דרישה לאישור יצוא קנאביס רפואי

אף שהעותרת השקיעה במחקר, בפתוח ובייחורים כמיליון דולר היא נאלצה להשמיד את הקאנביס הרפואי שייצרה, שמקורו בייחורים שיובאו, לאחר שנדרשה להציג "אישור יצוא" – מיסמך מארה"ב המאשר את ייצוא הייחורים לישראל ולא הצליחה לקבל אישור כזה (לטענת העותרת הרקע לדרישה שהופנתה אליה להשמיד את הקאנביס הוא תחקיר עתונאי, שנערך על אודות יבוא הייחורים, שמציג באופן שלילי את מנהל היחידה לקאנביס רפואי במשרד הבריאות (להלן: יק"ר)).

...

איני סבור כי הסעד השלילי עומד לעותרת במצב דברים זה. מכל מקום דברים אלה נכתבים למעלה מן הצורך משום שכאמור די בנימוקים האחרים כדי להביא למסקנה שאליה הגעתי.

סיכום על יסוד כל האמור העתירה נדחית.

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים לעניין שכר טרחת עורך דין, להסכם שהגישו באי כוח המשיבות 2-6 ו-8-9 ולהצהרת בא כוח המשיבה 7, אני מחייב את העותרת לשלם למשיב 1 – שכר טרחת עורך דין בסכום של 20,000 ₪, למשיבות 2-6 ו- 8-9 (יחד) בסכום כולל של 58,500 ₪, למשיבה 7 – בסכום כולל של 58,500 ₪, למשיבה 10 – בסכום כולל של 29,250 ₪ ולמשיבה 11 – בסכום כולל של 29,250 ₪.

ביום 31.1.2018 פנה ב"כ העותרים לשר האוצר ולסגן שר הבריאות במכתב בחתימתו שכותרתו: "דרישה להבאת שאלת התכנות יצוא הקנביס לדיון בממשלה ודרישה לאישור יצוא הקנביס". במכתבו, ציין ב"כ העותרים כי משרדו מייצג כ- 200 חברות ואזרחים ישראליים שהגישו בקשות לעיסוק בתחום הקאנביס לצרכים רפואיים, וכי הוא פונה לשרים "בשם רבים ממרשינו", וזאת: "בדרישה להבאת שאלת התכנות יצוא הקנביס לדיון בממשלה, וכן בדרישה לאשר את יצוא הקנביס". בסיום הפנייה, נכתב כך: "מהאמור לעיל מתבקשים מכובדיי ומתבקשת ממשלת ישראל כמפורט להלן:

...

דיון והכרעה בסוגית הסמכות העניינית לאחר ששקלתי את טענות הצדדים על רקע מכלול החומר שבתיק, עמדתי היא כי דין העתירה להימחק על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית, וזאת בלא שאביע עמדה לגבי טענות הצדדים לגוף המחלוקות ביניהם.

משהעתירה שלפניי אינה נכללת בגדרי פרט 53 לתוספת הראשונה לחוק, ומשהעותרים לא הצביעו על פרט אחר בתוספת הנ"ל, המסקנה היא כי בית-משפט זה נעדר סמכות עניינית להיזקק לעתירה לפי סעיף 5(1) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים.

אשר על כן, ונוכח הטעמים שפורטו, אני מורה על מחיקת העתירה על הסף בהעדר סמכות עניינית, וזאת בלא להביע עמדה לגבי יתר הטענות שהועלו במסגרתה.

בתמצית יצוין כי עניין נחושתן נסב על עתירתה של המשיבה 4 דכאן, בזלת נחושתן בע"מ, להורות למשרד הבריאות לספק לה אישור ייצור נאות על מוצרי הקאנביס הרפואי שהיא מייצאת לחו"ל (להלן: תעודת GMP).

נוסף על כך, המדינה מפרטת שבהחלטת ממשלה מספר 224 "קידום יצוא הקאנביס הרפואי ותיקון החלטות ממשלה" מיום 1.8.2021 הוחלט לתקן את החלטה 1587 באופן שמרחיב את אפשרויות הייצוא; כך שיוּתר גם ייצוא של מוצרי קאנביס רפואי שאינם עומדים בדרישות הרגולטור הישראלי.

...

ובסופו של דבר, ועדת המחירים מצאה לנכון שלא להמליץ להטיל פיקוח על מחירי הקנביס חרף העובדה שהחלטתה ניתנה על יסוד תשתית עובדתית שלפיה הייצוא המסחרי של קנביס הוא "שולי", כלשונה.

סוף דבר טרם חתימה יוער כי ייתכן שבעקבות הכרעה זו ובשל ביטול צו הביניים, מקצת ממטופלי הקנביס הרפואי עלולים לשאת כעת בעלות גבוהה יותר עבור מוצרי הקנביס שבהם הם מטופלים.

לנוכח כל האמור, אציע לחבריי למחוק את העתירה, לבטל את הצו על-תנאי שניתן במסגרתה, ולבטל את צו הביניים תוך 10 ימים מפסק דין זה. עוד אציע שבנסיבות העניין, לנוכח תרומת העתירה להנעת התהליך בפני ועדת המחירים מצד אחד ובהתחשב בכך שמרבית הטענות שהועלו במסגרתה נדחו מצד שני, לא נעשה צו להוצאות.

המבקשת העלתה, בנוסף, טענות נגד חוזר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות "קאנביס רפואי חוברת מידע ומדריך רפואי" (שזכה לכינוי "הספר הירוק"), וטענה כי הוא אינו מבוסס על ידע מדעי, כי הוא פוגם ברצף הטיפולי של חלק מהמטופלים בכך שהוא מביא לביטולם של זני קאנביס מסוימים וכי הוא דורש ייצור של מוצרי קאנביס חדשים, בעלי מאפיינים שונים מאלו שחלק ממטופלי הקאנביס מורגלים בהם.

בסופו של יום, חברי וועדת הערר הגיעו למסקנה, פה אחד, כי לא בשלה העת להטיל פקוח מחירים על מוצרי קאנביס רפואי מהטעם ששוק הקאנביס הרפואי טרם התייצב וכי עודנו חווה שינויים, בין היתר בכל הנוגע לכניסה של עוסקים חדשים, במגמות הצריכה ובאפשרות פתיחת השוק לייבוא וייצוא.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בפסק הדין ובטענות המבקשת, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

משנדחתה הבקשה לדיון נוסף, נדחית גם הבקשה להאריך את תוקפו של צו הביניים שניתן בהחלטת בית המשפט מיום 25.11.2021 וכאמור, מבלי לנקוט עמדה לגופו של עניין, טענותיהם של מטופלי הקנביס הרפואי שמורות להם והן תוכלנה להתברר בבוא העת בהליכים המתאימים לכך.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

אשר לשימוש בקנביס רפואי, כפי שציינתי כבר לעיל, התובעת נימנעה מלהביא ראיות ברורות בעיניין הצורך בין הקנביס לתאונה, כאשר אישור צריכת קנביס דורש המלצה מפורטת והפעלת שיקול דעת על ידי הרופא המפנה.

שהנו סכום מתון המשקף הוצאות שהוצאו ויוצאו בפועל, כולל הוצאות משפט שנטענו.

...

בהקשר זה, ניתן להפנות לפסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בו מצא בית המשפט להפחית משיעור הפיצוי של קטינה ולהעמידו על שיעור גלובלי של כ- 70% כאשר מדובר היה בנכות של 5%.

סוף דבר לאור כל האמור עד כאן, מתקבלת הערכת הנזקים הבאה: הפסדי השתכרות בעבר בתוספת פנסיה - 10,000 ₪.

הנתבעים ישלמו לתובעת באמצעות הנתבעת 2 סך של 164,000 ₪ בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא הסכום ריבית והצמדה עד מועד התשלום בפועל.