דרישה להגדלת גילוי מידע בייעוץ פיננסי

הפגישה שהתקיימה ביום 28.4.2011 והודעת הדוא"ל ששלחה יסעור לתובע ביום 2.5.2011 בעקבותיה, יחד עם אמירותיה של יסעור בתצהירה ובחקירתה שלפיהן אכן המליצה לתובע לכל הפחות שלא להגדיל את השקעתו בקרנות פורום, מבססות את המסקנה שייעצה לתובע ביחס להשקעתו בקרנות פורום לפחות בשלב זה. לאור דבריה הברורים של יסעור כי ציינה בפני התובע שלא כדאי לו להגדיל את השקעתו בקרנות פורום ואף כי עליו למכור את החזקותיו, איני מקבל את טענת הבנק שלפיה כל היתייחסות שנתנה יסעור לתובע לגבי הקרנות הייתה בגדר מתן מידע ואינה מהוה ייעוץ.

נוסף על כך, על פי פלאטו-שנער, החובה הקבועה בסעיף 14(א) לחוק הייעוץ, למתן גילוי נאות לגבי כל העניינים המהותיים לעסקה שלגביה ניתן ייעוץ, כוללת גם דרישה לגילוי מידע הקשור בכדאיות הכלכלית של ההשקעה (פלאטו-שנער, עמ' 398).

סעיף 17(ב)(6)(ב) לחוק הייעוץ, העוסק באיסור החל על בעל רישיון לקבל טובת הנאה בקשר עם עבודתו, כולל הגדרה למונח "אנליזה" (אשר מכונה בסעיף זה "עבודת ניתוח"): "(ב) בפיסקה זו, "עבודת ניתוח" – מיסמך הכולל ניתוח של ניירות ערך או נכסים פינאנסיים, המספק מידע מנומק או מחיר יעד שעליו ניתן לבסס החלטה בדבר כדאיות של השקעה, החזקה, קנייה או מכירה של ניירות הערך או הנכסים הפינאנסיים האמורים".

...

תוכן עניינים הצדדים 3 עיקרי התביעה 5 טענות הצדדים 8 טענות התובעים בסיכומיהם 8 פירוט הנזק ואחריות הנתבעים לנזק 16 טענות הנתבעים בסיכומיהם 17 סיכומי תשובה 27 הודעות לצדדים שלישיים 28 מר רונן מנדזיצקי – טענות הצדדים 28 מר ירון פיטארו – טענות הצדדים 32 ד"ר רם וילנר – טענות הצדדים 36 חוות דעת מומחים 40 דיון 60 רקע – קרנות פורום והקשר בין התובע לבין מר עמי סגל 60 התביעה נגד הבנק הבינלאומי 65 התביעה נגד בנק הפועלים 86 התביעה נגד סופיריור ונושאי המשרה (הנתבעים 1-4) 125 התביעה נגד הפניקס 153 התביעה נגד רו"ח יורי אביאל 164 הודעות צד ג' 185 מר רונן מנדזיצקי 185 מר ירון פיטארו 194 ד"ר רם וילנר 203 אשם תורם 213 הנזק שנגרם לתובעים והיקף החבות של הנתבעים האחראים לו 223 סוף דבר 232 הצדדים התובע 1, מר שמואל מנדזיצקי (להלן: "התובע" או "שמואל"), הינו איש עסקים אשר כפי שהצהיר עיקר עיסוקו בתחום מוצרי החשמל והאלקטרוניקה.

על כן, סבורני כי פסיקה על דרך האומדן היא המתאימה למקרה דנן.

כמו כן קבעתי כי אחריותו של אביאל רלוונטית ביחס לכלל ההשקעות שביצעו התובעים בקרנות פורום בהתאם לתביעתם זו. מצאתי לנכון לקבוע כי לאחר הפחתת אשמו התורם של התובע, מתוך סך השקעות התובעים בקרנות פורום, שעמד על סכום של 26,192,992 ש"ח, חב רו"ח אביאל בפיצוי התובעים בסכום של 1,500,000 ש"ח. סוף דבר הנתבע 1, בית ההשקעות סופיריור, יישא בפיצוי התובעים בסכום של 250,000 ש"ח. הנתבע 2, ערן נוטע, יישא בפיצוי התובעים בסכום של 250,000 ש"ח. הנתבע 3, שי פיימן, יישא בפיצוי התובעים בסכום של 250,000 ש"ח. הנתבע 4, רן שחר, יישא בפיצוי התובעים בסכום של 250,000 ש"ח. מתוך הפיצוי האמור אותו נדרשים לשלם הנתבעים 1-4 לתובעים תישא חברת הפניקס, הנתבעת 5, ב-60% מהסכום שבו חבים כל אחד מהנתבעים 1-4 וזאת בהתאם לחלוקה שקבעתי לעיל.

נוסף על כך אני מחייב את הנתבעים 1-4 לשאת, ביחד ולחוד, בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של הצדדים השלישיים בהליך זה בסכום כולל של 45,000 ש"ח, באופן שכל אחד משלושת הצדדים השלישיים יזכה בסכום של 15,000 ש"ח (כולל מע"מ).

בנוסף, לא הייתה בידי יועצי ההשקעות היכולת לשקול את כלל המידע הרלוואנטי והנדרש לייעוץ ההשקעות, ובמיוחד כדי להתאים את הייעוץ לצרכי ורצונות הלקוח, כמו גם כדי לקבל החלטה מושכלת ולגלות את כל המידע המהותי ללקוח, לרבות את הסיכון המיוחד, אם קיים, בעיסקה הספציפית.

לעניין הקף תרומתה של המערכת הממוחשבת לייעוץ ההשקעות, כתב: "ניתן להשוות את הטענה בתביעה לגבי הייעוץ שניתן על ידי הבנקים, לפני פיתוח מערכות הדרוג, לייעוץ שנותן ייעוץ תזונתי מבלי שקיימים אצלו נתונים מדויקים המשווים בין מוצרי החלב של תנובה למוצרי החלב של טרה. לאחר שבחן את הרגלי התזונה של הלקוח, את מצבו הבריאותי וכיו"ב, אם היועץ חושב שלאדם חסר סידן הוא יכול [לה]חליט שיש להגדיל את כמות מוצרי החלב הנצרכת על ידו. במקרה זה ימליץ לו לצרוך גבינות ולשתות חלב ובשלב האחרון יכול היועץ להמליץ לו על אחד משני היצרנים או של שניהם, גם מבלי לדעת את פרטי הפרטים וכל הניואנסים בין הרכב של חלב תנובה לעומת חלב טרה". באשר לחלופות שעמדו בפני הלקוחות, כמו גם לטענה לפיה היה טוב לו המשיבים היו נמנעים לחלוטין ממתן ייעוץ לגבי תעודות הסל עובר להטמעת המערכת המדרגת, מציין פרופ' וינר כי תעודות הסל הן אפיק השקעה זול ואפקטיבי באופן משמעותי ביחס לכל חלופה אחרת בישראל, זאת גם בהיתחשב בכל העלויות, העמלות והמרכיבים הנוספים הגלומים בתעודות סל. לשיטתו, הן גם מספקות מענה טוב יותר בשל הצמדותן למדדים.

איסור מעין זה לא קיים בנוגע לתעודות סל, בשל הרגולציה המעטה שחלה על מכשיר פינאנסי זה. בנוסף, לעניין זה, המבקשים טוענים שבניגוד לטענת המשיבים, המייעצים לא גילו דבר בנושא הקשיים במסחר בימי א' בפני המבקש 1 במהלך שיחת הייעוץ, וגם לא צרפו שיחות עם לקוחות אחרים כדי להוכיח כי נהגו לגלות פרט מידע זה. באשר לעלות האפקטיבית; ראשית טוענים המבקשים כי בשנת 2008 פירסמה רשות ניירות ערך מיסמך, לפיו העלות האפקטיבית עשויה להוות מרכיב משמעותי בהחלטת ההשקעה, ועל כן היא סבורה כי יש לשקף למשקיע את הפסד התשואה בגין נכויים אלה.

...

במסגרת החלטתי מיום 23.08.2016 בעניין הבקשה לסילוק על הסף, כמו גם בהחלטתי מיום 26.03.2017 בעניין הבקשה לצירוף, גילוי ועיון במסמכים, ובעקבות עמדת המבקשים, נתחמה גדר המחלוקת המתוקנת, לפיה טענת המבקשים תתמקד אך בטענה שהבנקים העניקו ייעוץ השקעות רשלני, מרגע שהעניקו ייעוץ בקשר לתעודות סל כשלא הייתה ברשותם מערכת ממוחשבת תומכת.

סוף דבר בהינתן כל האמור לעיל, המבקשים לא עמדו בנטל להראות כי קיימת אפשרות סבירה לקבלת טענותיהם נגד המשיבים, ועל כן דין בקשת האישור להידחות.

אשר על כן, בקשת האישור נדחית.

המבקשים ישלמו למשיבים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 45,000 ש"ח, בתוספת מע"מ כדין, באופן הבא: המבקש 1 ישלם למשיב 1 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בתוספת מע"מ כדין, בסך כולל של 15,000 ש"ח. המבקשת 2 תשלם למשיב 2 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בתוספת מע"מ כדין, בסך כולל של 15,000 ש"ח. המבקש 3 ישלם למשיב 3 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בתוספת מע"מ כדין, בסך כולל של 15,000 ש"ח. ניתן היום, כ"א אייר תשע"ט, 26 מאי 2019, בהעדר הצדדים.

התובע הבהיר כי מעולם לא פנה לנציג השקעות מטעם הנתבע בנוגע לרכישת מניות, וכי פניות שערך בעבר אל נציג השקעות בנתבע (שנדמה כי אינו הנציג העובד כיום בסניף בו מיתנהל חשבון התובע) נעשו לצרכים אחרים, וכדי להיוועץ בנוגע לרכישת מוצרים פינאנסיים אחרים (שאינם מניות בחברות ציבוריות).

על כל אלו ראוי להוסיף ולהבהיר כי במסגרת הכללים שנקבעו כאמור על ידי מחוקק המשנה הגדיל מחוקק המשנה ואבחן בין יעוץ הניתן ללקוח לבין 'קבלת הוראה מלקוח, בלבד' – שאז אין רשימת הפרטים שנידרש הבנק לגלותו ללקוחו, כמפורט בסעיף 2 לכללים, בעת מתן ייעוץ להשקעות מחייבת את הבנק, ובכך נתן ביטוי למאזן הראוי בין יתרונותיו של הבנק בגישה לידע ולמידע לבין הזמן, המאמץ, וההשקעה שנידרש זה להשקיע במתן שירות ללקוח שאינו פונה לקבלת ייעוץ כי אם למתן הוראות בלבד על סמך ידע מקדים שברשותו.

...

לאחר ששמעתי את הצדדים אני רואה לנכון לדחות את התביעה ואבהיר – ראש וראשון ראוי לציין כי התובע העיד על עצמו כי עסקאות רכישת המניות דנן אינן העסקאות הראשונות שערך בשוק ההון בכלל ובאמצעות הוראות טלפוניות לנציגי הנתבע בפרט.

לסיכום הדברים, משנראה כי מדובר ברכישה של מניות הנסחרות בבורסה שאיננה הראשונה המבוצעת על ידי התובע, ונדמה כי התובע מצוי היה בהתנהלות זו, ובחר שלא להיוועץ ביועץ השקעות בעניין ולהסתמך על ידיעותיו הפרטיות, ובמקום שבו מדובר בהוראה של הלקוח ולא ביעוץ, ובהוראת חוק המפורסמת לכל – איני סבורה כי יש להטיל על הנתבע אחריות כלשהי לכך שהתובע לא ידע כי זו קיימת, וממילא אף לא שוכנעתי כי נגרם נזק של ממש לתובע, ואם נגרם – כי קיים קשר סיבתי בין העובדה שהתובע לא קיבל מאת הנתבע מידע בנוגע לאפשרות החוקית לביצוע מכירה כפויה לבין הנזקים הנטענים.

מכל אלו – אני דוחה את התביעה.

בית משפט לתביעות קטנות בחיפה ת"ק 42695-09-16 דביר נ' א.ג.ש ייעוץ פינאנסי בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד השופט שלמה בנג'ו תובעים צבי דביר נתבעים א.ג.ש ייעוץ פינאנסי בע"מ פסק דין

במסרונים עצמם לא מופיעים פרטים בדבר זהות השולח וכן באתרים אליהם מפנים המסרונים השונים לא הופיע כל מידע אודות זהות המפרסם.

יפים לעניין זה הדברים שנאמרו על ידי כבוד השופט א.רובינשטיין במסגרת רע"א 2695/08 ‏אבי דוכן נ' מדינת ישראל - משרד החינוך‏: "...כל עוד לא הוכרעה התביעה הראשונה, דרך המלך – והיא גם בת השכל הישר - לתבוע נזקים נוספים שנגרמו לאחר הגשתה, היא באמצעות בקשה לתיקון כתב התביעה" וכן הדברים שנאמרו במסגרת ע"א 259/83 אריה חברה לביטוח בע"מ נגד סקום (ישראל) בע"מ: "אם נימנע התובע מלתבוע מלכתחילה פיצוי עבור מלוא ניזקו או מלבקש תיקון תביעתו, כאשר מתגלה נזק נוסף, לא ירשה לו בית המשפט להגיש לאחר מכן תביעה נוספת בשל אותה עילה". פועל יוצא של מסקנת מיצוי העילה הוא שהמסרונים מתאריך 24.2.16 ועד תאריך 5.5.16 שהיו מבחינת מועדים סמוכים לתביעה הקודמת, נבלעו בעילת התביעה הקודמת ואין התובע זכאי להסתמך עליהם בתביעה זו. נותרנו אם כן עם שני מסרונים מיום 23.5.2016 ומיום 30.8.16.

משהוכיח התובע כי הנתבעת שיגרה לו תכנים שיווקיים אלה העונים על דרישת החוק, היינו מהוים "מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת" (ראה סעיף 30א(א) לחוק), קמה לו זכות פיצוי.

בהקשר זה אציין כי הנתבעת הגדילה לעשות ולמסרונים ששיגרה לתובע לא ציינה את שמה, בהתאם להוראות סעיף 30א(ה)(2) הקובע כי "...מפרסם המשגר דבר פירסומת באמצעות הודעת מסר קצר יציין בדבר הפרסומת רק את שמו ואת דרכי יצירת הקשר עמו לצורך מתן הודעת סרוב". היתנהלות מעין זו חותרת תחת תכליות החוק והרציונאל שבבסיסו של חוק הספם.

...

המסקנה עד כה היא כי התובע הוכיח כי הנתבעת שיגרה אליו את המסרים השיווקיים נשוא התביעה באמצעים אלקטרוניים.

אשר לטענת הנתבעת כי יש להפחית מגובה הפיצוי בשל התנהלות המבקש והעובדה כי לא ביקש את הסרתו מרשימת התפוצה, דין טענה זו להידחות מכל וכל, שעה שאותם המסרונים בגינם תובע המבקש את הנתבעת בתביעה זו, נשלחו לאחר שהתובע ניהל הליך שלם בו ביקש מהמבקשת לחדול מלשלוח אליו הודעות פרסומיות, ודי בתביעה זו כדי להוכיח כי המבקש אכן היה מעוניין מהסרתו מרשימת התפוצה וכי על המבקשת היה להסירו לאלתר כבר לאחר קבלת כתב התביעה הראשוני בתביעה הקודמת.

אשר על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סכום כולל של 2,750 ₪.

כך, פעילותו בישראל נעשתה באמצעות שתי חברות ישראליות - חברת ל.ע.ד ייעוץ פרויקטים בע"מ (להלן: חברת ל.ע.ד) שהנה בשליטתו ובניהולו של החייב וחברת בי. בי. איי פרוייקטים (אשר שמה הקודם היה הקרן לעידוד עבודה ישראלית בע"מ (להלן: חברת בי.בי.איי) הרשומה על שם אשת החייב.

לטענתם, ממועד הטלת העיקולים הזמניים שניתנו לבקשת המנהלים המיוחדים ועד להשגת ההסדר הדיוני שאפשר הסרת העיקולים ועד למועד כתיבת תגובתם, איבדו החברות רבים מלקוחותיהן ותקופת הקורונה החמירה עוד את מצבן הפינאנסי.

עוד טוענים המשיבים כי גם בבקשה להגדלת התשלום אין כל הסבר כיצד חושב אחוז הרווחיות והמנהלים המיוחדים ביססו את כל הסכום אותו דורשים לקופת הכנוס על פעולת חברת ל.ע.ד בשנת 2016 בלבד.

פעולות ההסתרה והמידע הכוזב והשקרי שמסר מילר לצורך קידום האינטרסים של החייב, מלמדים כי לאורך הדרך מילר שיתף פעולה עם החייב ועזר לו בדרכו להעתקת פעילותו העסקית והסתרתה לצורך הברחת פירותיה מהנושים ומקופת הכנוס.

אכן, במקרה זה ניתנה בידי המינהלי המיוחדים האפשרות לחשוף חלק ניכר מהתמונה, באמצעות כלים חריגים של צוי חפוש וכן צוים לחדירה לחומרי מחשב, ואף הועברו במסגרת הליכי הגילוי והעיון מסמכים רבים נוספים ובכלל זאת מיסמכי ההיתחשבנות הפנימית והדוחות הכספיים של החברות.

...

בסופו של דבר הוסכם על שיעור של 5.55% מהכנסות פעילותו העצמאית של החייב.

אני מחייב את המשיבים, ביחד ולחוד, לשלם לקופת הכינוס סך של 1,547,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.9.2019 ועד למועד העברת מלוא הכספים בפועל לקופת הכינוס.

כמו כן, המשיבים ישלמו למנהלים המיוחדים הוצאות משפט בהליך בסך של 100,000 ₪.