקטרוני, אולם זאת רק כנימוק נוסף לנימוק כבד משקל, שאינו בנמצא, המאפשר לשחרר נאשם בתיק רצח, כמו למשל בסיס ראייתי רעוע או המלצה חיובית של שירות המבחן.
...
סוף דבר ניתן לסכם ולומר שקו ההגנה אותו מבקש המשיב להציג, שעיקרו – עמידה בתנאי ההגנה של "הגנה עצמית", הוא אמנם מורכב, אבל ברמה הרעיונית אינו משולל כל יסוד.
כמתואר לעיל, אף לא עלה בידי המשיב לשכנע את שירות המבחן כי לא נשקפת ממנו סכנה, ובתסקירים פורטו הנימוקים למסקנה זו. בשל מסוכנותו, לא בא שירות המבחן בהמלצת שחרור או מעצר בפיקוח אלקטרוני בעת הזו.
נוכח כל האמור, אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו