מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דרגת עובד - חישוב פנסיה

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על כן, אין הצדקה לקבוע שהתובעת בעת שהועסקה בערייה לא היתה "בדרוג הוראה" לצורך חישוב הפנסיה שלה; ולבסוף הערייה צרפה לסיכומיה ראיות חדשות שונות, שלא צורפו לתצהיריה וגם לא הוגשו עד לתום דיון ההוכחות, הנוגעות לעמדה שהביע בשנת 2006 הממונה על השכר במשרד האוצר באשר לאופן דרוג עובדי הוראה שאינם מועסקים בחינוך הפרונטאלי, ובאשר לכך שהשינויים שאותם ערכה בתנאי השכר ותנאי הפרישה של עובדים אלה נעשו בעקבות קבלת עמדה זו. בין היתר היא צרפה התכתבות בין ב"כ ועד עריית ירושלים, הערייה ומשרד הממונה על השכר בעיניין "החזרת דרוג עובדי הוראה לעובד החינוך המשלים בעריית ירושלים". לבקשת התובעת, ובהנתן כללי סדר הדין האוסרים על צירוף ראיות חדשות לסיכומים, הורינו על הוצאתן מתיק בית הדין, תוך שהותרנו פתח לעירייה, ככל שהיה ברצונה בכך, להגיש בקשה מנומקת לצירופן באיחור.
...
המדינה ביקשה שהות כדי להודיע את עמדתה בעניין, ובסופו של דבר הודיעה בסעיף 22 לסיכומיה שהיא מסכימה גם לתשלומי ריבית.
משכך אנו קובעים שהתובעת זכאית לא רק להפרשי הצמדה אלא גם להפרשי ריבית בגין כל הפרשי הגמלה שהועברו לה עד מועד פסק דין זה, וכן להפרשי הצמדה וריבית גם בגין ההפרשים שיועברו לה בהתאם לפסק דין זה. פיצויי הלנה על פי התרשמותנו, הטעויות שנפלו בחישוב גמלתה של התובעת היו טעויות כנות ובתום לב. נוסיף שלדעתנו בנסיבות המקרה אין בעצם הצטברותם, דהיינו אין בעצם העובדה שהתגלו מספר טעויות ולאורך תקופה ארוכה, כדי לשנות את המסקנה הזו.
יישום הלכת פודולסקי על המקרה שלפנינו מוביל אותנו למסקנה שנכון לפסוק כאן הוצאות ריאליות, וננמק.
נוסיף, כי אין בידינו לקבל את טענת המדינה כי היריבות בתיק היתה רק בין התובעת לעירייה, ועל כן אין מקום לפסוק הוצאות כנגדה.
לסיכום ניתן בזה צו הצהרתי לפיה על המשכורת הקובעת של התובעת לצורך חישוב זכויותיה הפנסיוניות על פי הסכם הרציפות היא המשכורת הקובעת כפי שנקבעה על ידי משרד החינוך, וזאת בגין מלוא תקופת עבודתה אצל שתי הנתבעות גם יחד.

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

הפנסיה של הפורשים החדשים משולמת עבור תקופת עבודתם בשירות המדינה, החל מחודש התשלום הראשון, בהתאם להוראות הסכם הרציפות משנת 1973, היינו -לפי שיעור צבירת פנסיה של 2% לשנה בהתאם להוראות חוק הגימלאות ולפי סעיף 8 (ב) להסכם הרציפות ותוך הגבלת המשכורת הקובעת לדרגת השיא בדרוג שבו דורג העובד במדינה ערב המעבר כאמור בסעיף 10 להסכם הרציפות.
באשר לטענת התובעים לפיה לא ניתנה להם זכות הטיעון טרם התיקון/ההפחתה בגמלתם, נציין כי כפי שנקבע בפסק הדין בעירעור,מבלי להצדיק את אופן היתנהלות המדינה שהודיעה לפורשים הותיקים על ההפחתה בשיעור הגימלה מכאן ואילך, מבלי שאיפשרה להם למצות את זכות הטיעון לפניה, אין בטענה זו כדי להשפיע על התוצאה המשפטית, במובן זה שהתובעים אינם זכאים לחישוב שיעור הפנסיה בגין תקופת השרות במדינה, מעבר לזכאות לפי הסכם הרציפות משנת 1973.
...
התובעים הגישו בקשת רשות ערעור ולאחר שניתנה רשות ערעור, הערעור נדחה בפסק דין מיום 22.11.2015.
בהקשר זה יפים הדברים שנאמרו בעניין קוריצקי על ידי כב' השופט פליטמן (כתוארו אז) וכדלקמן: "כאשר המוסד המשתתף לא מעביר את חלקו בגימלה למוסד המשלם, מן הטעם שהוא סובר שהגימלה שעליו לשלם על פי הסכם הרציפות או תקנונו נמוכה מזו שסובר העובד; במקרה כזה –אין לחייב את המוסד המשלם בתשלום מלוא הגימלה כטענת העובד הפורש. אלא, על אותו עובד להגיש תביעה לבית הדין כנגד החלטת המוסד המשתתף. עמדת המוסד המשלם אינה רלבנטית כלל לאותה מחלוקת". (ההדגשה אינה במקור –א.ר.) לאור כל האמור לעיל, מסקנת הדברים היא שהתובעים לא הוכיחו את זכאותם לקבל את הפנסיה בגין תקופת השירות במדינה על בסיס תקנון נתיב (הן לענין המשכורת הקובעת והן לעניין שיעור צבירת אחוזי הפנסיה).
לנוכח קביעתנו ולפיה לא הייתה הסכמה ו/או נוהג מחייב לפיו תשלום הפנסיה בגין תקופת שירות המדינה ישולם בהתאם לתקנון נתיב, התביעה לפיצויי בגין הפרת הנוהג ו/או ההסכם או לפיצויי קיום או לפיצויי בגין עגמת נפש – נדחית.
סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל – התביעה נדחית במלואה.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

(א) עובד המדורג בדרוג העובדים הסוצאליים, אשר עבר, עובר או יעבור ממוסד צבורי אחד למוסד צבורי אחר, יגרור עמו לצורך חישוב הותק, את כל שנות העבודה הקודמות, לרבות שנות העבודה בהן היה מדורג בדרוג אחר, לפני מועד הזכאות לדרוג המקצועי ובילבד שערב העברתו היה מדורג בדרוג העובדים הסוצאליים.
ואולם שנות הותק הנגרר לא יובאו בחשבון לצורך זכויות סוציאליות של עובד המותנות בותק במקום עבודתו החדש, כגון: אורכה של חופשת מחלה, אורכה של חופשה שנתית, ולעניין ותק במקום עבודה לצורך חישוב פנסיה".
...
מקובלת עלינו טענת התובע לפיה תשלום ההבראה שהיה אמור להשתלם בשנת 2008 מתייחס לתשלום עבור שנת 2007 וזאת לנוכח העובדה שהזכאות לדמי הבראה נמנית לאחר שנת עבודה מלאה ומעיון בתלושי השכר של התובע עולה כי לא שולמו לו דמי הבראה למעט בחודש 6/2007.
סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים את הסכומים הבאים: השלמת פיצויי פיטורים - 4,288 ₪ פדיון ימי חופשה- 277 ₪.
בנוסף, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין הוצאות משפט בסך של 500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪.

בהליך תובענה ארגונית (בין עובד לארגון עובדים) (תע"א) שהוגש בשנת 2013 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כללו של דבר: בהליך זה עומדת להכרעה השאלה אם יש לכלול את רכיב השכר "כוננות ב" ששולם לתובעים בחישוב זכויות חוזיות – הפרשות לקרן פנסיה, הפרשות לקרן הישתלמות ותשלום מענק פרישה 2.33%; לנוכח העובדה שמדובר בזכויות חוזיות, אין צורך להדרש לשאלה אם על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה לאבחנה בין "שכר" לבין "תוספת" הרכיב "כוננות ב" הוא במהותו "תוספת", דהיינו תשלום אותנטי בעד ביצוע כוננויות, או הוא במהותו "שכר", וכינויו כתשלום בעד ביצוע כוננות הוא פיקציה.
דרוג העובדים הנו במסגרת הדרגות שהוצמדו למישרה בתקן והקידום הנו בהתאם לעקרונות התקשי"ר ו/או הסכמים קבוציים ארציים (רופאים, בכ"מ, עמ"מ, מהנדסים, טכנאים וכו').
...
סוף דבר: תביעותיהם של ד"ר מני וד"ר קנדידוב לכלול את הרכיב "כוננות ב" ב"שכר" בחישוב הזכויות החוזיות - הפרשות לקרן פנסיה ולקרן השתלמות במהלך תקופת עבודתם ובחישוב "מענק הפרישה" (שכונה פיצויי פיטורים) ששולם להם עם פרישתם לגמלאות - נדחית.
לאור המסקנה אליה הגענו, אין לנו צורך להכריע בשאלה אם רכיב השכר "כוננות ב" הוא במהותו "שכר" או "תוספת" על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה לאבחנה בין "שכר" לבין "תוספת" לצורך חישוב זכויות מכוח החוק.
תביעתו של ד"ר מני לתשלום הפרשי מענק פרישה /פיצויי פיטורים נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

התובע סבור כי נגרם לו עוול מתמשך הן בהמתנתו משך 8.5 שנים לקבלת דרגתו ולזכויות הנילוות לה, והן משך 6.5 שנים מאז הגיש תביעתו לביה"ד. התובע מציין כי הסכים לקבל את מתוה הפשרה שהוצע ע"י ביה"ד על מנת לסיים עם ענוי הדין והסבל שניגרם לו, ובתנאי שישולמו לו כל הפרישי הדרגה, לרבות כל התנאים הסוצאליים, קופות גמל, קופות ההשתלמות, הפרישי שכר פנסיוני וכו'.
הנתבעת טוענת, כי בתביעתו של התובע כלל לא נתבע סעד של תשלום הפרישי שכר פנסיוני, אף מציינת את האבסורד בחישוב המופיע בסיכומי התובע לפיו זכאי לסך 333,720 בגין הפרישי שכר פנסיוני שוטף (סכום העולה על הפרישי השכר שנקבעו לו ע"י המומחית בסך 267,628 ש"ח), ובפרט לאור קביעת המומחית בסעיף 7 לתשובותיה לשאלות ההבהרה, לפיהם מדובר בהפרש מינורי של 885 ₪ לחודש לכל היותר.
...
לא מצאנו לפסוק לתובע הסעד הנתבע בגין עוגמת נפש, וזאת לנוכח הגעת הצדדים לפשרה, ועל יסוד הטעמים המפורטים בסיכומי הנתבעת (סעיף 4).
לסיכום: על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים כדלקמן: הפרשי השכר והפרשות המעסיק עבור התקופה 1.6.2017 – 31.3.2022 בין דרגה 14 לדרגה 14 + (כולל הפרשות סוציאליות ונלוות) בסך של 267,628 ₪.
בהינתן כי הצדדים השכילו להגיע להבנות כפי שהשתקף בהחלטה מיום 23.5.23, וחרף חילוקי הדעות הרבים ביניהם – אנו מורים כי כל צד יישא בהוצאותיו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו